THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃
1
Οὕτως λέγει Κύριος Ποῖον τὸ βιβλίον τοῦ ἀποστασίου τῆς μητρὸς ὑμῶν, ᾧ ἐξαπέστειλα αὐτήν; ἢ τίνι ὑπόχρεῳ πέπρακα ὑμᾶς; ἰδοὺ ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν ἐπράθητε, καὶ ταῖς ἀνομίαις ὑμῶν ἐξαπέστειλα τὴν μητέρα ὑμῶν.
1
Hæc dicit Dóminus: Quis est hic liber repúdii matris vestræ, quo dimísi eam? aut quis est créditor meus, cui véndidi vos? Ecce in iniquitátibus vestris vénditi estis, et in sceléribus vestris dimísi matrem vestram.
1
[not available]
1
Thus saith the LORD, Where [is] the bill of your mother ’s divorcement, whom I have put away? or which of my creditors [is it] to whom I have sold you? Behold, for your iniquities have ye sold yourselves, and for your transgressions is your mother put away.
1
1Qisaa · 41, 42
כוה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמ׳כמה אשר שלחתי׳ה או מי מנוש׳י אשר־מכרתי את׳כמה ל׳ו הנה בעוונותי׳כמה נמכרתמה ובפשעי׳כמה ש(^ ו ^)לחה אמ׳כםה ׃
2
מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָֽאתִי֮ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין בִּ֥־י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃
2
τί ὅτι ἦλθον, καὶ οὐκ ἦν ἄνθρωπος; ἐκάλεσα, καὶ οὐκ ἦν ὁ ὑπακούων; μὴ οὐκ ἰσχύει ἡ χείρ μου τοῦ ῥύσασθαι; ἢ οὐκ ἰσχύω τοῦ ἐξελέσθαι; ἰδοὺ τῷ ἐλεγμῷ μου ἐξερημώσω τὴν θάλασσαν, καὶ θήσω ποταμοὺς ἐρήμους, καὶ ξηρανθήσονται οἱ ἰχθύες αὐτῶν ἀπὸ τοῦ μὴ εἶναι ὕδωρ, καὶ ἀποθανοῦνται ἐν δίψει.
2
Quia veni, et non erat vir: vocávi, et non erat qui audíret. Numquid abbreviáta et párvula facta est manus mea, ut non possim redímere? aut non est in me virtus ad liberándum? Ecce in increpatióne mea desértum fáciam mare, ponam flúmina in siccum: computréscent pisces sine aqua, et moriéntur in siti.
2
[not available]
2
Wherefore, when I came, [was there] no man? when I called, [was there] none to answer? Is my hand shortened at all, that it can not redeem? or have I no power to deliver? behold, at my rebuke I dry up the sea, I make the rivers a wilderness: their fish stinketh, because [there is] no water, and dieth for thirst.
2
1Qisaa · 42
מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה יד׳י מפדות אמ אין ב׳י כוח להציל הנה בגערת׳י אחריב ים אשים נהרות מדבר תיבש דגת׳ם מאין מים ותמות בצמא ׃
3
אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃ ס
3
ἐνδύσω τὸν οὐρανὸν σκότος, καὶ ὡς σάκκον θήσω τὸ περιβόλαιον αὐτοῦ.
3
Induam cælos ténebris, et saccum ponam operiméntum eórum.
3
[not available]
3
I clothe the heavens with blackness, and I make sackcloth their covering.
3
1Qisaa · 42
אלבישה שמים קד#רות ושק אשים כסות׳ם ׃
4📜
אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃
4
Κύριος δίδωσίν μοι γλῶσσαν παιδίας τοῦ γνῶναι ἡνίκα δεῖ εἰπεῖν λόγον · ἔθηκέν μοι πρωί, προσέθηκέν μοι ὠτίον ἀκούειν.
4
Dóminus dedit mihi linguam erudítam, ut sciam sustentáre eum qui lassus est verbo: érigit mane, mane érigit mihi aurem, ut áudiam quasi magístrum.
4
[not available]
4
The Lord GOD hath given me the tongue of the learned, that I should know how to speak a word in season to [him that is] weary: he wakeneth morning by morning, he wakeneth mine ear to hear as the learned.
4
1Qisaa · 42
אדוני יהוה נתן ל׳י לשון למודים לדעת לעות את־יעף דב{{ ו? }} # ויעיר בבוקר בבוקר ויעיר ל׳י אוזן לשמוע כלמודים ׃
5📜
אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ פָּתַֽח לִ֣־י אֹ֔זֶן וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃
5
καὶ ἡ παιδία κυρίου Κυρίου ἀνοίγει μου τὰ ὦτα, ἐγὼ δὲ οὐκ ἀπειθῶ οὐδὲ ἀντιλέγω.
5
Dóminus Deus apéruit mihi aurem, ego autem non contradíco: retrórsum non ábii.
5
[not available]
5
The Lord GOD hath opened mine ear, and I was not rebellious, neither turned away back.
5
1Qisaa · 42
אדוני אלוהים פתח ל׳י אוזן ואנוכי לוא מריתי אחור לוא נסגותי ׃
6📜
גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃
6
τὸν νῶτόν μου ἔδωκα εἰς μάστιγας, τὰς δὲ σιαγόνας μου εἰς ῥαπίσματα, τὸ δὲ πρόσωπόν μου οὐκ ἀπέστρεψα ἀπὸ αἰσχύνης ἐμπτυσμάτων.
6
Corpus meum dedi percutiéntibus, et genas meas velléntibus: fáciem meam non avérti ab increpántibus, et conspuéntibus in me.
6
[not available]
6
I gave my back to the smiters, and my cheeks to them that plucked off the hair: I hid not my face from shame and spitting.
6
1Qisaa · 42
גו׳י נתתי למכים ולחי׳י למטלים פנ׳י לוא הסירותי מכלמות ורוק ׃
7📜
וַאדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר לִ֔־י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃
7
καὶ κύριος Κύριος βοηθός μοι ἐγενήθη · διὰ τοῦτο οὐκ ἐνετράπην, ἀλλὰ ἔθηκα τὸ πρόσωπόν μου ὡς στερεὰν πέτραν, καὶ ἔγνων ὅτι οὐ μὴ αἰσχυνθῶ.
7
Dóminus Deus auxiliátor meus, ídeo non sum confúsus: ídeo pósui fáciem meam ut petram duríssimam, et scio quóniam non confúndar.
7
[not available]
7
For the Lord GOD will help me; therefore shall I not be confounded: therefore have I set my face like a flint, and I know that I shall not be ashamed.
7
1Q8 · 22
[ואדני יהוה יעז]ר## ל׳י על־כן לא נכלמתי על־כן שמתי?[ פנ׳י] [כחלמיש ואדע כי־ל]א## אבוש ׃
8📜
קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִֽי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃
8
ὅτι ἐγγίζει ὁ δικαιώσας με · τίς ὁ κρινόμενός μοι; ἀντιστήτω μοι ἅμα · καὶ τίς ὁ κρινόμενός μοι; ἐγγισάτω μοι.
8
Iuxta est qui iustíficat me, quis contradícet mihi? stemus simul: quis est adversárius meus? accédat ad me.
8
[not available]
8
[He is] near that justifieth me; who will contend with me? let us stand together: who [is] mine adversary? let him come near to me.
8
1Q8 · 22
קרוב מצדיק׳י מי־יריב את׳י[ [נעמדה יחד מי־ב]ע##ל משפט׳י יגש אל׳י ׃
9📜
הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר לִ֔־י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃
9
ἰδοὺ Κύριος βοηθήσει μοι · τίς κακώσει με; ἰδοὺ πάντες ὑμεῖς ὡς ἱμάτιον παλαιωθήσεσθε, καὶ σὴς καταφάγεται ὑμᾶς.
9
Ecce Dóminus Deus auxiliátor meus: quis est qui condémnet me? Ecce omnes quasi vestiméntum conteréntur: tínea cómedet eos.
9
[not available]
9
Behold, the Lord GOD will help me; who [is] he [that] shall condemn me? lo, they all shall wax old as a garment; the moth shall eat them up.
9
1Q8 · 22
הן אדני יהוה יעזר##[ ל׳י] [מי־הוא ירשיע׳ני ]הן כל׳ם כבגד יבלו עש יאכל׳ם ׃
10📜
מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר ׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֨גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו׃
10
Τίς ἐν ὑμῖν ὁ φοβούμενος τὸν κύριον; ὑπακουσάτω τῆς φωνῆς τοῦ παιδὸς αὐτοῦ · οἱ πορευόμενοι ἐν σκότει, καὶ οὐκ ἔστιν αὐτοῖς φῶς, πεποίθατε ἐπὶ τῷ ὀνόματι Κυρίου καὶ ἀντιστηρίσασθε ἐπὶ τῷ θεῷ.
10
Quis ex vobis timens Dóminum, áudiens vocem servi sui? qui ambulávit in ténebris, et non est lumen ei, speret in nómine Dómini, et innitátur super Deum suum.
10
[not available]
10
Who [is] among you that feareth the LORD, that obeyeth the voice of his servant, that walketh [in] darkness, and hath no light? let him trust in the name of the LORD, and stay upon his God.
10
1Q8 · 22
מי ב׳כם יר[א] [יהוה שמע בקול ע]ב##ד׳ו אשר הלך חשכים ואין נגה ל׳ו יבטח בשם## [יהוה וישען ]באלהי׳ו ׃
11📜
הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ ׀ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃ פ
11
ἰδοὺ πάντες ὑμεῖς πῦρ καίετε καὶ κατισχύετε φλόγα · πορεύεσθε τῷ φωτὶ τοῦ πυρὸς ὑμῶν καὶ τῇ φλογὶ ᾗ ἐξεκαύσατε · δι᾽ ἐμὲ ἐγένετο ταῦτα ὑμῖν, ἐν λύπῃ κοιμηθήσεσθε.
11
Ecce vos omnes accendéntes ignem, accíncti flammis ambuláte in lúmine ignis vestri, et in flammis, quas succendístis: de manu mea factum est hoc vobis, in dolóribus dormiétis.
11
[not available]
11
Behold, all ye that kindle a fire, that compass [yourselves] about with sparks: walk in the light of your fire, and in the sparks [that] ye have kindled. This shall ye have of mine hand; ye shall lie down in sorrow.
11
1Q8 · 22
הן כל׳כם קדחי אש ומאזרי זיקות לכו [באור אש׳כם] ובזיקות בערתם מיד׳י היתה־זאת ל׳כם למעצבה תש##[כבו׳ן ׃
