THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר הַ־זֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עָז לָ֔־נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃
1
Τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ᾄσονται τὸ ᾆσμα τοῦτο ἐπὶ γῆς τῆς Ἰουδαίας Ἰδοὺ πόλις ἰσχυρά, καὶ σωτήριον θήσει τὸ τεῖχος καὶ περίτειχος.
1
In die illa cantábitur cánticum istud in terra Iuda: Urbs fortitúdinis nostræ Sion salvátor, ponétur in ea murus et antemurále.
1
[not available]
1
In that day shall this song be sung in the land of Judah; We have a strong city; salvation will [God] appoint [for] walls and bulwarks.
1
1Q8 · 10
ביום ההוא י]ו(# ש #)ר## השירה הזאת בא[רץ] [יהודה עיר עז ל׳נו ישועה ישית חומות וחל ׃
2
פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃
2
ἀνοίξατε πύλας, εἰσελθέτω λαὸς φυλάσσων δικαιοσύνην καὶ φυλάσσων ἀλήθειαν,
2
Aperíte portas, et ingrediátur gens iusta, custódiens veritátem.
2
[not available]
2
Open ye the gates, that the righteous nation which keepeth the truth may enter in.
2
1Q8 · 10
פת]ח##ו שערים ויבאו [גוי־צדיק שמר אמנים ׃
3
יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃
3
ἀντιλαμβανόμενος ἀληθείας καὶ φυλάσσων εἰρήνην · ὅτι ἐπὶ σοὶ ἐλπίδι
3
Vetus error ábiit: servábis pacem: pacem, quia in te sperávimus.
3
[not available]
3
Thou wilt keep [him] in perfect peace, [whose] mind [is] stayed [on thee]: because he trusteth in thee.
3
1Q8 · 10
יצר סמוך תצר ש]ל##ו#?ם שלום כי ב׳ך בטוח ׃
4
בִּטְח֥וּ בַֽיהוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃
4
ἤλπισαν, Κύριε, ἕως τοῦ αἰῶνος, ὁ θεὸς ὁ μέγας ὁ αἰώνιος,
4
Sperástis in Dómino in sǽculis ætérnis: in Dómino Deo forti in perpétuum.
4
[not available]
4
Trust ye in the LORD for ever: for in the LORD JEHOVAH [is] everlasting strength:
4
1Q8 · 10
[בטחו ביהוה עדי־עד כי ביה יהוה צור עו]ל#מ##י?ם ׃
5
כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָר֔וֹם קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־אֶ֔רֶץ יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־עָפָֽר׃
5
ὃς ταπεινώσας κατήγαγες τοὺς ἐνοικοῦντας ἐν ὑψηλοῖς · πόλεις ὀχυρὰς καταβαλεῖς καὶ κατάξεις ἕως ἐδάφους,
5
Quia incurvábit habitántes in excélso, civitátem sublímem humiliábit. Humiliábit eam usque ad terram, détrahet eam usque ad púlverem.
5
[not available]
5
For he bringeth down them that dwell on high; the lofty city, he layeth it low; he layeth it low, [even] to the ground; he bringeth it [even] to the dust.
5
1Q8 · 10
[כי ]ה#ש#ח# יש##בי מר##ו?ם ׃
6
תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃
6
καὶ πατήσουσιν αὐτοὺς πόδες πρᾳέων καὶ ταπεινῶν.
6
Conculcábit eam pes, pedes páuperis, gressus egenórum.
6
[not available]
6
The foot shall tread it down, [even] the feet of the poor, [and] the steps of the needy.
6
1Q8 · 10
ε ] # ] # ]ל##[] # ] # # ׃
7
אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵֽישָׁרִ֑ים יָשָׁ֕ר מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃
7
ὁδὸς εὐσεβῶν εὐθεῖα ἐγένετο, ἡ ὁδὸς τῶν εὐσεβῶν καὶ παρεσκευασμένη.
7
Sémita iusti recta est, rectus callis iusti ad ambulándum.
7
[not available]
7
The way of the just [is] uprightness: thou, most upright, dost weigh the path of the just.
7
1Qisaa · 20
אורח לצדיק מישרים ישר מעגל צדק תפלט ׃
8
אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּֽלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃
8
ἡ γὰρ ὁδὸς Κυρίου κρίσις · ἠλπίσαμεν ἐπὶ τῷ ὀνόματί σου καὶ ἐπὶ τῇ μνείᾳ
8
Et in sémita iudiciórum tuórum Dómine sustinúimus te: nomen tuum, et memoriále tuum in desidério ánimæ.
8
[not available]
8
Yea, in the way of thy judgments, O LORD, have we waited for thee; the desire of [our] soul [is] to thy name, and to the remembrance of thee.
8
1Qisaa · 20
אפ אורח משפטי׳ך יהוה קוינו? לשמ׳ך ולתורת׳ך תאית נפש ׃
9
נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֨יךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף רוּחִ֥־י בְקִרְבִּ֖י אֲשַֽׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
9
ᾗ ἐπιθυμεῖ ἡ ψυχὴ ἡμῶν · ἐκ νυκτὸς ὀρθρίζει τὸ πνεῦμά μου πρὸς σέ, ὁ θεός, διότι φῶς τὰ προστάγματά σου ἐπὶ τῆς γῆς. δικαιοσύνην μάθετε, οἱ ἐνοικοῦντες ἐπὶ τῆς γῆς.
9
Anima mea desiderávit te in nocte, sed et spíritu meo in præcórdiis meis de mane vigilábo ad te. Cum féceris iudícia tua in terra, iustítiam discent habitatóres orbis.
9
[not available]
9
With my soul have I desired thee in the night; yea, with my spirit within me will I seek thee early: for when thy judgments [are] in the earth, the inhabitants of the world will learn righteousness.
9
1Qisaa · 20
נפש׳י אויתי׳ך בלילה אפ רוח׳י בקרב׳י אשחר׳כה כי כאשר משפטי׳ך לארץ צדק למדו יושבי תבל ׃
10
יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהוָֽה׃ ס
10
πέπαυται γὰρ ὁ ἀσεβής · πᾶς ὃς οὐ μὴ μάθῃ δικαιοσύνην ἐπὶ τῆς γῆς, ἀλήθειαν οὐ μὴ ποιήσει · ἀρθήτω ὁ ἀσεβής, ἵνα μὴ ἴδῃ τὴν δόξαν Κυρίου.
10
Misereámur ímpio, et non discet iustítiam: in terra sanctórum iníqua gessit, et non vidébit glóriam Dómini.
10
[not available]
10
Let favour be shewed to the wicked, [yet] will he not learn righteousness: in the land of uprightness will he deal unjustly, and will not behold the majesty of the LORD.
10
1Qisaa · 20
יחון רשע בל־למד צדק בארץ נכוחות יעיל ובל־יראה גאות יהוה ׃
11
יְהוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל יֶחֱזָי֑וּ־ן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֨שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃ ס
11
Κύριε, ὑψηλός σου ὁ βραχίων καὶ οὐκ ᾔδεισαν, γνόντες δὲ αἰσχυνθήσονται · ζῆλος λήμψεται λαὸν ἀπαίδευτον, καὶ νῦν πῦρ τοὺς ὑπεναντίους ἔδεται.
11
Dómine exaltétur manus tua, et non vídeant: vídeant, et confundántur zelántes pópuli: et ignis hostes tuos dévoret.
11
[not available]
11
LORD, [when] thy hand is lifted up, they will not see: [but] they shall see, and be ashamed for [their] envy at the people; yea, the fire of thine enemies shall devour them.
11
1Qisaa · 20
יהוה רמה יד׳כה בל יחזיו׳ן ויחזו ויבושו קנאת העם אף־אש צרי׳ך תאכל׳ם ׃
12
יְהוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁל֖וֹם לָ֑נוּ כִּ֛י גַּ֥ם כָּֽל מַעֲשֵׂ֖י־נוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃
12
Κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν, εἰρήνην δὸς ἡμῖν, πάντα γὰρ ἀπέδωκας ἡμῖν.
12
Dómine dabis pacem nobis: ómnia enim ópera nostra operátus es nobis.
12
[not available]
12
LORD, thou wilt ordain peace for us: for thou also hast wrought all our works in us.
12
1Qisaa · 20
יהוה תשפוט שלום ל׳נו כי גמ כול מעשי׳נו פעלתה ל׳נו ׃
13
יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זֽוּלָתֶ֑ךָ לְבַד בְּ־ךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃
13
κτῆσαι ἡμᾶς, Κύριε · ἐκτὸς σοῦ ἄλλον οὐκ οἴδαμεν, τὸ ὄνομά σου ὀνομάζομεν.
13
Dómine Deus noster, possedérunt nos dómini absque te: tantum in te recordémur nóminis tui.
13
[not available]
13
O LORD our God, [other] lords beside thee have had dominion over us: [but] by thee only will we make mention of thy name.
13
1Qisaa · 20
יהוה אלוהי׳נו בעלו׳נו אדונים זולת׳ך לבד ב׳ך נזכו?ר שמ׳ך ׃
14
מֵתִים֙ בַּל־יִחְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֨דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כָּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃
14
οἱ δὲ νεκροὶ ζωὴν οὐ μὴ ἴδωσιν, οὐδὲ ἰατροὶ οὐ μὴ ἀναστήσουσιν · διὰ τοῦτο ἐπήγαγες καὶ ἀπώλεσας καὶ ἦρες πᾶν ἄρσεν αὐτῶν.
14
Moriéntes non vivant, gigántes non resúrgant: proptérea visitásti et contrivísti eos, et perdidísti omnem memóriam eórum.
14
[not available]
14
[They are] dead, they shall not live; [they are] deceased, they shall not rise: therefore hast thou visited and destroyed them, and made all their memory to perish.
14
1Qisaa · 20
מיתים בל־יחיו {{ ו }}רפאים בל יקומו לכן פקדת ותשמיד׳ם ותאסר כול זכר ל׳מו ׃
15
יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כָּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃
15
πρόσθες αὐτοῖς κακά, Κύριε, πρόσθες κακὰ τοῖς ἐνδόξοις τῆς γῆς.
15
Indulsísti genti Dómine, indulsísti genti: numquid glorificátus es? elongásti omnes términos terræ.
15
[not available]
15
Thou hast increased the nation, O LORD, thou hast increased the nation: thou art glorified: thou hadst removed [it] far [unto] all the ends of the earth.
15
1Qisaa · 20
יספת לגוי יהוה יספתה לגוי נכבדת רחקת כול קצוי־ארץ ׃
16
יְהוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמוֹ׃
16
Κύριε, ἐν θλίψει ἐμνήσθην σου, ἐν θλίψει μικρᾷ ἡ παιδία σου ἡμῖν.
16
Dómine in angústia requisiérunt te, in tribulatióne múrmuris doctrína tua eis.
16
[not available]
16
LORD, in trouble have they visited thee, they poured out a prayer [when] thy chastening [was] upon them.
16
1Qisaa · 20
יהוה בצר פקדו?׳ך צקו׳ן לחש׳ו מוסרי׳ך ל׳מו ׃
17
כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהוָֽה׃
17
καὶ ὡς ἡ ὠδίνουσα ἐγγίζει τεκεῖν, ἐπὶ τῇ ὠδῖνι αὐτῆς ἐκέκραξεν, οὕτως ἐγενήθημεν τῷ ἀγαπητῷ σου.
17
Sicut quæ cóncipit, cum appropinquáverit ad partum, dolens clamat in dolóribus suis: sic facti sumus a fácie tua Dómine.
17
[not available]
17
Like as a woman with child, [that] draweth near the time of her delivery, is in pain, [and] crieth out in her pangs; so have we been in thy sight, O LORD.
17
1Qisaa · 20
כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבלי׳ה כן היינו מפני׳ך יהוה ׃
18
הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
18
διὰ τὸν φόβον σου, Κύριε, ἐν γαστρὶ ἐλάβομεν καὶ ὠδινήσαμεν καὶ ἐτέκομεν · πνεῦμα σωτηρίας σου ἐποιήσαμεν ἐπὶ τῆς γῆς, ἀλλὰ πεσοῦνται πάντες οἱ ἐνοικοῦντες ἐπὶ τῆς γῆς.
18
Concépimus, et quasi parturívimus, et pepérimus spíritum: salútes non fécimus in terra, ídeo non cecidérunt habitatóres terræ.
18
[not available]
18
We have been with child, we have been in pain, we have as it were brought forth wind; we have not wrought any deliverance in the earth; neither have the inhabitants of the world fallen.
18
1Qisaa · 20
הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת׳ך בל־נעשה ארץ ובל יפולו יושבי תבל ׃
19
יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃ ס
19
ἀναστήσονται οἱ νεκροί, καὶ ἐγερθήσονται οἱ ἐν τοῖς μνημείοις, καὶ εὐφρανθήσονται οἱ ἐν τῇ γῇ · ἡ γὰρ δρόσος ἡ παρὰ σοῦ ἴαμα αὐτοῖς ἐστιν, ἡ δὲ γῆ τῶν ἀσεβῶν πεσεῖται.
19
Vivent mórtui tui, interfécti mei resúrgent: expergiscímini, et laudáte qui habitátis in púlvere: quia ros lucis ros tuus, et terram gigántum détrahes in ruínam.
19
[not available]
19
Thy dead [men] shall live, [together with] my dead body shall they arise. Awake and sing, ye that dwell in dust: for thy dew [is as] the dew of herbs, and the earth shall cast out the dead.
19
1Qisaa · 21
יחיו מיתי׳ך נבלת׳י יקומו׳ן יקיצו וירננו שוכני עפר כי טל אורות טל׳ך וארץ רפאים תפיל ׃
20
לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥ר דלתיך בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־יעבור־זָֽעַם׃
20
Βάδιζε, λαός μου, εἴσελθε εἰς τὰ ταμεῖά σου, ἀπόκλεισον τὴν θύραν σου, ἀποκρύβηθι μικρὸν ὅσον ὅσον, ἕως ἂν παρέλθῃ ἡ ὀργὴ Κυρίου.
20
Vade pópulus meus, intra in cubícula tua, claude óstia tua super te, abscóndere módicum ad moméntum, donec pertránseat indignátio.
20
[not available]
20
Come, my people, enter thou into thy chambers, and shut thy doors about thee: hide thyself as it were for a little moment, until the indignation be overpast.
20
1Qisaa · 21
לך עמ׳י בא בחדרי׳ך וסגר דלתי׳ך בעד׳ך חבו כמעט־רגע עד־יעבור־זעם ׃
21📜
כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב הָ־אָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת דָּמֶ֔י־הָ וְלֹֽא־תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל הֲרוּגֶֽי־הָ׃ ס
21
ἰδοὺ γὰρ Κύριος ἀπὸ τοῦ ἁγίου ἐπάγει τὴν ὀργὴν ἐπὶ τοὺς ἐνοικοῦντας ἐπὶ τῆς γῆς · καὶ ἀνακαλύψει ἡ γῆ τὸ αἷμα αὐτῆς, καὶ οὐ κατακαλύψει τοὺς ἀνῃρημένους.
21
Ecce enim Dóminus egrediétur de loco suo, ut vísitet iniquitátem habitatóris terræ contra eum: et revelábit terra sánguinem suum, et non opériet ultra interféctos suos.
21
[not available]
21
For, behold, the LORD cometh out of his place to punish the inhabitants of the earth for their iniquity: the earth also shall disclose her blood, and shall no more cover her slain.
21
1Qisaa · 21
כי יהוה יצא ממקומ׳ו לפקוד עוון יושב הארץ עלי׳ו וגלתה הארץ את דמי׳ה ולוא תכסה עוד על הרוגי׳ה ׃
