THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
נִדְרַ֨שְׁתִּי֙ לְל֣וֹא שָׁאָ֔לוּ נִמְצֵ֖אתִי לְלֹ֣א בִקְשֻׁ֑נִי אָמַ֨רְתִּי֙ הִנֵּ֣נִי הִנֵּ֔נִי אֶל־גּ֖וֹי לֹֽא־קֹרָ֥א בִשְׁמִֽי׃
1
Ἐμφανὴς ἐγενήθην τοῖς ἐμὲ μὴ ἐπερωτῶσιν, εὑρέθην τοῖς ἐμὲ μὴ ζητοῦσιν · εἶπα Ἰδού εἰμι, τῷ ἔθνει οἳ οὐκ ἐκάλεσάν μου τὸ ὄνομα.
1
Quæsiérunt me qui ante non interrogábant, invenérunt qui non quæsiérunt me: dixi: Ecce ego, ecce ego, ad gentem quæ non invocábat nomen meum.
1
[not available]
1
I am sought of [them that] asked not [for me]; I am found of [them that] sought me not: I said, Behold me, behold me, unto a nation [that] was not called by my name.
1
1Qisaa · 51
נדרשתי ללוא שאלו׳ני נמצית#י ללוא בקשו׳ני אמרתי הנ׳ני הנ׳ני אל־גוי לוא קרא בשמ׳יא ׃
2📜
פֵּרַ֧שְׂתִּי יָדַ֛י כָּל הַ־יּ֖וֹם אֶל־עַ֣ם סוֹרֵ֑ר הַהֹלְכִים֙ הַדֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֔וֹב אַחַ֖ר מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃
2
ἐξεπέτασα τὰς χεῖράς μου ὅλην τὴν ἡμέραν πρὸς λαὸν ἀπειθοῦντα καὶ ἀντιλέγοντα, τοῖς πορευομένοις ὁδῷ οὐ καλῇ ἀλλ᾽ ὀπίσω τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν.
2
Expándi manus meas tota die ad pópulum incrédulum, qui gráditur in via non bona post cogitatiónes suas.
2
[not available]
2
I have spread out my hands all the day unto a rebellious people, which walketh in a way [that was] not good, after their own thoughts;
2
1Qisaa · 51
פרשתי יד׳י כול היום אל עמ סורה ההולכים הדרך לוא טוב אח#ר מח#שבותי׳המה ׃
3📜
הָעָ֗ם הַמַּכְעִיסִ֥ים אוֹתִ֛י עַל פָּנַ֖־י תָּמִ֑יד זֹֽבְחִים֙ בַּגַּנּ֔וֹת וּֽמְקַטְּרִ֖ים עַל הַ־לְּבֵנִֽים׃
3
ὁ λαὸς οὗτος ὁ παροξύνων με ἐναντίον ἐμοῦ διὰ παντός · αὐτοὶ θυσιάζουσιν ἐν τοῖς κήποις καὶ θυμιῶσιν ἐπὶ ταῖς πλίνθοις τοῖς δαιμονίοις ἃ οὐκ ἔστιν,
3
Pópulus qui ad iracúndiam próvocat me ante fáciem meam semper: qui ímmolant in hortis, et sacríficant super láteres:
3
[not available]
3
A people that provoketh me to anger continually to my face; that sacrificeth in gardens, and burneth incense upon altars of brick;
3
1Qisaa · 51
העם המכעיסים אות׳י על פנ׳י תמיד המה זובחים בגנות וינקו ידים על האבנים ׃
4📜
הַיֹּֽשְׁבִים֙ בַּקְּבָרִ֔ים וּבַנְּצוּרִ֖ים יָלִ֑ינוּ הָאֹֽכְלִים֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר ופרק פִּגֻּלִ֖ים כְּלֵיהֶֽם׃
4
ἐν τοῖς μνήμασιν καὶ ἐν τοῖς σπηλαίοις κοιμῶνται διὰ ἐνύπνια, οἱ ἔσθοντες κρέας ὕειον καὶ ζωμὸν θυσιῶν, μεμολυμμένα πάντα τὰ σκεύη αὐτῶν,
4
qui hábitant in sepúlcris, et in delúbris idolórum dórmiunt: qui cómedunt carnem suíllam, et ius profánum in vasis eórum:
4
[not available]
4
Which remain among the graves, and lodge in the monuments, which eat swine ’s flesh, and broth of abominable [things is in] their vessels;
4
1Qisaa · 51, 52
היושבים בקברים ובנצירים ילינו האוכלים בשר החוזיר ומרק פגולים בכלי׳המה ׃
5📜
הָאֹֽמְרִים֙ קְרַ֣ב אֵלֶ֔יךָ אַל־תִּגַּשׁ בִּ֖־י כִּ֣י קְדַשְׁתִּ֑יךָ אֵ֚לֶּה עָשָׁ֣ן בְּאַפִּ֔י אֵ֥שׁ יֹקֶ֖דֶת כָּל הַ־יּֽוֹם׃
5
οἱ λέγοντες Πόρρω ἀπ᾽ ἐμοῦ, μὴ ἐγγίσῃς μοι, ὅτι καθαρός εἰμι · οὗτος καπνὸς τοῦ θυμοῦ μου, πῦρ καίεται ἐν αὐτῷ πάσας τὰς ἡμέρας.
5
qui dicunt: Recéde a me, non appropínques mihi, quia immúndus es: isti fumus erunt in furóre meo, ignis ardens tota die.
5
[not available]
5
Which say, Stand by thyself, come not near to me; for I am holier than thou. These [are] a smoke in my nose, a fire that burneth all the day.
5
1Qisaa · 52
האומרים קרב אלי׳כה א#ל תגע ב׳יא קדשתי׳כה אלה עשן באפ׳י אש# יוקדת כול היום ׃
6📜
הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה לְפָנָ֑י לֹ֤א אֶחֱשֶׂה֙ כִּ֣י אִם־שִׁלַּ֔מְתִּי וְשִׁלַּמְתִּ֖י עַל חֵיקָֽ־ם׃
6
ἰδοὺ γέγραπται ἐνώπιόν μου Οὐ σιωπήσω ἕως ἂν ἀποδώσω εἰς τὸν κόλπον αὐτῶν.
6
Ecce scriptum est coram me: non tacébo, sed reddam, et retríbuam in sinum eórum.
6
[not available]
6
Behold, [it is] written before me: I will not keep silence, but will recompense, even recompense into their bosom,
6
1Qisaa · 52
הנה כתובה לפנ׳י לוא אחשה כיא אמ שלמתי ושלמתי אל חיק׳ם ׃
7📜
עֲ֠וֺנֹתֵיכֶם וַעֲוֺנֹ֨ת אֲבוֹתֵיכֶ֤ם יַחְדָּו֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ֙ עַל הֶ֣־הָרִ֔ים וְעַל הַ־גְּבָע֖וֹת חֵרְפ֑וּנִי וּמַדֹּתִ֧י פְעֻלָּתָ֛ם רִֽאשֹׁנָ֖ה על חֵיקָֽ־ם׃ ס
7
τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν καὶ τῶν πατέρων αὐτῶν, λέγει Κύριος · οἳ ἐθυμίασαν ἐπὶ τῶν ὀρέων καὶ ἐπὶ τῶν βουνῶν ὠνείδισάν με, ἀποδώσω τὰ ἔργα αὐτῶν εἰς τὸν κόλπον αὐτῶν.
7
Iniquitátes vestras, et iniquitátes patrum vestrórum simul, dicit Dóminus: qui sacrificavérunt super montes, et super colles exprobravérunt mihi: et remétiar opus eórum primum in sinu eórum.
7
[not available]
7
Your iniquities, and the iniquities of your fathers together, saith the LORD, which have burned incense upon the mountains, and blasphemed me upon the hills: therefore will I measure their former work into their bosom.
7
1Qisaa · 52
עוונותי׳כמה ועונות אבותי׳כמה יחדו אמר יהוה אשר קטור#[ו] על הרים ועל הגבעות חרפו׳ני ומדותי פועלת׳םה רישונה אל חיק#׳םה ׃
8📜
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א הַתִּירוֹשׁ֙ בָּֽאֶשְׁכּ֔וֹל וְאָמַר֙ אַל תַּשְׁחִיתֵ֔־הוּ כִּ֥י בְרָכָ֖ה בּ֑וֹ כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה֙ לְמַ֣עַן עֲבָדַ֔י לְבִלְתִּ֖י הַֽשְׁחִ֥ית הַכֹּֽל׃
8
Οὕτως λέγει Κύριος Ὃν τρόπον εὑρεθήσεται ὁ ῥὼξ ἐν τῷ βότρυι, καὶ ἐροῦσιν Μὴ λυμήνῃ αὐτόν, ὅτι εὐλογία ἐστὶν ἐν αὐτῷ · οὕτως ποιήσω ἕνεκεν τοῦ δουλεύοντός μοι, τούτου ἕνεκεν οὐ μὴ ἀπολέσω πάντας.
8
Hæc dicit Dóminus: Quómodo si inveniátur granum in botro, et dicátur: Ne díssipes illud, quóniam benedíctio est: sic fáciam propter servos meos, ut non dispérdam totum.
8
[not available]
8
Thus saith the LORD, As the new wine is found in the cluster, and [one] saith, Destroy it not; for a blessing [is] in it: so will I do for my servants ’ sakes, that I may not destroy them all.
8
1Qisaa · 52
השחית הכו?ל ׃ כוה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ויואמר אל תשחיתו׳ה#י כיא ברכה ב׳וא כן אעשה למען עבד׳י לבלתי
9📜
וְהוֹצֵאתִ֤י מִֽיַּעֲקֹב֙ זֶ֔רַע וּמִיהוּדָ֖ה יוֹרֵ֣שׁ הָרָ֑י וִירֵשׁ֣וּהָ בְחִירַ֔י וַעֲבָדַ֖י יִשְׁכְּנוּ שָֽׁמָּ־ה׃
9
καὶ ἐξάξω τὸ ἐξ Ἰακὼβ σπέρμα καὶ ἐξ Ἰούδα, καὶ κληρονομήσει τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν μου, καὶ κληρονομήσουσιν οἱ ἐκλεκτοί μου καὶ οἱ δοῦλοί μου, καὶ κατοικήσουσιν ἐκεῖ.
9
Et edúcam de Iacob semen, et de Iuda possidéntem montes meos: et hereditábunt eam elécti mei, et servi mei habitábunt ibi.
9
[not available]
9
And I will bring forth a seed out of Jacob, and out of Judah an inheritor of my mountains: and mine elect shall inherit it, and my servants shall dwell there.
9
1Qisaa · 52
והוציתי מיעק#וב זרע ומיהודה ירש הר׳י וירשו׳הי בחיר׳י ועבד׳י ישכונו שמ׳ה ׃
10📜
וְהָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃
10
καὶ ἔσονται ἐν τῷ δρυμῷ ἐπαύλεις ποιμνίων, καὶ φάραγξ Ἀχὼρ εἰς ἀνάπαυσιν βουκολίων τῷ λαῷ μου οἳ ἐζήτησάν με.
10
Et erunt campéstria in caulas gregum, et vallis Achor in cubíle armentórum pópulo meo qui requisiérunt me.
10
[not available]
10
And Sharon shall be a fold of flocks, and the valley of Achor a place for the herds to lie down in, for my people that have sought me.
10
1Qisaa · 52
והי(^ א ^)ה השרון לנוי צואן ועמק עכו#?ר למרבצ בקר לעמ׳י אשר דרשו׳ני ׃
11📜
וְאַתֶּם֙ עֹזְבֵ֣י יְהוָ֔ה הַשְּׁכֵחִ֖ים אֶת־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י הַֽעֹרְכִ֤ים לַגַּד֙ שֻׁלְחָ֔ן וְהַֽמְמַלְאִ֖ים לַמְנִ֥י מִמְסָֽךְ׃
11
ὑμεῖς δὲ οἱ ἐγκαταλιπόντες με καὶ ἐπιλανθανόμενοι τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν μου, καὶ ἐτοιμάζοντες τῷ δαιμονίῳ τράπεζαν καὶ πληροῦντες τῇ τύχῃ κέρασμα,
11
Et vos, qui dereliquístis Dóminum, qui oblíti estis montem sanctum meum, qui pónitis fortúnæ mensam, et libátis super eam,
11
[not available]
11
But ye [are] they that forsake the LORD, that forget my holy mountain, that prepare a table for that troop, and that furnish the drink offering unto that number.
11
1Qisaa · 52
ואתמה עוזב[י ]יהוה השכחים את־הר קודש׳י העורכים לגד שולחן וממלאים למני מסכה ׃
12📜
וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֨אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃ פ
12
ἐγὼ παραδώσω ὑμᾶς εἰς μάχαιραν, πάντες ἐν σφαγῇ πεσεῖσθε · ὅτι ἐκάλεσα ὑμᾶς καὶ οὐχ ὑπηκούσατε, ἐλάλησα καὶ παρηκούσατε, καὶ ἐποιήσατε τὸ πονηρὸν ἐναντίον ἐμοῦ καὶ ἃ οὐκ ἐβουλόμην ἐξελέξασθε.
12
numerábo vos in gládio, et omnes in cæde corruétis: pro eo quod vocávi, et non respondístis: locútus sum, et non audístis: et faciebátis malum in óculis meis, et quæ nólui elegístis.
12
[not available]
12
Therefore will I number you to the sword, and ye shall all bow down to the slaughter: because when I called, ye did not answer; when I spake, ye did not hear; but did evil before mine eyes, and did choose [that] wherein I delighted not.
12
1Qisaa · 52
ומניתי את׳כמה# לחרב וכול׳כמה לטבחה תכרעו יען קראתי ולוא ענ?יתמה ד#בר#תי ולוא שמעתמה ותעשו הרע בעינ׳י ובאשר לוא (^ חפ#צתי ^) בחרתמה ׃
13📜
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה עֲבָדַ֤י ׀ יֹאכֵ֨לוּ֙ וְאַתֶּ֣ם תִּרְעָ֔בוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׁתּ֖וּ וְאַתֶּ֣ם תִּצְמָ֑אוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׂמָ֖חוּ וְאַתֶּ֥ם תֵּבֹֽשׁוּ׃
13
Διὰ τοῦτο τάδε λέγει Κύριος Ἰδοὺ οἱ δουλεύοντές μοι φάγονται, ὑμεῖς δὲ πεινάσετε · ἰδοὺ οἱ δουλεύοντές μοι πίονται, ὑμεῖς δὲ διψήσετε · ἰδοὺ οἱ δουλεύοντές μοι εὐφρανθήσονται, ὑμεῖς δὲ αἰσχυνθήσεσθε ·
13
Propter hoc, hæc dicit Dóminus Deus: Ecce servi mei cómedent, et vos esuriétis: ecce servi mei bibent, et vos sitiétis:
13
[not available]
13
Therefore thus saith the Lord GOD, Behold, my servants shall eat, but ye shall be hungry: behold, my servants shall drink, but ye shall be thirsty: behold, my servants shall rejoice, but ye shall be ashamed:
13
1Qisaa · 52
לכן כוה אמר (^ אדוני ^) יהוה הנה עבד׳י י(^ ו ^)אכלו ואתמה תרעבו הנה עבד׳י ישתו ואתמה תצמאו הנה עבד׳י ישמחו ואתמה תבושו ׃
14📜
הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יָרֹ֖נּוּ מִטּ֣וּב לֵ֑ב וְאַתֶּ֤ם תִּצְעֲקוּ֙ מִכְּאֵ֣ב לֵ֔ב וּמִשֵּׁ֥בֶר ר֖וּחַ תְּיֵלִֽילוּ׃
14
ἰδοὺ οἱ δουλεύοντές μοι ἀγαλλιάσονται ἐν εὐφροσύνῃ, ὑμεῖς δὲ κεκράξεσθε διὰ τὸν πόνον τῆς καρδίας, καὶ ἀπὸ συντριβῆς πνεύματος ὑμῶν ὀλολύξετε.
14
ecce servi mei lætabúntur, et vos confundémini: ecce servi mei laudábunt præ exsultatióne cordis, et vos clamábitis præ dolóre cordis, et præ contritióne spíritus ululábitis.
14
[not available]
14
Behold, my servants shall sing for joy of heart, but ye shall cry for sorrow of heart, and shall howl for vexation of spirit.
14
1Qisaa · 52
הנה עבד׳י ירננו בטוב לב ואתמה תזעקו מכאוב לב ומשברון רוח תילילו? ׃
15📜
וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם לִשְׁבוּעָה֙ לִבְחִירַ֔י וֶהֱמִיתְךָ֖ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א שֵׁ֥ם אַחֵֽר׃
15
καταλείψετε γὰρ τὸ ὄνομα ὑμῶν εἰς πλησμονὴν τοῖς ἐκλεκτοῖς μου, ὑμᾶς δὲ ἀνελεῖ Κύριος. τοῖς δὲ δουλεύουσί μοι κληθήσεται ὄνομα καινόν,
15
Et dimittétis nomen vestrum in iuraméntum eléctis meis: et interfíciet te Dóminus Deus, et servos suos vocábit nómine álio.
15
[not available]
15
And ye shall leave your name for a curse unto my chosen: for the Lord GOD shall slay thee, and call his servants by another name:
15
1Qisaa · 52
והנחתמה שמ׳כמה ל#שבועה לבחיר׳י? והמית׳כה אדוני יהוה ת#מ#יד ׃
16📜
אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֔ן וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ יִשָּׁבַ֖ע בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֑ן כִּ֣י נִשְׁכְּח֗וּ הַצָּרוֹת֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְכִ֥י נִסְתְּר֖וּ מֵעֵינָֽי׃
16
ὃ εὐλογηθήσεται ἐπὶ τῆς γῆς · εὐλογήσουσιν γὰρ τὸν θεὸν τὸν ἀληθινόν, καὶ οἱ ὀμνύοντες ἐπὶ τῆς γῆς ὀμοῦνται τὸν θεὸν τὸν ἀληθινόν. ἐπιλήσονται γὰρ τὴν θλίψιν τὴν πρώτην, καὶ οὐκ ἀναβήσεται αὐτῶν ἐπὶ τὴν καρδίαν.
16
In quo qui benedíctus est super terram, benedicétur in Deo amen: et qui iurat in terra, iurábit in Deo amen: quia oblivióni tráditæ sunt angústiæ prióres, et quia abscónditæ sunt ab óculis meis.
16
[not available]
16
That he who blesseth himself in the earth shall bless himself in the God of truth; and he that sweareth in the earth shall swear by the God of truth; because the former troubles are forgotten, and because they are hid from mine eyes.
16
1Qisaa · 52
והיה הנשבע באלוהי אמן והנשבע# בארצ ישבע באלוהי אמן כיא נשכחו הצרות הרישונות וכיא נסתרו מעינ׳י ׃
17📜
כִּֽי הִנְ־נִ֥י בוֹרֵ֛א שָׁמַ֥יִם חֲדָשִׁ֖ים וָאָ֣רֶץ חֲדָשָׁ֑ה וְלֹ֤א תִזָּכַ֨רְנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְלֹ֥א תַעֲלֶ֖ינָה עַל־לֵֽב׃
17
Ἔσται γὰρ ὁ οὐρανὸς καινὸς καὶ ἡ γῆ καινή, καὶ οὐ μὴ μνησθῶσιν τῶν προτέρων οὐδ᾽ οὐ μὴ ἐπέλθῃ αὐτῶν ἐπὶ τὴν καρδίαν,
17
Ecce enim ego creo cælos novos, et terram novam: et non erunt in memória prióra, et non ascéndent super cor.
17
[not available]
17
For, behold, I create new heavens and a new earth: and the former shall not be remembered, nor come into mind.
17
1Q8 · 28
בורא ש##[מים חד]ש##י#?ם ו#?א##רץ ח##ד##שה# ולא תז#?כר##[נה הרא]ש##נות ו?לא תע[לינ]ה ע#ל־לב##[ ׃
18📜
כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישׂוּ וְגִ֨ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בוֹרֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בוֹרֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם גִּילָ֖ה וְעַמָּ֥הּ מָשֽׂוֹשׂ׃
18
ἀλλ᾽ εὐφροσύνην καὶ ἀγαλλίαμα εὑρήσουσιν ἐν αὐτῇ · ὅτι ἰδοὺ ἐγὼ ποιῶ Ἰερουσαλὴμ ἀγαλλίαμα καὶ τὸν λαόν μου εὐφροσύνην.
18
Sed gaudébitis et exsultábitis usque in sempitérnum in his, quæ ego creo: quia ecce ego creo Ierúsalem exsultatiónem, et pópulum eius gáudium.
18
[not available]
18
But be ye glad and rejoice for ever [in that] which I create: for, behold, I create Jerusalem a rejoicing, and her people a joy.
18
1Q8 · 28
כי־אם־שישו] וגילו ע##[די־עד א]ש#ר א##ני בורא כי הנ׳ני בור[א את־ירו]שלם ג?ילה## [וע]מ##׳ה## משוש#[ ׃
19📜
וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלִַ֖ם וְשַׂשְׂתִּ֣י בְעַמִּ֑י וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ ע֔וֹד ק֥וֹל בְּכִ֖י וְק֥וֹל זְעָקָֽה׃
19
καὶ ἀγαλλιάσομαι ἐπὶ Ἰερουσαλήμ, καὶ εὐφρανθήσομαι ἐπὶ τῷ λαῷ μου · καὶ οὐκέτι μὴ ἀκουσθῇ ἐν αὐτῇ φωνὴ κλαυθμοῦ καὶ φωνὴ κραυγῆς,
19
Et exsultábo in Ierúsalem, et gaudébo in pópulo meo: et non audiétur in eo ultra vox fletus et vox clamóris.
19
[not available]
19
And I will rejoice in Jerusalem, and joy in my people: and the voice of weeping shall be no more heard in her, nor the voice of crying.
19
1Q8 · 28
וגלתי בירושלם] וששתי ב#ע##מ##[׳י ול]א##־ישמע ב׳ה עוד קול בכי וקו#?ל## ז(# ע #)קה ׃
20📜
לֹא־יִֽהְיֶ֨ה מִשָּׁ֜ם ע֗וֹד ע֤וּל יָמִים֙ וְזָקֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְמַלֵּ֖א אֶת יָמָ֑י־ו כִּ֣י הַנַּ֗עַר בֶּן־מֵאָ֤ה שָׁנָה֙ יָמ֔וּת וְהַ֣חוֹטֶ֔א בֶּן־מֵאָ֥ה שָׁנָ֖ה יְקֻלָּֽל׃
20
οὐδ᾽ οὐ μὴ γένηται ἔτι ἐκεῖ ἄωρος καὶ πρεσβύτης ὃς οὐκ ἐμπλήσει τὸν χρόνον αὐτοῦ · ἔσται γὰρ ὁ νέος ἑκατὸν ἐτῶν, ὁ δὲ ἀποθνήσκων ἁμαρτωλὸς ἑκατὸν ἐτῶν, καὶ ἐπικατάρατος ἔσται.
20
Non erit ibi ámplius infans diérum, et senex qui non ímpleat dies suos: quóniam puer centum annórum moriétur, et peccátor centum annórum maledíctus erit.
20
[not available]
20
There shall be no more thence an infant of days, nor an old man that hath not filled his days: for the child shall die an hundred years old; but the sinner [being] an hundred years old shall be accursed.
20
1Q8 · 28
לא־י#?ה##יה שם עוד עול י?מ#י#?ם##[ וזקן אשר] לא־ימלא את ימ##י#?׳ו#? כי הנער בן־מאה שנה ימות וה#ח#וט##א## בן־מא##ה שנה יקלל ׃
21📜
וּבָנ֥וּ בָתִּ֖ים וְיָשָׁ֑בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְאָכְל֖וּ פִּרְיָֽם׃
21
καὶ οἰκοδομήσουσιν οἰκίας καὶ αὐτοὶ ἐνοικήσουσιν, καὶ καταφυτεύσουσιν ἀμπελῶνας καὶ αὐτοὶ φάγονται τὰ γενήματα αὐτῶν ·
21
Et ædificábunt domos, et habitábunt: et plantábunt víneas, et cómedent fructus eárum.
21
[not available]
21
And they shall build houses, and inhabit [them]; and they shall plant vineyards, and eat the fruit of them.
21
1Q8 · 28
וב##[נ]ו#? בת##[ים] וישבו ונט[עו כ]ר##מ##י?ם ואכלו פ#רי׳ם ׃
22📜
לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל כִּֽי כִ־ימֵ֤י הָעֵץ֙ יְמֵ֣י עַמִּ֔י וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ בְחִירָֽי׃
22
οὐ μὴ οἰκοδομήσουσιν καὶ ἄλλοι ἐνοικήσουσιν, καὶ οὐ μὴ φυτεύσουσιν καὶ ἄλλοι φάγονται. κατὰ γὰρ τὰς ἡμέρας τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς αἱ ἡμέραι τοῦ λαοῦ μου · τὰ γὰρ ἔργα τῶν πόνων αὐτῶν παλαιώσουσιν.
22
Non ædificábunt, et álius habitábit: non plantábunt, et álius cómedet: secúndum enim dies ligni erunt dies pópuli mei, et ópera mánuum eórum inveterábunt.
22
[not available]
22
They shall not build, and another inhabit; they shall not plant, and another eat: for as the days of a tree [are] the days of my people, and mine elect shall long enjoy the work of their hands.
22
1Q8 · 28
לא יבנו ואחר ישב לא יט##ע##ו#? ואח#ר# יאכל כי כימי הע##ץ## ימי עמ׳י ו?מ##ע##ש##ה## י#?ד##י׳הם יבלו בחיר׳י ׃
23📜
לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙ לָרִ֔יק וְלֹ֥א יֵלְד֖וּ לַבֶּהָלָ֑ה כִּ֣י זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י יְהוָה֙ הֵ֔מָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃
23
οἱ ἐκλεκτοί μου οὐ κοπιάσουσιν εἰς κενόν, οὐδὲ τεκνοποιήσουσιν εἰς κατάραν, ὅτι σπέρμα εὐλογημένον ὑπὸ θεοῦ ἐστιν, καὶ τὰ ἔκγονα αὐτῶν μετ᾽ αὐτῶν.
23
Elécti mei non laborábunt frustra, neque generábunt in conturbatióne, quia semen benedictórum Dómini est, et nepótes eórum cum eis.
23
[not available]
23
They shall not labour in vain, nor bring forth for trouble; for they [are] the seed of the blessed of the LORD, and their offspring with them.
23
1Q8 · 28
לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברכי יהוה הם וצאצא#[י׳ה]ם א#ת׳ם ׃
24📜
וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם־יִקְרָ֖אוּ וַאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה ע֛וֹד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃
24
καὶ ἔσται πρὶν κεκράξαι αὐτοὺς ἐγὼ ὑπακούσομαι αὐτῶν, ἔτι λαλούντων αὐτῶν ἐρῶ Τί ἐστιν;
24
Erítque ántequam clament, ego exáudiam: adhuc illis loquéntibus, ego áudiam.
24
[not available]
24
And it shall come to pass, that before they call, I will answer; and while they are yet speaking, I will hear.
24
1Q8 · 28
(^ והיה ^) טרם־יקראו ואני אענה עוד המה מדברים ואני אשמע ׃
25📜
זְאֵ֨ב וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗ד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־תֶּ֔בֶן וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמ֑וֹ לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּ בְּכָל־הַ֥ר קָדְשִׁ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
25
τότε λύκοι καὶ ἄρνες βοσκηθήσονται ἅμα, καὶ λέων ὡς βοῦς φάγεται ἄχυρα, ὄφις δὲ γῆν ὡς ἄρτον · οὐκ ἀδικήσουσιν οὐδὲ λυμανοῦνται ἐπὶ τῷ ὄρει τῷ ἁγίῳ μου, λέγει Κύριος.
25
Lupus et agnus pascéntur simul, leo et bos cómedent páleas: et serpénti pulvis panis eius: non nocébunt, neque occídent in omni monte sancto meo, dicit Dóminus.
25
[not available]
25
The wolf and the lamb shall feed together, and the lion shall eat straw like the bullock: and dust [shall be] the serpent ’s meat. They shall not hurt nor destroy in all my holy mountain, saith the LORD.
25
1Q8 · 28
ז?אב# [ו]טלה ירעו כ#א##ח#ד# ו#?א##ר##י#?ה כבקר יאכל־תב##[ן] ונחש עפר לחמ׳ו לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל#־[ה]ר## קדש׳י אמר יהוה ׃
