THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
שִׁמְע֤וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔י וְהַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵרָח֑וֹק יְהוָה֙ מִבֶּ֣טֶן קְרָאָ֔נִי מִמְּעֵ֥י אִמִּ֖י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽי׃
1
Ἀκούσατέ μου, νῆσοι, καὶ προσέχετε, ἔθνη · διὰ χρόνου πολλοῦ στήσεται, λέγει Κύριος. ἐκ κοιλίας μητρός μου ἐκάλεσε τὸ ὄνομά μου,
1
Audíte ínsulæ, et atténdite pópuli de longe: Dóminus ab útero vocávit me, de ventre matris meæ recordátus est nóminis mei.
1
[not available]
1
Listen, O isles, unto me; and hearken, ye people, from far; The LORD hath called me from the womb; from the bowels of my mother hath he made mention of my name.
1
1Q8 · 21
שמעו איים אל׳י? ו?הקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן ק[רא׳ני ממעי ]אמ׳י הזכיר שמ׳י ׃
2📜
וַיָּ֤שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָד֖וֹ הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֨נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּת֖וֹ הִסְתִּירָֽנִי׃
2
καὶ ἔθηκεν τὸ στόμα μου ὡς μάχαιραν ὀξεῖαν, καὶ ὑπὸ τὴν σκέπην τῆς χειρὸς αὐτοῦ ἔκρυψέν με · ἔθηκέν με ὡς βέλος ἐκλεκτόν, καὶ ἐν τῇ φαρέτρᾳ αὐτοῦ ἔκρυψέν με,
2
Et pósuit os meum quasi gládium acútum, in umbra manus suæ protéxit me, et pósuit me sicut sagíttam eléctam: in pháretra sua abscóndit me.
2
[not available]
2
And he hath made my mouth like a sharp sword; in the shadow of his hand hath he hid me, and made me a polished shaft; in his quiver hath he hid me;
2
1Q8 · 21
בצל יד׳ו החביא׳ני וישימ##[׳ני לחץ ב]ר#ור באשפת׳ו הסתיר׳ני ׃ וישם פ׳י ב#חרב חדה
3📜
וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יִשְׂרָאֵ֕ל אֲשֶׁר בְּ־ךָ֖ אֶתְפָּאָֽר׃
3
καὶ εἶπέν μοι Δοῦλός μου εἶ σύ, Ἰσραήλ, καὶ ἐν σοὶ ἐνδοξασθήσομαι.
3
Et dixit mihi: Servus meus es tu Israel, quia in te gloriábor.
3
[not available]
3
And said unto me, Thou [art] my servant, O Israel, in whom I will be glorified.
3
1Q8 · 21
ויאמר ל׳י עבד׳י אתה ישראל אשר ב׳ך הת#[פאר ׃
4📜
וַאֲנִ֤י אָמַ֨רְתִּי֙ לְרִ֣יק יָגַ֔עְתִּי לְתֹ֥הוּ וְהֶ֖בֶל כֹּחִ֣י כִלֵּ֑יתִי אָכֵן֙ מִשְׁפָּטִ֣י אֶת־יְהוָ֔ה וּפְעֻלָּתִ֖י אֶת אֱלֹהָֽ־י׃
4
καὶ ἐγὼ εἶπα Κενῶς ἐκοπίασα, εἰς μάταιον καὶ εἰς οὐδὲν ἔδωκα τὴν ἰσχύν μου · διὰ τοῦτο ἡ κρίσις μου παρὰ Κυρίῳ, καὶ ὁ πόνος μου ἐναντίον τοῦ θεοῦ μου.
4
Et ego dixi: In vácuum laborávi, sine causa et vane fortitúdinem meam consúmpsi: ergo iudícium meum cum Dómino, et opus meum cum Deo meo.
4
[not available]
4
Then I said, I have laboured in vain, I have spent my strength for nought, and in vain: [yet] surely my judgment [is] with the LORD, and my work with my God.
4
1Q8 · 21
ו]א##ני אמרתי לריק יגעתי לת#ה#ו והבל כח׳י כלתי אך משפט׳י את־יהוה ו#?[פעל]ת#׳י את אלה׳י ׃
5📜
וְעַתָּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יֹצְרִ֤י מִבֶּ֨טֶן֙ לְעֶ֣בֶד ל֔וֹ לְשׁוֹבֵ֤ב יַֽעֲקֹב֙ אֵלָ֔יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל לא יֵאָסֵ֑ף וְאֶכָּבֵד֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וֵאלֹהַ֖י הָיָ֥ה עֻזִּֽי׃
5
καὶ νῦν οὕτως λέγει Κύριος ὁ πλάσας με ἐκ κοιλίας δοῦλον ἑαυτῷ τοῦ συναγαγεῖν τὸν Ἰακὼβ πρὸς αὐτὸν καὶ Ἰσραήλ Συναχθήσομαι καὶ δοξασθήσομαι ἐναντίον Κυρίου, καὶ ὁ θεὸς ἔσται μοι ἰσχύς.
5
Et nunc dicit Dóminus, formans me ex útero servum sibi, ut redúcam Iacob ad eum, et Israel non congregábitur: et glorificátus sum in óculis Dómini, et Deus meus factus est fortitúdo mea.
5
[not available]
5
And now, saith the LORD that formed me from the womb [to be] his servant, to bring Jacob again to him, Though Israel be not gathered, yet shall I be glorious in the eyes of the LORD, and my God shall be my strength.
5
1Q8 · 21
ועת##ה## כה# אמ##ר יהוה יוצר׳י מבטן לעבד ל׳ו לשובב יעקב אלי׳ו וי?ש#ר##[אל ל׳ו יאסף ו]א##כבד בעיני יהוה ואלה׳י היה עז׳י ׃
6📜
וַיֹּ֗אמֶר נָקֵ֨ל מִֽהְיוֹתְךָ֥ לִי֙ עֶ֔בֶד לְהָקִים֙ אֶת־שִׁבְטֵ֣י יַעֲקֹ֔ב ונצירי יִשְׂרָאֵ֖ל לְהָשִׁ֑יב וּנְתַתִּ֨יךָ֙ לְא֣וֹר גּוֹיִ֔ם לִֽהְי֥וֹת יְשׁוּעָתִ֖י עַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ ס
6
[not available]
6
Et dixit: Parum est ut sis mihi servus ad suscitándas tribus Iacob, et fæces Israel converténdas: ecce dedi te in lucem géntium, ut sis salus mea usque ad extrémum terræ.
6
[not available]
6
And he said, It is a light thing that thou shouldest be my servant to raise up the tribes of Jacob, and to restore the preserved of Israel: I will also give thee for a light to the Gentiles, that thou mayest be my salvation unto the end of the earth.
6
1Q8 · 21
ויאמר הנקל מה[יות׳ך ל׳י עבד להש]י#?ב את־שבטי יעקב ונצו?רי ישראל להש#י?ב# ו#?[נתתי׳ך לאור גוים להיות ] # # ש#ו#?עת׳י עד־קצה ארץ ׃
7📜
כֹּ֣ה אָֽמַר־יְהוָה֩ גֹּאֵ֨ל יִשְׂרָאֵ֜ל קְדוֹשׁ֗וֹ לִבְזֹה־נֶ֜פֶשׁ לִמְתָ֤עֵֽב גּוֹי֙ לְעֶ֣בֶד מֹשְׁלִ֔ים מְלָכִים֙ יִרְא֣וּ וָקָ֔מוּ שָׂרִ֖ים וְיִֽשְׁתַּחֲוּ֑וּ לְמַ֤עַן יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נֶאֱמָ֔ן קְדֹ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וַיִּבְחָרֶֽךָּ׃
7
οὕτως λέγει Κύριος ὁ ῥυσάμενός σε θεὸς Ἰσραήλ Ἁγιάσατε τὸν φαυλίζοντα τὴν ψυχὴν αὐτοῦ, τὸν βδελυσσόμενον ὑπὸ τῶν ἐθνῶν τῶν δούλων τῶν ἀρχόντων · βασιλεῖς ὄψονται αὐτόν, καὶ ἀναστήσονται ἄρχοντες καὶ προσκυνήσουσιν αὐτῷ ἕνεκεν Κυρίου · ὅτι πιστός ἐστιν ὁ ἅγιος Ἰσραήλ, καὶ ἐξελεξάμην σε.
7
Hæc dicit Dóminus redémptor Israel, sanctus eius ad contemptíbilem ánimam, ad abominátam gentem, ad servum dominórum: Reges vidébunt, et consúrgent príncipes, et adorábunt propter Dóminum, quia fidélis est, et sanctum Israel qui elégit te.
7
[not available]
7
Thus saith the LORD, the Redeemer of Israel, [and] his Holy One, to him whom man despiseth, to him whom the nation abhorreth, to a servant of rulers, Kings shall see and arise, princes also shall worship, because of the LORD that is faithful, [and] the Holy One of Israel, and he shall choose thee.
7
1Q8 · 21
כה אמר אדני יהוה גואל ישרא[ל קדוש׳ו לבזה־נפש למתעב גוי לעבד] מ#שלים מלכים יראו י?קו?מו ו#?ש##[רים ישתחוו למען יהוה אשר נאמן] קדוש ישראל ויבחר׳ך ׃
8
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה בְּעֵ֤ת רָצוֹן֙ עֲנִיתִ֔יךָ וּבְי֥וֹם יְשׁוּעָ֖ה עֲזַרְתִּ֑יךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֙ לִבְרִ֣ית עָ֔ם לְהָקִ֣ים אֶ֔רֶץ לְהַנְחִ֖יל נְחָל֥וֹת שֹׁמֵמֽוֹת׃
8
οὕτως λέγει Κύριος Καιρῷ δεκτῷ ἐπήκουσά σου, καὶ ἐν ἡμέρᾳ σωτηρίας ἐβοήθησά σοι, καὶ ἔπλασά σε καὶ ἔδωκά σε εἰς διαθήκην ἐθνῶν, τοῦ καταστῆσαι τὴν γῆν καὶ κληρονομῆσαι κληρονομίας ἐρήμους,
8
Hæc dicit Dóminus: In témpore plácito exaudívi te, et in die salútis auxiliátus sum tui: et servávi te, et dedi te in fœdus pópuli, ut suscitáres terram, et possidéres hereditátes dissipátas:
8
[not available]
8
Thus saith the LORD, In an acceptable time have I heard thee, and in a day of salvation have I helped thee: and I will preserve thee, and give thee for a covenant of the people, to establish the earth, to cause to inherit the desolate heritages;
8
1Q8 · 21
כה אמר יהוה בעת רצון עניתי׳ך וביום] [י]ש#ו?ע#ה עזרתי׳ך ואצר׳ך ואתנ#?[׳ך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות] [ש]מ#מת ׃
9
לֵאמֹ֤ר לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ עַל־דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכָל־שְׁפָיִ֖ים מַרְעִיתָֽם׃
9
λέγοντα τοῖς ἐν δεσμοῖς Ἐξέλθατε, καὶ τοῖς ἐν τῷ σκότει ἀνακαλυφθῆναι. ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς βοσκηθήσονται, καὶ ἐν πᾶσιν τρίβοις ἡ νομὴ αὐτῶν ·
9
ut díceres his, qui vincti sunt: Exíte: et his, qui in ténebris: Revelámini. Super vias pascéntur, et in ómnibus planis páscua eórum.
9
[not available]
9
That thou mayest say to the prisoners, Go forth; to them that [are] in darkness, Shew yourselves. They shall feed in the ways, and their pastures [shall be] in all high places.
9
1Q8 · 21
לאמר לאסורים צ[או לאשר בחשך הגלו על־דרכים ירעו] [ובכל־שפי]ים מרעית׳ם ׃
10
לֹ֤א יִרְעָ֨בוּ֙ וְלֹ֣א יִצְמָ֔אוּ וְלֹא יַכֵּ֥־ם שָׁרָ֖ב וָשָׁ֑מֶשׁ כִּי מְרַחֲמָ֣־ם יְנַהֲגֵ֔ם וְעַל־מַבּ֥וּעֵי מַ֖יִם יְנַהֲלֵֽם׃
10
οὐ πεινάσουσιν, οὐδὲ διψάσουσιν, οὐδὲ πατάξει αὐτοὺς καύσων οὐδὲ ὁ ἥλιος, ἀλλ᾽ ὁ ἐλεῶν αὐτοὺς παρακαλέσει, καὶ διὰ πηγῶν ὑδάτων ἄξει αὐτούς ·
10
Non esúrient neque sítient, et non percútiet eos æstus et sol, quia miserátor eórum reget eos, et ad fontes aquárum potábit eos.
10
[not available]
10
They shall not hunger nor thirst; neither shall the heat nor sun smite them: for he that hath mercy on them shall lead them, even by the springs of water shall he guide them.
10
1Q8 · 21
ל#א##[ ירעבו ולא יצמאו ולא יכ׳ם שרב ושמש] [כי ]מר#ח#מ׳ם ינהג׳ם ועל מבע##[י מים ינהל׳ם ׃
11
וְשַׂמְתִּ֥י כָל הָרַ֖־י לַדָּ֑רֶךְ וּמְסִלֹּתַ֖י יְרֻמֽוּן׃
11
καὶ θήσω πᾶν ὄρος εἰς ὁδὸν καὶ πᾶσαν τρίβον εἰς βόσκημα αὐτοῖς.
11
Et ponam omnes montes meos in viam, et sémitæ meæ exaltabúntur.
11
[not available]
11
And I will make all my mountains a way, and my highways shall be exalted.
11
1Q8 · 21
ושמתי כל הר׳י לדרך ומסלת׳י] [י]ר##מו׳ן ׃
12
הִנֵּה־אֵ֕לֶּה מֵרָח֖וֹק יָבֹ֑אוּ וְהִֽנֵּה־אֵ֨לֶּה֙ מִצָּפ֣וֹן וּמִיָּ֔ם וְאֵ֖לֶּה מֵאֶ֥רֶץ סִינִֽים׃
12
ἰδοὺ οὗτοι πόρρωθεν ἥξουσιν, οὗτοι ἀπὸ βορρᾶ καὶ θαλάσσης, ἄλλοι δὲ ἐκ γῆς Περσῶν.
12
Ecce isti de longe vénient, et ecce illi ab aquilóne et mari, et isti de terra austráli.
12
[not available]
12
Behold, these shall come from far: and, lo, these from the north and from the west; and these from the land of Sinim.
12
1Q8 · 21
הנה־אלה מרחוק יב[או והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים ׃
13
רָנּ֤וּ שָׁמַ֨יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ יפצחו הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וַעֲנִיָּ֖ו יְרַחֵֽם׃ ס
13
[not available]
13
Laudáte cæli, et exsúlta terra, iubiláte montes laudem: quia consolátus est Dóminus pópulum suum, et páuperum suórum miserébitur.
13
[not available]
13
Sing, O heavens; and be joyful, O earth; and break forth into singing, O mountains: for the LORD hath comforted his people, and will have mercy upon his afflicted.
13
1Q8 · 21
רנו שמים וגילי אר##[ץ פצחו הרים רנה וגבעות צעקה כי־נחם] [יהוה עמ׳ו ועני׳]ו#? י?רחם ׃
14
וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהוָ֑ה וַאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי׃
14
[not available]
14
Et dixit Sion: Derelíquit me Dóminus, et Dóminus oblítus est mei.
14
[not available]
14
But Zion said, The LORD hath forsaken me, and my Lord hath forgotten me.
14
1Q8 · 21
ותאמר ציון עזב׳ני יהוה ואדני שכח׳ני] ׃
15
הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן בִּטְנָ֑־הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃
15
[not available]
15
Numquid oblivísci potest múlier infántem suum, ut non misereátur fílio úteri sui? Etsi illa oblíta fúerit, ego tamen non oblivíscar tui.
15
[not available]
15
Can a woman forget her sucking child, that she should not have compassion on the son of her womb? yea, they may forget, yet will I not forget thee.
15
1Q8 · 21
התשכח אשה ע]ו#?ל׳ה## מר##[חם בן בטנ׳ה ε ׃
16
הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ חוֹמֹתַ֥יִךְ נֶגְדִּ֖י תָּמִֽיד׃
16
[not available]
16
Ecce in mánibus meis descrípsi te: muri tui coram óculis meis semper.
16
[not available]
16
Behold, I have graven thee upon the palms of [my] hands; thy walls [are] continually before me.
16
1Qisaa · 41
הנה על־כפים חוקותי׳ך וחומותי׳ך נגד׳י תמיד ׃
17
מִֽהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ׃
17
[not available]
17
Venérunt structóres tui: destruéntes te et dissipántes a te exíbunt.
17
[not available]
17
Thy children shall make haste; thy destroyers and they that made thee waste shall go forth of thee.
17
1Qisaa · 41
מהרו בוני׳ך מהורסי׳ך ומחריבי׳ך ממ׳כ יצאו ׃
18
שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֨יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ לָ֑־ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהוָ֗ה כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה׃
18
[not available]
18
Leva in circúitu óculos tuos, et vide: omnes isti congregáti sunt, venérunt tibi. Vivo ego, dicit Dóminus, quia ómnibus his velut ornaménto vestiéris, et circúmdabis tibi eos quasi sponsa.
18
[not available]
18
Lift up thine eyes round about, and behold: all these gather themselves together, [and] come to thee. [As] I live, saith the LORD, thou shalt surely clothe thee with them all, as with an ornament, and bind them [on thee], as a bride [doeth].
18
1Qisaa · 41
סאי סביב עיני׳ך וראי כול׳ם נקבצו באו ל׳כי חי־אני נואמ יהוה כיא כול׳ם כעדי תלבשי ותקשרי׳ם ככלה ׃
19
כִּ֤י חָרְבֹתַ֨יִךְ֙ וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ וְאֶ֖רֶץ הֲרִֽסֻתֵ֑יךְ כִּ֤י עַתָּה֙ תֵּצְרִ֣י מִיּוֹשֵׁ֔ב וְרָחֲק֖וּ מְבַלְּעָֽיִךְ׃
19
[not available]
19
Quia desérta tua, et solitúdines tuæ, et terra ruínæ tuæ, nunc angústa erunt præ habitatóribus: et longe fugabúntur qui absorbébant te.
19
[not available]
19
For thy waste and thy desolate places, and the land of thy destruction, shall even now be too narrow by reason of the inhabitants, and they that swallowed thee up shall be far away.
19
1Qisaa · 41
כיא חרבותי׳ך ושוממותי׳ך וארץ הרוסת׳ך כיא עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעי׳ך ׃
20
ע֚וֹד יֹאמְר֣וּ בְאָזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר לִ֥־י הַמָּק֖וֹם גְּשָׁה לִּ֥־י וְאֵשֵֽׁבָה׃
20
[not available]
20
Adhuc dicent in áuribus tuis fílii sterilitátis tuæ: Angústus est mihi locus, fac spátium mihi, ut hábitem.
20
[not available]
20
The children which thou shalt have, after thou hast lost the other, shall say again in thine ears, The place [is] too strait for me: give place to me that I may dwell.
20
1Qisaa · 41
עוד יואמרו באוזני׳ך בני שכולי׳ך צר ל׳י המקום גש׳ה ל׳י ואשבה ׃
21
וְאָמַ֣רְתְּ בִּלְבָבֵ֗ךְ מִ֤י יָֽלַד לִ־י֙ אֶת־אֵ֔לֶּה וַאֲנִ֥י שְׁכוּלָ֖ה וְגַלְמוּדָ֑ה גֹּלָ֣ה ׀ וְסוּרָ֗ה וְאֵ֨לֶּה֙ מִ֣י גִדֵּ֔ל הֵ֤ן אֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י אֵ֖לֶּה אֵיפֹ֥ה הֵֽם׃ פ
21
[not available]
21
Et dices in corde tuo: Quis génuit mihi istos? ego stérilis, et non páriens, transmigráta, et captíva: et istos quis enutrívit? ego destitúta et sola: et isti ubi erant?
21
[not available]
21
Then shalt thou say in thine heart, Who hath begotten me these, seeing I have lost my children, and am desolate, a captive, and removing to and fro? and who hath brought up these? Behold, I was left alone; these, where [had] they [been]?
21
1Qisaa · 41
ואמרת בלבב׳ך מיא ילד ל׳י את־אלה ואני שכולה וגלמודה וגולה וסרה אלה מיא גדל הנה אני נשארתי לבד׳י אלה איפו המה ׃
22
כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֤א אֶל־גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֤יאוּ בָנַ֨יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה׃
22
[not available]
22
Hæc dicit Dóminus Deus: Ecce levábo ad gentes manum meam, et ad pópulos exaltábo signum meum: et áfferent fílios tuos in ulnis, et fílias tuas super húmeros portábunt.
22
[not available]
22
Thus saith the Lord GOD, Behold, I will lift up mine hand to the Gentiles, and set up my standard to the people: and they shall bring thy sons in [their] arms, and thy daughters shall be carried upon [their] shoulders.
22
1Qisaa · 41
כיא כוה אמר יהוה הנה אשא אל גואים יד׳י ואל העמים א#רים נס׳י והביאו בני׳ך בחוצן ובנותי׳ך על־כתף תנשנה ׃
23
וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְ אַפַּ֗יִם אֶ֚רֶץ יִשְׁתַּ֣חֲווּ לָ֔ךְ וַעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֨עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ קוָֹֽי׃ ס
23
[not available]
23
Et erunt reges nutrítii tui, et regínæ nutríces tuæ: vultu in terram demísso adorábunt te, et púlverem pedum tuórum lingent. Et scies quia ego Dóminus, super quo non confundéntur qui exspéctant eum.
23
[not available]
23
And kings shall be thy nursing fathers, and their queens thy nursing mothers: they shall bow down to thee with [their] face toward the earth, and lick up the dust of thy feet; and thou shalt know that I [am] the LORD: for they shall not be ashamed that wait for me.
23
1Qisaa · 41
והוי מלכים אמני׳ך ושרו?תי׳המה מינקותי׳ך א#פים ארץ ישתחוו ל׳ך ועפר רגלי׳ך ילחכו וידעתי כיא אני יהוה אשר לוא יבושו קו?׳י ׃
24
הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט׃
24
[not available]
24
Numquid tollétur a forti præda? aut quod captum fúerit a robústo, salvum esse póterit?
24
[not available]
24
Shall the prey be taken from the mighty, or the lawful captive delivered?
24
1Qisaa · 41
היקחו מגבור מלקוח אמ שבי עריץ ימלט ׃
25
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת יְרִיבֵ־ךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת בָּנַ֖יִ־ךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ׃
25
[not available]
25
Quia hæc dicit Dóminus: Equidem, et captívitas a forti tollétur, et quod ablátum fúerit a robústo, salvábitur. Eos vero, qui iudicavérunt te, ego iudicábo, et fílios tuos ego salvábo.
25
[not available]
25
But thus saith the LORD, Even the captives of the mighty shall be taken away, and the prey of the terrible shall be delivered: for I will contend with him that contendeth with thee, and I will save thy children.
25
1Qisaa · 41
כיא כוה אמר יהוה גמ מלקוח גבור ילקח וש(^ ו ^)בי עריץ ימלט ואת רוב(^ י ^)׳ך אנוכי אריב ואת בני׳ך אנוכי אושיע ׃
26
וְהַאֲכַלְתִּ֤י אֶת מוֹנַ֨יִ־ךְ֙ אֶת בְּשָׂרָ֔־ם וְכֶעָסִ֖יס דָּמָ֣ם יִשְׁכָּר֑וּן וְיָדְע֣וּ כָל־בָּשָׂ֗ר כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ ס
26
[not available]
26
Et cibábo hostes tuos cárnibus suis, et quasi musto, sánguine suo inebriabúntur: et sciet omnis caro, quia ego Dóminus salvans te, et redémptor tuus fortis Iacob.
26
[not available]
26
And I will feed them that oppress thee with their own flesh; and they shall be drunken with their own blood, as with sweet wine: and all flesh shall know that I the LORD [am] thy Saviour and thy Redeemer, the mighty One of Jacob.
26
1Qisaa · 41
ואוכלתי את מוני׳ך את בשר׳ם וכעסיס דמ׳מ ישכרו וידעו כול בשר כיא אני יהוה מושיע׳ך וגואל׳כי אביר יעקוב ׃
