THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃
1
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἐμαλακίσθη Ἑζεκίας ἕως θανάτου · καὶ ἦλθεν πρὸς αὐτὸν Ἠσαίας υἱὸς Ἀμὼς ὁ προφήτης καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν Τάδε λέγει Κύριος Τάξαι περὶ τοῦ οἴκου σου, ἀποθνήσκεις γὰρ σὺ καὶ οὐ ζήσῃ
1
In diébus illis ægrotávit Ezechías usque ad mortem: et introívit ad eum Isaías fílius Amos prophéta, et dixit ei: Hæc dicit Dóminus: Dispóne dómui tuæ, quia moriéris tu, et non vives.
1
[not available]
1
In those days was Hezekiah sick unto death. And Isaiah the prophet the son of Amoz came unto him, and said unto him, Thus saith the LORD, Set thine house in order: for thou shalt die, and not live.
1
1Qisaa · 31
בימים ההמה חלה יחוזקיה למות ויבוא אלי׳ו ישעיה בן־אמוץ הנביא ויואמר אלי׳ו כוה אמר יהוה צוי לבית׳כה כיא מית אתה ולוא תחיה ׃
2📜
וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל הַ־קִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃
2
καὶ ἀπέστρεψεν Ἑζεκίας τὸ πρόσωπον αὐτοῦ πρὸς τὸν τοῖχον, καὶ προσεύξατο πρὸς Κύριον
2
Et convértit Ezechías fáciem suam ad paríetem, et orávit ad Dóminum,
2
[not available]
2
Then Hezekiah turned his face toward the wall, and prayed unto the LORD,
2
1Qisaa · 31
ויסוב יחוזקיה פני׳ו אל הקיר ויתפלל אל־יהוה ׃
3📜
וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ ס
3
λέγων Μνήσθητι, Κύριε, ὡς ἐπορεύθην ἐνώπιόν σου μετὰ ἀληθείας ἐν καρδίᾳ ἀληθινῇ, καὶ τὰ ἀρεστὰ ἐνώπιόν σου ἐποίησα · καὶ ἔκλαυσεν Ἑζεκίας κλαυθμῷ μεγάλῳ
3
et dixit: Obsecro Dómine, meménto quæso quómodo ambuláverim coram te in veritáte et in corde perfécto, et quod bonum est in óculis tuis fécerim. Et flevit Ezechías fletu magno.
3
[not available]
3
And said, Remember now, O LORD, I beseech thee, how I have walked before thee in truth and with a perfect heart, and have done [that which is] good in thy sight. And Hezekiah wept sore.
3
1Qisaa · 31
ויואמר אנה יהוה זכור נא את אשר ה(^ תה ^)לכתי לפני׳כה באמת ובלבב שלם והטוב בעיני׳כה עשיתי ויבכא יחוזקיה בכי גדול ׃
4📜
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יְשַׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
4
καὶ ἐγένετο λόγος Κυρίου πρὸς Ἠσαίαν λέγων
4
Et factum est verbum Dómini ad Isaíam, dicens:
4
[not available]
4
Then came the word of the LORD to Isaiah, saying,
4
1Qisaa · 31
ויהי דבר־יהוה אל ישעיה לאמור ׃
5📜
הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת תְּפִלָּתֶ֔־ךָ רָאִ֖יתִי אֶת דִּמְעָתֶ֑־ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל יָמֶ֔י־ךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃
5
Πορεύθητι καὶ εἰπὸν Ἑζεκίᾳ Τάδε λέγει Κύριος ὁ θεὸς Δαυεὶδ τοῦ πατρός σου Ἤκουσα τῆς προσευχῆς σου καὶ εἶδον τὰ δάκρυά σου · ἰδοὺ προστίθημι πρὸς τὸν χρόνον σου ἔτη δέκα πέντε ·
5
Vade, et dic Ezechíæ: Hæc dicit Dóminus Deus David patris tui: Audívi oratiónem tuam, et vidi lácrymas tuas: ecce ego adíciam super dies tuos quíndecim annos.
5
[not available]
5
Go, and say to Hezekiah, Thus saith the LORD, the God of David thy father, I have heard thy prayer, I have seen thy tears: behold, I will add unto thy days fifteen years.
5
1Qisaa · 31
הלוך ואמרתה אל יחוזקיה כוה אמר יהוה אלוהי דויד אבי׳כה שמעתי את תפלת׳כה וראיתי את דמעת׳כה הנ׳ני יוסף על ימי׳ךה חמש עשרה שנה ׃
6📜
וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל הָ־עִ֥יר הַזֹּֽאת׃
6
καὶ ἐκ χειρὸς βασιλέως Ἀσσυρίων ῥύσομαί σε καὶ τὴν πόλιν ταύτην, καὶ ὑπερασπιῶ ὑπὲρ τῆς πόλεως ταύτης
6
Et de manu regis Assyriórum éruam te, et civitátem istam, et prótegam eam.
6
[not available]
6
And I will deliver thee and this city out of the hand of the king of Assyria: and I will defend this city.
6
1Qisaa · 31
ומכף מלך־אשור אציל׳כה ואת הע#י#?ר## הזואת וגנותי על העיר הזואת למענ׳י ולמען דויד עבד׳י ׃
7📜
וְזֶה לְּ־ךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת הַ־דָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
7
τοῦτο δέ σοι τὸ σημεῖον παρὰ Κυρίου ὅτι ποιήσει ὁ θεὸς τὸ ῥῆμα τοῦτο
7
Hoc autem tibi erit signum a Dómino, quia fáciet Dóminus verbum hoc, quod locútus est:
7
[not available]
7
And this [shall be] a sign unto thee from the LORD, that the LORD will do this thing that he hath spoken;
7
1Qisaa · 31
וזה ל׳כה האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר# ׃
8📜
הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ ס
8
ἰδοὺ ἐγὼ στρέφω τὴν σκιὰν τῶν ἀναβαθμῶν οὓς κατέβη τοὺς δέκα ἀναβαθμοὺς τοῦ οἴκου τοῦ πατρός σου ὁ ἥλιος, ἀποστρέψω τὸν ἥλιον τοὺς δέκα ἀναβαθμούς · καὶ ἀνέβη ὁ ἥλιος τοὺς δέκα ἀναβαθμοὺς οὓς κατέβη ἡ σκιά
8
Ecce ego revérti fáciam umbram lineárum, per quas descénderat in horológio Achaz in sole, retrórsum decem líneis. Et revérsus est sol decem líneis per gradus, quos descénderat.
8
[not available]
8
Behold, I will bring again the shadow of the degrees, which is gone down in the sun dial of Ahaz, ten degrees backward. So the sun returned ten degrees, by which degrees it was gone down.
8
1Qisaa · 31, 32
הנ׳ני משיב את־צל המעלות אשר ירדה במעלות עלית אחז את השמש אחורנית עשר מעלות ותשוב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה ׃
9📜
מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחָלְיֽוֹ׃
9
Προσευχὴ Ἑζεκίου βασιλέως Ἰουδαίας ἡνίκα ἐμαλακίσθη καὶ ἀνέστη ἐκ τῆς μαλακίας αὐτοῦ
9
Scriptúra Ezechíæ regis Iuda cum ægrotásset, et convaluísset de infirmitáte sua.
9
[not available]
9
The writing of Hezekiah king of Judah, when he had been sick, and was recovered of his sickness:
9
1Qisaa · 32
מכתב ליחוזקיה מלכ יהודה בחוליותי׳ו ויחי מחולי׳ו ׃
10📜
אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃
10
Ἐγὼ εἶπα Ἐν τῷ ὕψει τῶν ἡμερῶν μου ἐν πύλαις ᾅδου καταλείψω τὰ ἔτη τὰ ἐπίλοιπα
10
Ego dixi: In dimídio diérum meórum vadam ad portas ínferi. Quæsívi resíduum annórum meórum:
10
[not available]
10
I said in the cutting off of my days, I shall go to the gates of the grave: I am deprived of the residue of my years.
10
1Qisaa · 32
אני אמרתי בדמי (^ ו ^)ימ׳י אלכה בשערי שאול פקודת׳י ומר שנות׳י ׃
11📜
אָמַ֨רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃
11
εἶπα Οὐκέτι μὴ ἴδω τὸ σωτήριον τοῦ θεοῦ ἐπὶ γῆς ζώντων, οὐκέτι μὴ ἴδω τὸ σωτήριον τοῦ Ἰσραὴλ ἐπὶ γῆς, οὐκέτι μὴ ἴδω ἄνθρωπον
11
dixi: Non vidébo Dóminum Deum in terra vivéntium. Non aspíciam hóminem ultra, et habitatórem quiétis.
11
[not available]
11
I said, I shall not see the LORD, [even] the LORD, in the land of the living: I shall behold man no more with the inhabitants of the world.
11
1Q8 · 16
[אביט אדם עוד עם־יושבי חדל ׃
12📜
דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
12
ἐξέλιπεν ἐκ τῆς συγγενίας μου, κατέλιπον τὸ ἐπίλοιπον τῆς ζωῆς μου, ἐξῆλθεν καὶ ἀπῆλθεν ἀπ᾽ ἐμοῦ ὥσπερ ὁ σκηνὴν καταλύων πήξας · ὡς ἱστὸς τὸ πνεῦμά μου παρ᾽ ἐμοὶ ἐγένετο ἐρίθου ἐγγιζούσης ἐκτεμεῖν
12
Generátio mea abláta est: et convolúta est a me, quasi tabernáculum pastórum. Præcísa est velut a texénte, vita mea: dum adhuc ordírer, succídit me: de mane usque ad vésperam fínies me.
12
[not available]
12
Mine age is departed, and is removed from me as a shepherd ’s tent: I have cut off like a weaver my life: he will cut me off with pining sickness: from day [even] to night wilt thou make an end of me.
12
1Q8 · 16
]ד##ו#?ר##[׳י נ]ס##ע# ונגלה##[ ]מ##׳ני כאהל ר#ע#׳י#?[ קפדתי] [כארג חי׳י מדלה יבצע׳ני מיום עד־]ל##י#?לה ת#ש#לימ׳ני ׃
13📜
שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֨קֶר֙ כָּֽאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כָּל עַצְמוֹתָ֑־י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
13
ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ παρεδόθην ἕως πρωὶ ὡς λέοντι · συνέτριψεν πάντα τὰ ὀστᾶ μου · ἀπὸ γὰρ τῆς ἡμέρας ἕως νυκτὸς παρεδόθην
13
Sperábam usque ad mane, quasi leo sic contrívit ómnia ossa mea: de mane usque ad vésperam fínies me:
13
[not available]
13
I reckoned till morning, [that], as a lion, so will he break all my bones: from day [even] to night wilt thou make an end of me.
13
1Qisaa · 32
שפותי עד בוקר כארי כן? ישבור כול עצמות׳י מיום עד־לילה תשלימ׳ני ׃
14📜
כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה לִּ֥־י עָרְבֵֽנִי׃
14
ὡς χελιδών, οὕτως φωνήσω, καὶ ὡς περιστερά, οὕτως μελετῶ · ἐξέλιπον γάρ μου οἱ ὀφθαλμοὶ τοῦ βλέπειν εἰς τὸ ὕψος τοῦ οὐρανοῦ πρὸς τὸν κύριον, ὃς ἐξείλατό με καὶ ἀφείλατό μου τὴν ὀδύνην τῆς ψυχῆς
14
sicut pullus hirúndinis sic clamábo, meditábor ut colúmba: attenuáti sunt óculi mei, suspiciéntes in excélsum: Dómine vim pátior, respónde pro me.
14
[not available]
14
Like a crane [or] a swallow, so did I chatter: I did mourn as a dove: mine eyes fail [with looking] upward: O LORD, I am oppressed; undertake for me.
14
1Q8 · 16
כסי?ס עגור## כ##ן?[ אצפצף] [אהגה כיונה דלו עינ׳י למרום י]ה##וה חשקה ל׳[י] ערב׳ני ׃
15📜
מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר לִ֖־י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כָל שְׁנוֹתַ֖־י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
15
[not available]
15
Quid dicam, aut quid respondébit mihi, cum ipse fécerit? Recogitábo tibi omnes annos meos in amaritúdine ánimæ meæ.
15
[not available]
15
What shall I say? he hath both spoken unto me, and himself hath done [it]: I shall go softly all my years in the bitterness of my soul.
15
1Q8 · 16
מה־אדבר ואמ#[ר ל׳י והוא] [עשה אדדה כל שנות׳י על־מר] נ(# פ #)ש׳י ׃
16📜
אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל בָּ־הֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃
16
Κύριε, περὶ αὐτῆς γὰρ ἀνηγγέλη σοι, καὶ ἐξήγειράς μου τὴν πνοήν, καὶ παρακληθεὶς ἔζησα
16
Dómine si sic vívitur, et in tálibus vita spíritus mei, corrípies me, et vivificábis me.
16
[not available]
16
O Lord, by these [things men] live, and in all these [things is] the life of my spirit: so wilt thou recover me, and make me to live.
16
1Q8 · 16
אדני על[י]׳הם י?ח#י?ו ולכל ב##׳הן?[ חיי רוח׳י] [ו]ת##[ח]ל##י?מ׳ני והחי׳ני ׃
17📜
הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר לִ֣־י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כָּל חֲטָאָֽ־י׃
17
εἵλου γάρ μου τὴν ψυχὴν ἵνα μὴ ἀπόληται, καὶ ἀπέριψας ὀπίσω μου πάσας τὰς ἁμαρτίας
17
Ecce in pace amaritúdo mea amaríssima: tu autem eruísti ánimam meam ut non períret, proiecísti post tergum tuum ómnia peccáta mea.
17
[not available]
17
Behold, for peace I had great bitterness: but thou hast in love to my soul [delivered it] from the pit of corruption: for thou hast cast all my sins behind thy back.
17
1Q8 · 16
הנה#[ לשלום מר] ל׳י#? מר ואתה חשקת נפש׳י מ##[שחת ] # ל##י#? כי השלכת אחרי גו׳ך כל חטא׳י ׃
18📜
כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹֽא־יְשַׂבְּר֥וּ יֽוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל אֲמִתֶּֽ־ךָ׃
18
οὐ γὰρ οἱ ἐν ᾅδου αἰνέσουσίν σε, οὐδὲ οἱ ἀποθανόντες εὐλογήσουσίν σε, οὐδὲ ἐλπιοῦσιν οἱ ἐν ᾅδου τὴν ἐλεημοσύνην σου
18
Quia non inférnus confitébitur tibi, neque mors laudábit te: non exspectábunt qui descéndunt in lacum, veritátem tuam.
18
[not available]
18
For the grave can not praise thee, death can [not] celebrate thee: they that go down into the pit can not hope for thy truth.
18
1Q8 · 16
כי [לא ]ש##אול תוע#׳ך מות יהלל׳ך לא־ישבר#ו#? י?ו?רדי?־ב##ו?ר# אל אמת׳ך ׃
19📜
חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל אֲמִתֶּֽ־ךָ׃
19
οἱ ζῶντες εὐλογήσουσίν σε ὃν τρόπον κἀγώ · ἀπὸ γὰρ τῆς σήμερον παιδία ποιήσω, ἅ ἀναγγελοῦσιν τὴν δικαιοσύνην σου
19
Vivens vivens ipse confitébitur tibi, sicut et ego hódie: pater fíliis notam fáciet veritátem tuam.
19
[not available]
19
The living, the living, he shall praise thee, as I [do] this day: the father to the children shall make known thy truth.
19
1Q8 · 16
חי חי הוא יוד׳ך ה[י]ו?ם כמו׳ני אב לבנים יודע אלה א#מת׳ך ׃
20📜
יְהוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כָּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
20
θεὲ τῆς σωτηρίας μου · καὶ οὐ παύσομαι εὐλογῶν σε μετὰ ψαλτηρίου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς μου κατέναντι τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ
20
Dómine salvum me fac, et psalmos nostros cantábimus cunctis diébus vitæ nostræ in domo Dómini.
20
[not available]
20
The LORD [was ready] to save me: therefore we will sing my songs to the stringed instruments all the days of our life in the house of the LORD.
20
1Q8 · 16
יהוה להשיע׳ני ונגנות׳י ננגן כל־ימי חיי׳נו על־בית יהוה ׃
21📜
וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל הַ־שְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃
21
Καὶ εἶπεν Ἠσαίας πρὸς Ἑζεκίαν Λάβε παλάθην ἐκ σύκων καὶ τρίψον καὶ κατάπλασαι, καὶ ὑγιὴς ἔσῃ
21
Et iussit Isaías ut tóllerent massam de ficis, et cataplasmárent super vulnus, et sanarétur.
21
[not available]
21
For Isaiah had said, Let them take a lump of figs, and lay [it] for a plaister upon the boil, and he shall recover.
21
1Q8 · 16
ו?י?אמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו אל השחין ויחי ׃
22📜
וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ס
22
καὶ εἶπεν Ἑζεκίας Τοῦτο σημεῖον πρὸς Ἑζεκίαν ὅτι ἀναβήσομαι εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ
22
Et dixit Ezechías: Quod erit signum quia ascéndam in domum Dómini?
22
[not available]
22
Hezekiah also had said, What [is] the sign that I shall go up to the house of the LORD?
22
1Q8 · 16
ε ויאמר ח##ז(# ק #)י#?הו מה#[ אות] כ#י א#ע#לה בית יהוה ׃
