THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהוָה֩ בְּחַרְב֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת הַ־תַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃ ס
1
Τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐπάξει ὁ θεὸς τὴν μάχαιραν τὴν ἁγίαν καὶ τὴν μεγάλην καὶ τὴν ἰσχυρὰν ἐπὶ τὸν δράκοντα ὄφιν φεύγοντα, ἐπὶ τὸν δράκοντα ὄφιν σκολιόν, ἀνελεῖ τὸν δράκοντα.
1
In die illa visitábit Dóminus in gládio suo duro, et grandi, et forti, super Levíathan, serpéntem vectem, et super Levíathan, serpéntem tortuósum, et occídet cetum, qui in mari est.
1
[not available]
1
In that day the LORD with his sore and great and strong sword shall punish leviathan the piercing serpent, even leviathan that crooked serpent; and he shall slay the dragon that [is] in the sea.
1
1Qisaa · 21
ביום ההוא יפקוד יהוה בחרב׳ו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש בורח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים ׃
2📜
בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶד עַנּוּ לָֽ־הּ׃
2
Τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀμπελὼν καλός · ἐπιθύμημα ἐξάρχειν κατ᾽ αὐτῆς.
2
In die illa vínea meri cantábit ei.
2
[not available]
2
In that day sing ye unto her, A vineyard of red wine.
2
1Qisaa · 21
ביום ההוא כרם חוםר ענו ל׳ה ׃
3📜
אֲנִ֤י יְהוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָי֖וֹם אֶצֳּרֶֽנָּה׃
3
ἐγὼ πόλις ὀχυρά, πόλις πολιορκουμένη, μάτην ποτιῶ αὐτήν · ἁλώσεται γὰρ νυκτός, ἡμέρας δὲ πεσεῖται τεῖχος.
3
Ego Dóminus, qui servo eam, repénte propinábo ei: ne forte visitétur contra eam, nocte et die servo eam.
3
[not available]
3
I the LORD do keep it; I will water it every moment: lest [any] hurt it, I will keep it night and day.
3
1Qisaa · 21
אני יהוה נצר׳ה לרגעים אשק׳נה פן יפקוד עלי׳ה לילה ויום אצור׳נה ׃
4📜
חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי יִתְּנֵ֜־נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֨יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד׃
4
οὐκ ἔστιν ἣ οὐκ ἐπελάβετο αὐτῆς · τίς με θήσει φυλάσσειν καλάμην ἐν ἀγρῷ? διὰ τὴν πολεμίαν ταύτην ἠθέτηκα αὐτήν. τοίνυν διὰ τοῦτο ἐποίησεν Κύριος πάντα ὅσα συνέταξεν. κατακέκαυμαι,
4
Indignátio non est mihi: quis dabit me spinam et veprem in prœ́lio: grádiar super eam, succéndam eam páriter?
4
[not available]
4
Fury [is] not in me: who would set the briers [and] thorns against me in battle? I would go through them, I would burn them together.
4
1Qisaa · 21
חמה אין ל׳י מי יתנ׳ני ש{{ י }}מיר ושית במלחמה אפשעה ב׳ה ואצית׳נה יחדו ׃
5📜
א֚וֹ יַחֲזֵ֣ק בְּמָעוּזִּ֔י יַעֲשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם לִ֑י שָׁל֖וֹם יַֽעֲשֶׂה לִּֽ־י׃
5
βοήσονται οἱ ἐνοικοῦντες ἐν αὐτῇ, ποιήσωμεν εἰρήνην.
5
An pótius tenébit fortitúdinem meam, fáciet pacem mihi, pacem fáciet mihi?
5
[not available]
5
Or let him take hold of my strength, [that] he may make peace with me; [and] he shall make peace with me.
5
1Qisaa · 21
או יחזק במעוז׳י יעשה שלום ל׳י שלום יעשה ל׳י ׃
6📜
הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃ ס
6
οἱ ἐρχόμενοι, τέκνα Ἰακώβ, βλαστήσει καὶ ἐξανθήσει Ἰσραήλ, καὶ πλησθήσεται ἡ οἰκουμένη τοῦ καρποῦ αὐτοῦ.
6
Qui ingrediúntur ímpetu ad Iacob, florébit et germinábit Israel, et implébunt fáciem orbis sémine.
6
[not available]
6
He shall cause them that come of Jacob to take root: Israel shall blossom and bud, and fill the face of the world with fruit.
6
1Qisaa · 21
הבאים ישריש יעקוב ויציץ ויפרח ישראל ומלאו פני־תבל תנובה ׃
7📜
הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם כְּ־הֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃
7
μὴ ὡς αὐτὸς ἐπάταξεν, καὶ αὐτὸς οὕτως πληγήσεται? καὶ ὡς αὐτὸς ἀνεῖλεν, οὕτως ἀναιρεθήσεται?
7
Numquid iuxta plagam percutiéntis se percússit eum? aut sicut occídit interféctos eius, sic occísus est?
7
[not available]
7
Hath he smitten him, as he smote those that smote him? [or] is he slain according to the slaughter of them that are slain by him?
7
1Qisaa · 21
הכמכת מכ׳הו הכ׳הו אמ כהרג הורגי׳ו הרג ׃
8📜
בְּסַּאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃
8
μαχόμενος καὶ ὀνειδίζων ἐξαποστελεῖ αὐτούς · οὐ σὺ ἦσθα μελετῶν τῷ πνεύματι τῷ σκληρῷ, ἀνελεῖν αὐτοὺς πνεύματι θυμοῦ?
8
In mensúra contra mensúram, cum abiécta fúerit, iudicábis eam: meditátus est in spíritu suo duro per diem æstus.
8
[not available]
8
In measure, when it shooteth forth, thou wilt debate with it: he stayeth his rough wind in the day of the east wind.
8
1Qisaa · 21
בסאסא׳ה בשלח׳ה תריב׳נה הגה ברוח׳ו הקשה ביום קדים ׃
9📜
לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאת֑וֹ בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃
9
διὰ τοῦτο ἀφαιρεθήσεται ἀνομία Ἰακώβ, καὶ τοῦτό ἐστιν ἡ εὐλογία αὐτοῦ, ὅταν ἀφέλωμαι αὐτοῦ τὴν ἁμαρτίαν, ὅταν θῶσιν πάντας τοὺς λίθους τῶν βωμῶν κατακεκομμένους ὡς κονίαν λεπτήν · καὶ οὐ μὴ μείνῃ τὰ δένδρα αὐτῶν, καὶ τὰ εἴδωλα αὐτῶν ἐκκεκομμένα ὥσπερ δρυμὸς μακράν.
9
Idcírco super hoc dimittétur iníquitas dómui Iacob: et iste omnis fructus ut auferátur peccátum eius, cum posúerit omnes lápides altáris sicut lápides cíneris allísos, non stabunt luci et delúbra.
9
[not available]
9
By this therefore shall the iniquity of Jacob be purged; and this [is] all the fruit to take away his sin; when he maketh all the stones of the altar as chalkstones that are beaten in sunder, the groves and images shall not stand up.
9
1Qisaa · 21
לכן בזואת יכפר עוון יעקוב וזה כול פרי הסיר חטא׳וו בשומ׳ו כול אבני מזבח כאבני גיר מנפצות לוא יקומו אשרים וחמנים ׃
10📜
כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃
10
τὸ κατοικούμενον ποίμνιον ἀνειμένον ἔσται, ὡς ποίμνιον καταλελιμμένον · καὶ ἔσται πολὺν χρόνον εἰς βόσκημα, καὶ ἐκεῖ ἀναπαύσονται.
10
Cívitas enim muníta desoláta erit: speciósa relinquétur, et dimittétur quasi desértum: ibi pascétur vítulus, et ibi accubábit, et consúmet summitátes eius.
10
[not available]
10
Yet the defenced city [shall be] desolate, [and] the habitation forsaken, and left like a wilderness: there shall the calf feed, and there shall he lie down, and consume the branches thereof.
10
1Qisaa · 21
כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שמ ירעה עגל ושמ ירבץ וכלה סעפי׳ה ׃
11📜
בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא יְרַחֲמֶ֣־נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃ ס
11
καὶ μετὰ χρόνον οὐκ ἔσται ἐν αὐτῇ πᾶν χλωρὸν διὰ τὸ ξηρανθῆναι. γυναῖκες ἐρχόμεναι ἀπὸ θέας, δεῦτε · οὐ γὰρ λαός ἐστιν ἔχων σύνεσιν, διὰ τοῦτο οὐ μὴ οἰκτειρήσῃ ὁ ποιήσας αὐτούς, οὐδὲ ὁ πλάσας αὐτοὺς οὐ μὴ ἐλεήσῃ.
11
In siccitáte messes illíus conteréntur, mulíeres veniéntes, et docéntes eam: non est enim pópulus sápiens, proptérea non miserébitur eius, qui fecit eum: et qui formávit eum, non parcet ei.
11
[not available]
11
When the boughs thereof are withered, they shall be broken off: the women come, [and] set them on fire: for it [is] a people of no understanding: therefore he that made them will not have mercy on them, and he that formed them will shew them no favour.
11
1Qisaa · 21
ביבש קציר׳ה ׳׳׳׳ תשברנה נשים (^ באות ^) מאירות אות׳ה כי לוא עמ בינות הוא על־כן לוא ירחמ׳נו עוש׳הו ויוצר׳ו לוא יחונ׳נו ׃
12📜
וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
12
Καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ συμφράξει ὁ θεὸς ἀπὸ τῆς διώρυχος τοῦ ποταμοῦ ἕως Ῥινοκορούρων · ὑμεῖς δὲ συναγάγετε κατὰ ἕνα τοὺς υἱοὺς Ἰσραήλ.
12
Et erit: in die illa percútiet Dóminus ab álveo flúminis usque ad torréntem Ægýpti, et vos congregabímini unus et unus fílii Israel.
12
[not available]
12
And it shall come to pass in that day, [that] the LORD shall beat off from the channel of the river unto the stream of Egypt, and ye shall be gathered one by one, O ye children of Israel.
12
1Qisaa · 21
והיה ביום ההוא יחבוט יהוה משבל הנהר עד־נחל מצרים ואתמה תלקטו לאחד אחד בני ישראל ׃
13📜
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
13
Καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ σαλπιοῦσιν τῇ σάλπιγγι τῇ μεγάλῃ, καὶ ἥξουσιν οἱ ἀπολόμενοι ἐν τῇ χώρᾳ τῶν Ἀσσυρίων καὶ οἱ ἀπολόμενοι ἐν Αἰγύπτῳ, καὶ προσκυνήσουσιν τῷ κυρίῳ ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ ἅγιον Ἰερουσαλήμ.
13
Et erit: in die illa clangétur in tuba magna, et vénient, qui pérditi fúerant de terra Assyriórum, et qui eiécti erant in terra Ægýpti, et adorábunt Dóminum in monte sancto in Ierúsalem.
13
[not available]
13
And it shall come to pass in that day, [that] the great trumpet shall be blown, and they shall come which were ready to perish in the land of Assyria, and the outcasts in the land of Egypt, and shall worship the LORD in the holy mount at Jerusalem.
13
1Qisaa · 21
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחו ליהוה בהר הקדש בירושלם ׃
