THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
1
Καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων
1
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
1
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
1
And the LORD spake unto Moses, saying,
1
4Q24 · f9i+10_17
וידבר י#?[הוה אל־מ]ש##ה##[ לאמר ׃
2
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃
2
Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Αἱ ἑορταὶ Κυρίου ἃς καλέσετε αὐτὰς κλητὰς ἁγίας, αὗταί εἰσιν ἑορταί μου.
2
Lóquere fíliis Israel, et dices ad eos: Hæ sunt fériæ Dómini, quas vocábitis sanctas.
2
דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אליהם מועדי יהוה אשׁר־תקראו אתם מקראי קדשׁ אלה הם מועדי
2
Speak unto the children of Israel, and say unto them, [Concerning] the feasts of the LORD, which ye shall proclaim [to be] holy convocations, [even] these [are] my feasts.
2
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
תקראו א[ת׳ם ]מ#ק#ר##אי קדש אלה הם מועד׳י ׃
3
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהוָ֔ה בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם׃ פ
3
Ἓξ ἡμέρας ποιήσεις ἔργα, καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα ἀνάπαυσις κλητὴ ἁγία τῷ κυρίῳ · πᾶν ἔργον οὐ ποιήσεις, σάββατά ἐστιν τῷ κυρίῳ ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν.
3
Sex diébus faciétis opus: dies séptimus, quia sábbati réquies est, vocábitur sanctus: omne opus non faciétis in eo: sábbatum Dómini est in cunctis habitatiónibus vestris.
3
שׁשׁת ימים יעשׂה מלאכה וביום השׁביעי שׁבת שׁבתון מקרא־קדשׁ כל־מלאכה לא תעשׂו שׁבת היא ליהוה בכל מושׁבתיכם
3
Six days shall work be done: but the seventh day [is] the sabbath of rest, an holy convocation; ye shall do no work [therein]: it [is] the sabbath of the LORD in all your dwellings.
3
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
ששת ימים תעשה מלאכ##ה## [וביום] [השביעי שבת שבתון ]מקרא־קדש כל־מלאכה לא תעשו שבת היא ליהו#?[ה] [בכל מושבתי׳כם ׃
4
אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם׃
4
Αὗται αἱ ἑορταὶ τῷ κυρίῳ, καὶ αὗται, ἁγίας καλέσατε αὐτὰς ἐν τοῖς καιροῖς αὐτῶν.
4
Hæ sunt ergo fériæ Dómini sanctæ, quas celebráre debétis tempóribus suis.
4
ואלה מועדי יהוה מקראי קדשׁ אשׁר־תקראו אתם במועדם
4
These [are] the feasts of the LORD, [even] holy convocations, which ye shall proclaim in their seasons.
4
1Q3 · f7
[קדש אשר־תקראו ]אות׳[ם במועד׳ם ׃
5
בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃
5
ἐν τῷ πρώτῳ μηνὶ ἐν τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς ἀνὰ μέσον τῶν ἑσπερινῶν πάσχα τῷ κυρίῳ.
5
Mense primo, quartadécima die mensis ad vésperum, Phase Dómini est:
5
בחדשׁ הראישׁון בארבעה עשׂר יום לחדשׁ בין הערבים פסח ליהוה
5
In the fourteenth [day] of the first month at even [is] the LORD ’S passover.
5
1Q3 · f7
בחדש הראשון] [בארבעה עשר לח]דש בין[ הערבים פסח ליהוה ׃
6
וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ׃
6
καὶ ἐν τῇ πεντεκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς τούτου ἑορτὴ τῶν ἀζύμων τῷ κυρίῳ · ἑπτὰ ἡμέρας ἄζυμα ἔδεσθε.
6
et quintadécima die mensis huius, solémnitas azymórum Dómini est. Septem diébus ázyma comedétis.
6
ובחמשׁה עשׂר יום לחדשׁ הזה חג המצות ליהוה שׁבעת ימים מצות תאכלו
6
And on the fifteenth day of the same month [is] the feast of unleavened bread unto the LORD: seven days ye must eat unleavened bread.
6
1Q3 · f7
[ובחמשה עשר יום לחדש הז]ה# חג המצו#?[ת ליהוה שבעת] [ימים מצות תאכלו ׃
7
בַּיּוֹם֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
7
καὶ ἡ ἡμέρα ἡ πρώτη κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε ·
7
Dies primus erit vobis celebérrimus, sanctúsque: omne opus servíle non faciétis in eo,
7
ביום הראישׁון מקרא־קדשׁ יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשׂו
7
In the first day ye shall have an holy convocation: ye shall do no servile work therein.
7
1Q3 · f7
ביו]ם# הר##[א]ישון מ#קרא־קדש [יהיה ל׳כם] [כל־מלאכת עבדה לא ת]ע#שו ׃
8
וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ פ
8
καὶ προσάξετε ὁλοκαυτώματα τῷ κυρίῳ ἑπτὰ ἡμέρας, καὶ ἡ ἑβδόμη ἡμέρα κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν · πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε.
8
sed offerétis sacrifícium in igne Dómino septem diébus. Dies autem séptimus erit celébrior et sánctior: nullúmque servíle opus faciétis in eo.
8
והקרבתם אשׁה ליהוה שׁבעת ימים וביום השׁביעי מקרא־קדשׁ כל־מלאכת עבדה לא תעשׂו
8
But ye shall offer an offering made by fire unto the LORD seven days: in the seventh day [is] an holy convocation: ye shall do no servile work [therein].
8
1Q3 · f7
והקרבתם# אשה ליה[וה שבעת] [ימים ביום הש]ב##י[עי מקרא־]קדש כל־מ#ל[אכת עבדה ε ׃
9
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
9
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
9
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
9
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
9
And the LORD spake unto Moses, saying,
9
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
[וידבר יהוה אל־משה לאמר ׃
10
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל הָ־אָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת קְצִירָ֑־הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל הַ־כֹּהֵֽן׃
10
Εἰπὸν τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ὅταν εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν ἣν ἐγὼ δίδωμι ὑμῖν καὶ θερίζητε τὸν θερισμὸν αὐτῆς, καὶ οἴσετε δράγμα ἀπαρχὴν τοῦ θερισμοῦ ὑμῶν πρὸς τὸν ἱερέα ·
10
Lóquere fíliis Israel, et dices ad eos: Cum ingréssi fuéritis terram, quam ego dabo vobis, et messuéritis ségetem, ferétis manípulos spicárum, primítias messis vestræ, ad sacerdótem:
10
דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אליהם כי־תבאו אל הארץ אשׁר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את העמר ראשׁית קצירכם אל הכהן
10
Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye be come into the land which I give unto you, and shall reap the harvest thereof, then ye shall bring a sheaf of the firstfruits of your harvest unto the priest:
10
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
[הכהן ׃ דבר אל־בני ישראל ואמרת אלי׳הם כי־תבאו אל] [הארץ אשר אני נתן ל׳כם וקצרתם את קציר׳ה וה]ב##י?אתם א##[ת־עמר ראשית קציר׳כם אל]
11
וְהֵנִ֧יף אֶת הָ־עֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃
11
καὶ ἀνοίσει τὸ δράγμα ἔναντι Κυρίου δεκτὸν ὑμῖν, τῇ ἐπαύριον τῆς πρώτης ἀνοίσει αὐτὸ ὁ ἱερεύς.
11
qui elevábit fascículum coram Dómino, ut acceptábile sit pro vobis, áltero die sábbati, et sanctificábit illum.
11
והניף את העמר לפני יהוה לרצונכם ממחרת השׁבת יניפנו הכהן
11
And he shall wave the sheaf before the LORD, to be accepted for you: on the morrow after the sabbath the priest shall wave it.
11
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
והניף את העמר לפני יהוה לרצנ׳כ]ם# ממחר##[ת ה]ש##ב##ת# י#?נ?יפ##׳נ?ו הכהן ׃
12
וַעֲשִׂיתֶ֕ם בְּי֥וֹם הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת הָ־עֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן שְׁנָת֛־וֹ לְעֹלָ֖ה לַיהוָֽה׃
12
καὶ ποιήσετε ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐν ᾗ ἂν φέρητε τὸ δράγμα πρόβατον ἄμωμον ἐνιαύσιον εἰς ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ,
12
Atque in eódem die quo manípulus consecrátur, cædétur agnus immaculátus annículus in holocáustum Dómini.
12
ועשׂיתם ביום הנפכם את העמר כבשׂ תמים בן שׁנתו לעלה ליהוה
12
And ye shall offer that day when ye wave the sheaf an he lamb without blemish of the first year for a burnt offering unto the LORD.
12
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
ו?[עשיתם] [ביום הניפ׳כם את העמר כבש תמים ]בן שנת׳ו לעלה ליהוה ׃
13
וּמִנְחָתוֹ֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃
13
καὶ τὴν θυσίαν αὐτοῦ δύο δέκατα σεμιδάλεως ἀναπεποιημένης ἐν ἐλαίῳ · θυσία τῷ κυρίῳ, ὀσμὴ εὐωδίας Κυρίῳ · καὶ σπονδὴ αὐτοῦ τὸ τέταρτον τοῦ ἳν οἴνου.
13
Et libaménta offeréntur cum eo, duæ décimæ símilæ conspérsæ óleo in incénsum Dómini, odorémque suavíssimum: liba quoque vini, quarta pars hin.
13
ומנחתו שׁני עשׂרנים סלת בלולה בשׁמן אשׁה ליהוה ריח ניחח ונסכו יין רביעית ההין
13
And the meat offering thereof [shall be] two tenth deals of fine flour mingled with oil, an offering made by fire unto the LORD [for] a sweet savour: and the drink offering thereof [shall be] of wine, the fourth [part] of an hin.
13
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
ומנחת׳ו שני[ עשרנים סלת] [בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכ׳ה ]י#?ין רבעית הה##[ין ׃
14
וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קָרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ ס
14
καὶ ἄρτον καὶ πεφρυγμένα χίδρα νέα οὐ φάγεσθε ἕως εἰς αὐτὴν τὴν ἡμέραν ταύτην, ἕως ἂν προσενέγκητε ὑμεῖς τὰ δῶρα τῷ θεῷ ὑμῶν · νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν.
14
Panem, et poléntam, et pultes non comedétis ex ségete, usque ad diem qua offerétis ex ea Deo vestro. Præcéptum est sempitérnum in generatiónibus, cunctísque habitáculis vestris.
14
ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הבאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל מושׁבתיכם
14
And ye shall eat neither bread, nor parched corn, nor green ears, until the selfsame day that ye have brought an offering unto your God: [it shall be] a statute for ever throughout your generations in all your dwellings.
14
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
]ו?לחם קלי ו?כ##[רמל לא] [תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביא׳כם את־קרבן אלהי׳כם] חקת עו(# ל #)[ם ]לדרתי׳כם ב##כ##[ל] [משבתי׳כם ׃
15
וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃
15
Καὶ ἀριθμήσετε ὑμεῖς ἀπὸ τῆς ἐπαύριον τῶν σαββάτων, ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἂν προσενέγκητε τὸ δράγμα τοῦ ἐπιθέματος, ἑπτὰ ἑβδομάδας ὁλοκλήρους ·
15
Numerábitis ergo ab áltero die sábbati, in quo obtulístis manípulum primitiárum, septem hebdómadas plenas,
15
וספרתם לכם ממחרת השׁבת מיום הבאכם את־עמר התנופה שׁבע שׁבתות תמימות תהיינה
15
And ye shall count unto you from the morrow after the sabbath, from the day that ye brought the sheaf of the wave offering; seven sabbaths shall be complete:
15
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
[וספרתם ל׳כם ממחרת השבת מיום הביא׳כם את־עמר] ה##[תנופה שבע שבתות תמימת] [תהיינה ׃
16
עַ֣ד מִֽמָּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהוָֽה׃
16
ἕως τῆς ἐπαύριον τῆς ἐσχάτης ἑβδομάδος ἀριθμήσετε πεντήκοντα ἡμέρας, καὶ προσοίσετε θυσίαν νέαν τῷ κυρίῳ.
16
usque ad álteram diem expletiónis hebdómadæ séptimæ, id est, quinquagínta dies: et sic offerétis sacrifícium novum Dómino
16
עד ממחרת השׁבת השׁביעית תספרו חמשׁים יום והקרבתם מנחה חדשׁה ליהוה
16
Even unto the morrow after the seventh sabbath shall ye number fifty days; and ye shall offer a new meat offering unto the LORD.
16
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום ו]ה##קרבתם [מנחה ח]ד##שה ל##[יהוה ׃
17
מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהוָֽה׃
17
ἀπὸ τῆς κατοικίας ὑμῶν προσοίσετε ἄρτους ἐπίθεμα, δύο ἄρτους · ἐκ δύο δεκάτων σεμιδάλεως ἔσονται, ἐζυμωμένοι πεφθήσονται πρωτογενημάτων τῷ κυρίῳ.
17
ex ómnibus habitáculis vestris, panes primitiárum duos de duábus décimis símilæ fermentátæ, quos coquétis in primítias Dómini.
17
ממושׁבתיכם תביאו לחם תנופה שׁתים חלות שׁני עשׂרנים סלת תהינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה
17
Ye shall bring out of your habitations two wave loaves of two tenth deals: they shall be of fine flour; they shall be baken with leaven; [they are] the firstfruits unto the LORD.
17
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
ממושבתי׳כם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים] ס##[לת תהיינה ]ח##מץ ת##א##פ##[ינה בכורים ליהוה ׃
18
וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל הַ־לֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
18
καὶ προσάξει μετὰ τῶν ἄρτων ἑπτὰ ἀμνοὺς ἀμώμους ἐνιαυσίους καὶ μόσχον ἕνα ἐκ βουκολίου καὶ κριοὺς δύο ἀμώμους · ἔσονται ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ, καὶ αἱ θυσίαι αὐτῶν καὶ αἱ σπονδαὶ αὐτῶν · θυσίαν ὀσμὴν εὐωδίας τῷ κυρίῳ.
18
Offeretísque cum pánibus septem agnos immaculátos annículos, et vítulum de arménto unum, et aríetes duos, et erunt in holocáustum cum libaméntis suis, in odórem suavíssimum Dómini.
18
והקרבתם על הלחם שׁבעה כבשׂים תמימם בני שׁנה ופר בן־בקר אחד ואילים שׁנים תמימם יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשׁה ריח־ניחח ליהוה
18
And ye shall offer with the bread seven lambs without blemish of the first year, and one young bullock, and two rams: they shall be [for] a burnt offering unto the LORD, with their meat offering, and their drink offerings, [even] an offering made by fire, of sweet savour unto the LORD.
18
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ו]פ##ר ב#ן־ב##ק##[ר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחת׳ם ונסכי׳ה]ם## אש#ה ריח ניח##ו#?ח## ל#[יהוה ׃
19
וַעֲשִׂיתֶ֛ם שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּ֑את וּשְׁנֵ֧י כְבָשִׂ֛ים בְּנֵ֥י שָׁנָ֖ה לְזֶ֥בַח שְׁלָמִֽים׃
19
καὶ ποιήσουσιν χίμαρον ἐξ αἰγῶν ἕνα περὶ ἁμαρτίας καὶ δύο ἀμνοὺς ἐνιαυσίους εἰς θυσίαν σωτηρίου μετὰ τῶν ἄρτων τοῦ πρωτογενήματος ·
19
Faciétis et hircum pro peccáto, duósque agnos annículos hóstias pacificórum.
19
ועשׂיתם שׂעיר־עזים אחד לחטאת ושׁני כבשׂים בני שׁנה לזבח השׁלמים
19
Then ye shall sacrifice one kid of the goats for a sin offering, and two lambs of the first year for a sacrifice of peace offerings.
19
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
ועשיתם שעיר־עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני ]שנה לזבח שלמים ׃
20
וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכּוּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵֽן׃
20
καὶ ἐπιθήσει αὐτὰ ὁ ἱερεὺς μετὰ τῶν ἄρτων τοῦ πρωτογενήματος ἐπίθεμα ἔναντι Κυρίου μετὰ τῶν δύο ἀμνῶν · ἅγια ἔσονται τῷ κυρίῳ · τῷ ἱερεῖ τῷ προσφέροντι αὐτά, αὐτῷ ἔσται.
20
Cumque eleváverit eos sacérdos cum pánibus primitiárum coram Dómino, cedent in usum eius.
20
והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על־שׁני הכבשׂים קדשׁ יהיו ליהוה לכהן
20
And the priest shall wave them with the bread of the firstfruits [for] a wave offering before the LORD, with the two lambs: they shall be holy to the LORD for the priest.
20
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
ו?ה##נ#?י#?ף## ה##[כהן את׳ם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על־שני כ]ב##שים קדש יהיו ל#י?ה##ו#?[ה לכהן ׃
21
וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכָל מוֹשְׁבֹ֥תֵי־כֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃
21
καὶ καλέσετε ταύτην τὴν ἡμέραν κλητήν · ἁγία ἔσται ὑμῖν, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε ἐν αὐτῇ · νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ τῇ κατοικίᾳ ὑμῶν.
21
Et vocábitis hunc diem celebérrimum, atque sanctíssimum: omne opus servíle non faciétis in eo. Legítimum sempitérnum erit in cunctis habitáculis, et generatiónibus vestris.
21
וקראתם בעצם היום הזה מקרא־קדשׁ יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשׂו חקות עולם בכל מושׁבתיכם לדרתיכם
21
And ye shall proclaim on the selfsame day, [that] it may be an holy convocation unto you: ye shall do no servile work [therein: it shall be] a statute for ever in all your dwellings throughout your generations.
21
4Q24 · f9ii+11ii+18_20i
וקראתם בעצם היום הזה מקרא־קדש יהיה ל׳כם כל־מ]לאכ#ת עבודה לא [תעשו חקת עולם בכל מושבתי׳כם לדרתי׳כם ׃
22
וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא־תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס
22
Καὶ ὅταν θερίζητε τὸν θερισμὸν τῆς γῆς ὑμῶν, οὐ συντελέσετε τὸ λοιπὸν τοῦ θερισμοῦ τοῦ ἀγροῦ σου ἐν τῷ θερίζειν σε, καὶ τὰ ἀποπίπτοντα τοῦ θερισμοῦ σου οὐ συλλέξεις · τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ ὑπολείψῃ αὐτό · ἐγὼ Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
22
Postquam autem messuéritis ségetem terræ vestræ, non secábitis eam usque ad solum, nec remanéntes spicas colligétis: sed paupéribus et peregrínis dimittétis eas. Ego sum Dóminus Deus vester.
22
ובקצירכם את־קציר ארצכם לא־תכלה פאת שׂדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם
22
And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not make clean riddance of the corners of thy field when thou reapest, neither shalt thou gather any gleaning of thy harvest: thou shalt leave them unto the poor, and to the stranger: I [am] the LORD your God.
22
11Q1 · 2
[בקצר׳כ ולקט קצי]ר#׳כ#[ לא ]תלקט#[ לעני ולגר תעזב א]ת#׳מ#[ א]נ?י?[ ]י?ה#[וה] [אל]ה#י׳כ#מ# ׃
23
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
23
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
23
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
23
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
23
And the LORD spake unto Moses, saying,
23
11Q1 · 2
וידבר יהו?ה אל־משה לאמר ׃
24
דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ׃
24
Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ λέγων Τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου μιᾷ τοῦ μηνὸς ἔσται ὑμῖν ἀνάπαυσις, μνημόσυνον σαλπίγγων, κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν ·
24
Lóquere fíliis Israel: Mense séptimo, prima die mensis, erit vobis sábbatum, memoriále, clangéntibus tubis, et vocábitur sanctum:
24
דבר אל־בני ישׂראל לאמר בחדשׁ השׁביעי באחד לחדשׁ יהיה לכם שׁבתון זכרון תרועה מקרא־קדשׁ
24
Speak unto the children of Israel, saying, In the seventh month, in the first [day] of the month, shall ye have a sabbath, a memorial of blowing of trumpets, an holy convocation.
24
11Q1 · 2
דבר אל־בני ישראל לאמר בחדש השב עי באחד ל#חדש יהיה ל׳כמ שבתונ זכרונ תרועה מקרא־קדש ׃
25
כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ס
25
πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε, καὶ προσάξετε ὁλοκαύτωμα Κυρίῳ.
25
omne opus servíle non faciétis in eo, et offerétis holocáustum Dómino.
25
כל־מלאכת עבדה לא תעשׂו והקרבתם אשׁה ליהוה
25
Ye shall do no servile work [therein]: but ye shall offer an offering made by fire unto the LORD.
25
11Q1 · 2
כלמלאכת עבדה לא תעשו והקר#בתמ אשה ליהוה ׃
26
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
26
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
26
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
26
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
26
And the LORD spake unto Moses, saying,
26
11Q1 · 2
וידבר יהו?ה אל־משה לאמר ׃
27
אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת נַפְשֹׁתֵי־כֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃
27
Καὶ τῇ δεκάτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου τούτου ἡμέρα ἐξιλασμοῦ, κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν · καὶ ταπεινώσετε τὰς ψυχὰς ὑμῶν, καὶ προσάξετε ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ.
27
Décimo die mensis huius séptimi, dies expiatiónum erit celebérrimus, et vocábitur sanctus: affligetísque ánimas vestras in eo, et offerétis holocáustum Dómino.
27
אך בעשׂור לחדשׁ השׁביעי הזה יום כפורים הוא מקרא־קדשׁ יהיה לכם ועניתם את נפשׁתיכם והקרבתם אשׁה ליהוה
27
Also on the tenth [day] of this seventh month [there shall be] a day of atonement: it shall be an holy convocation unto you; and ye shall afflict your souls, and offer an offering made by fire unto the LORD.
27
11Q1 · 2
א#כ בעשור לחדש השבעי הזה יומ הכ#פרימ הו?א מקרא־קדש יהיה ל׳כ#מ# ועניתמ את[ ]נ?פשתי׳כמ והקרב תמ[ ]א#ש#ה ל#י?הוה ׃
28
וְכָל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
28
πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ · ἔστιν γὰρ ἡμέρα ἐξιλασμοῦ αὕτη ὑμῖν, ἐξιλάσασθαι περὶ ὑμῶν ἔναντι Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν.
28
Omne opus servíle non faciétis in témpore diéi huius: quia dies propitiatiónis est, ut propitiétur vobis Dóminus Deus vester.
28
וכל־מלאכה לא תעשׂו בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם
28
And ye shall do no work in that same day: for it [is] a day of atonement, to make an atonement for you before the LORD your God.
28
11Q1 · 2
וכל־מלאכה# לא ת#עש#ו בע#צמ היומ הזה כי יו [מכפר]ימ הוא#[ ]לכפר עלי׳כמ לפ#[ני ]י?ה#[ו]ה אלהי׳כ#מ ׃
29
כִּ֤י כָל הַ־נֶּ֨פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְנִכְרְתָ֖ה מֵֽעַמֶּֽיהָ׃
29
πᾶσα ψυχὴ ἥτις μὴ ταπεινωθήσεται ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐξολεθρευθήσεται ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.
29
Omnis ánima, quæ afflícta non fúerit die hac, períbit de pópulis suis:
29
כי כל הנפשׁ אשׁר לא־תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה
29
For whatsoever soul [it be] that shall not be afflicted in that same day, he shall be cut off from among his people.
29
11Q1 · 2
כי כל הנפש אשר# ׃
30
וְכָל הַ־נֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר תַּעֲשֶׂה֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֛י אֶת הַ־נֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
30
καὶ πᾶσα ψυχὴ ἥτις ποιήσει ἔργον ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ, ἀπολεῖται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.
30
et quæ óperis quíppiam fécerit, delébo eam de pópulo suo.
30
וכל הנפשׁ אשׁר תעשׂה כל־מלאכה בעצם היום הזה ואבדתי את הנפשׁ ההיא מקרב עמיה
30
And whatsoever soul [it be] that doeth any work in that same day, the same soul will I destroy from among his people.
30
[not available]
31
כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃
31
πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε · νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσαις κατοικίαις ὑμῶν.
31
Nihil ergo óperis faciétis in eo: legítimum sempitérnum erit vobis in cunctis generatiónibus, et habitatiónibus vestris.
31
וכל־מלאכה לא תעשׂו חקות עולם לדרתיכם בכל מושׁבתיכם
31
Ye shall do no manner of work: [it shall be] a statute for ever throughout your generations in all your dwellings.
31
[not available]
32
שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת נַפְשֹׁתֵי־כֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃ פ
32
σάββατα σαββάτων ἔσται ὑμῖν, καὶ ταπεινώσετε τὰς ψυχὰς ὑμῶν · ἀπὸ ἐνάτης τοῦ μηνὸς ἀπὸ ἑσπέρας ἕως ἑσπέρας σαββατιεῖτε τὰ σάββατα ὑμῶν.
32
Sábbatum requietiónis est, et affligétis ánimas vestras die nono mensis: a véspera usque ad vésperam celebrábitis sábbata vestra.
32
שׁבת שׁבתון הוא לכם ועניתם את נפשׁתיכם בתשׁעה לחדשׁ בערב מערב עד־ערב תשׁביתו שׁבתכם
32
It [shall be] unto you a sabbath of rest, and ye shall afflict your souls: in the ninth [day] of the month at even, from even unto even, shall ye celebrate your sabbath.
32
[not available]
33
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
33
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
33
Et locútus est Dóminus ad Móysen, dicens:
33
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
33
And the LORD spake unto Moses, saying,
33
[not available]
34
דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃
34
Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ λέγων Τῇ πεντεκαιδεκάτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου τούτου ἑορτὴ σκηνῶν ἑπτὰ ἡμέρας τῷ κυρίῳ.
34
Lóquere fíliis Israel: A quintodécimo die mensis huius séptimi, erunt fériæ tabernaculórum septem diébus Dómino.
34
דבר אל־בני ישׂראל לאמר בחמשׁה עשׂר יום לחדשׁ השׁביעי הזה חג הסכות שׁבעת ימים ליהוה
34
Speak unto the children of Israel, saying, The fifteenth day of this seventh month [shall be] the feast of tabernacles [for] seven days unto the LORD.
34
[not available]
35
בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
35
καὶ ἡ ἡμέρα ἡ πρώτη κλητὴ ἁγία, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε.
35
Dies primus vocábitur celebérrimus atque sanctíssimus: omne opus servíle non faciétis in eo.
35
ביום הראישׁון מקרא־קדשׁ כל־מלאכת עבדה לא תעשׂו
35
On the first day [shall be] an holy convocation: ye shall do no servile work [therein].
35
[not available]
36
שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
36
ἑπτὰ ἡμέρας προσάξετε ὁλοκαυτώματα τῷ κυρίῳ · καὶ ἡ ἡμέρα ἡ ὀγδόη ἁγία κλητὴ ἔσται ὑμῖν, καὶ προσάξετε ὁλοκαυτώματα Κυρίῳ · ἐξόδιόν ἐστιν, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε.
36
Et septem diébus offerétis holocáusta Dómino. Dies quoque octávus erit celebérrimus, atque sanctíssimus, et offerétis holocáustum Dómino: est enim cœtus atque colléctæ: omne opus servíle non faciétis in eo.
36
שׁבעת ימים תקריבו אשׁה ליהוה וביום השׁמיני מקרא־קדשׁ יהיה לכם והקרבתם אשׁה ליהוה עצרת היא וכל־מלאכת עבדה לא תעשׂו
36
Seven days ye shall offer an offering made by fire unto the LORD: on the eighth day shall be an holy convocation unto you; and ye shall offer an offering made by fire unto the LORD: it [is] a solemn assembly; [and] ye shall do no servile work [therein].
36
[not available]
37
אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַיהוָ֗ה עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
37
αὗται αἱ ἑορταὶ Κυρὶῳ ἃς καλέσετε κλητὰς ἁγίας, ὥστε προσενέγκαι καρπώματα τῷ κυρίῳ, ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας αὐτῶν καὶ σπονδὰς αὐτῶν τὸ καθ᾽ ἡμέραν εἰς ἡμέραν ·
37
Hæ sunt fériæ Dómini, quas vocábitis celebérrimas atque sanctíssimas, offeretísque in eis oblatiónes Dómino, holocáusta et libaménta iuxta ritum uniuscuiúsque diéi:
37
אלה מועדי יהוה אשׁר־תקראו אתם מקראי קדשׁ להקריב אשׁה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר־יום ביומו
37
These [are] the feasts of the LORD, which ye shall proclaim [to be] holy convocations, to offer an offering made by fire unto the LORD, a burnt offering, and a meat offering, a sacrifice, and drink offerings, every thing upon his day:
37
[not available]
38
מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְּהוָ֑ה וּמִלְּבַ֣ד מַתְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם וּמִלְּבַ֤ד כָּל נִדְרֵי־כֶם֙ וּמִלְּבַד֙ כָּל נִדְב֣וֹתֵי־כֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַיהוָֽה׃
38
πλὴν τῶν σαββάτων Κυρίου καὶ πλὴν τῶν δομάτων ὑμῶν καὶ πλὴν πασῶν τῶν εὐχῶν ὑμῶν καὶ πλὴν τῶν ἑκουσίων ὑμῶν ἃ ἂν δῶτε τῷ κυρίῳ.
38
excéptis sábbatis Dómini, donísque vestris, et quæ offerétis ex voto, vel quæ sponte tribuétis Dómino.
38
מלבד שׁבתות יהוה ומלבד כל מתנתיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשׁר תתנו ליהוה
38
Beside the sabbaths of the LORD, and beside your gifts, and beside all your vows, and beside all your freewill offerings, which ye give unto the LORD.
38
Arugleviticus · fA
[ומל]ב#ד כל נדרי׳כם ו[מלבד כל נדבותי׳כם] [אשר ת]תנו ליהוה ׃
39
אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃
39
Καὶ ἐν τῇ πεντεκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου τούτου, ὅταν συντελέσητε τὰ γενήματα τῆς γῆς, ἑορτάσατε τῷ κυρίῳ ζ᾽ ἡμέρας · τῇ ἡμέρᾳ τῇ πρώτῃ ἀνάπαυσις, καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ ἀνάπαυσις.
39
A quintodécimo ergo die mensis séptimi, quando congregavéritis omnes fructus terræ vestræ, celebrábitis férias Dómini septem diébus: die primo et die octávo erit sábbatum, id est, réquies.
39
אך בחמשׁה עשׂר יום לחדשׁ השׁביעי באספכם את־תבואת הארץ תחגו את־חג־יהוה שׁבעת ימים ביום הראישׁון שׁבתון וביום השׁמיני שׁבתון
39
Also in the fifteenth day of the seventh month, when ye have gathered in the fruit of the land, ye shall keep a feast unto the LORD seven days: on the first day [shall be] a sabbath, and on the eighth day [shall be] a sabbath.
39
Arugleviticus · fA
א##[ך בחמשה עשר] [יום לחדש] ה#שביע[י באספ׳כם את־תבואת] [הארץ תחוגו א]ת#־ח#[ג־יהוה שבעת ימים] ׃
40
וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
40
καὶ λήμψεσθε τῇ πρώτῃ καρπὸν ξύλου ὡραῖον καὶ κάλλυνθρα φοινίκων καὶ κλάδους ξύλου δασεῖς καὶ ἰτέας καὶ ἄγνου κλάδους ἐκ χειμάρρου, εὐφρανθῆναι ἔναντι Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἑπτὰ ἡμέρας τοῦ ἐνιαυτοῦ ·
40
Sumetísque vobis die primo fructus árboris pulchérrimæ, spatulásque palmárum, et ramos ligni densárum fróndium, et sálices de torrénte, et lætabímini coram Dómino Deo vestro.
40
ולקחתם לכם ביום הראישׁון פרי עץ הדר כפות תמרים וענפי עץ עבות וערבי־נחל ושׂמחתם לפני יהוה אלהיכם שׁבעת ימים
40
And ye shall take you on the first day the boughs of goodly trees, branches of palm trees, and the boughs of thick trees, and willows of the brook; and ye shall rejoice before the LORD your God seven days.
40
4Q24 · f21
ε ולק]ח#ת##[ם ל׳כם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ־עבת וערבי]־[נחל וש]מחתם ל##[פני יהוה אלהי׳כם שבעת ימים ׃
41
וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ׃
41
νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν. ἐν τῷ μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ ἑορτάσετε αὐτήν ·
41
Celebrabitísque solemnitátem eius septem diébus per annum: legítimum sempitérnum erit in generatiónibus vestris. Mense séptimo festa celebrábitis,
41
וחגתם אתו חג ליהוה שׁבעת ימים בשׁנה חקות עולם לדרתיכם בחדשׁ השׁביעי תחגו אתו
41
And ye shall keep it a feast unto the LORD seven days in the year. [It shall be] a statute for ever in your generations: ye shall celebrate it in the seventh month.
41
Arugleviticus · fB+Ci
[ימים בשנה חקת עולם] לד#רתי׳כם [בחדש] [השביעי תחגו את׳ו ׃ וחגתם את׳ו חג ל]יה#וה שבעת#
42
בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כָּל הָֽ־אֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃
42
ἐν σκηναῖς κατοικήσετε ἑπτὰ ἡμέρας, πᾶς ὁ αὐτόχθων ἐν Ἰσραὴλ κατοικήσει ἐν σκηναῖς ·
42
et habitábitis in umbráculis septem diébus: omnis qui de génere est Israel, manébit in tabernáculis:
42
בסכות תשׁבו שׁבעת ימים כל האזרח בישׂראל ישׁב בסכות
42
Ye shall dwell in booths seven days; all that are Israelites born shall dwell in booths:
42
Arugleviticus · fB+Ci
בסכת] תשבו שב[עת] [ימים כל האזרח בישראל] י?שבו ב#סכות ׃
43
לְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֨בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
43
ὅπως ἴδωσιν αἱ γενεαὶ ὑμῶν ὅτι ἐν σκηναῖς κατοίκισα τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν με αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου. ἐγὼ Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
43
ut discant pósteri vestri quod in tabernáculis habitáre fécerim fílios Israel, cum edúcerem eos de terra Ægýpti. Ego Dóminus Deus vester.
43
למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושׁבתי את־בני ישׂראל בהוצאי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
43
That your generations may know that I made the children of Israel to dwell in booths, when I brought them out of the land of Egypt: I [am] the LORD your God.
43
Arugleviticus · fB+Ci
[למען ידעו דרתי׳כם כי בסכ]ו?ת הושבתי [את־בני ישראל בהוציא׳י אות׳ם] מארץ [מצרים אני יהוה אלהי׳כם ׃
44
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶת־מֹעֲדֵ֖י יְהוָ֑ה אֶל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
44
καὶ ἐλάλησεν Μωυσῆς τὰς ἑορτὰς Κυρίου τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ.
44
Locutúsque est Móyses super solemnitátibus Dómini ad fílios Israel.
44
וידבר משׁה את מועדי יהוה אל־בני ישׂראל
44
And Moses declared unto the children of Israel the feasts of the LORD.
44
Arugleviticus · fB+Ci
וידבר] מ#שה ׃
