THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃
1
Κύριε ὁ θεός, δοξάσω σε, ὑμνήσω τὸ ὄνομά σου, ὅτι ἐποίησας θαυμαστὰ πράγματα, βουλὴν ἀρχαίαν ἀληθινήν· γένοιτο.
1
Dómine Deus meus es tu, exaltábo te, et confitébor nómini tuo: quóniam fecísti mirabília, cogitatiónes antíquas fidéles, amen.
1
[not available]
1
O LORD, thou art my God; I will exalt thee, I will praise thy name; for thou hast done wonderful things; thy counsels of old are faithfulness and truth.
1
י#?[הוה אלה׳י] [אתה ארוממ׳ך אודה שמ׳ך כי ע]שית פלא עצות מרחו?ק אמונה אמן?[ ׃
יהוה אלוה׳י אתה ארוממ׳ך אודה שמ׳ך כי עשיתה פלא אצית מרחוק אמו?נה אמן ׃
[יהוה אלה׳י אתה ארוממ׳ך אוד]ה## את שמ׳כה כ##[יא עשית פלא עצות] [מרחוק אמונה אמן ׃
2📜
כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמ֤וֹן זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעוֹלָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃
2
ὅτι ἔθηκας πόλεις εἰς χῶμα, πόλεις ὀχυρὰς τοῦ μὴ πεσεῖν αὐτῶν τὰ θεμέλια· τῶν ἀσεβῶν πόλις τὸν αἰῶνα οὐ μὴ οἰκοδομηθῇ.
2
Quia posuísti civitátem in túmulum, urbem fortem in ruínam, domum alienórum: ut non sit cívitas, et in sempitérnum non ædificétur.
2
[not available]
2
For thou hast made of a city an heap; of a defenced city a ruin: a palace of strangers to be no city; it shall never be built.
2
כי שמת] [מעיר לגל קריה בצורה למפלה אר]מ#ון זרים מעיר לע[ו]ל[ם ]ל[א יבנה ׃
כי שמתה מעיר לגל קריה בצורה למ(^ פ ^)לה ארמון זרים מעיר לעולם לוא יבנה ׃
כי שמת מעיר ]לג?ל ק##[ריה בצורה למפלה] ׃
3📜
עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גּוֹיִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ׃
3
διὰ τοῦτο εὐλογήσει σε ὁ λαὸς ὁ πτωχός, καὶ πόλεις ἀνθρώπων ἀδικουμένων εὐλογήσουσίν σε.
3
Super hoc laudábit te pópulus fortis, cívitas géntium robustárum timébit te.
3
[not available]
3
Therefore shall the strong people glorify thee, the city of the terrible nations shall fear thee.
3
[יכבדו׳ך עם־עז קרית גוים עריצים ייראו]׳ך ׃ על־כן]
על־כן יכבדו׳ך עמ עז קרית גוים עריצים ייראו׳ך ׃
4📜
כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר ל֑־וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֨רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃
4
ἐγένου γὰρ πάσῃ πόλει ταπεινῇ βοηθός, καὶ τοῖς ἀθυμήσασιν διὰ ἔνδειαν σκέπη, ἀπὸ ἀνθρώπων πονηρῶν ῥύσῃ αὐτούς· σκέπη διψώντων, καὶ πνεῦμα ἀνθρώπων ἀδικουμένων,
4
Quia factus es fortitúdo páuperi, fortitúdo egéno in tribulatióne sua: spes a túrbine, umbráculum ab æstu: spíritus enim robustórum quasi turbo impéllens paríetem.
4
[not available]
4
For thou hast been a strength to the poor, a strength to the needy in his distress, a refuge from the storm, a shadow from the heat, when the blast of the terrible ones is as a storm against the wall.
4
כי־היית מעוז לד[ל מעוז לאביון] [בצר ל׳ו מחסה מזרם צל מחרב כי רו]ח## עריצים כזרם קיר# ׃
כי הייתה מעוז לדל מעוז לאביון בצר ל׳ו {{ ו }}מחסה מזרם צל מחורב כי רוח עריצים כזרם קיר ׃
5📜
כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃ פ
5
ὡς ἄνθρωποι ὀλιγόψυχοι διψῶντες ἐν Σειὼν ἀπὸ ἀνθρώπων ἀσεβῶν, οἷς ἡμᾶς παρέδωκας.
5
Sicut æstus in siti, tumúltum alienórum humiliábis: et quasi calóre sub nube torrénte propáginem fórtium marcéscere fácies.
5
[not available]
5
Thou shalt bring down the noise of strangers, as the heat in a dry place; even the heat with the shadow of a cloud: the branch of the terrible ones shall be brought low.
5
כ##[חרב בציון שאון זרים] [תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענ]ה## ׃
כחורב בציון שאון זרים תכניע חורב בצל עב זמיר עריצים יענה ׃
6
וְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת לְכָל הָֽ־עַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים׃
6
καὶ ποιήσει Κύριος σαβαὼθ πᾶσι τοῖς ἔθνεσιν· ἐπὶ τὸ ὄρος τοῦτο πίονται εὐφροσύνην, πίονται οἶνον·
6
Et fáciet Dóminus exercítuum ómnibus pópulis in monte hoc convívium pínguium, convívium vindémiæ, pínguium medullatórum, vindémiæ defæcátæ.
6
[not available]
6
And in this mountain shall the LORD of hosts make unto all people a feast of fat things, a feast of wines on the lees, of fat things full of marrow, of wines on the lees well refined.
6
ועשה יהוה צב##[אות לכל העמים בהר] [הזה משתה שמנים משתה שמרים שמני]ם ממחים שמר#[ים מזקקים ׃
ועשה יהוה צבאות לכול העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזוקקים ׃
7
וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי הַ־לּ֥וֹט ׀ הַלּ֖וֹט עַל־כָּל הָֽ־עַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל הַ־גּוֹיִֽם׃
7
χρίσονται μύρον ἐν τῷ ὄρει τούτῳ. παράδος πάντα ταῦτα τοῖς ἔθνεσιν· ἡ γὰρ βουλὴ αὕτη ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη.
7
Et præcipitábit in monte isto fáciem vínculi colligáti super omnes pópulos, et telam quam ordítus est super omnes natiónes.
7
[not available]
7
And he will destroy in this mountain the face of the covering cast over all people, and the vail that is spread over all nations.
7
ובלע בהר הזה] [פני הלוט הלוט על־כל העמים והמסכה ]ה#נס#ו#?כ##ה##[ על־כל הגוים ׃
ובלע בהר הזה פנו? הלוט הלוט על כול העמים והמסכה הנסוכה על כול הגואים ׃
8
בִּלַּ֤ע הַמָּ֨וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל הָ־אָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ פ
8
κατέπιεν ὁ θάνατος ἰσχύσας, καὶ πάλιν ἀφεῖλεν Κύριος ὁ θεὸς πᾶν δάκρυον ἀπὸ παντὸς προσώπου· τὸ ὄνειδος τοῦ λαοῦ ἀφεῖλεν ἀπὸ πάσης τῆς γῆς, τὸ γὰρ στόμα Κυρίου ἐλάλησεν.
8
Præcipitábit mortem in sempitérnum: et áuferet Dóminus Deus lácrymam ab omni fácie, et oppróbrium pópuli sui áuferet de univérsa terra: quia Dóminus locútus est.
8
[not available]
8
He will swallow up death in victory; and the Lord GOD will wipe away tears from off all faces; and the rebuke of his people shall he take away from off all the earth: for the LORD hath spoken it.
8
בלע המות לנצח ומחה] [אדני יהוה דמעה מעל כל־פנים ]ו#?חרפת עמ׳ו יסי#?[ר מעל כל הארץ כי יהוה דבר ׃
בלע המות לנצח ומחה אדוני יהוה דמעה מעל כול פנים וחרפת עמ׳ו יסיר מעל כול הארץ כי יהוה דבר ׃
ε עמ׳ו י]ס#יר מע[ל כל הארץ כי יהוה דבר ׃
9
וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ׃
9
καὶ ἐροῦσιν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ Ἰδοὺ ὁ θεὸς ἡμῶν ἐφ᾽ ᾧ ἠλπίζομεν, καὶ σώσει ἡμᾶς· οὗτος Κύριος, ὑπεμείναμεν αὐτῷ καὶ ἠγαλλιώμεθα, καὶ εὐφρανθησόμεθα ἐπὶ τῇ σωτηρίᾳ ἡμῶν.
9
Et dicet in die illa: Ecce Deus noster iste, exspectávimus eum, et salvábit nos: iste Dóminus, sustinúimus eum, exsultábimus, et lætábimur in salutári eius.
9
[not available]
9
And it shall be said in that day, Lo, this is our God; we have waited for him, and he will save us: this is the LORD; we have waited for him, we will be glad and rejoice in his salvation.
9
ואמרת ביום ההוא הנה יהוה אלוהי׳נו זה קוינו ל׳ו ויושיע׳נו זה יהוה קוינו ל׳ו נגילה ונשמח בישועת׳ו ׃
[וא]מר ביום ה[הוא הנה אלהי׳נו זה קוינו ל׳ו ויושיע׳נו זה יהוה] קוינו ל׳ו נג?[יל]ה## ו?נ#?[שמחה בישועת׳ו ׃
10
כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דוֹשׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן במי מַדְמֵנָֽה׃
10
ἀνάπαυσιν δώσει ὁ θεὸς ἐπὶ τὸ ὄρος τοῦτο, καὶ καταπατηθήσεται ἡ Μωαβεῖτις ὃν τρόπον πατοῦσιν ἅλωνα ἐν ἁμάξαις·
10
Quia requiéscet manus Dómini in monte isto: et triturábitur Moab sub eo, sícuti terúntur páleæ in plaustro.
10
[not available]
10
For in this mountain shall the hand of the LORD rest, and Moab shall be trodden down under him, even as straw is trodden down for the dunghill.
10
מדמנה ׃ כי־תנוח יד־יהוה בהר הזה ונדש מואב תחתי׳ו כחדוש מתבן במי
כי־תנוח יד־יהוה בהר הזה] ונדוש מוא#[ב ת]ח##ת##י?׳ו כ##[הדוש מת]ב##ן? ב#מ##[י מדמנה ׃
11
וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אָרְבּ֥וֹת יָדָֽיו׃
11
καὶ ἀνήσει τὰς χεῖρας αὐτοῦ, ὃν τρόπον καὶ αὐτὸς ἐταπείνωσεν τοῦ ἀπολέσαι, καὶ ταπεινώσει τὴν ὕβριν αὐτοῦ ἐφ᾽ ἃ τὰς χεῖρας ἐπέβαλεν·
11
Et exténdet manus suas sub eo, sicut exténdit natans ad natándum: et humiliábit glóriam eius cum allisióne mánuum eius.
11
[not available]
11
And he shall spread forth his hands in the midst of them, as he that swimmeth spreadeth forth his hands to swim: and he shall bring down their pride together with the spoils of their hands.
11
ופרש ידי׳ו בקרב׳ו כאשר יפרש השוחה לשחות והשפיל גאות׳ו עמ ארבות ידי׳ו ׃
ופרש ידי׳ו בקרב׳ו] כאשר יפרוש#[ השו]ח##ה לשחות#[ וה]ש##פיל ג[אות׳ו עם ארבות ידי׳ו ׃
12
וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חוֹמֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃ ס
12
καὶ τὸ ὕψος τῆς καταφυγῆς τοῦ τοίχου σου ταπεινώσει, καὶ καταβήσονται ἕως τοῦ ἐδάφους.
12
Et muniménta sublímium murórum tuórum cóncident, et humiliabúntur, et detrahéntur in terram usque ad púlverem.
12
[not available]
12
And the fortress of the high fort of thy walls shall he bring down, lay low, and bring to the ground, even to the dust.
12
ε ] # ] # מ## #ε ε ׃
ומבצר משגב חומותי׳ך השח(^ ה ^) השפיל יגיע לארץ עד־עפר ׃
# [ ε ׃
ומבצר] משג?ב##[ חומותי]׳כ##ה השח השפיל הגי#?ע## ל##א##ר##[ץ עד־]ע##פ##ר## ׃
