THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃
1
ἐὰν ἀνοίξῃς τὸν οὐρανόν, τρόμος λήμψεται ἀπὸ σοῦ ὄρη, καὶ τακήσονται
1
64:2
Sicut exústio ignis tabéscerent, aquæ ardérent igni, ut notum fíeret nomen tuum inimícis tuis: a fácie tua gentes turbaréntur.
1
[not available]
1
64:2
As when the melting fire burneth, the fire causeth the waters to boil, to make thy name known to thine adversaries, that the nations may tremble at thy presence!
1
כקדח אש המ]ס##ים [מי]ם [תבעה־אש להודיע שמ׳ך ]לצ##ר##י#?׳ך##[ מפני׳ך גוים ירגזו ׃
כקדוח אש עמוס#ים מים תבעה־אש לצרי׳כה להודיע שמ׳כה לצרי׳כה {{ # }} (^ מ ^)פני׳כה גואים ירגזו ׃
2📜
בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃
2
ὡς κηρὸς ἀπὸ πυρὸς τήκεται, καὶ κατακαύσει πῦρ τοὺς ὑπεναντίους, καὶ φανερὸν ἔσται τὸ ὄνομά σου ἐν τοῖς ὑπεναντίοις· ἀπὸ προσώπου σου ἔθνη ταραχθήσονται,
2
64:3
Cum féceris mirabília, non sustinébimus: descendísti, et a fácie tua montes defluxérunt.
2
[not available]
2
64:3
When thou didst terrible things which we looked not for, thou camest down, the mountains flowed down at thy presence.
2
בעשות׳ך נוראות לא נקוה יר]ד##ת## [מפני׳ך הרים נזלו ׃
בעשות׳כה נוראות נקוה ירדתה מפני׳כה הרים נזלו ׃
3📜
וּמֵעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה לֽ־וֹ׃
3
ὅταν ποιῇς τὰ ἔνδοξα· τρόμος λήμψεται ἀπὸ σοῦ ὄρη.
3
64:4
A sǽculo non audiérunt, neque áuribus percepérunt: óculus non vidit, Deus absque te, quæ præparásti exspectántibus te.
3
[not available]
3
64:4
For since the beginning of the world men have not heard, nor perceived by the ear, neither hath the eye seen, O God, beside thee, what he hath prepared for him that waiteth for him.
3
ומעולם לא־שמעו לא האזינו עין לא־ראתה אלהים זולת׳ך יעשה] [למחכה ל׳ו ׃
מעולם לוא שמעו ולוא האזינו ועין לוא ראתה# אלוהים זולת׳ך יעשה למחכה ל׳ו ׃
4📜
פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֨פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃
4
ἀπὸ τοῦ αἰῶνος οὐκ ἠκούσαμεν οὐδὲ οἱ ὀφθαλμοὶ ἡμῶν εἶδον θεὸν πλὴν σοῦ, καὶ τὰ ἔργα σου ἃ ποιήσεις τοῖς ὑπομένουσιν ἔλεον.
4
64:5
Occurrísti lætánti, et faciénti iustítiam: in viis tuis recordabúntur tui: ecce tu irátus es, et peccávimus: in ipsis fúimus semper, et salvábimur.
4
[not available]
4
64:5
Thou meetest him that rejoiceth and worketh righteousness, those that remember thee in thy ways: behold, thou art wroth; for we have sinned: in those is continuance, and we shall be saved.
4
פגעת את־שש ועשה צדק בדרכי׳ך יזכרו׳ך הן־אתה קצפת ונחטא ב׳הם עולם] [ונושע ׃
פגעתה את־שש ועושה צדק בדרכי׳כה יזכורו׳כה הנה אתה קצפתה ונחטא ב׳המה עולם ונושע ׃
5📜
וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל צִדְקֹתֵ֑י־נוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֺנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃
5
συναντήσεται τοῖς ποιοῦσιν τὸ δίκαιον, καὶ τῶν ὁδῶν σου μνησθήσονται. ἰδοὺ σὺ ὠργίσθης, καὶ ἡμεῖς ἡμάρτομεν· διὰ τοῦτο ἐπλανήθημεν,
5
64:6
Et facti sumus ut immúndus omnes nos, et quasi pannus menstruátæ univérsæ iustítiæ nostræ: et cecídimus quasi fólium univérsi, et iniquitátes nostræ quasi ventus abstulérunt nos.
5
[not available]
5
64:6
But we are all as an unclean thing, and all our righteousnesses are as filthy rags; and we all do fade as a leaf; and our iniquities, like the wind, have taken us away.
5
ונהי כטמא כל׳נו וכבגד עדים כל צדקתי׳נו ונבל כעלה כל׳נו ועונ׳נו כרוח ישא׳נו] ׃
ונהיה כ#טמא כול׳נו כבגד עדים כול צדקותי׳נו ונבולה כעלה כול׳נו ועוונותי׳נו כרוח ישאו׳נו ׃
[כל]׳נו כבגד עדים כל צדקתי׳נו ונבל כעלה כל׳נו ועונ׳נו כרוח ישא׳נו ׃
6📜
וְאֵין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֨יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד עֲוֺנֵֽ־נוּ׃
6
καὶ ἐγενήθημεν ὡς ἀκάθαρτοι πάντες ἡμεῖς, ὡς ῥάκος ἀποκαθημένης πᾶσα ἡ δικαιοσύνη ἡμῶν· καὶ ἐξερύημεν ὡς φύλλα διὰ τὰς ἀνομίας ἡμῶν· οὕτως ἄνεμος οἴσει ἡμᾶς.
6
64:7
Non est qui ínvocet nomen tuum: qui consúrgat, et téneat te: abscondísti fáciem tuam a nobis, et allisísti nos in manu iniquitátis nostræ.
6
[not available]
6
64:7
And there is none that calleth upon thy name, that stirreth up himself to take hold of thee: for thou hast hid thy face from us, and hast consumed us, because of our iniquities.
6
[ואין־קורא בשמ׳ך מ]תעור[ר להחז]י#?ק##[ ב׳ך כי־הסתרת פני׳ך ממ׳נו ותמוג׳נו ביד עונ׳נו ׃
ואין קורה בשמ׳כה מתעורר לאחזיק ב׳כה כיא הסתרתה פני׳כה ממ׳נו ותמגד׳נו ביד עוונ׳נו ׃
ואין־קורא] [ב]ש##מ׳ך מתע##[ורר להחזיק ב׳ך כי־הסתרת פני׳ך ממ׳נו ותמוג׳נו ביד עונ׳נו ׃
7📜
וְעַתָּ֥ה יְהוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֨מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃
7
καὶ οὐκ ἔστιν ὁ ἐπικαλούμενος τὸ ὄνομά σου καὶ ὁ μνησθεὶς ἀντιλαβέσθαι σου· ὅτι ἀπέστρεψας τὸ πρόσωπόν σου ἀφ᾽ ἡμῶν, καὶ παρέδωκας ἡμᾶς διὰ τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν.
7
64:8
Et nunc Dómine, pater noster es tu, nos vero lutum: et fictor noster tu, et ópera mánuum tuárum omnes nos.
7
[not available]
7
64:8
But now, O LORD, thou art our father; we are the clay, and thou our potter; and we all are the work of thy hand.
7
ועתה] [יהוה אבי׳נו אתה א]נחנו#?[ ה]חמר וא##[תה יצר׳נו ומעשה יד׳ך כל׳נו ׃
ואתה יהוה אבי׳נו אתה ואנחנו חמר ואתה יוצר׳נו ומעשה ידי׳כה כול׳נו ׃
[וע]תה יהוה [אבי׳נו אתה אנחנו החמר ואתה יצר׳נו ומעשה יד׳ך כל׳נו ׃
8📜
אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל לָ־עַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃
8
Καὶ νῦν, Κύριε, πατὴρ ἡμῶν σύ, ἡμεῖς δὲ πηλός, ἔργα τῶν χειρῶν σου πάντες ἡμεῖς.
8
64:9
Ne irascáris Dómine satis, et ne ultra memíneris iniquitátis nostræ: ecce réspice, pópulus tuus omnes nos.
8
[not available]
8
64:9
Be not wroth very sore, O LORD, neither remember iniquity for ever: behold, see, we beseech thee, we are all thy people.
8
אל־תקצף יהוה עד]־[מאד ואל לעד תזכר ע]ון הן? הבט־נא [עמ׳ך כל׳נו ׃
אל תקצוף יהוה עד מואד׳ה ואל לעת תזכור עוון הנה הבט נה עמ׳כה כול׳נו ׃
[א]ל־תקצף יה##[וה עד־מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט־נא עמ׳ך כל׳נו ׃
9📜
עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה׃
9
μὴ ὀργίζου ἡμῖν σφόδρα, καὶ μὴ ἐν καιρῷ μνησθῇς ἁμαρτιῶν ἡμῶν· καὶ νῦν ἐπίβλεψον, ὅτι λαός σου πάντες ἡμεῖς.
9
64:10
Cívitas sancti tui facta est desérta, Sion desérta facta est, Ierúsalem desoláta est.
9
[not available]
9
64:10
Thy holy cities are a wilderness, Zion is a wilderness, Jerusalem a desolation.
9
ערי קדש׳ך היו מדבר ציון מדבר] [היתה ירושלם שממה ׃
ערי קודש׳כה היו מדבר ציון כמדבר הייתה ירושלי?מ שוממה ׃
ערי קדש׳ך] [הי]ו מדבר צ[יון מדבר היתה ירושלם שממה ׃
10📜
בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֨וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל מַחֲמַדֵּ֖י־נוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה׃
10
πόλις τοῦ ἁγίου σου ἐγενήθη ἔρημος Σειών· ὡς ἔρημος ἐγενήθη Ἰερουσαλήμ· εἰς κατάραν
10
64:11
Domus sanctificatiónis nostræ, et glóriæ nostræ, ubi laudavérunt te patres nostri, facta est in exustiónem ignis, et ómnia desiderabília nostra versa sunt in ruínas.
10
[not available]
10
64:11
Our holy and our beautiful house, where our fathers praised thee, is burned up with fire: and all our pleasant things are laid waste.
10
בית קדש׳נו ותקארת׳נו אשר הללו׳ך אבתי׳נו היה לשרפת אש וכל] [מחמדי׳נו היה לחרבה ׃
בית ק(^ ו ^)דש׳נו ותפארת׳נו אשר הללו׳כה אבותי׳נו היו לשרפת אש וכול מחמודי׳נו היו לחורבה ׃
בית קדש׳נו ותפארת׳נו אשר] [ה]ללו׳ך אבת#[י׳נו היה לשרפת אש וכל מחמדי׳נו היה לחרבה ׃
11📜
הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃ ס
11
ὁ οἶκος τὸ ἅγιον ἡμῶν, καὶ ἡ δόξα ἣν εὐλόγησαν οἱ πατέρες ἡμῶν ἐγενήθη πυρίκαυστος, καὶ πάντα ἔνδοξα ἡμῶν συνέπεσε.
11
64:12
Numquid super his continébis te Dómine, tacébis, et afflíges nos veheménter?
11
[not available]
11
64:12
Wilt thou refrain thyself for these things, O LORD? wilt thou hold thy peace, and afflict us very sore?
11
הע]ל־אל#ה תת##[אפק יהוה תחשה ותענ׳נו עד־מאד] ׃
העל־אלה תתאפק יהוה תחשה ותענ׳נו עד מואד׳ה ׃
העל־אלה] ת##תאפק יה#[וה תחשה ותענ׳נו עד־מאד ׃
