THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
1
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων
1
Et locútus est Dóminus ad Móysen, dicens:
1
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
1
And the LORD spake unto Moses, saying,
1
4Q24 · f20ii+22_25
[וידבר יהוה אל־משה לאמר ׃
2
צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
2
Ἔντειλαι τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ, καὶ λαβέτωσάν μοι ἔλαιον ἐλάινον καθαρὸν κεκομμένον εἰς φῶς, καῦσαι λύχνον διὰ παντὸς
2
Prǽcipe fíliis Israel, ut áfferant tibi óleum de olívis puríssimum, ac lúcidum, ad concinnándas lucérnas iúgiter,
2
צוי את־בני ישׂראל ויקחו אליך שׁמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד
2
Command the children of Israel, that they bring unto thee pure oil olive beaten for the light, to cause the lamps to burn continually.
2
4Q24 · f20ii+22_25
צו את־]ב##נ?י#? ישראל [ויקחו אלי׳ך שמן זית זך כתית למאור] [להעלת נר תמיד ׃
3
מִחוּץ֩ לְפָרֹ֨כֶת הָעֵדֻ֜ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵעֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃
3
ἔξωθεν τοῦ καταπετάσματος ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου · καύσουσιν αὐτὸν Ἀαρὼν καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἀπὸ ἑσπέρας ἕως πρωὶ ἐνώπιον Κυρίου ἐνδελεχῶς · νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν.
3
extra velum testimónii in tabernáculo fœ́deris. Ponétque eas Aaron a véspere usque ad mane coram Dómino, cultu ritúque perpétuo in generatiónibus vestris.
3
מחוץ לפרכת העדות באהל מועד יערך אתו אהרן ובניו מערב עד־בקר לפני יהוה תמיד חקות עולם לדרתיכם
3
Without the vail of the testimony, in the tabernacle of the congregation, shall Aaron order it from the evening unto the morning before the LORD continually: [it shall be] a statute for ever in your generations.
3
4Q24 · f20ii+22_25
מחוץ לפרכת העדת ]ב#אהל [מועד יערך את׳ו אהרן מער]ב עד[־בקר] [לפני יהוה תמיד חקת עולם לד]ר#תי׳כ#ם ׃
4
עַ֚ל הַמְּנֹרָ֣ה הַטְּהֹרָ֔ה יַעֲרֹ֖ךְ אֶת הַ־נֵּר֑וֹת לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃ פ
4
ἐπὶ τῆς λυχνίας τῆς καθαρᾶς καύσετε τοὺς λύχνους ἔναντι Κυρίου ἕως τὸ πρωί.
4
Super candelábrum mundíssimum ponéntur semper in conspéctu Dómini.
4
על המנורה הטהרה יעריך את הנרות לפני יהוה עד בקר
4
He shall order the lamps upon the pure candlestick before the LORD continually.
4
4Q24 · f20ii+22_25
[יהוה תמיד ׃ ע#[ל המנרה הטהרה יערך א]ת הנרו?ת# לפנ?י?
5
וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֔לֶת וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה חַלּ֑וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃
5
καὶ λήμψεσθε σεμίδαλιν καὶ ποιήσετε αὐτὴν δώδεκα ἄρτους, δύο δεκάτων ἔσται ὁ ἄρτος ὁ εἷς ·
5
Accípies quoque símilam, et coques ex ea duódecim panes, qui sínguli habébunt duas décimas:
5
ולקחת סלת ואפית אתה שׁתים עשׂרה חלות שׁני עשׂרנים יהיה החלה האחת
5
And thou shalt take fine flour, and bake twelve cakes thereof: two tenth deals shall be in one cake.
5
4Q24 · f20ii+22_25
ולקחת סלת ואפ]ית את׳[ה ]ש##[תים עשרה חלות שני עש]ר#ו?נ#?[י]ם יהיה [החלה האחת ׃
6
וְשַׂמְתָּ֥ אוֹתָ֛ם שְׁתַּ֥יִם מַֽעֲרָכ֖וֹת שֵׁ֣שׁ הַֽמַּעֲרָ֑כֶת עַ֛ל הַשֻּׁלְחָ֥ן הַטָּהֹ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
6
καὶ ἐπιθήσετε αὐτοὺς δύο θέματα, ἓξ ἄρτους τὸ ἓν θέμα, ἐπὶ τὴν τράπεζαν τὴν καθαρὰν ἔναντι Κυρίου.
6
quorum senos altrínsecus super mensam puríssimam coram Dómino státues:
6
ושׂמת אתם שׁתי מערכות שׁשׁ המערכת על השׁלחן הטהור לפני יהוה
6
And thou shalt set them in two rows, six on a row, upon the pure table before the LORD.
6
4Q24 · f20ii+22_25
ושמת אות׳ם שתים ]מ#ערכו?ת# ש##[ש המערכת על השלחן הט]ה##ר## לפ#ני יהוה ׃
7
וְנָתַתָּ֥ עַל הַֽ־מַּעֲרֶ֖כֶת לְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה וְהָיְתָ֤ה לַלֶּ֨חֶם֙ לְאַזְכָּרָ֔ה אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃
7
καὶ ἐπιθήσετε ἐπὶ τὸ θέμα λίβανον καθαρὸν καὶ ἅλα, καὶ ἔσονται εἰς ἄρτους εἰς ἀνάμνησιν προκείμενα τῷ κυρίῳ.
7
et pones super eos thus lucidíssimum, ut sit panis in moniméntum oblatiónis Dómini.
7
ונתתה על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשׁה ליהוה
7
And thou shalt put pure frankincense upon [each] row, that it may be on the bread for a memorial, [even] an offering made by fire unto the LORD.
7
4Q24 · f20ii+22_25
[ונתת על המערכת לבונה זכה והי]ת##ה ללחם ל##[אזכרה אשה ליהוה ׃
8
בְּי֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת יַֽעַרְכֶ֛נּוּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִ֑יד מֵאֵ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
8
τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων προθήσεται ἔναντι Κυρίου διὰ παντός, ἐνώπιον τῶν υἱῶν Ἰσραήλ διαθήκην αἰώνιον.
8
Per síngula sábbata mutabúntur coram Dómino suscépti a fíliis Israel fœ́dere sempitérno:
8
ביום השׁבת ביום השׁבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני־ישׂראל ברית עולם
8
Every sabbath he shall set it in order before the LORD continually, [being taken] from the children of Israel by an everlasting covenant.
8
11Q1 · 3
[בני־ישראל ]ברי[ת עולמ ׃
9
וְהָֽיְתָה֙ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֔יו וַאֲכָלֻ֖הוּ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֑שׁ כִּ֡י קֹדֶשׁ֩ קָֽדָשִׁ֨ים ה֥וּא ל֛וֹ מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָ֖ה חָק־עוֹלָֽם׃ ס
9
καὶ ἔσται Ἀαρὼν καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ, καὶ φάγονται αὐτὰ ἐν τόπῳ ἁγίῳ · ἔστιν γὰρ ἅγια τῶν ἁγίων τοῦτο αὐτῶν ἀπὸ τῶν θυσιαζομένων τῷ κυρίῳ, νόμιμον αἰώνιον.
9
erúntque Aaron et filiórum eius, ut cómedant eos in loco sancto: quia Sanctum sanctórum est de sacrifíciis Dómini iure perpétuo.
9
והיתה לאהרן ולבניו ואכלוה במקום קדושׁ כי קדשׁ קדשׁים היא לו מאשׁי יהוה חק־עולם
9
And it shall be Aaron ’s and his sons ’; and they shall eat it in the holy place: for it [is] most holy unto him of the offerings of the LORD made by fire by a perpetual statute.
9
11Q1 · 3
]וה#י?[תה לאה]רנ[ ולבני׳]ו וא[כל] ׳הו? במ#קומ קדוש כי קדש קדשי?מ# ה#ו?א ל׳ו מאשי יהו החק עולמ ׃
10
וַיֵּצֵא֙ בֶּן־אִשָּׁ֣ה יִשְׂרְאֵלִ֔ית וְהוּא֙ בֶּן־אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּנָּצוּ֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִ֔ית וְאִ֖ישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִֽי׃
10
Καὶ ἐξῆλθεν υἱὸς γυναικὸς Ἰσραηλείτιδος, καὶ οὗτος ἦν υἱὸς Αἰγυπτίου ἐν τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ. καὶ ἐμαχέσαντο ἐν τῇ παρεμβολῇ ὁ ἐκ τῆς Ἰσραηλείτιδος καὶ ὁ ἄνθρωπος ὁ Ἰσραηλείτης,
10
Ecce autem egréssus fílius mulíeris Israelítidis, quem pepérerat de viro Ægýptio inter fílios Israel, iurgátus est in castris cum viro Israelíta.
10
ויצא בן־אשׁה ישׂראלית והוא בן־אישׁ מצרי בתוך בני ישׂראל וינצו במחנה בן הישׂראלית ואישׁ ישׂראלי
10
And the son of an Israelitish woman, whose father [was] an Egyptian, went out among the children of Israel: and this son of the Israelitish [woman] and a man of Israel strove together in the camp;
10
11Q1 · 3
ויצא בנ אשה ישראלית ו?הוא בנ איש מצרי בתוכ בני יש ראל וינצו במחנה בנ הישראלית והאיש הישראלי ׃
11
וַ֠יִּקֹּב בֶּן הָֽ־אִשָּׁ֨ה הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית אֶת הַ־שֵּׁם֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה וְשֵׁ֥ם אִמּ֛וֹ שְׁלֹמִ֥ית בַּת־דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן׃
11
καὶ ἐπονομάσας ὁ υἱὸς τῆς γυναικὸς τῆς Ἰσραηλείτιδος τὸ ὄνομα κατηράσατο. καὶ ἤγαγον αὐτοὺς πρὸς Μωυσῆν · καὶ τὸ ὄνομα τῆς μητρὸς αὐτοῦ Σαλωμεὶθ θυγάτηρ Δαβρεὶ ἐκ τῆς φυλῆς Δάν.
11
Cumque blasphemásset nomen, et maledixísset ei, addúctus est ad Móysen. ( Vocabátur autem mater eius Salúmith, fília Dabri de tribu Dan. )
11
ויקב בן האשׁה הישׂראלית את השׁם ויקלל ויביאו אתו אל־משׁה ושׁם אמו שׁלומית בת־דברי למטה־דן
11
And the Israelitish woman ’s son blasphemed the name [of the LORD], and cursed. And they brought him unto Moses: ( and his mother ’s name [was] Shelomith, the daughter of Dibri, of the tribe of Dan: )
11
11Q1 · 3
ויקב בנ האשה הישראלית את השמ ויקלל ויביאו את׳ו א למשה ושמ אמ׳ו שלמית בת־דברי למטה דנ ׃
12
וַיַּנִּיחֻ֖הוּ בַּמִּשְׁמָ֑ר לִפְרֹ֥שׁ לָהֶ֖ם עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃ פ
12
καὶ ἀπέθεντο αὐτὸν εἰς φυλακήν, διακρῖναι αὐτὸν διὰ προστάγματος Κυρίου.
12
Miserúntque eum in cárcerem, donec nossent quid iubéret Dóminus.
12
ויניחהו במשׁמר לפרשׁ להם על־פי יהוה
12
And they put him in ward, that the mind of the LORD might be shewed them.
12
11Q1 · 3
ויניחו א ת׳ו במשמר לפרש ל׳המ על־פ#י יהוה ׃
13
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
13
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων
13
Qui locútus est ad Móysen,
13
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
13
And the LORD spake unto Moses, saying,
13
11Q1 · 3
וידבר# יהוה אל־משה לאמר# ׃
14
הוֹצֵ֣א אֶת הַֽ־מְקַלֵּ֗ל אֶל מִ־חוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְסָמְכ֧וּ כָֽל הַ־שֹּׁמְעִ֛ים אֶת יְדֵי־הֶ֖ם עַל רֹאשׁ֑־וֹ וְרָגְמ֥וּ אֹת֖וֹ כָּל הָ־עֵדָֽה׃
14
Ἐξάγαγε τὸν καταρασάμενον ἔξω τῆς παρεμβολῆς, καὶ ἐπιθήσουσιν πάντες οἱ ἀκούσαντες τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὸν πᾶσα ἡ συναγωγή.
14
dicens: Educ blasphémum extra castra, et ponant omnes qui audiérunt, manus suas super caput eius, et lápidet eum pópulus univérsus.
14
הוציא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השׁמעים את ידיהם על ראשׁו ורגמו אתו כל העדה
14
Bring forth him that hath cursed without the camp; and let all that heard [him] lay their hands upon his head, and let all the congregation stone him.
14
11Q1 · 3
הציאו את# המקלל אל# מחוצ ׃
15
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי־יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ׃
15
καὶ τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ λάλησον καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἄνθρωπος ὃς ἐὰν καταράσηται θεόν, ἁμαρτίαν λήμψεται,
15
Et ad fílios Israel loquéris: Homo, qui maledíxerit Deo suo, portábit peccátum suum:
15
ואל־בני ישׂראל תדבר לאמר אישׁ אישׁ כי־יקלל אלהיו ונשׂא חטאו
15
And thou shalt speak unto the children of Israel, saying, Whosoever curseth his God shall bear his sin.
15
4Q24 · f20ii+22_25
ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי־יקלל אלהי׳ו ונשא חטא׳ו ׃
16
וְנֹקֵ֤ב שֵׁם־יְהוָה֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת רָג֥וֹם יִרְגְּמוּ ב֖־וֹ כָּל הָ־עֵדָ֑ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח בְּנָקְבוֹ־שֵׁ֖ם יוּמָֽת׃
16
ὀνομάζων δὲ τὸ ὄνομα Κυρίου θανάτῳ θανατούσθω · λίθοις λιθοβολείτω αὐτὸν πᾶσα συναγωγὴ Ἰσραήλ · ἐάν τε προσήλυτος ἐάν τε αὐτόχθων, ἐν τῷ ὀνομάσαι αὐτὸν τὸ ὄνομα Κυρίου τελευτάτω.
16
et qui blasphemáverit nomen Dómini, morte moriátur: lapídibus ópprimet eum omnis multitúdo, sive ille civis, sive peregrínus fúerit. Qui blasphemáverit nomen Dómini, morte moriátur.
16
ונקב שׁם־יהוה מות יומת רגם ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו השׁם יומת
16
And he that blasphemeth the name of the LORD, he shall surely be put to death, [and] all the congregation shall certainly stone him: as well the stranger, as he that is born in the land, when he blasphemeth the name [of the LORD], shall be put to death.
16
4Q24 · f20ii+22_25
ונקב## ש##ם##־י#?ה##ו#?ה## מ#ו#?ת## י#?[ו]מ##ת##[ רגום ירגמו ב׳ו כל העדה כגר כאזרח בנקב׳ו שם יומת ׃
17
וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יַכֶּ֖ה כָּל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם מ֖וֹת יוּמָֽת׃
17
καὶ ἄνθρωπος ὃς ἂν πατάξῃ ψυχὴν ἀνθρώπου, καὶ ἀποθάνῃ, θανάτῳ θανατούσθω.
17
Qui percússerit, et occíderit hóminem, morte moriátur.
17
ואישׁ כי יכה כל־נפשׁ אדם מות יומת
17
And he that killeth any man shall surely be put to death.
17
4Q24 · f20ii+22_25
ואיש כי] יכה [כל־נפ]ש## א##ד##ם##[ מו]ת##[ יו]מ##ת##[ ׃
18
וּמַכֵּ֥ה נֶֽפֶשׁ־בְּהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃
18
καὶ ὃς ἂν πατάξῃ κτῆνος, καὶ ἀποθάνῃ, ἀποτισάτω ψυχὴν ἀντὶ ψυχῆς.
18
Qui percússerit ánimal, reddet vicárium, id est, ánimam pro ánima.
18
ומכה נפשׁ־בהמה ישׁלמנה נפשׁ תחת נפשׁ
18
And he that killeth a beast shall make it good; beast for beast.
18
4Q24 · f20ii+22_25
ומכה נפש־בהמה ישלמ׳נה נפש תחת נפש ׃
19
וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יִתֵּ֥ן מ֖וּם בַּעֲמִית֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה כֵּ֖ן יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃
19
καὶ ἐάν τις δῷ μῶμον τῷ πλησίον, ὡς ἐποίησεν αὐτῷ, ὡσαύτως ἀντιποιηθήσεται αὐτῷ ·
19
Qui irrogáverit máculam cuílibet cívium suórum: sicut fecit, sic fiet ei:
19
ואישׁ כי־יתן מום בעמיתו כאשׁר עשׂה כן יעשׂה לו
19
And if a man cause a blemish in his neighbour; as he hath done, so shall it be done to him;
19
4Q24 · f20ii+22_25
ואיש כי־יתן] מום בעמ##י#?ת##׳ו#? כאשר עש##ה##[ כן יעשה ל׳ו ׃
20
שֶׁ֚בֶר תַּ֣חַת שֶׁ֔בֶר עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מוּם֙ בָּֽאָדָ֔ם כֵּ֖ן יִנָּ֥תֶן בּֽוֹ׃
20
σύντριμμα ἀντὶ συντρίμματος, ὀφθαλμὸν ἀντὶ ὀφθαλμοῦ, ὀδόντα ἀντὶ ὀδόντος, καθότι ἂν δῷ μῶμον τῷ ἀνθρώπῳ, οὕτως δοθήσεται αὐτῷ.
20
fractúram pro fractúra, óculum pro óculo, dentem pro dente restítuet: qualem inflíxerit máculam, talem sustinére cogétur.
20
שׁבר תחת שׁבר עין תחת עין שׁן תחת שׁן כאשׁר יתן מום באדם כן ינתן בו
20
Breach for breach, eye for eye, tooth for tooth: as he hath caused a blemish in a man, so shall it be done to him [again].
20
4Q24 · f20ii+22_25
שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר] ית#ן מום באדם [כן ינתן ב׳ו ׃
21
וּמַכֵּ֥ה בְהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה וּמַכֵּ֥ה אָדָ֖ם יוּמָֽת׃
21
ὃς ἂν πατάξῃ ἂνθρωπον, καὶ ἀποθάνῃ, θανάτῳ θανατούσθω ·
21
Qui percússerit iuméntum, reddet áliud. Qui percússerit hóminem, puniétur.
21
ומכה בהמה ישׁלמנה ומכה אדם יומת
21
And he that killeth a beast, he shall restore it: and he that killeth a man, he shall be put to death.
21
4Q24 · f20ii+22_25
ומכה בהמה ישלמ׳נה] ומכ#ה אד#ם יו#?[מת ׃
22
מִשְׁפַּ֤ט אֶחָד֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כַּגֵּ֥ר כָּאֶזְרָ֖ח יִהְיֶ֑ה כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
22
δικαίωσις μία ἔσται τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ἐνχωρίῳ, ὅτι ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.
22
Æquum iudícium sit inter vos, sive peregrínus, sive civis peccáverit: quia ego sum Dóminus Deus vester.
22
משׁפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם
22
Ye shall have one manner of law, as well for the stranger, as for one of your own country: for I [am] the LORD your God.
22
4Q24 · f20ii+22_25
משפט אחד יהיה ל׳כם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהי׳כם ׃
23
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת הַֽ־מְקַלֵּ֗ל אֶל מִ־חוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
23
καὶ ἐλάλησεν Μωσῆς τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ, καὶ ἐξήγαγον τὸν καταρασάμενον ἔξω τῆς παρεμβολῆς καὶ ἐλιθοβόλησαν αὐτὸν ἐν λίθοις · καὶ οἱ υἱοὶ Ἰσραὴλ ἐποίησαν καθὰ συνέταξεν Κύριος τῷ Μωυσῇ.
23
Locutúsque est Móyses ad fílios Israel: et eduxérunt eum, qui blasphemáverat, extra castra, ac lapídibus opressérunt. Fecerúntque fílii Israel sicut præcéperat Dóminus Móysi.
23
וידבר משׁה אל־בני־ישׂראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני־ישׂראל עשׂו כאשׁר צוה יהוה את־משׁה
23
And Moses spake to the children of Israel, that they should bring forth him that had cursed out of the camp, and stone him with stones. And the children of Israel did as the LORD commanded Moses.
23
4Q24 · f20ii+22_25
וידבר משה [אל־בני־ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו את׳ו אבן ובני]־י?ש##[ראל עשו כאשר צוה יהוה את־משה ׃
