THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֮ לִמְשִׁיחוֹ֮ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ לְרַד לְפָנָי־ו֙ גּוֹיִ֔ם וּמָתְנֵ֥י מְלָכִ֖ים אֲפַתֵּ֑חַ לִפְתֹּ֤חַ לְפָנָיו֙ דְּלָתַ֔יִם וּשְׁעָרִ֖ים לֹ֥א יִסָּגֵֽרוּ׃
1
Οὕτως λέγει Κύριος ὁ θεὸς τῷ χριστῷ μου Κύρῳ, οὗ ἐκράτησα τῆς δεξιᾶς ἐπακοῦσαι ἔμπροσθεν αὐτοῦ ἔθνη, καὶ ἰσχὺν βασιλέων διαρρήξω, ἀνοίξω ἔμπροσθεν αὐτοῦ θύρας, καὶ πόλεις οὐ συνκλεισθήσονται
1
Hæc dicit Dóminus christo meo Cyro, cuius apprehéndi déxteram, ut subíciam ante fáciem eius gentes, et dorsa regum vertam, et apériam coram eo iánuas, et portæ non claudéntur.
1
[not available]
1
Thus saith the LORD to his anointed, to Cyrus, whose right hand I have holden, to subdue nations before him; and I will loose the loins of kings, to open before him the two leaved gates; and the gates shall not be shut;
1
כה־אמר יהוה למשיח׳ו? לכורש## אש##ר־החזקתי [בימינ׳ו לרד לפ]נ#?י#?׳ו#? ג#?ו#?י?ם ומתני מלכים אפתח לפתח## לפ#נ?י#?׳ו#? ד#ל#ת##[ים] [ושערים לא יסגרו ׃
כוה אמר יהוה למשיח׳ו לכורש אשר־החזקתי בימינ׳ו לרד לפני׳ו גואים ומתני מלכים אפתח לפתוח לפני׳ו דלתות ושערים לוא יסגרו ׃
כו#?ה##[ אמר יהוה למשיח׳ו לכורש אשר־החזקתי בימינ׳ו לרד לפני׳ו] גוים ו?[מתני מלכים אפתח לפתח לפני׳ו דלתים ושערים לא יסגרו] ׃
2📜
אֲנִי֙ לְפָנֶ֣יךָ אֵלֵ֔ךְ וַהֲדוּרִ֖ים אושר דַּלְת֤וֹת נְחוּשָׁה֙ אֲשַׁבֵּ֔ר וּבְרִיחֵ֥י בַרְזֶ֖ל אֲגַדֵּֽעַ׃
2
Ἐγὼ ἔμπροσθέν σου πορεύσομαι καὶ ὄρη ὁμαλιῶ, θύρας χαλκᾶς συντρίψω καὶ μοχλοὺς σιδηροῦς συνκλάσω,
2
Ego ante te ibo, et gloriósos terræ humiliábo: portas ǽreas cónteram, et vectes férreos confríngam.
2
[not available]
2
I will go before thee, and make the crooked places straight: I will break in pieces the gates of brass, and cut in sunder the bars of iron:
2
אני ]לפ#ני׳ך אלך והרורים אי?שר##[ ]ד##ל[תות נחושה] [אשבר ובריחי ברזל אג]דע ׃
אני לפני׳כה אלך והררים יאושר דלתות נחושה אשבור ובריחי ברזל אגדע ׃
אני לפני?׳[כה אלך והדורים אישר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל] אגדע ׃
3📜
וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ אוֹצְר֣וֹת חֹ֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּֽי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה הַקּוֹרֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
3
καὶ δώσω σοι θησαυροὺς σκοτινοὺς ἀποκρύφους, ἀοράτους ἀνοίξω σοι, ἵνα γνῷς ὅτι ἐγὼ Κύριος ὁ θεὸς ὁ καλῶν τὸ ὄνομά σου, θεὸς Ἰσραήλ.
3
Et dabo tibi thesáuros abscónditos, et arcána secretórum: ut scias quia ego Dóminus, qui voco nomen tuum, Deus Israel.
3
[not available]
3
And I will give thee the treasures of darkness, and hidden riches of secret places, that thou mayest know that I, the LORD, which call thee by thy name, am the God of Israel.
3
ונתתי ל׳ך אוצרת ח#שך[ ומטמני] [מסתרים למען תדע כי־]אני? יהוה הקורא בשמ׳ך א#[להי ישראל] ׃
אלוהי ישראל ׃ ונתת#י ל׳כה אוצרות חושך ומטמוני מסתרים למען תדע כיא אני יהוה הקורה בשמ׳כה
ונ?[תתי ל׳ך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי]־אני יהוה##[ הקורא בשמ׳ך אלהי ישראל ׃
4📜
לְמַ֨עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃
4
ἕνεκεν τοῦ παιδός μου Ἰακὼβ καὶ Ἰσραὴλ τοῦ ἐκλεκτοῦ μου ἐγὼ καλέσω σε τῷ ὀνόματί μου καὶ προσδέξομαί σε· σὺ δὲ οὐκ ἔγνως με.
4
Propter servum meum Iacob, et Israel eléctum meum, et vocávi te nómine tuo: assimilávi te, et non cognovísti me.
4
[not available]
4
For Jacob my servant ’s sake, and Israel mine elect, I have even called thee by thy name: I have surnamed thee, though thou hast not known me.
4
[למען עבד׳י יעקב ויש]ר##אל בחיר׳י ואקרא ל׳ך ב#ש##[מ׳ך אכנ׳ך] [ולא ידעת׳ני ׃
למען עבד׳י יעקוב ישראל בחיר׳י ואקרא ל׳כה ובשמ הכ(^ י ^)נ׳כה ולוא ידעת׳ני ׃
למען עבד׳י יעקב וישראל] בחי?ר##׳[י ]ו#?א##[קרא ל׳ך בשמ׳ך אכנ׳ך ולא ידעת׳ני ׃
5📜
אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד זוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃
5
ὅτι ἐγὼ Κύριος ὁ θεός, καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν ἐμοῦ· ἐνίσχυσά σε, καὶ οὐκ ᾔδεις με,
5
Ego Dóminus, et non est ámplius: extra me non est Deus: accínxi te, et non cognovísti me:
5
[not available]
5
I am the LORD, and there is none else, there is no God beside me: I girded thee, though thou hast not known me:
5
אני יהוה ו]א#ין עוד וזולת׳י אין אלה#[ים אאזר׳ך] [ולא ידעת׳ני ׃
אני יהוה ואין עוד זולת׳י ואין אלוהים אאזר׳כה ולוא ידעת׳ני ׃
אני יהוה ואין עוד זולת׳י אין] [אלהים אאזר׳ך ולא ידעת׳ני ׃
6📜
לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הּ כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃
6
ἵνα γνῶσιν οἱ ἀπ᾽ ἀνατολῶν ἡλίου καὶ οἱ ἀπὸ δυσμῶν ὅτι οὐκ ἔστιν πλὴν ἐμοῦ. ἐγὼ Κύριος ὁ θεός, καὶ οὐκ ἔστιν,
6
ut sciant hi, qui ab ortu solis, et qui ab occidénte, quóniam absque me non est. Ego Dóminus, et non est alter,
6
[not available]
6
That they may know from the rising of the sun, and from the west, that there is none beside me. I am the LORD, and there is none else.
6
למען ידעו ממז]ר#ח־שמש וממערב׳ה##[ כי־אפס] [בלעד׳י אני יהוה ואין עוד ׃
למען ידעו ממזרח־שמש וממערב כיא אפס בלעד׳י אני יהוה ואין עוד ׃
למען ידעו ממזרח־]שמש#[ וממערב׳ה כי־אפס] [בלעד׳י אני יהוה ואין עוד ׃
7📜
יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה׃ ס
7
ἐγὼ ὁ κατασκευάσας φῶς καὶ ποιήσας σκότος, ὁ ποιῶν εἰρήνην καὶ κτίζων κακά· ἐγὼ Κύριος ὁ θεὸς ὁ ποιῶν πάντα ταῦτα.
7
formans lucem, et creans ténebras, fáciens pacem, et creans malum: ego Dóminus fáciens ómnia hæc.
7
[not available]
7
I form the light, and create darkness: I make peace, and create evil: I the LORD do all these things.
7
יוצר אור ובור]א# ח##[ש]ך#[ ]ע##[שה שלום] [ובורא רע אני יהוה עשה ]כ#ל##־אל#ה ׃
יוצר אור ובורה חושך ע#ושה טוב ובורה רע אני יהוה עושה כול אלה ׃
יוצר אור ובור]א## חו?[שך עשה שלום ובורא רע] [אני יהוה עשה כל־אלה ׃
8📜
הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֨יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק תִּפְתַּח־אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ־יֶ֗שַׁע וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֨יחַ֙ יַ֔חַד אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּרָאתִֽיו׃ ס
8
εὐφρανθήτω ὁ οὐρανὸς ἄνωθεν, καὶ αἱ νεφέλαι ῥανάτωσαν δικαιοσύνην· ἀνατειλάτω ἡ γῆ καὶ βλαστησάτω ἔλεος, καὶ δικαιοσύνην ἀναγγειλάτω ἅμα· ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ κτίσας σε.
8
Roráte cæli désuper, et nubes pluant iustum: aperiátur terra, et gérminet salvatórem: et iustítia oriátur simul: ego Dóminus creávi eum.
8
[not available]
8
Drop down, ye heavens, from above, and let the skies pour down righteousness: let the earth open, and let them bring forth salvation, and let righteousness spring up together; I the LORD have created it.
8
[הרעיפו שמים מ]מ##על ושחקים יזלו־צדק תפת#[ח־ארץ] [ויפרו־ישע וצדקה תצמיח ]י?חד אני יהוה בראתי׳ו ׃
הריעו שמים ממעל׳ה ושחקים י?יזל צדק האמר לארץ ויפרח ישע וצדקה תצמיח ׃
הרעיפו שמים מ]מ#על##[ ושחקים יזלו־צדק תפתח]־[ארץ ויפרו־ישע וצדקה תצמיח יחד אני י]הו#?[ה בראתי׳ו ׃ ε
9📜
ה֗וֹי רָ֚ב אֶת יֹ֣צְר֔־וֹ חֶ֖רֶשׂ אֶת־חַרְשֵׂ֣י אֲדָמָ֑ה הֲיֹאמַ֨ר חֹ֤מֶר לְיֹֽצְרוֹ֙ מַֽה־תַּעֲשֶׂ֔ה וּפָעָלְךָ֖ אֵין־יָדַ֥יִם לֽוֹ׃ ס
9
Ποῖον βέλτιον κατεσκεύασα ὡς πηλὸν κεραμέως; μὴ ὁ ἀροτριῶν ἀροτριάσει τὴν γῆν ὅλην τὴν ἡμέραν; μὴ ἐρεῖ ὁ πηλὸς τῷ κεραμεῖ Τί ποιεῖς, ὅτι οὐκ ἐργάζῃ οὐδὲ ἔχεις χεῖρας;
9
Væ qui contradícit fictóri suo, testa de sámiis terræ: numquid dicet lutum fígulo suo: Quid facis, et opus tuum absque mánibus est?
9
[not available]
9
Woe unto him that striveth with his Maker! Let the potsherd strive with the potsherds of the earth. Shall the clay say to him that fashioneth it, What makest thou? or thy work, He hath no hands?
9
הו#?[י רב] [את יצר׳ו חרש את־חרשי א]ד##מה היאמר חמר ליוצר׳ו? מה#[־תעשה] [ופעל׳ך אין־ידים ל׳ו ׃
הוי רב את יוצר׳יו חרש את חורשי האדמה הוי האומר ] # ו?צר׳ו מה־תעשה ופועל׳כה אין אדם ידים ל׳ו ׃
10📜
ה֛וֹי אֹמֵ֥ר לְאָ֖ב מַה־תּוֹלִ֑יד וּלְאִשָּׁ֖ה מַה תְּחִילִֽי־ן׃ ס
10
μὴ ἀποκριθήσεται τὸ πλάσμα πρὸς τὸν πλάσαντα αὐτό; ὁ λέγων τῷ πατρί Τί γεννήσεις; καὶ τῇ μητρί Τί ὠδίνεις;⸆
10
Væ qui dicit patri: Quid géneras? et mulíeri: Quid párturis?
10
[not available]
10
Woe unto him that saith unto his father, What begettest thou? or to the woman, What hast thou brought forth?
10
הוי ה]א##ומר לאב מה־תוליד ולאשה מ##ה##[ תחילי׳ן ׃
הוי האומר לאב מה־תוליד ולאשה מ##[ה ת]חולי׳ן ׃
11📜
כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיֹצְר֑וֹ הָאֹתִיּ֣וֹת שְׁאָל֔וּנִי עַל בָּנַ֛־י וְעַל־פֹּ֥עַל יָדַ֖י תְּצַוֻּֽנִי׃
11
ὅτι οὕτως λέγει Κύριος ὁ θεὸς ὁ ἅγιος Ἰσραὴλ ὁ ποιήσας τὰ ἐπερχόμενα Ἐρωτήσατέ με περὶ τῶν υἱῶν μου, καὶ περὶ τῶν ἔργων τῶν χειρῶν μου ἐντείλασθέ μοι.
11
Hæc dicit Dóminus sanctus Israel plastes eius: Ventúra interrogáte me: super fílios meos, et super opus mánuum meárum mandáte mihi.
11
[not available]
11
Thus saith the LORD, the Holy One of Israel, and his Maker, Ask me of things to come concerning my sons, and concerning the work of my hands command ye me.
11
[כה־אמר יהוה קדוש ישרא]ל ויוצר׳ו האתיות שאלו׳ני # [לבנ׳י] [ועל־פעל יד׳י תצו׳ני ׃
כוה אמר יהוה (^ קדוש ישראל ^) יוצר האותות שאלו׳ני על בנ׳י ועל פועל [יד׳י ת]צוו׳ני ׃
12
אָֽנֹכִי֙ עָשִׂ֣יתִי אֶ֔רֶץ וְאָדָ֖ם עָלֶ֣יהָ בָרָ֑אתִי אֲנִ֗י יָדַי֙ נָט֣וּ שָׁמַ֔יִם וְכָל צְבָאָ֖־ם צִוֵּֽיתִי׃
12
ἐγὼ ἐποίησα γῆν καὶ ἄνθρωπον ἐπ᾽ αὐτῆς, ἐγὼ τῇ χειρί μου ἐστερέωσα τὸν οὐρανόν, ἐγὼ πᾶσι τοῖς ἄστροις ἐνετειλάμην.
12
Ego feci terram, et hóminem super eam creávi ego: manus meæ tetendérunt cælos, et omni milítiæ eórum mandávi.
12
[not available]
12
I have made the earth, and created man upon it: I, even my hands, have stretched out the heavens, and all their host have I commanded.
12
אנכי ע]ש##[י]ת##י#? א#רץ ו#?אד#ם##[ ]ע##לי׳ה בראת##[י] [אני יד׳י נטו שמים וכל צבא׳ם] צויתי ׃
אנוכי עשיתי ארץ ואדם עלי׳הא בראתי אני יד׳י נטו שמים וכול [צבא׳ם ]צ#ויתי ׃
13
אָנֹכִי֙ הַעִירֹתִ֣הֽוּ בְצֶ֔דֶק וְכָל דְּרָכָ֖י־ו אֲיַשֵּׁ֑ר הֽוּא־יִבְנֶ֤ה עִירִי֙ וְגָלוּתִ֣י יְשַׁלֵּ֔חַ לֹ֤א בִמְחִיר֙ וְלֹ֣א בְשֹׁ֔חַד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ פ
13
ἐγὼ ἤγειρα αὐτὸν μετὰ δικαιοσύνης βασιλέα, καὶ πᾶσαι αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ εὐθεῖαι· οὗτος οἰκοδομήσει τὴν πόλιν μου, καὶ τὴν αἰχμαλωσίαν τοῦ λαοῦ μου ἐπιστρέψει, οὐ μετὰ λύτρων οὐδὲ μετὰ δώρων, εἶπεν Κύριος σαβαώθ.
13
Ego suscitávi eum ad iustítiam, et omnes vias eius dírigam: ipse ædificábit civitátem meam, et captivitátem meam dimíttet, non in prétio neque in munéribus, dicit Dóminus Deus exercítuum.
13
[not available]
13
I have raised him up in righteousness, and I will direct all his ways: he shall build my city, and he shall let go my captives, not for price nor reward, saith the LORD of hosts.
13
אנ?כי#? ה##[עירת׳הו בצדק] [וכל דרכי׳ו אישר הוא־יבנה ]ע#י?ר׳י וגלת׳י#? י#?[שלח לא במחיר] [ולא בשחד אמר יהוה צבאות ׃
אנוכי העירותי׳הו בצדק וכול דרכי׳ו אישר הואה יבנה [עיר׳י וג]לת׳יא ישלח לוא במחיר ולוא בשוחוד אמר יהוה צבאות ׃
14
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יְגִ֨יעַ מִצְרַ֥יִם וּֽסְחַר־כּוּשׁ֮ וּסְבָאִים֮ אַנְשֵׁ֣י מִדָּה֒ עָלַ֤יִךְ יַעֲבֹ֨רוּ֙ וְלָ֣ךְ יִֽהְי֔וּ אַחֲרַ֣יִךְ יֵלֵ֔כוּ בַּזִּקִּ֖ים יַעֲבֹ֑רוּ וְאֵלַ֤יִךְ יִֽשְׁתַּחֲוּוּ֙ אֵלַ֣יִךְ יִתְפַּלָּ֔לוּ אַ֣ךְ בָּ֥ךְ אֵ֛ל וְאֵ֥ין ע֖וֹד אֶ֥פֶס אֱלֹהִֽים׃
14
Οὕτως λέγει Κύριος σαβαώθ Ἐκοπίασεν Αἴγυπτος, καὶ ἐμπορία Αἰθιόπων, καὶ οἱ Σαβαεὶμ ἄνδρες ὑψηλοὶ ἐπὶ σὲ διαβήσονται, καὶ σοὶ ἔσονται δοῦλοι καὶ ὀπίσω σου ἀκολουθήσουσιν δεδεμένοι χειροπέδαις, καὶ διαβήσονται πρὸς σὲ καὶ προσκυνήσουσίν σοι, καὶ ἐν σοὶ προσεύξονται· ὅτι ἐν σοὶ ὁ θεός ἐστιν καὶ οὐκ ἔστιν θεὸς πλὴν σοῦ.
14
Hæc dicit Dóminus: Labor Ægýpti, et negotiátio Æthiópiæ, et Sábaim viri sublímes ad te transíbunt, et tui erunt: post te ambulábunt, vincti mánicis pergent: et te adorábunt, teque deprecabúntur: Tantum in te est Deus, et non est absque te Deus.
14
[not available]
14
Thus saith the LORD, The labour of Egypt, and merchandise of Ethiopia and of the Sabeans, men of stature, shall come over unto thee, and they shall be thine: they shall come after thee; in chains they shall come over, and they shall fall down unto thee, they shall make supplication unto thee, saying, Surely God is in thee; and there is none else, there is no God.
14
ε ε ] # [ ε ׃
כ##[וה אמר ]יהוה יגיע מצרים וסחר־כוש סבאים אנשי מדות עלי׳ך יעבורו ול׳ך י?היו א##[חרי׳ך ]י?לכו בזקים יעבורו ואלי׳כי ישתחווה ואלי׳כי יתפללו אך ב׳כי אל ואין ע#וד א##[פס אל]ו#?הים ׃
15
אָכֵ֕ן אַתָּ֖ה אֵ֣ל מִסְתַּתֵּ֑ר אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִֽׁיעַ׃
15
σὺ γὰρ εἶ θεός, καὶ οὐκ ᾔδειμεν, ὁ θεὸς τοῦ Ἰσραήλ.
15
Vere tu es Deus abscónditus, Deus Israel salvátor.
15
[not available]
15
Verily thou art a God that hidest thyself, O God of Israel, the Saviour.
15
1Qisaa · 38
אכן אתה אל מסתתר אלוהי ישראל מושיע ׃
16
בּ֥וֹשׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃
16
αἰσχυνθήσονται καὶ ἐντραπήσονται πάντες οἱ ἀντικείμενοι αὐτῷ, καὶ πορεύσονται ἐν αἰσχύνῃ. ἐγκαινίζεσθε πρὸς μέ, νῆσοι.
16
Confúsi sunt, et erubuérunt omnes: simul abiérunt in confusiónem fabricatóres errórum.
16
[not available]
16
They shall be ashamed, and also confounded, all of them: they shall go to confusion together that are makers of idols.
16
1Qisaa · 38
בושו וגמ נכלמו כ(^ ו ^)ל׳מה יח#ד##[יו ]וילכו בכלמה חורשי צורים ׃
17
יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּיהוָ֔ה תְּשׁוּעַ֖ת עוֹלָמִ֑ים לֹא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד׃ פ
17
Ἰσραὴλ σώζεται ὑπὸ Κυρίου σωτηρίαν αἰώνιον· οὐκ αἰσχυνθήσονται οὐδὲ μὴ ἐντραπῶσιν ἕως τοῦ αἰῶνος.
17
Israel salvátus est in Dómino salúte ætérna: non confundémini, et non erubescétis usque in sǽculum sǽculi.
17
[not available]
17
But Israel shall be saved in the LORD with an everlasting salvation: ye shall not be ashamed nor confounded world without end.
17
1Qisaa · 38
ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לוא תבושו ולוא תכלמו עד־עולמי עד ׃
18
כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה בּוֹרֵ֨א הַשָּׁמַ֜יִם ה֣וּא הָאֱלֹהִ֗ים יֹצֵ֨ר הָאָ֤רֶץ וְעֹשָׂהּ֙ ה֣וּא כֽוֹנְנָ֔הּ לֹא־תֹ֥הוּ בְרָאָ֖הּ לָשֶׁ֣בֶת יְצָרָ֑הּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃
18
Οὕτως λέγει Κύριος ὁ ποιήσας τὸν οὐρανόν, οὗτος ὁ θεὸς ὁ καταδείξας τὴν γῆν καὶ ποιήσας αὐτήν, αὐτὸς διώρισεν αὐτήν, οὐκ εἰς κενὸν ἐποίησεν, ἀλλὰ κατοικεῖσθαι ἔπλασεν αὐτήν, Ἐγώ εἰμι, καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι.
18
Quia hæc dicit Dóminus creans cælos, ipse Deus formans terram, et fáciens eam, ipse plastes eius: non in vanum creávit eam: ut habitarétur, formávit eam: ego Dóminus, et non est álius.
18
[not available]
18
For thus saith the LORD that created the heavens; God himself that formed the earth and made it; he hath established it, he created it not in vain, he formed it to be inhabited: I am the LORD; and there is none else.
18
1Qisaa · 38
כיא כוה אמר־יהוה בורה השמים הואה האלוהים ויוצר הארץ ועשי׳ה והואה כוננ׳ה לוא לתהו ברא׳ה לשבת יצר׳ה אני יהוה ואין עוד ׃
19
לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי בִּמְקוֹם֙ אֶ֣רֶץ חֹ֔שֶׁךְ לֹ֥א אָמַ֛רְתִּי לְזֶ֥רַע יַעֲקֹ֖ב תֹּ֣הוּ בַקְּשׁ֑וּנִי אֲנִ֤י יְהוָה֙ דֹּבֵ֣ר צֶ֔דֶק מַגִּ֖יד מֵישָׁרִֽים׃
19
οὐκ ἐν κρυφῇ λελάληκα οὐδὲ ἐν τόπῳ γῆς σκοτεινῷ· οὐκ εἶπα τῷ σπέρματι Ἰακώβ Μάταιον ζητήσατε· ἐγώ εἰμι ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ λαλῶν δικαιοσύνην καὶ ἀναγγέλλων ἀλήθειαν.
19
Non in abscóndito locútus sum, in loco terræ tenebróso: non dixi sémini Iacob: Frustra quǽrite me: ego Dóminus loquens iustítiam, annúntians recta.
19
[not available]
19
I have not spoken in secret, in a dark place of the earth: I said not unto the seed of Jacob, Seek ye me in vain: I the LORD speak righteousness, I declare things that are right.
19
1Qisaa · 38
לוא בסתר דברתי במקום ארץ חושך לוא אמרתי לזרע יעקוב תהו בקשו׳ני אני יהוה דובר# צדק מגיד מישרים ׃
20
הִקָּבְצ֥וּ וָבֹ֛אוּ הִֽתְנַגְּשׁ֥וּ יַחְדָּ֖ו פְּלִיטֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם לֹ֣א יָדְע֗וּ הַנֹּֽשְׂאִים֙ אֶת־עֵ֣ץ פִּסְלָ֔ם וּמִתְפַּלְלִ֔ים אֶל־אֵ֖ל לֹ֥א יוֹשִֽׁיעַ׃
20
συνάχθητε καὶ ἥκετε, βουλεύσασθε ἅμα, οἱ σωζόμενοι ἀπὸ τῶν ἐθνῶν. οὐκ ἔγνωσαν οἱ αἴροντες τὸ ξύλον γλύμμα αὐτῶν, καὶ προσευχόμενοι πρὸς θεοὺς οἳ οὐ σώζουσιν.
20
Congregámini, et veníte, et accédite simul qui salváti estis ex géntibus: nesciérunt qui levant lignum sculptúræ suæ, et rogant deum non salvántem.
20
[not available]
20
Assemble yourselves and come; draw near together, ye that are escaped of the nations: they have no knowledge that set up the wood of their graven image, and pray unto a god that can not save.
20
הקבצו ובואו התנגשו ואתיו פליטי הגואים לוא ידעו הנושאים את־עץ פסל׳םה ומתפללים אל־אל לוא יושיע ׃
[הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנש]א##[י]ם את##[־עץ פסל]׳ם [ומתפללים אל־אל לא יושיע ׃
ε ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו] ה#נשאי#?[ם את־עץ פסל׳ם ε ׃
21
הַגִּ֣ידוּ וְהַגִּ֔ישׁוּ אַ֥ף יִֽוָּעֲצ֖וּ יַחְדָּ֑ו מִ֣י הִשְׁמִיעַ֩ זֹ֨את מִקֶּ֜דֶם מֵאָ֣ז הִגִּידָ֗הּ הֲל֨וֹא אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵֽין־ע֤וֹד אֱלֹהִים֙ מִבַּלְעָדַ֔י אֵֽל־צַדִּ֣יק וּמוֹשִׁ֔יעַ אַ֖יִן זוּלָתִֽי׃
21
εἰ ἀναγγελοῦσιν, ἐγγισάτωσαν, ἵνα γνῶσιν ἅμα τίς ἀκουστὰ ἐποίησεν ταῦτα ἀπ᾽ ἀρχῆς· τότε ἀνηγγέλη ὑμῖν Ἐγὼ ὁ θεός, καὶ οὐκ ἔστιν ἄλλος πλὴν ἐμοῦ, δίκαιος καὶ σωτήρ, οὐκ ἔστιν παρὲξ ἐμοῦ.
21
Annuntiáte, et veníte, et consiliámini simul: quis audítum fecit hoc ab inítio, ex tunc prædíxit illud? numquid non ego Dóminus, et non est ultra Deus absque me? Deus iustus, et salvans non est præter me.
21
[not available]
21
Tell ye, and bring them near; yea, let them take counsel together: who hath declared this from ancient time? who hath told it from that time? have not I the LORD? and there is no God else beside me; a just God and a Saviour; there is none beside me.
21
הגידו והגישו אפ יועצו יחדיו מיא השמיע זואת מקדם מאז הגי?ד׳ה הלוא אני יהוה ואין־עוד אלוהים מבלעד׳י אל־צדיק ומושיע ואין זולת׳י ׃
הגידו והגישו אף ]יועצו יחדו מ##[י ה]ש##[מיע ]ז#?את [מקדם מאז הגיד׳ה הלוא אני יהוה ואין־עוד א]להים מבלעד׳י[ א]ל##־צדיק ומושיע [אין זולת׳י ׃
22
פְּנוּ אֵלַ֥־י וְהִוָּשְׁע֖וּ כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י אֲנִי־אֵ֖ל וְאֵ֥ין עֽוֹד׃
22
ἐπιστράφητε ἐπ᾽ ἐμὲ καὶ σωθήσεσθε, οἱ ἀπ᾽ ἐσχάτου τῆς γῆς· ἐγώ εἰμι ὁ θεός, καὶ οὐκ ἔστιν ἄλλος.
22
Convertímini ad me, et salvi éritis omnes fines terræ: quia ego Deus, et non est álius.
22
[not available]
22
Look unto me, and be ye saved, all the ends of the earth: for I am God, and there is none else.
22
פנו אל׳י והושיעו כול אפסי־ארץ כיא אני־אל ואין עוד ׃
פנו אל׳י והושעו כל־אפסי־ארץ כי א]נ#?י־אל ואין ע[וד ׃
23
בִּ֣י נִשְׁבַּ֔עְתִּי יָצָ֨א מִפִּ֧י צְדָקָ֛ה דָּבָ֖ר וְלֹ֣א יָשׁ֑וּב כִּי לִ־י֙ תִּכְרַ֣ע כָּל־בֶּ֔רֶךְ תִּשָּׁבַ֖ע כָּל־לָשֽׁוֹן׃
23
κατ᾽ ἐμαυτοῦ ὀμνύω, εἰ μὴ ἐξελεύσεται ἐκ τοῦ στόματός μου δικαιοσύνη, οἱ λόγοι μου οὐκ ἀποστραφήσονται, ὅτι ἐμοὶ κάμψει πᾶν γόνυ, καὶ ὀμεῖται πᾶσα γλῶσσα τὸν θεόν,
23
In memetípso iurávi, egrediétur de ore meo iustítiæ verbum, et non revertétur: quia mihi curvábitur omne genu, et iurábit omnis lingua.
23
[not available]
23
I have sworn by myself, the word is gone out of my mouth in righteousness, and shall not return, That unto me every knee shall bow, every tongue shall swear.
23
ב׳יא נשבעתי יצא מפ׳יא צדקה דבר ולוא ישוב כיא ל׳יא תכרע כול בי?רך ותשבע כול לשון ׃
ב׳י נשבעתי יצא] [מפ׳י צדקה דבר ולא ישוב כי ל׳י תכרע כ]ל־ברך תשבע [כל־לשון ׃
24
אַ֧ךְ בַּיהוָ֛ה לִ֥י אָמַ֖ר צְדָק֣וֹת וָעֹ֑ז עָדָיו֙ יָב֣וֹא וְיֵבֹ֔שׁוּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֥ים בּֽוֹ׃
24
λέγων Δικαιοσύνη καὶ δόξα πρὸς αὐτὸν ἥξει, καὶ αἰσχυνθήσονται πάντες οἱ διορίζοντες αὐτούς·
24
Ergo in Dómino, dicet, meæ sunt iustítiæ et impérium: ad eum vénient, et confundéntur omnes qui repúgnant ei.
24
[not available]
24
Surely, shall one say, in the LORD have I righteousness and strength: even to him shall men come; and all that are incensed against him shall be ashamed.
24
אך ביהוה ל׳יא יאמר צדקות ועוז עדי׳ו יבואו יבושו כול הנחרים ב׳ו ׃
אך ב]יהוה [ל׳י אמר צדקות ועז עדי׳ו יבוא ויבשו כל הנחרים ב׳ו] ׃
25
בַּיהוָ֛ה יִצְדְּק֥וּ וְיִֽתְהַלְל֖וּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃
25
ἀπὸ Κυρίου δικαιωθήσονται, καὶ ἐν τῷ θεῷ ἐνδοξασθήσεται πᾶν τὸ σπέρμα τῶν υἱῶν Ἰσραήλ.
25
In Dómino iustificábitur, et laudábitur omne semen Israel.
25
[not available]
25
In the LORD shall all the seed of Israel be justified, and shall glory.
25
ביהוה יצדקו ויתהללו כול זרע ישראל ׃
ביהוה [יצדקו ויתהלל]ו?[ ]כ##ל##־זרע [ישראל ׃
