THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת הַ־מִּשְׁפָּֽט׃
1
Καὶ ἐρεῖ Ἀκούσατε δὴ ταῦτα, αἱ ἀρχαὶ οἴκου Ἰακὼβ καὶ οἱ κατάλοιποι οἴκου Ἰσραήλ. οὐχ ὑμῖν ἐστὶν τοῦ γνῶναι τὸ κρίμα?
1
Et dixi: Audíte príncipes Iacob, et duces domus Israel: Numquid non vestrum est scire iudícium,
1
[not available]
1
And I said, Hear, I pray you, O heads of Jacob, and ye princes of the house of Israel; [Is it] not for you to know judgment?
1
Mur88 · 12
ו?א#[מר] ש#מעו#?־נ?א ראש[י י]עקב# ו#?ק##צ##[יני בית ישר]אל [הלוא ל׳כם] ל[דע]ת## א##ת המשפט ׃
2
שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי רעה גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם׃
2
μισοῦντες τὰ καλὰ καὶ ζητοῦντες τὰ πονηρά, ἁρπάζοντες τὰ δέρματα αὐτῶν ἀπ᾽ αὐτῶν καὶ τὰς σάρκας αὐτῶν ἀπὸ τῶν ὀστέων αὐτῶν.
2
qui ódio habétis bonum, et dilígitis malum: qui violénter tóllitis pelles eórum désuper eis, et carnem eórum désuper óssibus eórum?
2
[not available]
2
Who hate the good, and love the evil; who pluck off their skin from off them, and their flesh from off their bones;
2
Mur88 · 12
[ש]נאי טוב וא[הבי רעה גז]ל#[י] עור##׳[ם מעלי׳הם] וש##אר׳ם מעל [עצ]מ##ו#?ת##׳ם ׃
3
וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת עַצְמֹֽתֵי־הֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת׃
3
ὃν τρόπον κατέφαγον τὰς σάρκας τοῦ λαοῦ μου, καὶ τὰ δέρματα αὐτῶν ἀπ᾽ αὐτῶν ἐξέδειραν, καὶ τὰ ὀστέα αὐτῶν συνέθλασαν καὶ ἐμέλισαν ὡς σάρκας εἰς λέβητα καὶ ὡς κρέα εἰς χύτραν,
3
Qui comedérunt carnem pópuli mei, et pellem eórum désuper excoriavérunt: et ossa eórum confregérunt, et concidérunt sicut in lebéte, et quasi carnem in médio ollæ.
3
[not available]
3
Who also eat the flesh of my people, and flay their skin from off them; and they break their bones, and chop them in pieces, as for the pot, and as flesh within the caldron.
3
Mur88 · 12
ואשר אכל[ו] שא#[ר ] # # # [ ε מעלי׳הם הפשיטו] [ו]א##ת עצמתי׳הם פ##צ##חו ופר#שו כאש[ר ב]ס#י#?ר## ו#?[כבשר בתוך ]קלח#ת ׃
4
אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ פ
4
οὕτως κεκράξονται πρὸς Κύριον καὶ οὐκ εἰσακούσεται αὐτῶν · καὶ ἀποστρέψει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἀπ᾽ αὐτῶν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ, ἀνθ᾽ ὧν ἐπονηρεύσαντο ἐν τοῖς ἐπιτηδεύμασιν αὐτῶν ἐπ᾽ αὐτούς.
4
Tunc clamábunt ad Dóminum, et non exáudiet eos: et abscóndet fáciem suam ab eis in témpore illo, sicut néquiter egérunt in adinventiónibus suis.
4
[not available]
4
Then shall they cry unto the LORD, but he will not hear them: he will even hide his face from them at that time, as they have behaved themselves ill in their doings.
4
Mur88 · 12, 13
[א]ז יזע#קו אל־יהוה## ו#?ל##א י#?ענה א#ו#?ת##׳ם## [וי]ס##ת#ר## פ##נ#?י#?׳ו? מ##׳[ה]ם בעת## [ההי]א כ#א##שר ה#רעו מעללי׳הם ׃
5
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל הַ־נְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת עַמִּ֑־י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַאֲשֶׁר֙ לֹא־יִתֵּ֣ן עַל פִּי־הֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה׃
5
τάδε λέγει Κύριος ἐπὶ τοὺς προφήτας τοὺς πλανῶντας τὸν λαόν μου, τοὺς δάκνοντας ἐν τοῖς ὀδοῦσιν αὐτῶν καὶ κηρύσσοντας ἐπ᾽ αὐτὸν εἰρήνην, καὶ οὐκ ἐδόθη εἰς τὸ στόμα αὐτῶν, ἤγειραν ἐπ᾽ αὐτὸν πόλεμον ·
5
Hæc dicit Dóminus super prophétas, qui sedúcunt pópulum meum: qui mordent déntibus suis, et prǽdicant pacem: et si quis non déderit in ore eórum quíppiam, sanctíficant super eum prœ́lium.
5
[not available]
5
Thus saith the LORD concerning the prophets that make my people err, that bite with their teeth, and cry, Peace; and he that putteth not into their mouths, they even prepare war against him.
5
Mur88 · 13
כה אמ#[ר] י(# [הו]ה #) [על] הנב##יא#י[ם] המ#[תע]י#?ם את## ע##מ׳י ה##נ(# ש #)כ##[ים] בשני׳ה#[ם וקראו שלום] ואשר לא־[ית]ן? על# פ#י׳הם## ו#?ק##[דשו עלי׳ו] מל[חמה ׃
6
לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עַל הַ־נְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
6
διὰ τοῦτο νὺξ ὑμῖν ἔσται ἐξ ὁράσεως, καὶ σκοτία ὑμῖν ἔσται ἐκ μαντείας, καὶ δύσεται ὁ ἥλιος ἐπὶ τοὺς προφήτας, καὶ συσκοτάσει ἐπ᾽ αὐτοὺς ἡ ἡμέρα ·
6
Proptérea nox vobis pro visióne erit, et ténebræ vobis pro divinatióne: et occúmbet sol super prophétas, et obtenebrábitur super eos dies.
6
[not available]
6
Therefore night [shall be] unto you, that ye shall not have a vision; and it shall be dark unto you, that ye shall not divine; and the sun shall go down over the prophets, and the day shall be dark over them.
6
Mur88 · 13
לכן לי]ל##ה## ל׳כם מחזון וחשכ##[ה] ל׳[כ]ם מ##ק##ס#ם ו#?ב##א##ה## ה#[שמש על] ה#נביאי?ם וקד##ר ע#לי׳ה##ם## הי#?ום ׃
7
וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים׃
7
καὶ καταισχυνθήσονται οἱ ὁρῶντες τὰ ἐνύπνια, καὶ καταγελασθήσονται οἱ μάντεις, καὶ καταλαλήσουσιν κατ᾽ αὐτῶν πάντες αὐτοί, διότι οὐκ ἔσται ὁ εἰσακούων αὐτῶν.
7
Et confundéntur qui vident visiónes, et confundéntur divíni: et opérient omnes vultos suos, quia non est respónsum Dei.
7
[not available]
7
Then shall the seers be ashamed, and the diviners confounded: yea, they shall all cover their lips; for [there is] no answer of God.
7
Mur88 · 13
ובש##[ו] ה##[חזים וחפרו] [הק]סמים ו#?ע##ט##[ו] ע##ל#־שפ##ם## כ##ל׳ם כי אין מענה אלה##[ים ׃
8
וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֨חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ׃ ס
8
ἐὰν μὴ ἐγὼ ἐμπλήσω ἰσχὺν ἐν πνεύματι Κυρίου καὶ κρίματος καὶ δυναστείας τοῦ ἀπαγγεῖλαι τῷ Ἰακὼβ ἀσεβείας αὐτοῦ καὶ τῷ Ἰσραὴλ ἁμαρτίας αὐτοῦ.
8
Verúmtamen ego replétus sum fortitúdine spíritus Dómini, iudício, et virtúte: ut annúntiem Iacob scelus suum, et Israel peccátum suum.
8
[not available]
8
But truly I am full of power by the spirit of the LORD, and of judgment, and of might, to declare unto Jacob his transgression, and to Israel his sin.
8
Mur88 · 13
ואו]לם [אנכי מל]א##ת#י כח# את־רוח יהוה ו#?משפט וגבורה להגיד לי?[עקב] [פשע׳ו ו]ל#י?ש##ר#א#ל חטאת׳ו ׃
9
שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמֲתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כָּל הַ־יְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ׃
9
ἀκούσατε δὴ ταῦτα, οἱ ἡγούμενοι οἴκου Ἰακὼβ καὶ οἱ κατάλοιποι οἴκου Ἰσραήλ, οἱ βδελυσσόμενοι κρίμα καὶ πάντα τὰ ὀρθὰ διαστρέφοντες,
9
Audíte hoc príncipes domus Iacob, et iúdices domus Israel: qui abominámini iudícium, et ómnia recta pervértitis.
9
[not available]
9
Hear this, I pray you, ye heads of the house of Jacob, and princes of the house of Israel, that abhor judgment, and pervert all equity.
9
Mur88 · 13
[שמעו־נ]א## ז?[א]ת# ראשי בית יע#ק#ב# ו?קצי[ני] בית ישרא##ל## המת#ע##[בים] [משפ]ט## ו#?[את כ]ל ה##י#?ש##ר##ה## יעק[שו ׃
10
בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלִַ֖ם בְּעַוְלָֽה׃
10
οἱ οἰκοδομοῦντες Σειὼν ἐν αἵμασιν καὶ Ἰερουσαλὴμ ἐν ἀδικίαις ·
10
Qui ædificátis Sion in sanguínibus, et Ierúsalem in iniquitáte.
10
[not available]
10
They build up Zion with blood, and Jerusalem with iniquity.
10
Mur88 · 13
בנה צ]י#?ון ב#[ד]מ##י#?ם ו?י?ר#ו?ש[לם] [בעול]ה## ׃
11
רָאשֶׁ֣יהָ ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֨יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַל־יְהוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽא־תָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה׃
11
οἱ ἡγούμενοι αὐτῆς μετὰ δώρων ἔκρινον, καὶ οἱ ἱερεῖς αὐτῆς μετὰ μισθοῦ ἀπεκρίνοντο, καὶ οἱ προφῆται αὐτῆς μετὰ ἀργυρίου ἐμαντεύοντο, καὶ ἐπὶ τὸν κύριον ἐπανεπαύοντο λέγοντες Οὐχὶ Κύριος ἐν ἡμῖν ἐστιν? οὐ μὴ ἐπέλθῃ ἐφ᾽ ἡμᾶς κακά.
11
Príncipes eius in munéribus iudicábant, et sacerdótes eius in mercéde docébant, et prophétæ eius in pecúnia divinábant: et super Dóminum requiescébant, dicéntes: Numquid non Dóminus in médio nostrum? non vénient super nos mala.
11
[not available]
11
The heads thereof judge for reward, and the priests thereof teach for hire, and the prophets thereof divine for money: yet will they lean upon the LORD, and say, [Is] not the LORD among us? none evil can come upon us.
11
Mur88 · 13
ראשי?׳ה ב#שחד ישפ##ט##[ו וכהני׳ה במ]ח#יר יורו ונ#?ביאי׳[ה] [בכסף ]י#?[ק]ס##מ##ו#? [ו]על־יהוה יש[ענו לאמר הלוא יה]וה## בקרב׳[נו] [לא־ת]ב##[וא] ע##ל[י׳נו] רעה ׃
12
לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֨ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ פ
12
διὰ τοῦτο δι᾽ ὑμᾶς Σειὼν ὡς ἀγρὸς ἀροτριαθήσεται, καὶ Ἰερουσαλὴμ ὡς ὀπωροφυλάκιον ἔσται, καὶ τὸ ὄρος τοῦ οἴκου εἰς ἄλσος δρυμοῦ.
12
Propter hoc, causa vestri, Sion quasi ager arábitur, et Ierúsalem quasi acérvus lápidum erit, et mons templi in excélsa silvárum.
12
[not available]
12
Therefore shall Zion for your sake be plowed [as] a field, and Jerusalem shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of the forest.
12
4Q82 · f94ii
לבמות י[ער ׃
