Leviticus 27

Hebrew (WLC)

⋮⋮

Greek (LXX)

⋮⋮

Latin (Vulgate)

⋮⋮

Samaritan (SP)

⋮⋮

English (KJV)

⋮⋮

Qumran (DSS)

⋮⋮

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:

וידבר יהוה אל־משׁה לאמר

And the LORD spake unto Moses, saying,

[not available]

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς Ὃς ἂν εὔξηται εὐχὴν ὥστε τιμὴν τῆς ψυχῆς αὐτοῦ τῷ κυρίῳ,

Lóquere fíliis Israel, et dices ad eos: Homo qui votum fécerit, et spopónderit Deo ánimam suam, sub æstimatióne dabit prétium.

דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אליהם אישׁ כי יפלא נדר בערכך נפשׁות ליהוה

Speak unto the children of Israel, and say unto them, When a man shall make a singular vow, the persons [shall be] for the LORD by thy estimation.

[not available]

וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃

ἔσται ἡ τιμὴ τοῦ ἄρσενος ἀπὸ εἰκοσαετοῦς ἕως ἑξηκονταετοῦς, ἔσται αὐτοῦ ἡ τιμὴ πεντήκοντα δίδραχμα ἀργυρίου τῷ σταθμῷ τῷ ἁγίῳ ·

Si fúerit másculus a vigésimo anno usque ad sexagésimum annum, dabit quinquagínta siclos argénti ad mensúram sanctuárii:

והיה ערכך הזכר מבן עשׂרים שׁנה ועד בן־שׁשׁים שׁנה והיה ערכך חמשׁים שׁקל כסף בשׁקל הקדשׁ

And thy estimation shall be of the male from twenty years old even unto sixty years old, even thy estimation shall be fifty shekels of silver, after the shekel of the sanctuary.

[not available]

וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל׃

τῆς δὲ θηλείας ἔσται ἡ συντίμησις τριάκοντα δίδραχμα.

si múlier, trigínta.

ואם־נקבה היא והיה ערכך שׁלשׁים שׁקל

And if it [be] a female, then thy estimation shall be thirty shekels.

[not available]

וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים׃

ἐὰν δὲ ἀπὸ πενταετοῦς ἕως εἴκοσι ἐτῶν, ἔσται ἡ τιμὴ τοῦ ἄρσενος εἴκοσι δίδραχμα, τῆς δὲ θηλείας δέκα τέσσερα δίδραχμα.

A quinto autem anno usque ad vigésimum, másculus dabit vigínti siclos: fémina, decem.

ואם מבן־חמשׁ שׁנים ועד בן־עשׂרים שׁנה והיה ערכך הזכר עשׂרים שׁקלים ולנקבה עשׂרת שׁקלים

And if [it be] from five years old even unto twenty years old, then thy estimation shall be of the male twenty shekels, and for the female ten shekels.

4Q23 · f21ii_23

[ערכ׳ך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלי]ם## ׃

וְאִ֣ם מִבֶּן־חֹ֗דֶשׁ וְעַד֙ בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר חֲמִשָּׁ֥ה שְׁקָלִ֖ים כָּ֑סֶף וְלַנְּקֵבָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים כָּֽסֶף׃

ἀπὸ δὲ μηνιαίου ἕως πενταετοῦς ἔσται ἡ τιμὴ τοῦ ἄρσενος πέντε δίδραχμα ἀργυρίου, τῆς δὲ θηλείας τρία δίδραχμα.

Ab uno mense usque ad annum quintum, pro másculo dabúntur quinque sicli: pro fémina, tres.

ואם מבן־חדשׁ ועד בן־חמשׁ שׁנים והיה ערכך הזכר חמשׁה שׁקלים כסף ולנקבה ערכך שׁלשׁת שׁקלים כסף

And if [it be] from a month old even unto five years old, then thy estimation shall be of the male five shekels of silver, and for the female thy estimation [shall be] three shekels of silver.

4Q23 · f21ii_23

ואם מב#[ן]־[חדש ועד בן־חמש שנים והיה ערכ׳ך הזכר חמשה שקלים] [כסף ולנקבה ערכ׳ך שלשת שקלים כסף ׃

וְ֠אִם מִבֶּן־שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֨עְלָה֙ אִם־זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים׃

ἐὰν δὲ ἀπὸ ἑξηκονταετῶν καὶ ἐπάνω, ἐὰν μὲν ἄρσεν ᾖ, ἔσται ἡ τιμὴ πέντε καὶ δέκα δίδραχμα ἀργυρίου, ἐὰν δὲ θήλεια, δέκα δίδραχμα.

Sexagenárius et ultra másculus dabit quíndecim siclos: fémina, decem.

ואם מבן־שׁשׁים שׁנה ומעלה אם־זכר והיה ערכך חמשׁה עשׂר שׁקל ולנקבה עשׂרת שׁקלים

And if [it be] from sixty years old and above; if [it be] a male, then thy estimation shall be fifteen shekels, and for the female ten shekels.

4Q23 · f21ii_23

ואם מבן־ששים ]ש#נ?ה##[ [ומעל׳ה אם־זכר והיה ערכ׳ך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה] שקלים[ ׃

וְאִם־מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ וְהֶֽעֱמִידוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַכֹּהֵ֔ן וְהֶעֱרִ֥יךְ אֹת֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן עַל־פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר יַעֲרִיכֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ ס

ἐὰν δὲ ταπεινὸς ᾖ τιμῇ, στήσεται ἐναντίον τοῦ ἱερέως, καὶ τιμήσεται αὐτὸν ὁ ἱερεύς · καθάπερ ἰσχύει ἡ χεὶρ τοῦ εὐξαμένου, τιμήσεται αὐτὸν ὁ ἱερεύς.

Si pauper fúerit, et æstimatiónem réddere non valébit, stabit coram sacerdóte: et quantum ille æstimáverit, et víderit eum posse réddere, tantum dabit.

ואם־מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על־פי אשׁר תשׂיג יד הנדר יעריכנו הכהן

But if he be poorer than thy estimation, then he shall present himself before the priest, and the priest shall value him; according to his ability that vowed shall the priest value him.

4Q23 · f21ii_23

[ואם־מך הוא מערכ׳ך והעמיד׳ו לפני הכהן והעריך את׳ו הכהן על־פי] [אשר תשיג י]ד## ה#נ#?ד##[ר יעריכ]׳נ#?ו#? הכה#ן#?[ ׃

וְאִם־בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מִמֶּ֛נּוּ לַיהוָ֖ה יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τῶν κτηνῶν τῶν προσφερομένων ἀπ᾽ αὐτῶν δῶρον τῷ κυρίῳ, ὃς ἂν δῷ ἀπὸ τούτων τῷ κυρίῳ, ἔσται ἅγιον.

Animal autem, quod immolári potest Dómino, si quis vóverit, sanctum erit,

ואם־בהמה אשׁר יקריב ממנה קרבן ליהוה כל אשׁר יתן ממנו ליהוה יהיה־קדשׁ

And if [it be] a beast, whereof men bring an offering unto the LORD, all that [any man] giveth of such unto the LORD shall be holy.

4Q23 · f21ii_23

ואם־בהמה אשר] יקר#[יבו] ממ׳נה ק#ר##[בן ל]י(# הוה #) כל א#[שר יתן ממ׳נו ליהוה יהיה]־קד##ש##[ ׃

לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃

οὐκ ἀλλάξει αὐτὸ καλὸν πονηρῷ οὐδὲ πονηρὸν καλῷ · ἐὰν δὲ ἀλλάσσων ἀλλάξῃ αὐτὸ κτῆνος κτήνει, ἔσται αὐτὸ καὶ τὸ ἄλλαγμα ἅγια.

et mutári non póterit, id est, nec mélius malo, nec peius bono: quod si mutáverit, et ipsum quod mutátum est, et illud pro quo mutátum est, consecrátum erit Dómino.

לא יחלפנו ולא־ימיר אתו טוב ברע או־רע בטוב ואם־המר ימיר בהמה בבהמה והיה־הוא ותמירתו יהיה־קדשׁ

He shall not alter it, nor change it, a good for a bad, or a bad for a good: and if he shall at all change beast for beast, then it and the exchange thereof shall be holy.

4Q23 · f21ii_23

ל]א##[ ]י#?חליפ׳נו [ולא־]ימיר את׳ו#?[ טוב ברע או־רע בטוב ואם]־המר# י?מ#י?ר בהמה##[ בבהמה והיה־הוא ותמורת׳ו יהיה־קדש ׃

וְאִם֙ כָּל־בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹא־יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה וְהֶֽעֱמִ֥יד אֶת הַ־בְּהֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃

ἐὰν δὲ πᾶν κτῆνος ἀκάθαρτον, ἀφ᾽ ὧν οὐ προσφέρεται ἀπ᾽ αὐτῶν δῶρον τῷ κυρίῳ, στήσει τὸ κτῆνος ἔναντι τοῦ ἱερέως ·

Animal immúndum, quod immolári Dómino non potest, si quis vóverit, adducétur ante sacerdótem:

ואם כל־בהמה טמאה אשׁר לא יקריב ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן

And if [it be] any unclean beast, of which they do not offer a sacrifice unto the LORD, then he shall present the beast before the priest:

11Q1 · 6

הוה וה[ע]מ#יד את ה[ב]המה[ ]לפ#נ?י?[ ]הכהנ ׃

וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃

καὶ τιμήσεται αὐτὸ ὁ ἱερεὺς ἀνὰ μέσον καλοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πονηροῦ · καὶ καθότι ἂν τιμηθήσεται ὁ ἱερεύς, οὕτως στήσεται.

qui iúdicans utrum bonum an malum sit, státuet prétium.

והעריך הכהן אתו בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה

And the priest shall value it, whether it be good or bad: as thou valuest it, [who art] the priest, so shall it be.

11Q1 · 6

וה[ער]יכ[ ]ה#כ#ה#נ?[ ]את׳ה[ ]בינ טוב#[ ]וב#ינ[ רע כערכ׳כ הכהנ כנ יהיה ׃

וְאִם־גָּאֹ֖ל יִגְאָלֶ֑נָּה וְיָסַ֥ף חֲמִישִׁת֖וֹ עַל עֶרְכֶּֽ־ךָ׃

ἐὰν δὲ λυτρούμενος λυτρώσηται αὐτόν, προσθήσει τὸ ἐπίπεμπτον πρὸς τὴν τιμὴν αὐτοῦ.

Quod si dare volúerit is qui offert, addet supra æstimatiónem quintam partem.

ואם־גאל יגאלנו ויסף חמישׁתו על ערכך

But if he will at all redeem it, then he shall add a fifth [part] thereof unto thy estimation.

11Q1 · 6

ואמ גאל יגאל׳נו ויספ חמישית׳ו על ערכ׳כ ׃

וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְדִּ֨שׁ אֶת בֵּית֥־וֹ קֹ֨דֶשׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהֶעֱרִיכוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כַּאֲשֶׁ֨ר יַעֲרִ֥יךְ אֹת֛וֹ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יָקֽוּם׃

Καὶ ἄνθρωπος ὃς ἂν ἁγιάσῃ τὴν οἰκίαν αὐτοῦ ἁγίαν τῷ κυρίῳ, καὶ τιμήσεται αὐτὴν ὁ ἱερεὺς ἀνὰ μέσον καλῆς καὶ ἀνὰ μέσον πονηρᾶς · ὡς ἂν τιμήσεται αὐτὴν ὁ ἱερεύς, οὕτως σταθήσεται.

Homo si vóverit domum suam, et sanctificáverit Dómino, considerábit eam sacérdos utrum bona an mala sit, et iuxta prétium, quod ab eo fúerit constitútum, venumdábitur:

ואישׁ כי יקדישׁ את ביתו קדשׁ ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשׁר יעריך אתו הכהן כן יקום

And when a man shall sanctify his house [to be] holy unto the LORD, then the priest shall estimate it, whether it be good or bad: as the priest shall estimate it, so shall it stand.

11Q1 · 6

וא יש כי יקדיש את בית׳ו קדש ליהוה והעריכ׳ו הכהנ בינ טוב ובינ רע כאשר יעריכ את׳ו הכהנ כנ יקומ ׃

וְאִ֨ם הַ־מַּקְדִּ֔ישׁ יִגְאַ֖ל אֶת בֵּית֑־וֹ וְ֠יָסַף חֲמִישִׁ֧ית כֶּֽסֶף עֶרְכְּ־ךָ֛ עָלָ֖יו וְהָ֥יָה לֽוֹ׃

ἐὰν δὲ ὁ ἁγιάσας αὐτὴν λυτρῶται τὴν οἰκίαν αὐτοῦ, προσθήσει ἐπ᾽ αὐτὸ τὸ ἐπίπεμπτον τοῦ ἀργυρίου τῆς τιμῆς, καὶ ἔσται αὐτῷ.

sin autem ille, qui vóverat, volúerit redímere eam, dabit quintam partem æstimatiónis supra, et habébit domum.

ואם המקדישׁ יגאל את ביתו ויסף חמישׁת כסף ערכך עליו והיה לו

And if he that sanctified it will redeem his house, then he shall add the fifth [part] of the money of thy estimation unto it, and it shall be his.

11Q1 · 6

ואמ [ה]מקדיש יגאל את בית׳ו ויספ חמשית כספ ערכ׳כ עלי׳ו והיה ל׳ו ׃

וְאִ֣ם ׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף׃

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τοῦ ἀγροῦ τῆς κατασχέσεως αὐτοῦ ἁγιάσῃ ἄνθρωπος τῷ κυρίῳ, καὶ ἔσται ἡ τιμὴ κατὰ τὸν σπόρον αὐτοῦ, κόρου κριθῶν πεντήκοντα δίδραχμα ἀργυρίου.

Quod si agrum possessiónis suæ vóverit, et consecráverit Dómino, iuxta mensúram seméntis æstimábitur prétium: si trigínta módiis hórdei séritur terra, quinquagínta siclis venumdétur argénti.

ואם משׂדה אחזתו יקדישׁ אישׁ ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שׂערים בחמשׁים שׁקל כסף

And if a man shall sanctify unto the LORD [some part] of a field of his possession, then thy estimation shall be according to the seed thereof: an homer of barley seed [shall be valued] at fifty shekels of silver.

11Q1 · 6

ואמ משדה אחזת׳ו יקדיש איש ליהוה והיה ערכ׳כ לפי זרע׳ו זרע חמר שערימ בחמשימ שקל כספ ׃

אִם מִ־שְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃

ἐὰν δὲ ἀπὸ τοῦ ἐνιαυτοῦ τῆς ἀφέσεως ἁγιάσῃ τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ, κατὰ τὴν τιμὴν αὐτοῦ στήσεται.

Si statim ab anno incipiéntis iubilǽi vóverit agrum, quanto valére potest, tanto æstimábitur.

ואם משׁנת היובל יקדישׁ שׂדהו כערכך יקום

If he sanctify his field from the year of jubile, according to thy estimation it shall stand.

11Q1 · 6

אמ משנת היובל יקדיש שד׳הו כערכ׳כ יקומ ׃

וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵהוּ֒ וְחִשַּׁב ל֨־וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת הַ־כֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃

ἐὰν δὲ ἔσχατον μετὰ τὴν ἄφεσιν ἁγιάσῃ τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ, προσλογιεῖται αὐτῷ ὁ ἱερεὺς τὸ ἀργύριον ἐπὶ τὰ ἔτη τὰ ἐπίλοιπα ἕως εἰς τὸν ἐνιαυτὸν τῆς ἀφέσεως, καὶ ἀνθυφαιρεθήσεται ἀπὸ τῆς συντιμήσεως αὐτοῦ.

Sin autem post aliquántum témporis, supputábit sacérdos pecúniam iuxta annórum, qui réliqui sunt, númerum usque ad iubilǽum, et detrahétur ex prétio.

ואם־אחר היובל יקדישׁ שׂדהו וחשׁב לו הכהן את הכסף על־פי השׁנים הנותרת עד שׁנת היובל ונגרע מערכך

But if he sanctify his field after the jubile, then the priest shall reckon unto him the money according to the years that remain, even unto the year of the jubile, and it shall be abated from thy estimation.

11Q1 · 6

ואמ אחר היובל יקדיש שד׳הו וחשב ל׳ו הכהנ את הכספ על־פי השנימ ה#נתרות עד שנת היובל ונגר ע מערכ׳כ ׃

וְאִם־גָּאֹ֤ל יִגְאַל֙ אֶת הַ־שָּׂדֶ֔ה הַמַּקְדִּ֖ישׁ אֹת֑וֹ וְ֠יָסַף חֲמִשִׁ֧ית כֶּֽסֶף עֶרְכְּ־ךָ֛ עָלָ֖יו וְקָ֥ם לֽוֹ׃

ἐὰν δὲ λυτρῶται τὸν ἀγρὸν ὁ ἀγοράσας αὐτόν, προσθήσει τὸ ἐπίπεμπτον τοῦ ἀργυρίου πρὸς τὴν τιμὴν αὐτοῦ, καὶ ἔσται αὐτῷ.

Quod si volúerit redímere agrum ille, qui vóverat, addet quintam partem æstimátæ pecúniæ, et possidébit eum.

ואם־גאל יגאל את השׂדה המקדישׁ אתו ויסף חמישׁת כסף ערכך עליו וקם לו

And if he that sanctified the field will in any wise redeem it, then he shall add the fifth [part] of the money of thy estimation unto it, and it shall be assured to him.

11Q1 · 6

ואמ גא#ל יגאל׳{{ כ## }} את השדה המקדיש[ ]את׳ו ויספ א#ת חמשית כספ ׃

וְאִם־לֹ֤א יִגְאַל֙ אֶת הַ־שָּׂדֶ֔ה וְאִם־מָכַ֥ר אֶת הַ־שָּׂדֶ֖ה לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל עֽוֹד׃

ἐὰν δὲ μὴ λυτρῶται τὸν ἀγρόν, καὶ ἀποδῶται τὸν ἀγρὸν ἀνθρώπῳ ἑτέρῳ, οὐκέτι μὴ λυτρώσηται αὐτόν ·

Sin autem nolúerit redímere, sed álteri cuílibet fúerit venúmdatus, ultra eum qui vóverat redímere non póterit:

ואם־לא יגאל את השׂדה ואם־מכר את השׂדה לאישׁ אחר לא יגאל עוד

And if he will not redeem the field, or if he have sold the field to another man, it shall not be redeemed any more.

4Q23 · f24_26

ואם־לא יגאל את השדה וא]ם##־מ#כ##ר# א##[ת השדה] [לאיש אחר לא יגא]ל## עוד ׃

וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאת֣וֹ בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֽוֹ׃

ἀλλ᾽ ἔσται ὁ ἀγρὸς ἐξεληλυθυίας τῆς ἀφέσεως ἅγιος τῷ κυρίῳ ὥσπερ ἡ γῆ ἡ ἀφωρισμένη · τῷ ἱερεῖ ἔσται κατάσχεσις.

quia cum iubilǽi vénerit dies, sanctificátus erit Dómino, et posséssio consecráta ad ius pértinet sacerdótum.

והיה השׂדה בצאתו ביובל קדשׁ ליהוה כשׂדה החרם לכהן תהיה אחזתו

But the field, when it goeth out in the jubile, shall be holy unto the LORD, as a field devoted; the possession thereof shall be the priest’s.

4Q23 · f24_26

ו#?ה##[יה השדה בצאת׳ו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה] [אחזת׳ו ׃

וְאִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָת֔וֹ אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֑וֹ יַקְדִּ֖ישׁ לַֽיהוָֽה׃

ἐὰν δὲ ἀπὸ τοῦ ἀγροῦ οὗ κέκτηται, ὃς οὐκ ἔστιν ἀπὸ τοῦ ἀγροῦ τῆς κατασχέσεως αὐτοῦ, ἁγιάσει τῷ κυρίῳ,

Si ager emptus est, et non de possessióne maiórum sanctificátus fúerit Dómino,

ואם את־שׂדה מקנתו אשׁר לא משׂדה אחזתו יקדישׁ אישׁ ליהוה

And if [a man] sanctify unto the LORD a field which he hath bought, which [is] not of the fields of his possession;

4Q23 · f24_26

ואם את־]ש#דה מק#[נת׳ו אשר לא משדה אחזת׳ו יקדיש ליהוה ׃

וְחִשַּׁב ל֣־וֹ הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מִכְסַ֣ת הָֽעֶרְכְּךָ֔ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנָתַ֤ן אֶת הָעֶרְכְּ־ךָ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃

λογιεῖται πρὸς αὐτὸν ὁ ἱερεὺς τὸ τέλος τῆς τιμῆς ἐκ τοῦ ἐνιαυτοῦ τῆς ἀφέσεως, καὶ ἀποδώσει τὴν τιμὴν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἅγιον τῷ κυρίῳ ·

supputábit sacérdos iuxta annórum númerum usque ad iubilǽum, prétium: et dabit ille qui vóverat eum, Dómino.

וחשׁב לו הכהן את מכסות הערכך עד שׁנת היובל ונתן את הערכך ביום ההוא קדשׁ ליהוה

Then the priest shall reckon unto him the worth of thy estimation, [even] unto the year of the jubile: and he shall give thine estimation in that day, [as] a holy thing unto the LORD.

[not available]

בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר ל֖־וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃

καὶ ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῆς ἀφέσεως ἀποδοθήσεται ὁ ἀγρὸς τῷ ἀνθρώπῳ παρ᾽ οὗ κέκτηται αὐτόν, οὗ ἦν ἡ κατάσχεσις τῆς γῆς.

In iubilǽo autem revertétur ad priórem dóminum, qui vendíderat eum, et habúerat in sorte possessiónis suæ.

בשׁנת היובל ישׁוב השׂדה לאשׁר קנהו מאתו לאשׁר לו אחזת הארץ

In the year of the jubile the field shall return unto him of whom it was bought, [even] to him to whom the possession of the land [did belong].

[not available]

וְכָל עֶרְכְּ־ךָ֔ יִהְיֶ֖ה בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה יִהְיֶ֥ה הַשָּֽׁקֶל׃ ס

καὶ πᾶσα τιμὴ ἔσται σταθμίοις ἁγίοις · εἴκοσι ὀβολοὶ ἔσται τὸ δίδραχμον.

Omnis æstimátio siclo sanctuárii ponderábitur. Siclus vigínti óbolos habet.

וכל ערכך יהיה בשׁקל הקדשׁ עשׂרים גרה השׁקל

And all thy estimations shall be according to the shekel of the sanctuary: twenty gerahs shall be the shekel.

[not available]

אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיהוָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֔ה לַֽיהוָ֖ה הֽוּא׃

Καὶ πᾶν πρωτότοκον ὃ ἂν γένηται ἐν τοῖς κτήνεσίν σου ἔσται τῷ κυρίῳ, καὶ οὐ καθαγιάσει οὐθεὶς αὐτό, ἐάν τε μόσχον ἐάν τε πρόβατον · τῷ κυρίῳ ἐστίν.

Primogénita, quæ ad Dóminum pértinent, nemo sanctificáre póterit et vovére: sive bos, sive ovis fúerit, Dómini sunt.

אך כל בכור אשׁר־יבכר ליהוה בבהמה לא־יקדישׁ אישׁ אתו אם־שׁור אם־שׂה ליהוה הוא

Only the firstling of the beasts, which should be the LORD ’S firstling, no man shall sanctify it; whether [it be] ox, or sheep: it [is] the LORD’S.

[not available]

וְאִ֨ם בַּבְּהֵמָ֤ה הַטְּמֵאָה֙ וּפָדָ֣ה בְעֶרְכֶּ֔ךָ וְיָסַ֥ף חֲמִשִׁת֖וֹ עָלָ֑יו וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל וְנִמְכַּ֥ר בְּעֶרְכֶּֽךָ׃

ἐὰν δὲ τῶν τετραπόδων τῶν ἀκαθάρτων, ἀλλάξει κατὰ τὴν τιμὴν αὐτοῦ καὶ προσθήσει τὸ ἐπίπεμπτον πρὸς αὐτό, καὶ ἔσται αὐτῷ · ἐὰν δὲ μὴ λυτρῶται, πραθήσεται κατὰ τὸ τίμημα αὐτοῦ.

Quod si immúndum est ánimal, rédimet qui óbtulit, iuxta æstimatiónem tuam, et addet quintam partem prétii: si redímere nolúerit, vendétur álteri quantocúmque a te fúerit æstimátum.

ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמישׁתו עליו ואם־לא יגאל ונמכר בערכך

And if [it be] of an unclean beast, then he shall redeem [it] according to thine estimation, and shall add a fifth [part] of it thereto: or if it be not redeemed, then it shall be sold according to thy estimation.

[not available]

אַךְ־כָּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהוָ֜ה מִכָּל־אֲשֶׁר ל֗־וֹ מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כָּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃

Πᾶν δὲ ἀνάθεμα ὃ ἐὰν ἀναθῇ ἄνθρωπος τῷ κυρίῳ ἀπὸ πάντων ὅσα αὐτῷ ἐστιν, ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους, καὶ ἀπὸ ἀγροῦ κατασχέσεως αὐτοῦ, οὐκ ἀποδώσεται οὐδὲ λυτρώσεται · πᾶν ἀνάθεμα ἅγιον ἁγίων ἔσται τῷ κυρίῳ.

Omne, quod Dómino consecrátur, sive homo fúerit, sive ánimal, sive ager, non vendétur, nec rédimi póterit. Quidquid semel fúerit consecrátum, Sanctum sanctórum erit Dómino.

אך־כל־חרם אשׁר יחרם אישׁ ליהוה מכל־אשׁר לו מאדם ובהמה ומשׂדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל־חרם קדשׁ־קדשׁים הוא ליהוה

Notwithstanding no devoted thing, that a man shall devote unto the LORD of all that he hath, [both] of man and beast, and of the field of his possession, shall be sold or redeemed: every devoted thing [is] most holy unto the LORD.

[not available]

כָּל־חֵ֗רֶם אֲשֶׁ֧ר יָחֳרַ֛ם מִן הָ־אָדָ֖ם לֹ֣א יִפָּדֶ֑ה מ֖וֹת יוּמָֽת׃

καὶ πᾶν ὃ ἐὰν ἀνατεθῇ ἀπὸ τῶν ἀνθρώπων οὐ λυτρωθήσεται, ἀλλὰ θανάτῳ θανατωθήσεται.

Et omnis consecrátio, quæ offértur ab hómine, non redimétur, sed morte moriétur.

כל־חרם אשׁר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת

None devoted, which shall be devoted of men, shall be redeemed; [but] shall surely be put to death.

[not available]

וְכָל־מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַיהוָ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃

Πᾶσα δεκάτη τῆς γῆς, ἀπὸ τοῦ σπέρματος τῆς γῆς καὶ τοῦ καρποῦ τοῦ ξυλίνου, τῷ κυρίῳ ἐστίν · ἅγιον τῷ κυρίῳ.

Omnes décimæ terræ, sive de frúgibus, sive de pomis árborum, Dómini sunt, et illi sanctificántur.

וכל־מעשׂר הארץ מזרע הארץ ומפרי העץ ליהוה הוא קדשׁ ליהוה

And all the tithe of the land, [whether] of the seed of the land, [or] of the fruit of the tree, [is] the LORD’S: [it is] holy unto the LORD.

[not available]

וְאִם־גָּאֹ֥ל יִגְאַ֛ל אִ֖ישׁ מִמַּֽעַשְׂר֑וֹ חֲמִשִׁית֖וֹ יֹסֵ֥ף עָלָֽיו׃

ἐὰν δὲ λυτρῶται λύτρῳ ἄνθρωπος τὴν δεκάτην αὐτοῦ, τὸ ἐπίπεμπτον προσθήσει πρὸς αὐτό, καὶ ἔσται αὐτῷ.

Si quis autem volúerit redímere décimas suas, addet quintam partem eárum.

ואם־גאל יגאל אישׁ ממעשׂרו חמישׁתו יסף עליו

And if a man will at all redeem [ought] of his tithes, he shall add thereto the fifth [part] thereof.

[not available]

וְכָל־מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃

καὶ πᾶσα δεκάτη βοῶν καὶ προβάτων, καὶ πᾶν ὃ ἐὰν ἔλθῃ ἐν τῷ ἀριθμῷ ὑπὸ τὴν ῥάβδον, τὸ δέκατον ἔσται ἅγιον τῷ κυρίῳ.

Omnium decimárum bovis et ovis et capræ, quæ sub pastóris virga tránseunt, quidquid décimum vénerit, sanctificábitur Dómino.

וכל־מעשׂר בקר וצאן כל אשׁר־יעבר תחת השׁבט העשׂירי יהיה־קדשׁ ליהוה

And concerning the tithe of the herd, or of the flock, [even] of whatsoever passeth under the rod, the tenth shall be holy unto the LORD.

[not available]

לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם־הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה־ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃

οὐκ ἀλλάξεις καλὸν πονηρῷ · ἐὰν δὲ ἀλλάσσων ἀλλάξῃς αὐτό, καὶ τὸ ἄλλαγμα αὐτοῦ ἔσται ἅγιον · οὐ λυτρωθήσεται.

Non eligétur nec bonum nec malum, nec áltero commutábitur: si quis mutáverit: et quod mutátum est, et pro quo mutátum est, sanctificábitur Dómino, et non redimétur.

לא יבקר בין־טוב לרע ולא ימירנו ואם־המר ימירנו והיה־הוא ותמירתו יהיה־קדשׁ לא יגאל

He shall not search whether it be good or bad, neither shall he change it: and if he change it at all, then both it and the change thereof shall be holy; it shall not be redeemed.

[not available]

אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי׃

Αὗταί εἰσιν αἱ ἐντολαὶ ἃς ἐνετείλατο Κύριος τῷ Μωυσῇ πρὸς τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ ἐν τῷ ὄρει Σεινά.

Hæc sunt præcépta, quæ mandávit Dóminus Móysi ad fílios Israel in monte Sínai.

אלה המצות אשׁר צוה יהוה את־משׁה אל־בני ישׂראל בהר סיני

These [are] the commandments, which the LORD commanded Moses for the children of Israel in mount Sinai.

[not available]

‹ ›

Word Analysis