THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃
1
Ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς Ἠσαίαν υἱὸν Ἀμὼς περὶ τῆς Ἰουδαίας καὶ περὶ Ἰερουσαλήμ.
1
Verbum, quod vidit Isaías, fílius Amos, super Iuda et Ierúsalem.
1
[not available]
1
The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem.
1
1Qisaa · 2
הדבר אשר חזה ישעיה בן־אמוץ על־יהודה וירושלים ׃
2
וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְהוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל הַ־גּוֹיִֽם׃
2
Ὅτι ἔσται ἐν ταῖς ἐσχάταις ἡμέραις ἐμφανὲς τὸ ὄρος Κυρίου, καὶ ὁ οἶκος τοῦ θεοῦ ἐπ᾽ ἄκρου τῶν ὀρέων, καὶ ὑψωθήσεται ὑπεράνω τῶν βουνῶν, καὶ ἥξουσιν ἐπ᾽ αὐτὸ πάντα τὰ ἔθνη.
2
Et erit in novíssimis diébus præparátus mons domus Dómini in vértice móntium, et elevábitur super colles, et fluent ad eum omnes gentes.
2
[not available]
2
And it shall come to pass in the last days, [that] the mountain of the LORD ’S house shall be established in the top of the mountains, and shall be exalted above the hills; and all nations shall flow unto it.
2
1Qisaa · 2
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית־יהוה בראש הרים ונשא מגבעות ונהרו עלו׳הי כול הגואים ׃
3
וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֨נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם׃
3
καὶ πορεύσονται ἔθνη πολλὰ καὶ ἐροῦσιν Δεῦτε καὶ ἀναβῶμεν εἰς τὸ ὄρος Κυρίου καὶ εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ Ἰακώβ, καὶ ἀναγγελεῖ ἡμῖν τὴν ὁδὸν αὐτοῦ, καὶ πορευσόμεθα ἐν αὐτῇ. ἐκ γὰρ Σειὼν ἐξελεύσεται νόμος, καὶ λόγος Κυρίου ἐξ Ἰερουσαλήμ ·
3
Et ibunt pópuli multi, et dicent: Veníte, et ascendámus ad montem Dómini, et ad domum Dei Iacob, et docébit nos vias suas, et ambulábimus in sémitis eius: quia de Sion exíbit lex, et verbum Dómini de Ierúsalem.
3
[not available]
3
And many people shall go and say, Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, to the house of the God of Jacob; and he will teach us of his ways, and we will walk in his paths: for out of Zion shall go forth the law, and the word of the LORD from Jerusalem.
3
1Qisaa · 2
לכו ונעלה אל־בית אלוהי יעקוב וירו׳נו מדרכי׳ו ונאלכה באורחתי׳ו כיא מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירוש#לים ׃ והלכו עמים רבים ואמרו
4
וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ פ
4
καὶ κρινεῖ ἀνὰ μέσον τῶν ἐθνῶν, καὶ ἐξελέγξει λαὸν πολύν · καὶ συγκόψουσιν τὰς μαχαίρας αὐτῶν εἰς ἄροτρα καὶ τὰς ζιβύνας αὐτῶν εἰς δρέπανα, καὶ οὐ λήμψεται ἔθνος ἐπ᾽ ἔθνος μάχαιραν, καὶ οὐ μὴ μάθωσιν ἔτι πολεμεῖν.
4
Et iudicábit gentes, et árguet pópulos multos: et conflábunt gládios suos in vómeres, et lánceas suas in falces: non levábit gens contra gentem gládium, nec exercebúntur ultra ad prœ́lium.
4
[not available]
4
And he shall judge among the nations, and shall rebuke many people: and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruninghooks: nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more.
4
1Qisaa · 2
ושפט בין הגואים והוהוכיח {{ בין }} (^ ל ^)עמים רבים וכתתו את חרבות׳ם לאתים וחניתותי׳המ למזמרות ולוא ישא גוי אל־גוי חרב ולוא ילמדו עוד מלחמה ׃
5
בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהוָֽה׃
5
Καὶ νῦν, ὁ οἶκος Ἰακώβ, δεῦτε πορευθῶμεν τῷ φωτὶ Κυρίου.
5
Domus Iacob veníte, et ambulémus in lúmine Dómini.
5
[not available]
5
O house of Jacob, come ye, and let us walk in the light of the LORD.
5
1Qisaa · 2
בית יעקוב לכו ונלכה באור יהוה ׃
6
כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹֽנְנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נָכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃
6
ἀνῆκεν γὰρ τὸν λαὸν αὐτοῦ τὸν οἶκον τοῦ Ἰσραήλ · ὅτι ἐνεπλήσθη ὡς τὸ ἀπ᾽ ἀρχῆς ἡ χώρα αὐτῶν κληδονισμῶν, ὡς ἡ τῶν ἀλλοφύλων, καὶ τέκνα πολλὰ ἀλλόφυλα ἐγενήθη αὐτοῖς.
6
Proiecísti enim pópulum tuum, domum Iacob: quia repléti sunt ut olim, et áugures habuérunt ut Philísthiim, et púeris aliénis adhæsérunt.
6
[not available]
6
Therefore thou hast forsaken thy people the house of Jacob, because they be replenished from the east, and [are] soothsayers like the Philistines, and they please themselves in the children of strangers.
6
1Qisaa · 2
כיא נטשתה עמ׳ך בית יעקוב כ#(^ י ^)א מלאו מקדם ועוננים כפלשתים ובילדי נכריאים ישפיק#ו ׃
7
וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃
7
ἐνεπλήσθη γὰρ ἡ χώρα αὐτῶν ἀργυρίου καὶ χρυσίου, καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τῶν θησαυρῶν αὐτῶν · καὶ ἐνεπλήσθη ἡ γῆ ἵππων, καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τῶν ἁρμάτων αὐτῶν ·
7
Repléta est terra argénto et auro, et non est finis thesaurórum eius:
7
[not available]
7
Their land also is full of silver and gold, neither [is there any] end of their treasures; their land is also full of horses, neither [is there any] end of their chariots:
7
1Qisaa · 2
ו?תמלא ארצ׳ו כספ וזהב ואין קץ לאוצרותי׳ו ותמלא ארצ׳ו סוסים ואין קץ למרכבותי׳ו ׃
8
וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃
8
καὶ ἐνεπλήσθη ἡ γῆ βδελυγμάτων τῶν ἔργων τῶν χειρῶν αὐτῶν, καὶ προσεκύνησαν ἃ ἐποίησαν οἱ δάκτυλοι αὐτῶν ·
8
et repléta est terra eius equis, et innumerábiles quadrígæ eius. Et repléta est terra eius idólis: opus mánuum suárum adoravérunt, quod fecérunt dígiti eórum.
8
[not available]
8
Their land also is full of idols; they worship the work of their own hands, that which their own fingers have made:
8
1Qisaa · 2
ותמלא ארצ׳ו אלילים למעשה ידי׳ו ישתחוו לאשר {{ ל }}עשו אצבעותי׳ו ׃
9
וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃
9
καὶ ἔκυψεν ἄνθρωπος καὶ ἐταπεινώθη ἀνήρ, καὶ οὐ μὴ ἀνήσω αὐτούς.
9
Et incurvávit se homo, et humiliátus est vir: ne ergo dimíttas eis.
9
[not available]
9
And the mean man boweth down, and the great man humbleth himself: therefore forgive them not.
9
1Qisaa · 2
וישח אדם וישפל־איש ׃
10
בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּֽעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהוָ֔ה וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ׃
10
καὶ νῦν εἰσέλθετε εἰς τὰς πέτρας καὶ κρύπτεσθε εἰς τὴν γῆν ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου Κυρίου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ, ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν.
10
Ingrédere in petram, et abscóndere in fossa humo a fácie timóris Dómini, et a glória maiestátis eius.
10
[not available]
10
Enter into the rock, and hide thee in the dust, for fear of the LORD, and for the glory of his majesty.
10
4Q55 · f2_3
]ב##ו#?א##[ בצור והטמן בעפר] ׃
11
עֵינֵ֞י גַּבְה֤וּת אָדָם֙ שָׁפֵ֔ל וְשַׁ֖ח ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ס
11
οἱ γὰρ ὀφθαλμοὶ Κυρίου ὑψηλοί, ὁ δὲ ἄνθρωπος ταπεινός · καὶ ταπεινωθήσεται τὸ ὕψος τῶν ἀνθρώπων, καὶ ὑψωθήσεται Κύριος μόνος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ.
11
Oculi sublímes hóminis humiliáti sunt, et incurvábitur altitúdo virórum: exaltábitur autem Dóminus solus in die illa.
11
[not available]
11
The lofty looks of man shall be humbled, and the haughtiness of men shall be bowed down, and the LORD alone shall be exalted in that day.
11
1Qisaa · 2
ועיני גבהות אדם תשפלנה וישח רום אנשים ונשגב יהוה לבד׳ו ביום ההוא ׃
12
כִּ֣י י֞וֹם לַיהוָ֧ה צְבָא֛וֹת עַ֥ל כָּל־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כָּל־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל׃
12
ἡμέρα γὰρ Κυρίου σαβαὼθ ἐπὶ πάντα ὑβριστὴν καὶ ὑπερήφανον καὶ ἐπὶ πάντα ὑψηλὸν καὶ μετέωρον, καὶ ταπεινωθήσονται,
12
Quia dies Dómini exercítuum super omnem supérbum, et excélsum, et super omnem arrogántem: et humiliábitur.
12
[not available]
12
For the day of the LORD of hosts [shall be] upon every [one that is] proud and lofty, and upon every [one that is] lifted up; and he shall be brought low:
12
1Qisaa · 2
כיא יום ליהוה צבאות על כל־גאה ורם ונשא ושפל ׃
13
וְעַל֙ כָּל־אַרְזֵ֣י הַלְּבָנ֔וֹן הָרָמִ֖ים וְהַנִּשָּׂאִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־אַלּוֹנֵ֥י הַבָּשָֽׁן׃
13
καὶ ἐπὶ πᾶσαν κέδρον τοῦ Λιβάνου τῶν ὑψηλῶν καὶ μετεώρων, καὶ ἐπὶ πᾶν δένδρον βαλάνου Βασάν,
13
Et super omnes cedros Líbani sublímes et eréctas, et super omnes quercus Basan.
13
[not available]
13
And upon all the cedars of Lebanon, [that are] high and lifted up, and upon all the oaks of Bashan,
13
1Qisaa · 2
ועל כל־ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל־אלוני הבשן ׃
14
וְעַ֖ל כָּל הֶ־הָרִ֣ים הָרָמִ֑ים וְעַ֖ל כָּל הַ־גְּבָע֥וֹת הַנִּשָּׂאֽוֹת׃
14
καὶ ἐπὶ πᾶν ὄρος, καὶ ἐπὶ πάντα βουνὸν ὑψηλόν,
14
Et super omnes montes excélsos, et super omnes colles elevátos.
14
[not available]
14
And upon all the high mountains, and upon all the hills [that are] lifted up,
14
1Qisaa · 2
ועל כל ההרים [הרומ]ים ועל כול הגבעות הנשאות ׃
15
וְעַ֖ל כָּל־מִגְדָּ֣ל גָּבֹ֑הַ וְעַ֖ל כָּל־חוֹמָ֥ה בְצוּרָֽה׃
15
καὶ ἐπὶ πάντα πύργον ὑψηλόν, καὶ ἐπὶ πᾶν τεῖχος ὑψηλόν,
15
Et super omnem turrim excélsam, et super omnem murum munítum,
15
[not available]
15
And upon every high tower, and upon every fenced wall,
15
1Qisaa · 2
ועל כול מגדל גבה ועל כול [חומה ]ב#צורה ׃
16
וְעַ֖ל כָּל־אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כָּל־שְׂכִיּ֥וֹת הַחֶמְדָּֽה׃
16
καὶ ἐπὶ πᾶν πλοῖον θαλάσσης, καὶ ἐπὶ πᾶσαν θέαν πλοίων κάλλους ·
16
et super omnes naves Tharsis, et super omne, quod visu pulchrum est.
16
[not available]
16
And upon all the ships of Tarshish, and upon all pleasant pictures.
16
1Qisaa · 2
ועל כול אניות תרשיש ועל כול שכיות החמדה ׃
17
וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
17
καὶ ταπεινωθήσεται πᾶς ἄνθρωπος, καὶ πεσεῖται ὕβρις ἀνθρώπων, καὶ ὑψωθήσεται Κύριος μόνος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ.
17
Et incurvábitur sublímitas hóminum, et humiliábitur altitúdo virórum, et elevábitur Dóminus solus in die illa:
17
[not available]
17
And the loftiness of man shall be bowed down, and the haughtiness of men shall be made low: and the LORD alone shall be exalted in that day.
17
1Qisaa · 2
ושח [גבהות ]ה##אדם ושפל רומ אנשים ונשגב יהוה לבד׳ו ביום ההו#?א ׃
18
וְהָאֱלִילִ֖ים כָּלִ֥יל יַחֲלֹֽף׃
18
καὶ τὰ χειροποίητα πάντα κατακρύψουσιν,
18
et idóla pénitus conteréntur:
18
[not available]
18
And the idols he shall utterly abolish.
18
1Qisaa · 2
[והאלילי]ם## כליל יחלופו ׃
19
וּבָ֨אוּ֙ בִּמְעָר֣וֹת צֻרִ֔ים וּבִמְחִלּ֖וֹת עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃
19
εἰσενέγκαντες εἰς τὰ σπήλαια καὶ εἰς τὰς σχισμὰς τῶν πετρῶν καὶ εἰς τὰς τρώγλας τῆς γῆς, ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου Κυρίου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ, ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν.
19
et introíbunt in spelúncas petrárum, et in vorágines terræ, a fácie formídinis Dómini, et a glória maiestátis eius, cum surréxerit percútere terram.
19
[not available]
19
And they shall go into the holes of the rocks, and into the caves of the earth, for fear of the LORD, and for the glory of his majesty, when he ariseth to shake terribly the earth.
19
1Qisaa · 2
ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני [פחד יה]וה ומהדר גאונ׳ו בקומ׳ו לערוץ הארץ ׃
20
בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ ל־וֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃
20
τῇ γὰρ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκβαλεῖ ἄνθρωπος τὰ βδελύγματα αὐτοῦ τὰ ἀργυρᾶ καὶ τὰ χρυσᾶ, ἃ ἐποίησαν προσκυνεῖν, τοῖς ματαίοις καὶ ταῖς νυκτερίσιν,
20
In die illa proíciet homo idóla argénti sui, et simulácra auri sui, quæ fécerat sibi ut adoráret, talpas et vespertiliónes.
20
[not available]
20
In that day a man shall cast his idols of silver, and his idols of gold, which they made [each one] for himself to worship, to the moles and to the bats;
20
1Qisaa · 2
[ביום ה]הוא ישליך האדם את אלילי כספ׳ו ואת אלילי זהב׳ו אשר [עשו אצ]ב##עותי׳ו להשתחות לחפרפרים ולעטלפים ׃
21
לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃
21
τοῦ εἰσελθεῖν εἰς τὰς τρώγλας τῆς στερεᾶς πέτρας καὶ εἰς τὰς σχισμὰς τῶν πετρῶν, ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου Κυρίου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ, ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν.
21
Et ingrediétur scissúras petrárum et in cavérnas saxórum, a fácie formídinis Dómini, et a glória maiestátis eius, cum surréxerit percútere terram.
21
[not available]
21
To go into the clefts of the rocks, and into the tops of the ragged rocks, for fear of the LORD, and for the glory of his majesty, when he ariseth to shake terribly the earth.
21
1Qisaa · 2, 3
לבוא בנקרות [הצורים וב]ס##עפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונ׳ו בקומ׳ו לערוץ הארץ ׃
22
חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן הָ֣־אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי בַ־מֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃ פ
22
[not available]
22
Quiéscite ergo ab hómine, cuius spíritus in náribus eius est, quia excélsus reputátus est ipse.
22
[not available]
22
Cease ye from man, whose breath [is] in his nostrils: for wherein is he to be accounted of?
22
1Qisaa · 3
חדלו ל׳כמה מן האדם אשר נשמה באפ׳ו כיא במה נחשב הוא ׃
