THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
שִׁמְעוּ־זֹ֣את בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הַנִּקְרָאִים֙ בְּשֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִמֵּ֥י יְהוּדָ֖ה יָצָ֑אוּ הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים ׀ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וּבֵאלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א בֶאֱמֶ֖ת וְלֹ֥א בִצְדָקָֽה׃
1
Ἀκούσατε ταῦτα, οἶκος Ἰακώβ, οἱ κεκλημένοι ἐπὶ τῷ ὀνόματι Ἰσραὴλ καὶ ἐξ Ἰούδα ἐξελθόντες, οἱ ὀμνύοντες τῷ ὀνόματι Κυρίου θεοῦ Ἰσραήλ, μιμνησκόμενοι οὐ μετὰ ἀληθείας οὐδὲ μετὰ δικαιοσύνης,
1
Audíte hæc domus Iacob, qui vocámini nómine Israel, et de aquis Iuda exístis, qui iurátis in nómine Dómini, et Dei Israel recordámini non in veritáte neque in iustítia.
1
[not available]
1
Hear ye this, O house of Jacob, which are called by the name of Israel, and are come forth out of the waters of Judah, which swear by the name of the LORD, and make mention of the God of Israel, [but] not in truth, nor in righteousness.
1
1Qisaa · 40
שמעו זואת בית יעקוב הנקראים בשמ ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלוהי ישראל יזכירו לוא באמת ולוא בצדקה ׃
2
כִּֽי מֵ־עִ֤יר הַקֹּ֨דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ ס
2
καὶ ἀντεχόμενοι τῷ ὀνόματι τῆς πόλεως τῆς ἁγίας, καὶ ἐπὶ τῷ θεῷ Ἰσραὴλ ἀντιστηριζόμενοι, Κύριος σαβαὼθ ὄνομα αὐτῷ.
2
De civitáte enim sancta vocáti sunt, et super Deum Israel constabilíti sunt: Dóminus exercítuum nomen eius.
2
[not available]
2
For they call themselves of the holy city, and stay themselves upon the God of Israel; The LORD of hosts [is] his name.
2
1Qisaa · 40
כיא מעיר הקודש נקראו ועל אלוהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמ׳ו ׃
3
הָרִֽאשֹׁנוֹת֙ מֵאָ֣ז הִגַּ֔דְתִּי וּמִפִּ֥י יָצְא֖וּ וְאַשְׁמִיעֵ֑ם פִּתְאֹ֥ם עָשִׂ֖יתִי וַתָּבֹֽאנָה׃
3
τὰ πρότερα ἔτι ἀνήγγειλα, καὶ ἐκ τοῦ στόματός μου ἐξῆλθεν καὶ ἀκουστὸν ἐγένετο · ἐξάπινα ἐποίησα, καὶ ἐπῆλθεν.
3
Prióra ex tunc annuntiávi, et ex ore meo exiérunt, et audíta feci ea: repénte operátus sum, et venérunt.
3
[not available]
3
I have declared the former things from the beginning; and they went forth out of my mouth, and I shewed them; I did [them] suddenly, and they came to pass.
3
1Qisaa · 40
הרישונו?ת מאז הגדתי ומפ׳י יצאה ואשמיע׳ם פתאום עשיתי ותבואינה ׃
4
מִדַּעְתִּ֕י כִּ֥י קָשֶׁ֖ה אָ֑תָּה וְגִ֤יד בַּרְזֶל֙ עָרְפֶּ֔ךָ וּמִצְחֲךָ֖ נְחוּשָֽׁה׃
4
γινώσκω ὅτι σκληρὸς εἶ, καὶ νεῦρον σιδηροῦν ὁ τράχηλός σου, καὶ τὸ μέτωπόν σου χαλκοῦν.
4
Scivi enim quia durus es tu, et nervus férreus cervix tua, et frons tua ǽrea.
4
[not available]
4
Because I knew that thou [art] obstinate, and thy neck [is] an iron sinew, and thy brow brass;
4
1Qisaa · 40
ומצח׳כה נחושה ׃ מא{{ שר י }}דעת׳י כיא קשה אתה וגיד ברזל עורפ׳ך ה
5
וָאַגִּ֤יד לְךָ֙ מֵאָ֔ז בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא הִשְׁמַעְתִּ֑יךָ פֶּן־תֹּאמַר֙ עָצְבִּ֣י עָשָׂ֔ם וּפִסְלִ֥י וְנִסְכִּ֖י צִוָּֽם׃
5
καὶ ἀνήγγειλά σοι παλαιὰ πρὶν ἐλθεῖν ἐπὶ σέ · ἀκουστόν σοι ἐποίησα, μή ποτε εἴπῃς ὅτι Τὰ εἴδωλά μοι ἐποίησεν, καὶ εἴπῃς ὅτι Τὰ γλυπτὰ καὶ τὰ χωνευτὰ ἐνετείλατό μοι.
5
Prædíxi tibi ex tunc: ántequam venírent indicávi tibi, ne forte díceres: Idóla mea fecérunt hæc, et sculptília mea, et conflatília mandavérunt ista.
5
[not available]
5
I have even from the beginning declared [it] to thee; before it came to pass I shewed [it] thee: lest thou shouldest say, Mine idol hath done them, and my graven image, and my molten image, hath commanded them.
5
1Qisaa · 40
ואגידה ל׳כה מאז בטרם תבוא השמעתי׳כה פן תואמר עצב׳י עש׳ם פסל׳י ונסכ׳י צו׳ם ׃
6📜
שָׁמַ֤עְתָּֽ חֲזֵה֙ כֻּלָּ֔הּ וְאַתֶּ֖ם הֲל֣וֹא תַגִּ֑ידוּ הִשְׁמַעְתִּ֤יךָ חֲדָשׁוֹת֙ מֵעַ֔תָּה וּנְצֻר֖וֹת וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃
6
ἠκούσατε πάντα, καὶ ὑμεῖς οὐκ ἔγνωτε · ἀλλὰ ἀκουστά σοι ἐποίησα τὰ καινὰ ἀπὸ τοῦ νῦν ἃ μέλλει γίνεσθαι · καὶ οὐκ εἶπας
6
Quæ audísti, vide ómnia: vos autem, num annuntiástis? Audíta feci tibi nova ex tunc, et conserváta sunt quæ nescis:
6
[not available]
6
Thou hast heard, see all this; and will not ye declare [it]? I have shewed thee new things from this time, even hidden things, and thou didst not know them.
6
1Qisaa · 40
שמ עתה חזה כול׳ה ואתמה הלוא תגידו השמעתי׳כה חדשות מעתה ונצורות לוא ידעת׳ן ׃
7📜
עַתָּ֤ה נִבְרְאוּ֙ וְלֹ֣א מֵאָ֔ז וְלִפְנֵי־י֖וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתָּ֑ם פֶּן־תֹּאמַ֖ר הִנֵּ֥ה יְדַעְתִּֽין׃
7
Νῦν γίνεται καὶ οὐ πάλαι, καὶ οὐ προτέραις ἡμέραις ἤκουσας αὐτά · μὴ εἴπῃς Ναί, γινώσκω αὐτά.
7
nunc creáta sunt, et non ex tunc: et ante diem, et non audísti ea, ne forte dicas: Ecce ego cognóvi ea.
7
[not available]
7
They are created now, and not from the beginning; even before the day when thou heardest them not; lest thou shouldest say, Behold, I knew them.
7
1Qisaa · 40
עתה נבראו ולוא מאז ולפני־יום לוא שמעתי׳ם פן תואמר הנה ידעתי׳ם ׃
8📜
גַּ֣ם לֹֽא־שָׁמַ֗עְתָּ גַּ֚ם לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ גַּ֕ם מֵאָ֖ז לֹא־פִתְּחָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ כִּ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ בָּג֣וֹד תִּבְגּ֔וֹד וּפֹשֵׁ֥עַ מִבֶּ֖טֶן קֹ֥רָא לָֽךְ׃
8
οὔτε ἔγνως οὔτε ἠπίστω, οὔτε ἀπ᾽ ἀρχῆς ἤνοιξά σου τὰ ὦτα · ἔγνων γὰρ ὅτι ἀθετῶν ἀθετήσεις, καὶ ἄνομος ἔτι ἐκ κοιλίας κληθήσῃ.
8
Neque audísti, neque cognovísti, neque ex tunc apérta est auris tua: scio enim quia præváricans prævaricáberis, et transgressórem ex útero vocávi te.
8
[not available]
8
Yea, thou heardest not; yea, thou knewest not; yea, from that time [that] thine ear was not opened: for I knew that thou wouldest deal very treacherously, and wast called a transgressor from the womb.
8
1Qisaa · 40
וגמ לוא שמעתי גמ לוא ידעתה גמ מאז לוא פתחת אוזנ׳כה כיא ידעתי כיא בגוד תבגוד ופושע מבטן יקראו ל׳כה ׃
9📜
לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ אַאֲרִ֣יךְ אַפִּ֔י וּתְהִלָּתִ֖י אֶחֱטָם לָ֑־ךְ לְבִלְתִּ֖י הַכְרִיתֶֽךָ׃
9
ἕνεκεν τοῦ ἐμοῦ ὀνόματος δείξω σοι τὸν θυμόν μου, καὶ τὰ ἔνδοξά μου ἐπάξω ἐπὶ σέ, ἵνα μὴ ἐξολεθρεύσω σε.
9
Propter nomen meum longe fáciam furórem meum: et laude mea infrenábo te, ne intéreas.
9
[not available]
9
For my name ’s sake will I defer mine anger, and for my praise will I refrain for thee, that I cut thee not off.
9
1Qisaa · 40
למען שמ׳י אאריך אפ׳י ותהלת׳י אחטום ל׳כה לבלתי הכרית׳כה ׃
10📜
הִנֵּ֥ה צְרַפְתִּ֖יךָ וְלֹ֣א בְכָ֑סֶף בְּחַרְתִּ֖יךָ בְּכ֥וּר עֹֽנִי׃
10
ἰδοὺ πέπρακά σε οὐχ ἕνεκεν ἀργυρίου · ἐξειλάμην δέ σε ἐκ καμίνου πτωχείας ·
10
Ecce excóxi te, sed non quasi argéntum: elégi te in camíno paupertátis.
10
[not available]
10
Behold, I have refined thee, but not with silver; I have chosen thee in the furnace of affliction.
10
1Qisaa · 40
הנה צרפתי׳כה ולוא בכסף בחנתי׳כה בכור עני ׃
11📜
לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה כִּ֣י אֵ֣יךְ יֵחָ֑ל וּכְבוֹדִ֖י לְאַחֵ֥ר לֹֽא־אֶתֵּֽן׃ ס
11
ἕνεκεν ἐμοῦ ποιήσω σοι, ὅτι τὸ ἐμὸν ὄνομα βεβηλοῦται, καὶ τὴν δόξαν μου ἑτέρῳ οὐ δώσω.
11
Propter me, propter me fáciam, ut non blasphémer: et glóriam meam álteri non dabo.
11
[not available]
11
For mine own sake, [even] for mine own sake, will I do [it]: for how should [my name] be polluted? and I will not give my glory unto another.
11
1Qisaa · 40
למענ׳י למענ׳י אעשה (^ כיא ^) איכה איחל וכבוד׳י לאחר לוא אתן ׃
12📜
שְׁמַ֤ע אֵלַי֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל מְקֹרָאִ֑י אֲנִי־הוּא֙ אֲנִ֣י רִאשׁ֔וֹן אַ֖ף אֲנִ֥י אַחֲרֽוֹן׃
12
Ἄκουέ μου, Ἰακώβ, καὶ Ἰσραὴλ ὃν ἐγὼ καλῶ · ἐγώ εἰμι πρῶτος, καὶ ἐγώ εἰμι εἰς τὸν αἰῶνα,
12
Audi me Iacob, et Israel quem ego voco: ego ipse, ego primus, et ego novíssimus.
12
[not available]
12
Hearken unto me, O Jacob and Israel, my called; I [am] he; I [am] the first, I also [am] the last.
12
1Qisaa · 40
שמע אלה יעקוב וישראל מקרא׳י אני הואה אני רישון אפ אני אחרון ׃
13📜
אַף יָדִ־י֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִ֖י טִפְּחָ֣ה שָׁמָ֑יִם קֹרֵ֥א אֲנִ֛י אֲלֵיהֶ֖ם יַעַמְד֥וּ יַחְדָּֽו׃
13
καὶ ἡ χείρ μου ἐθεμελίωσε τὴν γῆν, καὶ ἡ δεξιά μου ἐστερέωσεν τὸν οὐρανόν · καλέσω αὐτούς, καὶ στήσονται ἅμα,
13
Manus quoque mea fundávit terram, et déxtera mea mensa est cælos: ego vocábo eos, et stabunt simul.
13
[not available]
13
Mine hand also hath laid the foundation of the earth, and my right hand hath spanned the heavens: [when] I call unto them, they stand up together.
13
1Qisaa · 40
אפ יד׳י יסדו ארץ וימינ׳י טפחה שמים קורה אני אלי׳המה ויעמודו יחדיו ׃
14📜
הִקָּבְצ֤וּ כֻלְּכֶם֙ וּֽשֲׁמָ֔עוּ מִ֥י בָהֶ֖ם הִגִּ֣יד אֶת־אֵ֑לֶּה יְהוָ֣ה אֲהֵב֔וֹ יַעֲשֶׂ֤ה חֶפְצוֹ֙ בְּבָבֶ֔ל וּזְרֹע֖וֹ כַּשְׂדִּֽים׃
14
καὶ συναχθήσονται πάντες καὶ ἀκούσονται. τίς αὐτοῖς ἀνήγγειλεν ταῦτα; ἀγαπῶν σε ἐποίησα τὸ θέλημά σου ἐπὶ Βαβυλῶνα τοῦ ἆραι σπέρμα Χαλδαίων ·
14
Congregámini omnes vos, et audíte: quis de eis annuntiávit hæc? Dóminus diléxit eum, fáciet voluntátem suam in Babylóne, et bráchium suum in Chaldǽis.
14
[not available]
14
All ye, assemble yourselves, and hear; which among them hath declared these [things]? The LORD hath loved him: he will do his pleasure on Babylon, and his arm [shall be on] the Chaldeans.
14
1Qisaa · 40
יקבצו כול׳ם וישמעו מי ב׳הם ויגיד את־אלה יהוה אוהב׳י וישה חפצ׳י בבבל זרוע׳ו כשדיים ׃
15📜
אֲנִ֥י אֲנִ֛י דִּבַּ֖רְתִּי אַף קְרָאתִ֑י־ו הֲבִיאֹתִ֖יו וְהִצְלִ֥יחַ דַּרְכּֽוֹ׃
15
ἐγὼ ἐλάλησα, ἐγὼ ἐκάλεσα, ἤγαγον αὐτὸν καὶ εὐόδωσα τὴν ὁδὸν αὐτοῦ.
15
Ego ego locútus sum, et vocávi eum: addúxi eum, et dirécta est via eius.
15
[not available]
15
I, [even] I, have spoken; yea, I have called him: I have brought him, and he shall make his way prosperous.
15
1Qisaa · 40
אני אני דברתי אפ קראתי והביאותי׳הו והצליחה ד#רכו׳הי ׃
16📜
קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיוֹתָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֽוֹ׃ פ
16
προσαγάγετε πρὸς μὲ καὶ ἀκούσατε ταῦτα, οὐκ ἀπ᾽ ἀρχῆς ἐν κρυφῇ λελάληκα · ἡνίκα ἐγένετο, ἐκεῖ ἤμην, καὶ νῦν κύριος Κύριος ἀπέστειλέν με καὶ τὸ πνεῦμα αὐτοῦ.
16
Accédite ad me, et audíte hoc: non a princípio in abscóndito locútus sum: ex témpore ántequam fíeret, ibi eram: et nunc Dóminus Deus misit me, et spíritus eius.
16
[not available]
16
Come ye near unto me, hear ye this; I have not spoken in secret from the beginning; from the time that it was, there [am] I: and now the Lord GOD, and his Spirit, hath sent me.
16
1Qisaa · 40
קרובו אל׳י {{ # # # # }} ושמעו זואת לוא מרוש בסתר דברתי בעת היות׳ה שמ׳ה אני ועתה אדוני יהוה שלח׳ני ורוח׳ו ׃
17📜
כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְךָ֖ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מְלַמֶּדְךָ֣ לְהוֹעִ֔יל מַדְרִֽיכֲךָ֖ בְּדֶ֥רֶךְ תֵּלֵֽךְ׃
17
οὕτως λέγει Κύριος ὁ ῥυσάμενος ἅγιος Ἰσραήλ Ἐγώ εἰμι ὁ θεός σου, δέδειχά σοι τοῦ εὑρεῖν σε τὴν ὁδὸν ἐν ᾗ πορεύσῃ ἐν αὐτῇ.
17
Hæc dicit Dóminus redémptor tuus sanctus Israel: Ego Dóminus Deus tuus, docens te utília, gubérnans te in via, qua ámbulas.
17
[not available]
17
Thus saith the LORD, thy Redeemer, the Holy One of Israel; I [am] the LORD thy God which teacheth thee to profit, which leadeth thee by the way [that] thou shouldest go.
17
1Q8 · 21
ε כה־אמר יהוה גאל׳ך [קדוש ישראל אני יהוה אלהי׳]ך## מ#[ל]מד׳ך להועיל מדרכי׳ך בדרך תלך ׃
18📜
ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֺתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃
18
καὶ εἰ ἤκουσας τῶν ἐντολῶν μου, ἐγένετο ἂν ὡσεὶ ποταμὸς ἡ εἰρήνη σου, καὶ ἡ δικαιοσύνη σου ὡς κῦμα θαλάσσης ·
18
Utinam attendísses mandáta mea: facta fuísset sicut flumen pax tua, et iustítia tua sicut gúrgites maris:
18
[not available]
18
O that thou hadst hearkened to my commandments! then had thy peace been as a river, and thy righteousness as the waves of the sea:
18
1Q8 · 21
ו?ל#א# ה##ק#ש##ב##[ת למצות׳י ויהי כנ]ה#ר שלמ׳ך וצדקת׳ך כגלי הים ׃
19📜
וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃
19
καὶ ἐγένετο ἂν ὡς ἡ ἄμμος τὸ σπέρμα σου, καὶ τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου ὡς ὁ χοῦς τῆς γῆς · οὐδὲ νῦν οὐ μὴ ἐξολοθρευθῇς, οὐδὲ ἀπολεῖται τὸ ὄνομά σου ἐνώπιον ἐμοῦ.
19
et fuísset quasi aréna semen tuum, et stirps úteri tui ut lapílli eius: non interísset, et non fuísset attrítum nomen eius a fácie mea.
19
[not available]
19
Thy seed also had been as the sand, and the offspring of thy bowels like the gravel thereof; his name should not have been cut off nor destroyed from before me.
19
1Q8 · 21
ויהי כחול זרע׳ך ו#?[צאצאי מעי׳ך כמעת]י?׳ו לא־יכרת ולא־ישמד שמ׳ו מלפנ׳י ׃
20📜
צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּק֣וֹל רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֨יעוּ֙ זֹ֔את הוֹצִיא֖וּהָ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדּ֥וֹ יַעֲקֹֽב׃
20
Ἔξελθε ἐκ Βαβυλῶνος φεύγων ἀπὸ τῶν Χαλδαίων · φωνὴν εὐφροσύνης ἀναγγείλατε, καὶ ἀκουστὸν γενέσθω τοῦτο, ἀναγγείλατε ἕως ἐσχάτου τῆς γῆς, λέγετε Ἐρρύσατο Κύριος τὸν δοῦλον αὐτοῦ Ἰακώβ ·
20
Egredímini de Babylóne, fúgite a Chaldǽis, in voce exsultatiónis annuntiáte: audítum fácite hoc, et efférte illud usque ad extréma terræ. Dícite: Redémit Dóminus servum suum Iacob.
20
[not available]
20
Go ye forth of Babylon, flee ye from the Chaldeans, with a voice of singing declare ye, tell this, utter it [even] to the end of the earth; say ye, The LORD hath redeemed his servant Jacob.
20
1Q8 · 21
צאו מבבל ]ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוצא##[ו׳ה עד־קצה ה]ארץ אמרו גאל יהוה עבד׳ו יעקב ׃
21📜
וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בָּחֳרָבוֹת֙ הֽוֹלִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מוֹ וַיִּ֨בְקַע־צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃
21
καὶ ἐὰν διψήσωσιν, δι᾽ ἐρήμου ἄξει αὐτοῖς ὕδωρ, ἐκ πέτρας ἐξάξει αὐτοῖς, σχισθήσεται πέτρα καὶ ῥυήσεται ὕδωρ, καὶ πίεται ὁ λαός μου.
21
Non sitiérunt in desérto, cum edúceret eos: aquam de petra prodúxit eis, et scidit petram, et fluxérunt aquæ.
21
[not available]
21
And they thirsted not [when] he led them through the deserts: he caused the waters to flow out of the rock for them: he clave the rock also, and the waters gushed out.
21
1Q8 · 21
ולא צמאו בחרבו#?[ת הוליכ׳ם מ]י#?ם מצור הזיל ל׳מו ויבקע צר ויזבו מים ׃
22📜
אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לָרְשָׁעִֽים׃ ס
22
οὐκ ἔστιν χαίρειν, λέγει Κύριος, τοῖς ἀσεβέσιν.
22
Non est pax ímpiis, dicit Dóminus.
22
[not available]
22
[There is] no peace, saith the LORD, unto the wicked.
22
1Q8 · 21
אין שלום אמר יה[וה לרשעי]ם## ׃
