THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃
1
Ἐγκαινίζεσθε πρὸς μέ, νῆσοι, οἱ γὰρ ἄρχοντες ἀλλάξουσιν ἰσχύν· ἐγγισάτωσαν καὶ λαλησάτωσαν ἅμα, τότε κρίσιν ἀναγγειλάτωσαν.
1
Táceant ad me ínsulæ, et gentes mutent fortitúdinem: accédant, et tunc loquántur: simul ad iudícium propinquémus.
1
[not available]
1
Keep silence before me, O islands; and let the people renew their strength: let them come near; then let them speak: let us come near together to judgment.
1
1Qisaa · 34
החרישו אל׳י איים ולאומים יחליפו כוח יגושו אז ידברו יחדיו למשפט נקרבה ׃
2📜
מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גּוֹיִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבּ֔וֹ כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתּֽוֹ׃
2
τίς ἐξήγειρεν ἀπὸ ἀνατολῶν δικαιοσύνην, ἐκάλεσεν αὐτὴν κατὰ πόδας αὐτοῦ, καὶ πορεύσεται? δώσει ἐναντίον ἐθνῶν, καὶ βασιλεῖς ἐκστήσει· καὶ δώσει εἰς γῆν τὰς μαχαίρας αὐτῶν, καὶ ὡς φρύγανα ἐξωσμένα τὰ τόξα αὐτῶν·
2
Quis suscitávit ab oriénte iustum, vocávit eum ut sequerétur se? dabit in conspéctu eius gentes, et reges obtinébit: dabit quasi púlverem gládio eius, sicut stípulam vento raptam árcui eius.
2
[not available]
2
Who raised up the righteous man from the east, called him to his foot, gave the nations before him, and made him rule over kings? he gave them as the dust to his sword, and as driven stubble to his bow.
2
[נדף קשת׳ו ׃
מי העיר ממזרח צדק ויקרא׳הו לרגל׳יו ויתן לפני׳ו גואים ומלכים יוריד ויתן כעפר חרב׳ו כקש נודף קשת׳ו ׃
3📜
יִרְדְּפֵ֖ם יַעֲב֣וֹר שָׁל֑וֹם אֹ֥רַח בְּרַגְלָ֖יו לֹ֥א יָבֽוֹא׃
3
καὶ διώξεται αὐτούς, διελεύσεται ἐν εἰρήνῃ ἡ ὁδὸς τῶν ποδῶν αὐτοῦ.
3
Persequétur eos, transíbit in pace: sémita in pédibus eius non apparébit.
3
[not available]
3
He pursued them, and passed safely; even by the way that he had not gone with his feet.
3
ירדפ׳ם יעבור ]ש##לום ארח ברגלי#?[׳ו לא יבוא ׃
וירדפ׳ם ויעבור שלום אורח ברגלי׳ו לוא יבינו ׃
4📜
מִֽי־פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּר֖וֹת מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהוָה֙ רִאשׁ֔וֹן וְאֶת־אַחֲרֹנִ֖ים אֲנִי־הֽוּא׃
4
τίς ἐνήργησεν καὶ ἐποίησεν ταῦτα? ἐκάλεσεν αὐτὴν ὁ καλῶν αὐτὴν ἀπὸ γενεῶν ἀρχῆς· ἐγὼ θεὸς πρῶτος, καὶ εἰς τὰ ἐπερχόμενα ἐγώ εἰμι.
4
Quis hæc operátus est, et fecit, vocans generatiónes ab exórdio? Ego Dóminus: primus et novíssimus ego sum.
4
[not available]
4
Who hath wrought and done it, calling the generations from the beginning? I the LORD, the first, and with the last; I am he.
4
מי־פעל ועשה קרא] [הדרות מראש אני יהו]ה ראשון ואת־אחרנים[ אני־הוא ׃
מיא פעל ועשה קורה הדורות מרואש אני יהוה רישון ואת אחרונים אני הואה ׃
5📜
רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִירָ֔אוּ קְצ֥וֹת הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃
5
εἴδοσαν ἔθνη καὶ ἐφοβήθησαν, τὰ ἄκρα τῆς γῆς ἤγγισαν καὶ ἦλθον ἅμα,
5
Vidérunt ínsulæ, et timuérunt, extréma terræ obstupuérunt, appropinquavérunt, et accessérunt.
5
[not available]
5
The isles saw it, and feared; the ends of the earth were afraid, drew near, and came.
5
ראו איים וייראו קצות] ה##א##ר##ץ# [יחרדו קר]בו ויאתיון ׃
ראו איים ויראו קצאוות הארץ יחדו קרבו ואתיו׳ן ׃
6📜
אִ֥ישׁ אֶת רֵעֵ֖־הוּ יַעְזֹ֑רוּ וּלְאָחִ֖יו יֹאמַ֥ר חֲזָֽק׃
6
κρίνων ἕκαστος τῷ πλησίον βοηθῆσαι καὶ τῷ ἀδελφῷ, καὶ ἐρεῖ.
6
Unusquísque próximo suo auxiliábitur, et fratri suo dicet: Confortáre.
6
[not available]
6
They helped every one his neighbour; and every one said to his brother, Be of good courage.
6
איש את רע׳הו י#?ע##ז#?ר##[ו ו]ל##א#ח##י#?׳ו#? י#?אמר##[ חזק ׃
איש את רע(^ י ^)׳הו יעזורו לאחי׳הו יואמר חזק ׃
7📜
וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם אֹמֵ֤ר לַדֶּ֨בֶק֙ ט֣וֹב ה֔וּא וַיְחַזְּקֵ֥הוּ בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמּֽוֹט׃ ס
7
Ἴσχυσεν ἀνὴρ τέκτων, καὶ χαλκεὺς τύπτων σφύρῃ, ἅμα ἐλαύνων· ποτὲ μὲν ἐρεῖ Σύμβλημα καλόν ἐστιν, ἰσχύρωσεν αὐτὰ ἐν ἥλοις· θήσουσιν αὐτὰ καὶ οὐ κινηθήσονται.
7
Confortávit faber ærárius percútiens málleo eum, qui cudébat tunc témporis, dicens: Glútino bonum est: et confortávit eum clavis, ut non moverétur.
7
[not available]
7
So the carpenter encouraged the goldsmith, and he that smootheth with the hammer him that smote the anvil, saying, It is ready for the sodering: and he fastened it with nails, that it should not be moved.
7
ו#?י#?ח##ז#?ק חר##ש##[ את־]צ##ר#ף# מחליק פ#טיש# את־ה#ולם פע#ם א##[ומ]ר# לדבק ט(^ ו ^)ב הוא ו?יח#ז?ק׳ה#ו? במסמרים ל##א ימ##וט ׃
לדבק טוב הואה ויחזק׳הו במסמרים לוא ימוט ׃ ויחזק חרש את צורף מחליק פלטיש את אולם פעמ יואמר
ε ] # [ ε ׃
8📜
וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי׃
8
Σὺ δέ, Ἰσραήλ, παῖς μου Ἰακώβ ὃν ἐξελεξάμην, σπέρμα Ἀβραὰμ ὃν ἠγάπησα·
8
Et tu Israel serve meus, Iacob quem elégi, semen Abraham amíci mei:
8
[not available]
8
But thou, Israel, art my servant, Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham my friend.
8
וע#תה ישראל עבד׳י יעקב אש[ר ]ב##ח##רתי׳ך זרע אברהם אה##ב##׳י? ׃
ואתה ישראל עבד׳י יעקוב אשר בחרתי׳כה זרע אברהם אוהב׳י ׃
[ואתה ישראל עבד׳י יעקב א]ש#ר בחרתי׳ך זרע אבר#הם א##[הב׳י ׃
9📜
אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֨יךָ֙ מִקְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃
9
οὗ ἀντελαβόμην ἀπ᾽ ἄκρων τῆς γῆς, καὶ ἐκ τῶν σκοπιῶν αὐτῆς ἐκάλεσά σε καὶ εἶπά σοι Παῖς μου εἶ, ἐξελεξάμην σε καὶ οὐκ ἐγκατέλιπόν σε·
9
in quo apprehéndi te ab extrémis terræ, et a longínquis eius vocávi te, et dixi tibi: Servus meus es tu, elégi te, et non abiéci te.
9
[not available]
9
Thou whom I have taken from the ends of the earth, and called thee from the chief men thereof, and said unto thee, Thou art my servant; I have chosen thee, and not cast thee away.
9
אשר החזקת#י#?׳ך## מקצות הארץ ומאצי?לי׳ה קראתי׳ך ואמר ל׳ך עבד׳י את#ה# # חרתי׳ך ולא מאסתי׳ך ׃
אשר החזקתי׳כה מקצוות הארץ ומאצילי׳הא קראתי׳כה וא(^ ו ^)מרה ל׳כה עבד׳י אתה בחרתי׳כה ולוא מאסתי׳כה ׃
אשר החזקתי׳ך מקצות] [הארץ ומאצילי׳ה קרא]ת#י׳ך ואמר ל׳ך עבד׳[י] אתה בחרתי׳ך[ ולא מאסתי׳ך ׃
10📜
אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֨יךָ֙ אַף עֲזַרְתִּ֔י־ךָ אַף תְּמַכְתִּ֖י־ךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃
10
μὴ φοβοῦ, μετὰ σοῦ γάρ εἰμι· μὴ πλανῶ, ἐγὼ γάρ εἰμι ὁ θεός σου ὁ ἐνισχύσας σε, καὶ ἐβοήθησά σοι καὶ ἠσφαλισάμην σε τῇ δεξιᾷ τῇ δικαίᾳ μου.
10
Ne tímeas, quia ego tecum sum: ne declínes, quia ego Deus tuus: confortávi te, et auxiliátus sum tibi, et suscépit te déxtera iusti mei.
10
[not available]
10
Fear thou not; for I am with thee: be not dismayed; for I am thy God: I will strengthen thee; yea, I will help thee; yea, I will uphold thee with the right hand of my righteousness.
10
[אל]־תירא כי עמ׳ך אני אל־תשתע כי־אני אלהי׳ך אמצתי׳ך אף עזרתי׳ך אף תמכתי׳ך בימין צדק׳י ׃
אל־תירא כיא עמ׳כה אני אל־תשתע כיא אני אלוהי׳כה אמצתי׳כה אפ עזרתי׳כה אפ תמכתי׳כה בימין צדק׳י ׃
אל]־[תירא כי עמ׳ך אני אל־תש]ת#ע כי־אני אלהי׳ך אמצת#[י]׳ך#[ אף עזרתי׳ך אף תמכתי׳ך] [בימין צדק׳י ׃
11📜
הֵ֤ן יֵבֹ֨שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִֽהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃
11
ἰδοὺ αἰσχυνθήσονται καὶ ἐντραπήσονται πάντες οἱ ἀντικείμενοί σοι, ἔσονται γὰρ ὡς οὐκ ὄντες, καὶ ἀπολοῦνται πάντες οἱ ἀντίδικοί σου.
11
Ecce confundéntur et erubéscent omnes, qui pugnant advérsum te: erunt quasi non sint, et períbunt viri, qui contradícunt tibi.
11
[not available]
11
Behold, all they that were incensed against thee shall be ashamed and confounded: they shall be as nothing; and they that strive with thee shall perish.
11
הן יבשו ויכלמו כל הנחרים ב׳ך יהיו כאין ויבשו אנשי ריב׳ך ׃
(^ הן ^) יבושו ויכלמו כול הנחרים ב׳כה יובדו כול אנשי ריב׳כה ׃
הן יבשו ו]י#?כ##למ##ו#? כ#ל ה#[נחר]י#?ם##[ ב]׳ך## # # [ ε ויאבדו אנשי ריב׳ך] ׃
12📜
תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃
12
ζητήσεις αὐτούς, καὶ οὐ μὴ εὕρῃς τοὺς ἀνθρώπους οἳ παροινήσουσιν εἰς σέ· ἔσονται γὰρ ὡς οὐκ ὄντες, καὶ οὐκ ἔσονται οἱ ἀντιπολεμοῦντές σε.
12
Quæres eos, et non invénies, viros rebélles tuos: erunt quasi non sint: et véluti consúmptio hómines bellántes advérsum te.
12
[not available]
12
Thou shalt seek them, and shalt not find them, even them that contended with thee: they that war against thee shall be as nothing, and as a thing of nought.
12
תבקש׳ם ולא תמצא׳ם אנ?שי מ##[צת׳ך י]ה#יו כאין וכאפס אנשי מלחמת׳ך ׃
ואנשי מצת׳כה יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמת׳כה ׃
13📜
כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל־תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ ס
13
ὅτι ἐγὼ ὁ θεός σου ὁ κρατῶν τῆς δεξιᾶς σου, ὁ λέγων σοι Μὴ φοβοῦ,
13
Quia ego Dóminus Deus tuus, apprehéndens manum tuam, dicénsque tibi: Ne tímeas, ego adiúvi te.
13
[not available]
13
For I the LORD thy God will hold thy right hand, saying unto thee, Fear not; I will help thee.
13
כי אני יהוה אלהי׳ך מח##[זי]ק##[ ימינ׳ך האמר ל׳ך א]ל#־[תי]רא אני עזרתי׳ך ׃
כיא אני יהוה אלוהי׳כה מחזיק ימינ׳כה האומר ל׳כה אל־תירא אני עזרתי׳כה ׃
14📜
אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַֽעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
14
Ἰακώβ, ὀλιγοστὸς Ἰσραήλ· ἐγὼ ἐβοήθησά σοι, λέγει ὁ θεὸς ὁ λυτρούμενος Ἰσραήλ.
14
Noli timére vermis Iacob, qui mórtui estis ex Israel: ego auxiliátus sum tibi, dicit Dóminus, et redémptor tuus Sanctus Israel.
14
[not available]
14
Fear not, thou worm Jacob, and ye men of Israel; I will help thee, saith the LORD, and thy redeemer, the Holy One of Israel.
14
אל־תיראי תולעת יעקב מתי יש##ר##א#ל[ אני עזרתי׳ך נאם־יהוה ו]ג#?אל׳ך קדוש ישראל ׃
אל־תיראי תולעת יעקוב ומיתי ישראל אני עזרתי׳כה נאום יהוה וגואל׳כה קדוש ישראל ׃
15📜
הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּֽיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃
15
ἰδοὺ ἐποίησά σε ὡς τροχοὺς ἁμάξης ἀλοῶντας καινοὺς πριστηροειδεῖς, καὶ ἀλοήσεις ὄρη καὶ λεπτυνεῖς βουνούς, καὶ ὡς χνοῦν θήσεις,
15
Ego pósui te quasi plaustrum tritúrans novum, habens rostra serrántia: triturábis montes, et commínues: et colles quasi púlverem pones.
15
[not available]
15
Behold, I will make thee a new sharp threshing instrument having teeth: thou shalt thresh the mountains, and beat them small, and shalt make the hills as chaff.
15
הנה שמתי׳ך למורג חרוץ##[ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ו]ת##ד#ק וגבעות כמץ תשים ׃
הנה שמתי׳כה למורג חרוץ חדש בעל פי פיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמוצ תשים ׃
16📜
תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ פ
16
καὶ λικμήσεις· καὶ ἄνεμος λήμψεται αὐτούς, καὶ καταιγὶς διασπερεῖ αὐτούς. σὺ δὲ εὐφρανθήσῃ ἐν τοῖς ἁγίοις Ἰσραήλ,
16
Ventilábis eos, et ventus tollet, et turbo dispérget eos: et tu exsultábis in Dómino, in sancto Israel lætáberis.
16
[not available]
16
Thou shalt fan them, and the wind shall carry them away, and the whirlwind shall scatter them: and thou shalt rejoice in the LORD, and shalt glory in the Holy One of Israel.
16
תזר׳ם ורוח תשא׳ם [וסערה תפיץ אות׳ם ואתה תגיל ביהו]ה## בקדוש ישראל תתהלל ׃
תזר׳ם ורו?ח תשא׳ם וסערה תפיץ אות׳םה ואתה תגיל ביהוה ובקדוש ישראל תתהלל ׃
17📜
הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֨יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃
17
καὶ ἀγαλλιάσονται οἱ πτωχοὶ καὶ οἱ ἐνδεεῖς. ζητήσουσιν γὰρ ὕδωρ καὶ οὐκ ἔσται, ἡ γλῶσσα αὐτῶν ἀπὸ τῆς δίψης ἐξηράνθη· ἐγὼ Κύριος ὁ θεός, ἐπακούσομαι ὁ θεὸς Ἰσραὴλ καὶ οὐκ ἐγκαταλείψω αὐτούς,
17
Egéni et páuperes quærunt aquas, et non sunt: lingua eórum siti áruit. Ego Dóminus exáudiam eos, Deus Israel non derelínquam eos.
17
[not available]
17
When the poor and needy seek water, and there is none, and their tongue faileth for thirst, I the LORD will hear them, I the God of Israel will not forsake them.
17
העניים והאביונים מ]ב##ק#שים מים ואין לשונ׳ם בצמא נ?ש##[תה אני יהוה אענ׳ם אלהי ישראל לא אעזב׳ם ׃
העניים האביונים המבקשים מים ואין לשונ׳מה בצמה נשתה אני יהוה אענ׳ם אלוהי ישראל לוא אעזוב׳ם ׃
18📜
אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָר֔וֹת וּבְת֥וֹךְ בְּקָע֖וֹת מַעְיָנ֑וֹת אָשִׂ֤ים מִדְבָּר֙ לַאֲגַם־מַ֔יִם וְאֶ֥רֶץ צִיָּ֖ה לְמוֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃
18
ἀλλὰ ἀνοίξω ἐπὶ τῶν ὀρέων ποταμοὺς καὶ ἐν μέσῳ πεδίων πηγάς, ποιήσω τὴν ἔρημον εἰς ἕλη ὑδάτων καὶ τὴν διψῶσαν γῆν ἐν ὑδραγωγοῖς,
18
Apériam in supínis cóllibus flúmina, et in médio campórum fontes: ponam desértum in stagna aquárum, et terram ínviam in rivos aquárum.
18
[not available]
18
I will open rivers in high places, and fountains in the midst of the valleys: I will make the wilderness a pool of water, and the dry land springs of water.
18
אפתח ע]ל##[־[ש]פיים נהרות וב[תוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם־מים וארץ ציה למוצאי] מים ׃
אפתחה על שפאים נהרות ובתוך בקעות מעינים אשיםה המדבר לאגמ מים וארץ ציאה למוצאי מים ׃
19📜
אֶתֵּ֤ן בַּמִּדְבָּר֙ אֶ֣רֶז שִׁטָּ֔ה וַהֲדַ֖ס וְעֵ֣ץ שָׁ֑מֶן אָשִׂ֣ים בָּעֲרָבָ֗ה בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּֽו׃
19
θήσω εἰς τὴν ἄνυδρον γῆν κέδρον καὶ πύξον, μυρσίνην καὶ κυπάρισσον καὶ λεύκην·
19
Dabo in solitúdinem cedrum, et spinam, et myrtum, et lignum olívæ: ponam in desérto abiétem, ulmum, et buxum simul:
19
[not available]
19
I will plant in the wilderness the cedar, the shittah tree, and the myrtle, and the oil tree; I will set in the desert the fir tree, and the pine, and the box tree together:
19
אתן במד##[בר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש ת # הר] ותשור יחד#י?ו? ׃
אתנה במדבר ארז שטה והדס ועצ שמן אשימה בערבה בראוש תרהר ותאשור יחדו ׃
20📜
לְמַ֧עַן יִרְא֣וּ וְיֵדְע֗וּ וְיָשִׂ֤ימוּ וְיַשְׂכִּ֨ילוּ֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֥י יַד־יְהוָ֖ה עָ֣שְׂתָה זֹּ֑את וּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרָאָֽהּ׃ פ
20
ἵνα ἴδωσιν καὶ γνῶσιν καὶ ἐννοηθῶσιν καὶ ἐπιστῶνται ἅμα ὅτι χεὶρ Κυρίου ἐποίησεν ταῦτα, καὶ ὁ ἅγιος τοῦ Ἰσραὴλ κατέδειξεν.
20
ut vídeant, et sciant, et recógitent, et intélligant páriter, quia manus Dómini fecit hoc, et sanctus Israel creávit illud.
20
[not available]
20
That they may see, and know, and consider, and understand together, that the hand of the LORD hath done this, and the Holy One of Israel hath created it.
20
[למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדיו כי יד־יהוה עשתה זאת] וקדו?ש י?ש##ר##א##ל##[ ברא׳ה ׃
למען יראו וידעו ויבינו (^ {{ וישימו }} ^) וישכילו יחדיו כיא יד־יהוה עשתה זואת וקדוש ישראל ברא׳ה ׃
21📜
קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה הַגִּ֨ישׁוּ֙ עֲצֻמ֣וֹתֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר מֶ֥לֶךְ יַעֲקֹֽב׃
21
Ἐγγίζει ἡ κρίσις ὑμῶν, λέγει Κύριος ὁ θεός· ἤγγισαν αἱ βουλαὶ ὑμῶν, λέγει ὁ βασιλεὺς Ἰακώβ.
21
Prope fácite iudícium vestrum, dicit Dóminus: Afférte, si quid forte habétis, dicit rex Iacob.
21
[not available]
21
Produce your cause, saith the LORD; bring forth your strong reasons, saith the King of Jacob.
21
קרבו ריב׳כ##ם##[ יאמר יהוה הגישו עצמותי׳כם יאמר מלך יעקב ׃
קרבו ריב׳כמה יואמר יהוה הגישו עצמותי׳כמה יואמר מלך יעקוב ׃
22📜
יַגִּ֨ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנ֣וֹת ׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֨נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן א֥וֹ הַבָּא֖וֹת הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃
22
ἐγγισάτωσαν καὶ ἀναγγειλάτωσαν ὑμῖν ἃ συμβήσεται, ἢ τὰ πρότερον τίνα ἦν εἴπατε, καὶ ἐπιστήσομεν τὸν νοῦν, καὶ γνωσόμεθα τί τὰ ἔσχατα, καὶ τὰ ἐπερχόμενα εἴπατε ἡμῖν·
22
Accédant, et núntient nobis quæcúmque ventúra sunt: prióra quæ fuérunt nuntiáte: et ponémus cor nostrum, et sciémus novíssima eórum, et quæ ventúra sunt indicáte nobis.
22
[not available]
22
Let them bring them forth, and shew us what shall happen: let them shew the former things, what they be, that we may consider them, and know the latter end of them; or declare us things for to come.
22
יגישו ויגידו] [ל׳נו א]ת##[ אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לב׳נו ונד]ע##ה# [אחרית]׳ן#? א#ו? הב##א##ו#?ת## [השמיע׳נו ׃
יגישו ויגידו ל׳נו את אשר תקראו׳ן הראישונות מה הנה הגידו ונשימה לב׳נו ונדעה או אחרונות או הבאות השמיעו׳נו ׃
23📜
הַגִּ֨ידוּ֙ הָאֹתִיּ֣וֹת לְאָח֔וֹר וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף־תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה ונרא יַחְדָּֽו׃
23
ἀναγγείλατε ἡμῖν τὰ ἐπερχόμενα ἐπ᾽ ἐσχάτου, καὶ γνωσόμεθα ὅτι θεοί ἐστε. εὖ ποιήσατε καὶ κακώσατε, καὶ θαυμασόμεθα, καὶ ὀψόμεθα ἅμα·
23
Annuntiáte quæ ventúra sunt in futúrum, et sciémus quia dii estis vos: bene quoque aut male, si potéstis, fácite: et loquámur, et videámus simul.
23
[not available]
23
Shew the things that are to come hereafter, that we may know that ye are gods: yea, do good, or do evil, that we may be dismayed, and behold it together.
23
הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים] אתם אף־תיט##י#?ב##[ו] ו?ת#ר#ע##ו#? ו#?נ#?ש##[תעה ונראה יחדיו ׃
הגידו האותיות (^ ל ^)אחור ונדעה כיא אלוהים אתמה אף־תיטיבו ותרעו ונשמעה ונראה יחדיו ׃
24📜
הֵן־אַתֶּ֣ם מֵאַ֔יִן וּפָעָלְכֶ֖ם מֵאָ֑פַע תּוֹעֵבָ֖ה יִבְחַ֥ר בָּכֶֽם׃
24
ὅτι πόθεν ἐστὲ ὑμεῖς καὶ πόθεν ἡ ἐργασία ὑμῶν? ἐκ γῆς· βδέλυγμα ἐξελέξαντο ὑμᾶς.
24
Ecce vos estis ex níhilo, et opus vestrum ex eo, quod non est: abominátio est qui elégit vos.
24
[not available]
24
Behold, ye are of nothing, and your work of nought: an abomination is he that chooseth you.
24
הן־אתם מאין ופעל׳כם מאפס תועבה יבחר] ב׳כם ׃
הנה אתמה מאין ופועל׳כמה תועבה יבחר ב׳כמה ׃
25📜
הַעִיר֤וֹתִי מִצָּפוֹן֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙ כְּמוֹ־חֹ֔מֶר וּכְמ֥וֹ יוֹצֵ֖ר יִרְמָס־טִֽיט׃
25
ἐγὼ δὲ ἤγειρα τὸν ἀπὸ βορρᾶ καὶ τὸν ἀφ᾽ ἡλίου ἀνατολῶν, κληθήσονται τῷ ὀνόματί μου· ἐρχέσθωσαν ἄρχοντες, καὶ ὡς πηλὸς κεραμέως καὶ ὡς κεραμεὺς καταπατῶν τὸν πηλόν, οὕτως καταπατηθήσεσθε.
25
Suscitávi ab aquilóne, et véniet ab ortu solis: vocábit nomen meum, et addúcet magistrátus quasi lutum, et velut plastes concúlcans humum.
25
[not available]
25
I have raised up one from the north, and he shall come: from the rising of the sun shall he call upon my name: and he shall come upon princes as upon morter, and as the potter treadeth clay.
25
ε # # # # # [ ε ] # # # [ ε ׃
העירות מצפון ויאתיו ממזרח־שמש ויקרא בשמ׳ו ויבואו סגנים כמו־חמר וכמו יוצר וירמוס טיט ׃
26📜
מִֽי־הִגִּ֤יד מֵרֹאשׁ֙ וְנֵדָ֔עָה וּמִלְּפָנִ֖ים וְנֹאמַ֣ר צַדִּ֑יק אַ֣ף אֵין־מַגִּ֗יד אַ֚ף אֵ֣ין מַשְׁמִ֔יעַ אַ֥ף אֵין־שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵיכֶֽם׃
26
τίς γὰρ ἀναγγελεῖ τὰ ἐξ ἀρχῆς, ἵνα γνῶμεν, καὶ τὰ ἔμπροσθεν, καὶ ἐροῦμεν ὅτι ἀληθῆ ἐστιν? οὐκ ἔστιν ὁ προλέγων, οὐδὲ ὁ ἀκούων ὑμῶν τοὺς λόγους.
26
Quis annuntiávit ab exórdio ut sciámus: et a príncipio ut dicámus: Iustus es? non est neque annúntians, neque prædícens, neque áudiens sermónes vestros.
26
[not available]
26
Who hath declared from the beginning, that we may know? and beforetime, that we may say, He is righteous? yea, there is none that sheweth, yea, there is none that declareth, yea, there is none that heareth your words.
26
1Qisaa · 35
מיא הגיד מרוש ונדעה מלפנים ונאומרה צדק אפ אין־מגיד אפ אין משמיע אפ אין שומע אמרי׳כמה ׃
27📜
רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלִַ֖ם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן׃
27
ἀρχὴν Σειὼν δώσω, καὶ Ἰερουσαλὴμ παρακαλέσω.
27
Primus ad Sion dicet: Ecce adsunt, et Ierúsalem evangelístam dabo.
27
[not available]
27
The first shall say to Zion, Behold, behold them: and I will give to Jerusalem one that bringeth good tidings.
27
1Qisaa · 35
רישון לציון הנה הנ׳ומה ולירושלים מבשר אתן ׃
28📜
וְאֵ֨רֶא֙ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ וּמֵאֵ֖לֶּה וְאֵ֣ין יוֹעֵ֑ץ וְאֶשְׁאָלֵ֖ם וְיָשִׁ֥יבוּ דָבָֽר׃
28
ἀπὸ γὰρ τῶν ἐθνῶν ἰδοὺ οὐδείς, καὶ ἀπὸ τῶν εἰδώλων αὐτῶν οὐκ ἦν ὁ ἀναγγέλλων· καὶ ἐὰν ἐρωτήσω αὐτοὺς πόθεν ἐστέ, οὐ μὴ· ἀποκριθῶσίν μοι.
28
Et vidi, et non erat neque ex istis quisquam qui iníret consílium, et interrogátus respondéret verbum.
28
[not available]
28
For I beheld, and there was no man; even among them, and there was no counseller, that, when I asked of them, could answer a word.
28
1Qisaa · 35
ואראה ואין איש ומאלה ואין יועץ אשאל׳ם וישיבו דבר ׃
29📜
הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ פ
29
εἰσὶν γὰρ οἱ ποιοῦντες ὑμᾶς, καὶ μάτην οἱ πλανῶντες ὑμᾶς.
29
Ecce omnes iniústi, et vana ópera eórum: ventus et ináne simulácra eórum.
29
[not available]
29
Behold, they are all vanity; their works are nothing: their molten images are wind and confusion.
29
1Qisaa · 35
הנה כול׳ם אין ואפס מעשי׳המה רוח ותוהו נס(^ י ^)כי׳המה ׃
