THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
1
ΟΡΑΣΙΣ ἣν εἶδεν Ἠσαίας υἱὸς Ἀμώς, ἣν εἶδεν κατὰ τῆς Ἰουδαίας καὶ κατὰ Ἰερουσαλήμ, ἐν βασιλείᾳ Ὀζείου καὶ Ἰωαθὰμ καὶ Ἀχὰς καὶ Ἑζεκίου οἳ ἐβασίλευσαν τῆς Ἰουδαίας.
1
Vísio Isaíæ, fílii Amos, quam vidit super Iudam et Ierúsalem, in diébus Ozíæ, Ióathan, Achaz, et Ezechíæ, regum Iuda.
1
[not available]
1
The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, [and] Hezekiah, kings of Judah.
1
1Qisaa · 1
חזון יש(^ ע ^)יהו בן־אמוץ אשר חזה על־יהודה וירושלם בי(^ ו ^)מי עוזיה יותם אחז (^ י ^)חזקיה מלכי יהודה ׃
2📜
שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֨יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃
2
Ἄκουε, οὐρανέ, καὶ ἐνωτίζου, γῆ, ὅτι Κύριος ἐλάλησεν. υἱοὺς ἐγέννησα καὶ ὕψωσα, αὐτοὶ δέ με ἠθέτησαν.
2
Audíte cæli, et áuribus pércipe terra, quóniam Dóminus locútus est. Fílios enutrívi, et exaltávi: ipsi autem sprevérunt me.
2
[not available]
2
Hear, O heavens, and give ear, O earth: for the LORD hath spoken, I have nourished and brought up children, and they have rebelled against me.
2
1Qisaa · 1
שמעו שמים והאזיני הארץ כיא יהוה דבר בנים גדלתי ורו(^ מ ^)מת[י] והמה פשעו ב׳י ׃
3📜
יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃
3
ἔγνω βοῦς τὸν κτησάμενον καὶ ὄνος τὴν φάτνην τοῦ κυρίου αὐτοῦ · Ἰσραὴλ δέ με οὐκ ἔγνω, καὶ ὁ λαός με οὐ συνῆκεν.
3
Cognóvit bos possessórem suum, et ásinus præsépe dómini sui: Israel autem me non cognóvit, et pópulus meus non intelléxit.
3
[not available]
3
The ox knoweth his owner, and the ass his master ’s crib: [but] Israel doth not know, my people doth not consider.
3
1Qisaa · 1
ידע שור קונ(^ י ^)׳הו וחמור אבוס בעלי׳ו ישראל לוא ידע ועמ׳י לוא ה##ת##[ב]ו#?נן ׃
4📜
ה֣וֹי ׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֺ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְהוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר׃
4
οὐαὶ ἔθνος ἁμαρτωλόν, λαὸς πλήρης ἁμαρτιῶν, σπέρμα πονηρόν, υἱοὶ ἄνομοι. ἐγκατελίπατε τὸν κύριον καὶ παρωργίσατε τὸν ἅγιον τοῦ Ἰσραήλ.
4
Væ genti peccatríci, pópulo gravi iniquitáte, sémini nequam, fíliis scelerátis: dereliquérunt Dóminum, blasphemavérunt sanctum Israel, abalienáti sunt retrórsum.
4
[not available]
4
Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evildoers, children that are corrupters: they have forsaken the LORD, they have provoked the Holy One of Israel unto anger, they are gone away backward.
4
1Qisaa · 1
הוי גוי חוטה עמ כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את־יהו(# ה #) נאצו את־קדוש ישראל נזרו אחור ׃
5📜
עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כָּל־רֹ֣אשׁ לָחֳלִ֔י וְכָל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃
5
τί ἔτι πληγῆτε προστιθέντες ἀνομίαν; πᾶσα κεφαλὴ εἰς πόνον καὶ πᾶσα καρδία εἰς λύπην.
5
Super quo percútiam vos ultra, addéntes prævaricatiónem? omne caput lánguidum, et omne cor mœrens.
5
[not available]
5
Why should ye be stricken any more? ye will revolt more and more: the whole head is sick, and the whole heart faint.
5
1Qisaa · 1
על מה תכו עוד## תוסיפו סרה כול ראוש לחולי ו?כול לבב דוה ׃
6📜
מִכַּף־רֶ֤גֶל וְעַד־רֹאשׁ֙ אֵֽין בּ֣־וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא־זֹ֨רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן׃
6
ἀπὸ ποδῶν ἕως κεφαλῆς οὔτε τραῦμα οὔτε μώλωψ οὔτε πληγὴ φλεγμαίνουσα, οὐκ ἔστιν μάλαγμα ἐπιθεῖναι οὔτε ἔλαιον οὔτε καταδέσμους.
6
A planta pedis usque ad vérticem, non est in eo sánitas: vulnus, et livor, et plaga tumens, non est circumligáta, nec curáta medicámine, neque fota óleo.
6
[not available]
6
From the sole of the foot even unto the head [there is] no soundness in it; [but] wounds, and bruises, and putrifying sores: they have not been closed, neither bound up, neither mollified with ointment.
6
1Qisaa · 1
מכפ רגל ועד רואש אין ב׳ו מתם פצע וחבורה# ומכה טריה לוא זרו ולוא חובשו ולוא רככה בשםן ׃
7📜
אַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים׃
7
ἡ γῆ ὑμῶν ἔρημος, αἱ πόλεις ὑμῶν πυρίκαυστοι · τὴν χώραν ὑμῶν ἐνώπιον ὑμῶν ἀλλότριοι κατεσθίουσιν αὐτήν, καὶ ἠρήμωται κατεστραμμένη ὑπὸ λαῶν ἀλλοτρίων.
7
Terra vestra desérta, civitátes vestræ succénsæ igni: regiónem vestram coram vobis aliéni dévorant, et desolábitur sicut in vastitáte hostíli.
7
[not available]
7
Your country [is] desolate, your cities [are] burned with fire: your land, strangers devour it in your presence, and [it is] desolate, as overthrown by strangers.
7
1Qisaa · 1
ארצ׳כם שממה ערי׳כם שרופות אש אדמת׳כם לנגד׳כם זרים אוכלים אות׳ה ושממו עלי׳ה כמ(^ א ^)פכת ז?ר##ים ׃
8📜
וְנוֹתְרָ֥ה בַת־צִיּ֖וֹן כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה׃
8
ἐγκαταλειφθήσεται ἡ θυγάτηρ Σειὼν ὡς σκηνὴ ἐν ἀμπελῶνι, καὶ ὡς ὀπωροφυλάκιον ἐν σικυηράτῳ, ὡς πόλις πολιορκουμένη ·
8
Et derelinquétur fília Sion ut umbráculum in vínea, et sicut tugúrium in cucumerário, et sicut cívitas, quæ vastátur.
8
[not available]
8
And the daughter of Zion is left as a cottage in a vineyard, as a lodge in a garden of cucumbers, as a besieged city.
8
1Qisaa · 1
ו?נתרת בת־ציון כסוכה בכרם וכמלונה במקשה כעיר נצור#ה ׃
9📜
לוּלֵי֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ ס
9
καὶ εἰ μὴ Κύριος σαβαὼθ ἐγκατέλιπεν ἡμῖν σπέρμα, ὡς Σόδομα ἂν ἐγενήθημεν, καὶ ὡς Γόμορρα ἂν ὡμοιώθημεν.
9
Nisi Dóminus exercítuum reliquísset nobis semen, quasi Sódoma fuissémus, et quasi Gomórrha símiles essémus.
9
[not available]
9
Except the LORD of hosts had left unto us a very small remnant, we should have been as Sodom, [and] we should have been like unto Gomorrah.
9
1Qisaa · 1
לולי יהוה צבאות הותיר ל׳נו שריד כמעט כסודם היינו לעומרה דמינו ׃
10📜
שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַאֲזִ֛ינוּ תּוֹרַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה׃
10
Ἀκούσατε λόγον Κυρίου, ἄρχοντες Σοδόμων · προσέχετε νόμον θεοῦ, λαὸς Γομόρρας.
10
Audíte verbum Dómini príncipes Sodomórum: percípite áuribus legem Dei nostri pópulus Gomórrhæ.
10
[not available]
10
Hear the word of the LORD, ye rulers of Sodom; give ear unto the law of our God, ye people of Gomorrah.
10
1Qisaa · 1
ש#מע#ו? ד##ב##ר##־יהוה קציני סודם ואזינו תו?ר##ת# אלוהי׳נו עמ עומר#ה ׃
11📜
לָמָּה לִּ֤־י רֹב זִבְחֵי־כֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי׃
11
τί μοι πλῆθος τῶν θυσιῶν ὑμῶν; λέγει Κύριος · πλήρης εἰμὶ ὁλοκαυτωμάτων κριῶν, καὶ στέαρ ἀρνῶν καὶ αἷμα ταύρων καὶ τράγων οὐ βούλομαι,
11
Quo mihi multitúdinem victimárum vestrárum? dicit Dóminus. Plenus sum: holocáusta aríetum, et ádipem pínguium, et sánguinem vitulórum, et agnórum, et hircórum nólui.
11
[not available]
11
To what purpose [is] the multitude of your sacrifices unto me? saith the LORD: I am full of the burnt offerings of rams, and the fat of fed beasts; and I delight not in the blood of bullocks, or of lambs, or of he goats.
11
1Qisaa · 1
ל##מ#ה ל׳י ר#וב זבחי׳כם יואמר יהוה שבעתי עולו?ת אילים וחלב מריאים ודמ פרים וכבשים ועתודים לוא חפצתי ׃
12📜
כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃
12
οὐδ᾽ ἂν ἔρχησθε ὀφθῆναί μοι. τίς γὰρ ἐξεζήτησεν ταῦτα ἐκ τῶν χειρῶν ὑμῶν; πατεῖν τὴν αὐλήν μου
12
Cum venirétis ante conspéctum meum, quis quæsívit hæc de mánibus vestris, ut ambularétis in átriis meis?
12
[not available]
12
When ye come to appear before me, who hath required this at your hand, to tread my courts?
12
1Qisaa · 1
כיא תבאו לראות פנ׳י מ#י־בקש זו(^ א ^)ת מ##יד׳כם לרמוס חצ#ר׳י ׃
13📜
לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃
13
οὐ προσθήσεσθε · ἐὰν φέρητε σεμίδαλιν, μάταιον · θυμίαμα, βδέλυγμά μοί ἐστιν · τὰς νουμηνίας ὑμῶν καὶ τὰ σάββατα καὶ ἡμέραν μεγάλην οὐκ ἀνέχομαι · νηστείαν καὶ ἀργίαν
13
Ne offerátis ultra sacrifícium frustra: incénsum abominátio est mihi. Neoméniam et sábbatum, et festivitátes álias non feram, iníqui sunt cœtus vestri:
13
[not available]
13
Bring no more vain oblations; incense is an abomination unto me; the new moons and sabbaths, the calling of assemblies, I can not away with; [it is] iniquity, even the solemn meeting.
13
1Qisaa · 1
לוא תוסיפו להביא מ#נחת־שוא קטרת# תועבה היא ל׳י חודש ושבת קרא מקרא לוא אוכל און ועצרת׳ה ׃
14📜
חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃
14
καὶ τὰς νουμηνίας ὑμῶν καὶ τὰς ἑορτὰς ὑμῶν μισεῖ ἡ ψυχή μου · ἐγενήθητέ μοι εἰς πλησμονήν, οὐκέτι ἀνήσω τὰς ἁμαρτίας ὑμῶν.
14
caléndas vestras, et solemnitátes vestras odívit ánima mea: facta sunt mihi molésta, laborávi sústinens.
14
[not available]
14
Your new moons and your appointed feasts my soul hateth: they are a trouble unto me; I am weary to bear [them].
14
1Qisaa · 1
חודשי׳כם ומועדי׳כם שנאה נפש׳י היו על׳י לטרח נלאיתי נשוא ׃
15📜
וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃
15
ὅταν ἐκτείνητε τὰς χεῖρας ἀποστρέψω τοὺς ὀφθαλμούς μου ἀφ᾽ ὑμῶν · καὶ ἐὰν πληθύνητε τὴν δέησιν, οὐκ εἰσακούσομαι ὑμῶν, αἱ γὰρ χεῖρες ὑμῶν αἵματος πλήρεις.
15
Et cum extendéritis manus vestras, avértam óculos meos a vobis, et cum multiplicavéritis oratiónem, non exáudiam: manus enim vestræ sánguine plenæ sunt.
15
[not available]
15
And when ye spread forth your hands, I will hide mine eyes from you: yea, when ye make many prayers, I will not hear: your hands are full of blood.
15
1Qisaa · 1
ובפרש׳כם כפי׳כם אעלים עינ׳י מ׳כם גמ כי ה#רבו תפלה אינ׳ני שומע ידי׳כמה דמים מלאו אצבעותי׳כם בעאון ׃
16📜
רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃
16
λούσασθε, καθαροὶ γένεσθε, ἀφέλετε τὰς πονηρίας ἀπὸ τῶν ψυχῶν ὑμῶν ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν μου · παύσασθε ἀπὸ τῶν πονηριῶν ὑμῶν,
16
Lavámini, mundi estóte, auférte malum cogitatiónum vestrárum ab óculis meis: quiéscite ágere pervérse,
16
[not available]
16
Wash you, make you clean; put away the evil of your doings from before mine eyes; cease to do evil;
16
1Qisaa · 1
רחצו והזכו והסירו רוע מעללי׳כם מנגד# עינ׳י חדלו הרע ׃
17📜
לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה׃ ס
17
μάθετε καλὸν ποιεῖν, ἐκζητήσατε κρίσιν, ῥύσασθε ἀδικούμενον, κρίνατε ὀρφανῷ καὶ δικαιώσατε χήρᾳ.
17
díscite benefácere: quǽrite iudícium, subveníte opprésso, iudicáte pupíllo, deféndite víduam.
17
[not available]
17
Learn to do well; seek judgment, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow.
17
1Qisaa · 1
למדו היטיב דרושו משפט אשרו חמוץ שפטו יאתום ריבו אלמנה ׃
18📜
לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃
18
καὶ δεῦτε διελεγχθῶμεν, λέγει Κύριος · καὶ ἐὰν ὦσιν αἱ ἁμαρτίαι ὑμῶν ὡς φοινικοῦν, ὡς χιόνα λευκανῶ, ἐὰν δὲ ὦσιν ὡς κόκκινον, ὡς ἔριον λευκανῶ.
18
Et veníte, et argúite me, dicit Dóminus: si fúerint peccáta vestra ut cóccinum, quasi nix dealbabúntur: et si fúerint rubra quasi vermículus, velut lana alba erunt.
18
[not available]
18
Come now, and let us reason together, saith the LORD: though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow; though they be red like crimson, they shall be as wool.
18
1Qisaa · 1
לכו־נ?[א] ונוכחה יואמר יהוה אמ יהיו חטאי׳כם כשני כשלג ילבינו אמ יד#ומו כתולע{{ ת }} כצמר יהיו ׃
19📜
אִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃
19
καὶ ἐὰν θέλητε καὶ εἰσακούσητέ μου, τὰ ἀγαθὰ τῆς γῆς φάγεσθε ·
19
Si voluéritis, et audiéritis me, bona terræ comedétis.
19
[not available]
19
If ye be willing and obedient, ye shall eat the good of the land:
19
1Qisaa · 1
אמ תאבו ושמעתם טוב ה##ארץ##[ תאכ]ל#[ו] ׃
20📜
וְאִם־תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס
20
ἐὰν δὲ μὴ θέλητε μηδὲ εἰσακούσητέ μου, μάχαιρα ὑμᾶς κατέδεται · τὸ γὰρ στόμα Κυρίου ἐλάλησεν ταῦτα.
20
Quod si noluéritis, et me ad iracúndiam provocavéritis, gládius devorábit vos, quia os Dómini locútum est.
20
[not available]
20
But if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword: for the mouth of the LORD hath spoken [it].
20
1Qisaa · 1
ו#?אמ תמאנו ומריתם בחרב תאכלו כיא פי יהוה דבר ׃
21📜
אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃
21
Πῶς ἐγένετο πόρνη πόλις πιστὴ Σειών, πλήρης κρίσεως; ἐν ᾗ δικαιοσύνη ἐκοιμήθη ἐν αὐτῇ, νῦν δὲ φονευταί.
21
Quómodo facta est méretrix cívitas fidélis, plena iudícii? iustítia habitávit in ea, nunc autem homicídæ.
21
[not available]
21
How is the faithful city become an harlot! it was full of judgment; righteousness lodged in it; but now murderers.
21
1Qisaa · 1
היכה הייתה לז(^ ו ^)נה קר##יה נאמנה מלאתי משפט צד#ק ילין?[ ב׳ה ועתה] מ#ר#צחים ׃
22📜
כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סָבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם׃
22
τὸ ἀργύριον ὑμῶν ἀδόκιμον · οἱ κάπηλοί σου μίσγουσι τὸν οἶνον ὕδατι ·
22
Argéntum tuum versum est in scóriam: vinum tuum mistum est aqua.
22
[not available]
22
Thy silver is become dross, thy wine mixed with water:
22
1Qisaa · 1
כספ׳ך היו לסו?גים סבא׳ך מהול במים ׃
23📜
שָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃ פ
23
οἱ ἄρχοντές σου ἀπειθοῦσιν κοινωνοὶ κλεπτῶν, ἀγαπῶντες δῶρα, διώκοντες ἀνταπόδομα, ὀρφανοῖς οὐ κρίνοντες καὶ κρίσιν χηρῶν οὐ προσέχοντες.
23
Príncipes tui infidéles, sócii furum: omnes díligunt múnera, sequúntur retributiónes. Pupíllo non iúdicant: et causa víduæ non ingréditur ad illos.
23
[not available]
23
Thy princes [are] rebellious, and companions of thieves: every one loveth gifts, and followeth after rewards: they judge not the fatherless, neither doth the cause of the widow come unto them.
23
1Qisaa · 1
שרי׳כ#י ס#[וררים וחברי] גנבים כול׳ם אוהבי שוחד רודפי שלמונים יאתום לוא ישפ#[טו וריב] אלמנה לוא יבוא אלי׳הם ׃
24📜
לָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָֽאָדוֹן֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל ה֚וֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאוֹיְבָֽי׃
24
διὰ τοῦτο τάδε λέγει Κύριος ὁ δεσπότης σαβαώθ Οὐαὶ οἱ ἰσχύοντες Ἰσραήλ · οὐ παύσεται γάρ μου ὁ θυμὸς ἐν τοῖς ὑπεναντίοις, καὶ κρίσιν ἐκ τῶν ἐχθρῶν μου ποιήσω.
24
Propter hoc ait Dóminus Deus exercítuum fortis Israel: Heu, consolábor super hóstibus meis, et vindicábor de inimícis meis.
24
[not available]
24
Therefore saith the Lord, the LORD of hosts, the mighty One of Israel, Ah, I will ease me of mine adversaries, and avenge me of mine enemies:
24
1Qisaa · 1
לכן נאום האדון יהוה צבאות [אביר ישראל] הוה אנחם מצרי׳ו? ואנקם מ(^ ה ^)איב׳ו ׃
25
וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כָּל בְּדִילָֽיִ־ךְ׃
25
καὶ ἐπάξω τὴν χεῖρά μου ἐπὶ σὲ καὶ πυρώσω εἰς καθαρόν, τοὺς δὲ ἀπειθοῦντας ἀπολέσω, καὶ ἀφελῶ πάντας ἀνόμους ἀπὸ σοῦ ·
25
Et convértam manum meam ad te, et éxcoquam ad purum scóriam tuam, et áuferam omne stannum tuum.
25
[not available]
25
And I will turn my hand upon thee, and purely purge away thy dross, and take away all thy tin:
25
1Qisaa · 1
והשיב יד׳י עלי׳ך ואצ##[רף כבר] סו?גי׳ך ואסיר# כול בדילי׳ך ׃
26
וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֨יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה׃
26
καὶ ἐπιστήσω τοὺς κριτάς σου ὡς τὸ πρότερον, καὶ τοὺς συμβούλους σου ὡς τὸ ἀπ᾽ ἀρχῆς · καὶ μετὰ ταῦτα κληθήσῃ Πόλις δικαιοσύνης, μητρόπολις πιστὴ Σειών.
26
Et restítuam iúdices tuos ut fuérunt prius, et consiliários tuos sicut antíquitus: post hæc vocáberis cívitas iusti, urbs fidélis.
26
[not available]
26
And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellers as at the beginning: afterward thou shalt be called, The city of righteousness, the faithful city.
26
1Qisaa · 1, 2
ואשיבה שופטי׳ך כבראישונ?ה#[ ויעצי׳ך] כבתחלה אחרי־כן יקראו ל׳ך עיר הצדק קריה נאמנה ׃
27
צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃
27
μετὰ γὰρ κρίματος σωθήσεται ἡ αἰχμαλωσία αὐτῆς καὶ μετὰ ἐλεημοσύνης ·
27
Sion in iudício redimétur, et redúcent eam in iustítia:
27
[not available]
27
Zion shall be redeemed with judgment, and her converts with righteousness.
27
1Qisaa · 2
ציון במשפט תפדה ושבי׳ה בצדקה ׃
28
וְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ׃
28
καὶ συντριβήσονται οἱ ἄνομοι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἅμα, καὶ οἱ ἐγκαταλιπόντες τὸν κύριον συντελεσθήσονται ·
28
et cónteret sceléstos, et peccatóres simul: et qui dereliquérunt Dóminum consuméntur.
28
[not available]
28
And the destruction of the transgressors and of the sinners [shall be] together, and they that forsake the LORD shall be consumed.
28
1Qisaa · 2
ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי יהוה יכלו ׃
29
כִּ֣י יֵבֹ֔שׁוּ מֵאֵילִ֖ים אֲשֶׁ֣ר חֲמַדְתֶּ֑ם וְתַ֨חְפְּר֔וּ מֵהַגַּנּ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּֽם׃
29
διότι αἰσχυνθήσονται ἀπὸ τῶν εἰδώλων αὐτῶν ἃ αὐτοὶ ἠβούλοντο, καὶ ᾐσχύνθησαν ἐπὶ τοῖς κήποις, ἃ ἐπεθύμησαν.
29
Confundéntur enim ab idólis, quibus sacrificavérunt: et erubescétis super hortis, quos elegerátis,
29
[not available]
29
For they shall be ashamed of the oaks which ye have desired, and ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen.
29
1Qisaa · 2
כיא יבושו מאלים אשר חמדתם ותחפורו מהגנ?ות אשר בחרתם ׃
30
כִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה אֲשֶׁר־מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ׃
30
ἔσονται γὰρ ὡς τερέβινθος ἀποβεβληκυῖα τὰ φύλλα, καὶ ὡς παράδεισος ὕδωρ μὴ ἔχων ·
30
cum fuéritis velut quercus defluéntibus fóliis, et velut hortus absque aqua.
30
[not available]
30
For ye shall be as an oak whose leaf fadeth, and as a garden that hath no water.
30
1Qisaa · 2
כי תהיו כאלה נובלת על׳ה וכגנה אשר אין מימ ל׳ה ׃
31
וְהָיָ֤ה הֶחָסֹן֙ לִנְעֹ֔רֶת וּפֹעֲל֖וֹ לְנִיצ֑וֹץ וּבָעֲר֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וְאֵ֥ין מְכַבֶּֽה׃ ס
31
καὶ ἔσται ἡ ἰσχὺς αὐτῶν ὡς καλάμη στιππύου, καὶ αἱ ἐργασίαι αὐτῶν ὡς σπινθῆρες, καὶ κατακαυθήσονται οἱ ἄνομοι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἅμα, καὶ οὐκ ἔσται ὁ σβέσων.
31
Et erit fortitúdo vestra ut favílla stuppæ, et opus vestrum quasi scintílla: et succendétur utrúmque simul, et non erit qui exstínguat.
31
[not available]
31
And the strong shall be as tow, and the maker of it as a spark, and they shall both burn together, and none shall quench [them].
31
1Qisaa · 2
והיה החסנ׳כם לנעורת ופעל׳כם לניצוץ ובערו שני׳הם יחדו ואין מכבה ׃
