THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר
1
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων
1
Locútus est Dóminus ad Móysen, dicens:
1
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
1
And the LORD spake unto Moses, saying,
1
11Q1 · fI
[וידב]ר# יהוה אל־משה לאמר ׃
2
דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
2
Λάλησον τῇ συναγωγῇ τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἅγιοι ἔσεσθε, ὅτι ἐγὼ ἅγιος Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
2
Lóquere ad omnem cœtum filiórum Israel, et dices ad eos: Sancti estóte, quia ego sanctus sum, Dóminus Deus vester.
2
דבר אל־כל־עדת בני־ישׂראל ואמרת אליהם קדישׁים תהיו כי קדושׁ אני יהוה אלהיכם
2
Speak unto all the congregation of the children of Israel, and say unto them, Ye shall be holy: for I the LORD your God [am] holy.
2
11Q1 · fI
[דבר אל ע]דת בני־ישראל ואמרת [אל׳המ ]קדשימ תהיו כי קד[וש אני יה]וה אלהי׳כמ ׃
3
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַ֖־י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
3
ἕκαστος πατέρα αὐτοῦ καὶ μητέρα αὐτοῦ φοβείσθω, καὶ τὰ σάββατά μου φυλάξεσθε · ἐγὼ Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
3
Unusquísque patrem suum, et matrem suam tímeat. Sábbata mea custodíte. Ego Dóminus Deus vester.
3
אישׁ אמו ואביו תיראו ואת שׁבתתי תשׁמרו אני יהוה אלהיכם
3
Ye shall fear every man his mother, and his father, and keep my sabbaths: I [am] the LORD your God.
3
11Q1 · fI
[ואבי׳ו ]תיראו ואת שבתות׳י[ תשמרו אני יה]ו?ה אלהי׳כמ ׃ איש אמ׳ו
4
אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל הָ֣־אֱלִילִ֔ים וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
4
οὐκ ἐπακολουθήσετε εἰδώλοις, καὶ θεοὺς χωνευτοὺς οὐ ποιήσετε ὑμῖν · ἐγὼ Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
4
Nolíte convérti ad idóla, nec deos conflátiles faciátis vobis. Ego Dóminus Deus vester.
4
אל־תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשׂו לכם אני יהוה אלהיכם
4
Turn ye not unto idols, nor make to yourselves molten gods: I [am] the LORD your God.
4
11Q1 · fI
אל־תפנו ׃
5
וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃
5
Καὶ ἐὰν θύσητε θυσίαν σωτηρίου τῷ κυρίῳ, δεκάτην ὑμῶν θύσετε ·
5
Si immolavéritis hóstiam pacificórum Dómino, ut sit placábilis,
5
וכי תזבחו זבח שׁלמים ליהוה לרצונכם תזבחהו
5
And if ye offer a sacrifice of peace offerings unto the LORD, ye shall offer it at your own will.
5
4Q23 · f16_19
]ו#?כי תזבחו ז#?[בח ]שלמים ליהוה ל##[רצנ׳כם תזבח׳הו ׃
6
בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃
6
ᾗ ἂν ἡμέρᾳ θύσητε βρωθήσεται καὶ τῇ αὔριον · καὶ ἐὰν καταλειφθῇ ἕως ἡμέρας τρίτης, ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται.
6
eo die quo fúerit immoláta, comedétis eam, et die áltero: quidquid autem resíduum fúerit in diem tértium, igne comburétis.
6
ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד־יום השׁלישׁי באשׁ ישׂרף
6
It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow: and if ought remain until the third day, it shall be burnt in the fire.
6
4Q23 · f16_19
ביום זבח׳כם יאכל] וממחרת [והנותר עד־יו]ם## השליש#י באש יש[רף ׃
7
וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃
7
ἐὰν δὲ βρώσει βρωθῇ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ, ἄθυτόν ἐστιν, οὐ δεχθήσεται ·
7
Si quis post bíduum coméderit ex ea, profánus erit, et impietátis reus:
7
ואם אכל יאכל ביום השׁלישׁי פגול הוא לא ירצה
7
And if it be eaten at all on the third day, it [is] abominable; it shall not be accepted.
7
4Q23 · f16_19
]ו#?אם ה[אכל יאכל ביום השלישי פגול] [הו]א## ל[א ירצה ׃
8
וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
8
ὁ δὲ ἔσθων αὐτὸ ἁμαρτίαν λήμψεται, ὅτι τὰ ἅγια Κυρίου ἐβεβήλωσεν · καὶ ἐξολεθρευθήσονται αἱ ψυχαὶ αἱ ἔσθουσαι ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῶν.
8
portabítque iniquitátem suam, quia sanctum Dómini pólluit, et períbit ánima illa de pópulo suo.
8
ואכלו עונו ישׂא כי־את־קדשׁ יהוה חלל ונכרתה הנפשׁ ההיא מעמיה
8
Therefore [every one] that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the hallowed thing of the LORD: and that soul shall be cut off from among his people.
8
4Q23 · f16_19
ואכלי׳ו ]ע##ונ׳ו יש#א##[ ]כ#י?־את־[קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמי׳ה ׃
9
וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃
9
Καὶ ἐκθεριζόντων ὑμῶν τὸν θερισμὸν τῆς γῆς ὑμῶν, οὐ συντελέσετε τὸν θερισμὸν ὑμῶν τοῦ ἀγροῦ σου ἐκθερίσαι, καὶ τὰ ἀποπίπτοντα τοῦ θερισμοῦ σου οὐ συλλέξεις ·
9
Cumque messúeris ségetes terræ tuæ, non tondébis usque ad solum superfíciem terræ, nec remanéntes spicas cólliges.
9
ובקצירכם את־קציר ארצכם לא תכלה פאת שׂדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט
9
And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corners of thy field, neither shalt thou gather the gleanings of thy harvest.
9
[not available]
10
וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
10
καὶ τὸν ἀμπελῶνά σου οὐκ ἐπανατρυγήσεις, οὐδὲ τοὺς ῥῶγας τοῦ ἀμπελῶνός σου συλλέξεις · τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ καταλείψεις αὐτά · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
10
Neque in vínea tua racémos et grana decidéntia congregábis, sed paupéribus et peregrínis carpénda dimíttes. Ego Dóminus Deus vester.
10
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם
10
And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather [every] grape of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and stranger: I [am] the LORD your God.
10
[not available]
11
לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃
11
οὐ κλέψετε, οὐ ψεύσεσθε, οὐ συκοφαντήσει ἕκαστος τὸν πλησίον.
11
Non faciétis furtum. Non mentiémini, nec decípiet unusquísque próximum suum.
11
לא תגנבו ולא־תכחשׁו ולא־תשׁקרו אישׁ בעמיתו
11
Ye shall not steal, neither deal falsely, neither lie one to another.
11
[not available]
12
וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
12
καὶ οὐκ ὀμεῖσθε τῷ ὀνόματί μου ἐπ᾽ ἀδίκῳ, καὶ οὐ βεβηλώσετε τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ ὑμῶν · ἐγὼ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
12
Non periurábis in nómine meo, nec póllues nomen Dei tui. Ego Dóminus.
12
ולא־תשׁבעו בשׁמי לשׁקר וחללת את־שׁם אלהיך אני יהוה
12
And ye shall not swear by my name falsely, neither shalt thou profane the name of thy God: I [am] the LORD.
12
[not available]
13
לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת רֵֽעֲ־ךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃
13
οὐκ ἀδικήσεις τὸν πλησίον, καὶ οὐχ ἁρπᾷ, καὶ οὐ μὴ κοιμηθήσεται ὁ μισθὸς τοῦ μισθωτοῦ παρὰ σοὶ ἕως πρωί.
13
Non fácies calúmniam próximo tuo, nec vi ópprimes eum. Non morábitur opus mercenárii tui apud te usque mane.
13
לא־תעשׁק את רעך ולא תגזל לא־תלין פעלת שׂכיר אתך עד־בקר
13
Thou shalt not defraud thy neighbour, neither rob [him]: the wages of him that is hired shall not abide with thee all night until the morning.
13
[not available]
14
לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
14
οὐ κακῶς ἐρεῖς κωφόν, καὶ ἀπέναντι τυφλοῦ οὐ προσθήσεις σκάνδαλον · καὶ φοβηθήσῃ Κύριον τὸν θεόν σου · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
14
Non maledíces surdo, nec coram cæco pones offendículum: sed timébis Dóminum Deum tuum, quia ego sum Dóminus.
14
לא־תקלל חרשׁ ולפני עור לא תתן מכשׁול ויראת מאלהיך אני יהוה
14
Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumblingblock before the blind, but shalt fear thy God: I [am] the LORD.
14
[not available]
15
לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃
15
οὐ ποιήσετε ἄδικον ἐν κρίσει · οὐ λήμψῃ πρόσωπον πτωχοῦ οὐδὲ θαυμάσεις πρόσωπον δυνάστου, ἐν δικαιοσύνῃ κρινεῖς τὸν πλησίον σου.
15
Non fácies quod iníquum est, nec iniúste iudicábis. Non consíderes persónam páuperis, nec honóres vultum poténtis. Iuste iúdica próximo tuo.
15
לא תעשׂה עול במשׁפט לא־תשׂא פני־דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשׁפט את עמיתך
15
Ye shall do no unrighteousness in judgment: thou shalt not respect the person of the poor, nor honour the person of the mighty: [but] in righteousness shalt thou judge thy neighbour.
15
[not available]
16
לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
16
οὐ πορεύσῃ δόλῳ ἐν τῷ ἔθνει σου · οὐκ ἐπιστήσῃ ἐφ᾽ αἷμα τοῦ πλησίον σου · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
16
Non eris criminátor, nec susúrro in pópulo. Non stabis contra sánguinem próximi tui. Ego Dóminus.
16
לא־תלך רכיל בעמך ולא תעמד על־דם רעך אני יהוה
16
Thou shalt not go up and down [as] a talebearer among thy people: neither shalt thou stand against the blood of thy neighbour: I [am] the LORD.
16
[not available]
17
לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת אָחִ֖י־ךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֨יחַ֙ אֶת עֲמִיתֶ֔־ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃
17
οὐ μισήσεις τὸν ἀδελφόν σου τῇ διανοίᾳ σου · ἐλεγμῷ ἐλέγξεις τὸν πλησίον σου, καὶ οὐ λήμψῃ δι᾽ αὐτὸν ἁμαρτίαν.
17
Non óderis fratrem tuum in corde tuo, sed públice árgue eum, ne hábeas super illo peccátum.
17
לא־תשׂנא את אחיך בלבבך הוכיח תוכיח את עמיתך ולא־תשׂא עליו חטא
17
Thou shalt not hate thy brother in thine heart: thou shalt in any wise rebuke thy neighbour, and not suffer sin upon him.
17
[not available]
18
לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
18
καὶ οὐκ ἐκδικᾶταί σου ἡ χείρ, καὶ οὐ μηνιεῖς τοῖς υἱοῖς τοῦ λαοῦ σου, καὶ ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν · ἐγώ εἰμι Κύριος.
18
Non quæras ultiónem, nec memor eris iniúriæ cívium tuórum. Díliges amícum tuum sicut teípsum. Ego Dóminus.
18
לא תקום ולא תהטר את־בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה
18
Thou shalt not avenge, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I [am] the LORD.
18
[not available]
19
אֶֽת חֻקֹּתַ־י֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֨יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃ פ
19
Τὸν νόμον μου φυλάξεσθε · τὰ κτήνη σου οὐ κατοχεύσεις ἑτεροζύγῳ, καὶ τὸν ἀμπελῶνά σου οὐ κατασπερεῖς διάφορον, καὶ ἱμάτιον ἐκ δύο ὑφασμένον κίβδηλον οὐκ ἐπιβαλεῖς σεαυτῷ.
19
Leges meas custodíte. Iuméntum tuum non fácies coíre cum altérius géneris animántibus. Agrum tuum non seres divérso sémine. Veste, quæ ex duóbus texta est, non induéris.
19
את חקותי תשׁמרו בהמתך לא־תרביע כלאים ושׂדך לא־תזרע כלאים ובגד כלאים שׁעטניז לא יעלה עליך
19
Ye shall keep my statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind: thou shalt not sow thy field with mingled seed: neither shall a garment mingled of linen and woollen come upon thee.
19
[not available]
20
וְ֠אִישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהָפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖ה לֹ֣א נִתַּן לָ֑־הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃
20
καὶ ἐάν τις κοιμηθῇ μετὰ γυναικὸς κοίτην σπέρματος, καὶ αὕτη οἰκέτις διαπεφυλαγμένη ἀνθρώπῳ, καὶ αὕτη λύτροις οὐ λελύτρωται ἢ ἐλευθερία οὐκ ἐδόθη αὐτῇ, ἐπισκοπὴ ἔσται αὐτοῖς · οὐκ ἀποθανοῦνται, ὅτι οὐκ ἀπηλευθερώθη.
20
Homo si dormíerit cum mulíere cóitu séminis, quæ sit ancílla étiam núbilis, et tamen prétio non redémpta, nec libertáte donáta: vapulábunt ambo, et non moriéntur, quia non fuit líbera.
20
ואישׁ כי־ישׁכב את־אשׁה שׁכבת־זרע והיא שׁפחה נחרפת לאישׁ והפדה לא נפדתה או חפשׁי לא נתן לה בקרת תהיה לו לא יומת כי־לא חפשׁה
20
And whosoever lieth carnally with a woman, that [is] a bondmaid, betrothed to an husband, and not at all redeemed, nor freedom given her; she shall be scourged; they shall not be put to death, because she was not free.
20
[not available]
21
וְהֵבִ֤יא אֶת אֲשָׁמ־וֹ֙ לַֽיהוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃
21
καὶ προσάξει τῆς πλημμελίας αὐτοῦ τῷ κυρίῳ παρὰ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου κριὸν πλημμελίας ·
21
Pro delícto autem suo ófferet Dómino ad óstium tabernáculi testimónii aríetem:
21
והביא את אשׁמו ליהוה אל־פתח אהל מועד איל אשׁם
21
And he shall bring his trespass offering unto the LORD, unto the door of the tabernacle of the congregation, [even] a ram for a trespass offering.
21
[not available]
22
וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל חַטָּאת֖־וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃ פ
22
καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς ἐν τῷ κριῷ τῆς πλημμελίας ἔναντι Κυρίου περὶ τῆς ἁμαρτίας ἧς ἥμαρτεν, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ ἡ ἁμαρτία ἣν ἥμαρτεν.
22
orabítque pro eo sacérdos, et pro peccáto eius coram Dómino, et repropitiábitur ei, dimittetúrque peccátum.
22
וכפר עליו הכהן באיל האשׁם לפני יהוה על חטאתו אשׁר חטא ונסלח לו מחטאתו אשׁר חטא
22
And the priest shall make an atonement for him with the ram of the trespass offering before the LORD for his sin which he hath done: and the sin which he hath done shall be forgiven him.
22
[not available]
23
וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל הָ־אָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת פִּרְי֑־וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
23
Ὅταν δὲ εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν ἣν Κύριος ὁ θεὸς δίδωσιν ὑμῖν, καὶ καταφυτεύσετε πᾶν ξύλον βρώσιμον, καὶ περικαθαριεῖτε τὴν ἀκαθαρσίαν αὐτοῦ · ὁ καρπὸς αὐτοῦ τρία ἔτη ἔσται ὑμῖν ἀπερικάθαρτος, οὐ βρωθήσεται.
23
Quando ingréssi fuéritis terram, et plantavéritis in ea ligna pomífera, auferétis præpútia eórum: poma, quæ gérminant, immúnda erunt vobis, nec edétis ex eis.
23
וכי־תבאו אל הארץ ונטעתם כל־עץ מאכל וערלתם את ערלתו את פריו שׁלשׁ שׁנים יהיה לכם ערלים לא יאכל
23
And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as uncircumcised: three years shall it be as uncircumcised unto you: it shall not be eaten of.
23
[not available]
24
וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל פִּרְי֑־וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהוָֽה׃
24
καὶ τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ ἔσται πᾶς ὁ καρπὸς αὐτοῦ ἅγιος αἰνετὸς τῷ κυρίῳ,
24
Quarto autem anno omnis fructus eórum sanctificábitur, laudábilis Dómino.
24
ובשׁנה הרביעית יהיו כל פריו קדשׁ חללים ליהוה
24
But in the fourth year all the fruit thereof shall be holy to praise the LORD [withal].
24
[not available]
25
וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת פִּרְי֔־וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
25
ἐν δὲ τῷ ἔτει τῷ πέμπτῳ φάγεσθε τὸν καρπόν, πρόσθεμα ὑμῖν τὰ γενήματα αὐτοῦ · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
25
Quinto autem anno comedétis fructus, congregántes poma quæ próferunt. Ego Dóminus Deus vester.
25
ובשׁנה החמישׁית תאכלו את פריו להסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם
25
And in the fifth year shall ye eat of the fruit thereof, that it may yield unto you the increase thereof: I [am] the LORD your God.
25
[not available]
26
לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל הַ־דָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃
26
Μὴ ἔσθετε ἐπὶ τῶν ὀρέων, καὶ οὐκ οἰωνιεῖσθε οὐδὲ ὀρνιθοσκοπήσεσθε.
26
Non comedétis cum sánguine. Non augurabímini, nec observábitis sómnia.
26
לא תאכלו על הדם ולא תנחשׁו ולא תעננו
26
Ye shall not eat [any thing] with the blood: neither shall ye use enchantment, nor observe times.
26
[not available]
27
לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃
27
οὐ ποιήσετε σισόην ἐκ τῆς κόμης τῆς κεφαλῆς ὑμῶν, οὐδὲ φθερεῖτε τὴν ὄψιν τοῦ πώγωνος ὑμῶν.
27
Neque in rotúndum attondébitis comam, nec radétis barbam.
27
ולא תקיפו את פאת ראשׁכם ולא תשׁחיתו את פאת זקנכם
27
Ye shall not round the corners of your heads, neither shalt thou mar the corners of thy beard.
27
[not available]
28
וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
28
καὶ ἐντομίδας ἐπὶ ψυχῇ οὐ ποιήσετε ἐν τῷ σώματι ὑμῶν, καὶ γράμματα στικτὰ οὐ ποιήσετε ἐν ὑμῖν. ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
28
Et super mórtuo non incidétis carnem vestram, neque figúras áliquas aut stígmata faciétis vobis. Ego Dóminus.
28
ושׂרטה לנפשׁ לא תתנו בבשׂרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה
28
Ye shall not make any cuttings in your flesh for the dead, nor print any marks upon you: I [am] the LORD.
28
[not available]
29
אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת בִּתְּ־ךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃
29
οὐ βεβηλώσεις τὴν θυγατέρα σου ἐκπορνεῦσαι αὐτήν · καὶ οὐκ ἐκπορνεύσει ἡ γῆ, καὶ ἡ γῆ πλησθήσεται ἀνομίας.
29
Ne prostítuas fíliam tuam, ne contaminétur terra, et impleátur piáculo.
29
אל־תחלל את בתך להזנותה ולא־תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה
29
Do not prostitute thy daughter, to cause her to be a whore; lest the land fall to whoredom, and the land become full of wickedness.
29
[not available]
30
אֶת שַׁבְּתֹתַ֣־י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
30
τὰ σάββατά μου φυλάξεσθε, καὶ ἀπὸ τῶν ἁγίων μου φοβηθήσεσθε · ἐγώ εἰμι Κύριος.
30
Sábbata mea custodíte, et sanctuárium meum metúite. Ego Dóminus.
30
את שׁבתתי תשׁמרו ומקדשׁי תיראו אני יהוה
30
Ye shall keep my sabbaths, and reverence my sanctuary: I [am] the LORD.
30
1Q3 · f2
[ומק]ד##ש׳י ת##[יראו אני יהוה ׃
31
אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל הָ־אֹבֹת֙ וְאֶל הַ־יִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
31
οὐκ ἐπακολουθήσετε ἐνγαστριμύθοις, καὶ τοῖς ἐπαοιδοῖς οὐ προσκολληθήσεσθε ἐκμιανθῆναι ἐν αὐτοῖς. ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
31
Non declinétis ad magos, nec ab aríolis áliquid sciscitémini, ut polluámini per eos. Ego Dóminus Deus vester.
31
אל־תפנו אל האובות ואל הידעונים אל־תבקשׁו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם
31
Regard not them that have familiar spirits, neither seek after wizards, to be defiled by them: I [am] the LORD your God.
31
1Q3 · f2
אל־תפנו אל האבת] [ו]א#ל הידעונים [אל־תבקשו לטמא׳ה ב׳הם אני יהוה] אלהי׳כם ׃
32
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
32
ἀπὸ προσώπου πολιοῦ ἐξαναστήσῃ, καὶ τιμήσεις πρόσωπον πρεσβυτέρου · καὶ φοβηθήσῃ τὸν θεόν σου · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
32
Coram cano cápite consúrge, et honóra persónam senis: et time Dóminum Deum tuum. Ego sum Dóminus.
32
מפני שׂיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה
32
Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and fear thy God: I [am] the LORD.
32
1Q3 · f2
מפני#?[ שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת] מאלהי׳ך אני יהו[ה ׃
33
וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃
33
ἐὰν δέ τις προσέλθῃ προσήλυτος ὑμῖν ἐν τῇ γῇ ὑμῶν, οὐ θλίψετε αὐτόν.
33
Si habitáverit ádvena in terra vestra, et morátus fúerit inter vos, non exprobrétis ei:
33
וכי־יגור אתכם גר בארצכם לא תונו אתו
33
And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not vex him.
33
1Q3 · f2
וכי־יגור את׳ך גר בארצ׳כם לא תונו] את׳[ו ׃
34
כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
34
ὡς ὁ αὐτόχθων ἐν ὑμῖν ἔσται ὁ προσήλυτος ὁ προσπορευόμενος πρὸς ὑμᾶς, καὶ ἀγαπήσεις αὐτὸν ὡς σεαυτόν · ὅτι προσήλυτοι ἐγενήθητε ἐν γῇ Αἰγύπτῳ · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
34
sed sit inter vos quasi indígena, et diligétis eum quasi vosmetípsos: fuístis enim et vos ádvenæ in terra Ægýpti. Ego Dóminus Deus vester.
34
כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי־גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
34
[But] the stranger that dwelleth with you shall be unto you as one born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I [am] the LORD your God.
34
1Q3 · f2
]כאזרח מ׳כם[ יהיה ל׳כם הגר הגר את׳כם ואהבת] ε ]ה##ε ׃
35
לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃
35
οὐ ποιήσετε ἄδικον ἐν κρίσει, ἐν μέτροις καὶ ἐν σταθμίοις καὶ ἐν ζυγοῖς ·
35
Nolíte fácere iníquum áliquid in iudício, in régula, in póndere, in mensúra.
35
לא־תעשׂו עול במשׁפט במדה במשׁקול ובמשׂורה
35
Ye shall do no unrighteousness in judgment, in meteyard, in weight, or in measure.
35
4Q26a · f3
[לא־תעשו עול במשפט במדה במשקל ו]במשורה ׃
36
מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
36
ζυγὰ δίκαια καὶ στάθμια δίκαια καὶ χοῦς δίκαιος ἔσται ὑμῖν · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου.
36
Statéra iusta, et æqua sint póndera, iustus módius, æquúsque sextárius. Ego Dóminus Deus vester, qui edúxi vos de terra Ægýpti.
36
מאזני צדק אבני־צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשׁר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים
36
Just balances, just weights, a just ephah, and a just hin, shall ye have: I [am] the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt.
36
4Q26a · f3
אבני־צ##[ד]ק [איפת צדק והין צדק יהיה ל׳כם אני יהו]ה## אלהי׳כם אשר־[הוצאתי את׳כם מארץ מצרים ׃
37
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל חֻקֹּתַ־י֙ וְאֶת־כָּל מִשְׁפָּטַ֔־י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ פ
37
καὶ φυλάξεσθε πάντα τὸν νόμον μου καὶ πάντα τὰ προστάγματά μου, καὶ ποιήσετε αὐτά · ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
37
Custodíte ómnia præcépta mea, et univérsa iudícia, et fácite ea. Ego Dóminus.
37
ושׁמרתם את־כל חקותי ואת־כל משׁפטי ועשׂיתם אתם אני יהוה
37
Therefore shall ye observe all my statutes, and all my judgments, and do them: I [am] the LORD.
37
4Q26a · f3
ושמרתם את־כל חק]ת##׳י#? ו#?[את] ׃
