THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֨יתִי֙ כְּאָסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
1
Οἴμοι ὅτι ἐγενήθην ὡς συνάγων καλάμην ἐν ἀμήτῳ καὶ ὡς ἐπιφυλλίδα ἐν τρυγήτῳ, οὐχ ὑπάρχοντος βότρυος τοῦ φαγεῖν τὰ πρωτόγονα. οἴμοι ψυχή,
1
Væ mihi, quia factus sum sicut qui cólligit in autúmno racémos vindémiæ: non est botrus ad comedéndum, prǽcoquas ficus desiderávit ánima mea.
1
[not available]
1
Woe is me! for I am as when they have gathered the summer fruits, as the grapegleanings of the vintage: [there is] no cluster to eat: my soul desired the firstripe fruit.
1
Mur88 · 15
אללי] ל׳י כי הייתי [כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול ל]אכול בכורה אותה [נפש׳י ׃
2📜
אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן הָ־אָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת אָחִ֖י־הוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃
2
ὅτι ἀπόλωλεν εὐσεβὴς ἀπὸ τῆς γῆς, καὶ κατορθῶν ἐν ἀνθρώποις οὐχ ὑπάρχει · πάντες εἰς αἵματα δικάζονται, ἕκαστος τὸν πλησίον αὐτοῦ ἐκθλίβουσιν ἐκθλιβῇ,
2
Périit sanctus de terra, et rectus in homínibus non est: omnes in sánguine insidiántur, vir fratrem suum ad mortem venátur.
2
[not available]
2
The good [man] is perished out of the earth: and [there is] none upright among men: they all lie in wait for blood; they hunt every man his brother with a net.
2
4Q82 · f96
[לדמים יארבו איש את אחי]׳ה##ו יצודו חרם[ ׃ ε אבד ]ח##ס#י#?ד## מ##ן ה##[ארץ וישר באדם אין כול׳ם]
3📜
עַל הָ־רַ֤ע כַּפַּ֨יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛וֹ ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ׃
3
ἐπὶ τὸ κακὸν τὰς χεῖρας αὐτῶν ἑτοιμάζουσιν · ὁ ἄρχων αἰτεῖ, καὶ ὁ κριτὴς εἰρηνικοὺς λόγους ἐλάλησεν, καταθύμιον ψυχῆς αὐτοῦ ἐστιν. καὶ ἐξελοῦμαι τὰ ἀγαθὰ αὐτῶν
3
Malum mánuum suárum dicunt bonum: princeps póstulat, et iudex in reddéndo est: et magnus locútus est desidérium ánimæ suæ, et conturbavérunt eam.
3
[not available]
3
That they may do evil with both hands earnestly, the prince asketh, and the judge [asketh] for a reward; and the great [man], he uttereth his mischievous desire: so they wrap it up.
3
4Q82 · f96
על הרע כפים להיטיב] [השר שאל והשפט בשלום והג]דול דבר הות [נפש׳ו הוא ויעבתו׳ה ׃
4📜
טוֹבָ֣ם כְּחֵ֔דֶק יָשָׁ֖ר מִמְּסוּכָ֑ה י֤וֹם מְצַפֶּ֨יךָ֙ פְּקֻדָּתְךָ֣ בָ֔אָה עַתָּ֥ה תִהְיֶ֖ה מְבוּכָתָֽם׃
4
ὡς σὴς ἐκτρώγων καὶ βαδίζων ἐπὶ κανόνος ἐν ἡμέρᾳ σκοπιᾶς. οὐαὶ οὐαί, αἱ ἐκδικήσεις σου ἥκασιν, νῦν ἔσονται κλαυθμοὶ αὐτῶν.
4
Qui óptimus in eis est, quasi paliúrus: et qui rectus, quasi spina de sepe. Dies speculatiónis tuæ, visitátio tua venit: nunc erit vástitas eórum.
4
[not available]
4
The best of them [is] as a brier: the most upright [is sharper] than a thorn hedge: the day of thy watchmen [and] thy visitation cometh; now shall be their perplexity.
4
4Q82 · f96
ε ] # # [ ε ׃
5📜
אַל־תַּאֲמִ֣ינוּ בְרֵ֔עַ אַֽל־תִּבְטְח֖וּ בְּאַלּ֑וּף מִשֹּׁכֶ֣בֶת חֵיקֶ֔ךָ שְׁמֹ֖ר פִּתְחֵי פִֽי־ךָ׃
5
μὴ καταπιστεύετε ἐν φίλοις, καὶ μὴ ἐλπίζετε ἐπὶ ἡγουμένοις, ἀπὸ τῆς συνκοίτου σου φύλαξαι τοῦ ἀναθέσθαι τι αὐτῇ ·
5
Nolíte crédere amíco, et nolíte confídere in duce: ab ea, quæ dormit in sinu tuo, custódi claustra oris tui.
5
[not available]
5
Trust ye not in a friend, put ye not confidence in a guide: keep the doors of thy mouth from her that lieth in thy bosom.
5
Mur88 · 15
אל־תאמינו? ב#ר#ע ואל־[תבט]חו ב##[א]ל#וף משכ#ב[ת חי]ק##׳ך שמר פת#חי פי׳ך# ׃
6📜
כִּֽי־בֵן֙ מְנַבֵּ֣ל אָ֔ב בַּ֚ת קָמָ֣ה בְאִמָּ֔הּ כַּלָּ֖ה בַּחֲמֹתָ֑הּ אֹיְבֵ֥י אִ֖ישׁ אַנְשֵׁ֥י בֵיתֽוֹ׃
6
διότι υἱὸς ἀτιμάζει πατέρα, θυγάτηρ ἐπαναστήσεται ἐπὶ τὴν μητέρα αὐτῆς, νύμφη ἐπὶ τὴν πενθερὰν αὐτῆς, ἐχθροὶ πάντες ἀνδρὸς οἱ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ.
6
Quia fílius contuméliam facit patri, et fília consúrgit advérsus matrem suam, nurus advérsus socrum suam: et inimíci hóminis doméstici eius.
6
[not available]
6
For the son dishonoureth the father, the daughter riseth up against her mother, the daughter in law against her mother in law; a man ’s enemies [are] the men of his own house.
6
Mur88 · 15
כ#י?־בן מנבל# [אב ב]ת קמה באמ#׳ה# כלה# בח#מת#׳ה איבי איש אנשי בית׳ו#? ׃
7📜
וַאֲנִי֙ בַּיהוָ֣ה אֲצַפֶּ֔ה אוֹחִ֖ילָה לֵאלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י יִשְׁמָעֵ֖נִי אֱלֹהָֽי׃
7
Ἐγὼ δὲ ἐπὶ τὸν κύριον ἐπιβλέψομαι, ὑπομενῶ ἐπὶ τῷ θεῷ τῷ σωτῆρί μου, εἰσακούσεταί μου ὁ θεός μου.
7
Ego autem ad Dóminum aspíciam, exspectábo Deum salvatórem meum: áudiet me Deus meus.
7
[not available]
7
Therefore I will look unto the LORD; I will wait for the God of my salvation: my God will hear me.
7
Mur88 · 15
[ואני] ב#יהוה אצ##[פ]ה## א#ו?ח#י?[לה ל]א##ל##ה##י ישע׳י י#?שמע׳ני א[לה׳י ׃
8📜
אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֨בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ ס
8
μὴ ἐπίχαιρέ μοι ἡ ἐχθρά μου ὅτι πέπτωκα, καὶ ἀναστήσομαι · διότι ἐὰν καθίσω ὠν τῷ σκότει, Κύριος φωτιεῖ μοι.
8
Ne lætéris inimíca mea super me, quia cécidi: consúrgam, cum sédero in ténebris, Dóminus lux mea est.
8
[not available]
8
Rejoice not against me, O mine enemy: when I fall, I shall arise; when I sit in darkness, the LORD [shall be] a light unto me.
8
Mur88 · 15
אל]־[תשמ]חי איבת׳י ל׳י כ[י נפל]ת#י קמת##[י כי]־א#ש#ב## [בחש]ך## [יהוה] [או]ר## ל#׳י? ׃
9📜
זַ֤עַף יְהוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ עַד֩ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤יב רִיבִי֙ וְעָשָׂ֣ה מִשְׁפָּטִ֔י יוֹצִיאֵ֣נִי לָא֔וֹר אֶרְאֶ֖ה בְּצִדְקָתֽוֹ׃
9
ὀργὴν Κυρίου ὑποίσω ὅτι ἥμαρτον αὐτῷ, ἕως τοῦ δικαιῶσαι αὐτὸν τὴν δίκην μου · καὶ ποιήσει τὸ κρίμα μου καὶ ἐξάξεις με εἰς τὸ φῶς, ὄψομαι τὴν δικαιοσύνην αὐτοῦ ·
9
Iram Dómini portábo, quóniam peccávi ei, donec causam meam iúdicet, et fáciat iudícium meum: edúcet me in lucem, vidébo iustítiam eius.
9
[not available]
9
I will bear the indignation of the LORD, because I have sinned against him, until he plead my cause, and execute judgment for me: he will bring me forth to the light, [and] I shall behold his righteousness.
9
Mur88 · 15
[זע]ף## יהוה א##[שא כי חטאתי ]ל#׳ו#? ע##ד אשר יריב ריב׳י ועש[ה משפט׳י] [יו]צ##יא׳ני לא#ו?ר## [אראה בצ]ד##קת׳ו ׃
10📜
וְתֵרֶ֤א אֹיַ֨בְתִּי֙ וּתְכַסֶּ֣הָ בוּשָׁ֔ה הָאֹמְרָ֣ה אֵלַ֔י אַיּ֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ עֵינַי֙ תִּרְאֶ֣ינָּה בָּ֔הּ עַתָּ֛ה תִּֽהְיֶ֥ה לְמִרְמָ֖ס כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃
10
καὶ ὄψεται ἡ ἐχθρά μου καὶ περιβαλεῖται αἰσχύνην, ἡ λέγουσα πρὸς μέ Ποῦ Κύριος ὁ θεός σου; οἱ ὀφθαλμοί μου ἐπόψονται αὐτήν, νῦν ἔσται εἰς καταπάτημα ὡς πηλὸς ἐν ταῖς ὁδοῖς.
10
Et aspíciet inimíca mea, et operiétur confusióne, quæ dicit ad me: Ubi est Dóminus Deus tuus? Oculi mei vidébunt in eam: nunc erit in conculcatiónem ut lutum plateárum.
10
[not available]
10
Then [she that is] mine enemy shall see [it], and shame shall cover her which said unto me, Where is the LORD thy God? mine eyes shall behold her: now shall she be trodden down as the mire of the streets.
10
Mur88 · 15
ות[ר]א איבת׳[י ותכס׳ה בושה] [ה]א#מרה אל׳י#?[ אי׳ו יהו]ה## אלהי׳ך [ע]י#?[נ׳י ת]ר##א#י#?נה ב##׳[ה עתה] ת##היה למרמס [כטיט ]ח#וצות ׃
11📜
י֖וֹם לִבְנ֣וֹת גְּדֵרָ֑יִךְ י֥וֹם הַה֖וּא יִרְחַק־חֹֽק׃
11
ἡμέρας ἀλοιφῆς πλίνθου, ἐξάλειψίς σου ἡ ἡμέρα ἐκείνη, καὶ ἀποτρίψεται νόμιμά σου ἡ ἡμέρα ἐκείνη ·
11
Dies, ut ædificéntur macériæ tuæ: in die illa longe fiet lex.
11
[not available]
11
[In] the day that thy walls are to be built, [in] that day shall the decree be far removed.
11
Mur88 · 15
יום ל#בנות# [גדרי]׳ך# יום ה##[הוא] [יר]ח#ק־חק ׃
12📜
י֥וֹם הוּא֙ וְעָדֶ֣יךָ יָב֔וֹא לְמִנִּ֥י אַשּׁ֖וּר וְעָרֵ֣י מָצ֑וֹר וּלְמִנִּ֤י מָצוֹר֙ וְעַד־נָהָ֔ר וְיָ֥ם מִיָּ֖ם וְהַ֥ר הָהָֽר׃
12
καὶ αἱ πόλεις σου εἴξουσιν εἰς ὁμαλισμὸν καὶ εἰς διαμερισμὸν Ἀσσυρίων, καὶ αἱ πόλεις σου αἱ ὀχυραὶ εἰς διαμερισμὸν ἀπὸ Τύρου ἕως τοῦ ποταμοῦ, καὶ ἀπὸ θαλάσσης ἕως θαλάσσης, καὶ ἀπὸ ὄρους ἕως τοῦ ὄρους ·
12
In die illa et usque ad te véniet de Assur, et usque ad civitátes munítas: et a civitátibus munítis usque ad flumen, et ad mare de mari, et ad montem de monte.
12
[not available]
12
[In] that day [also] he shall come even to thee from Assyria, and [from] the fortified cities, and from the fortress even to the river, and from sea to sea, and [from] mountain to mountain.
12
Mur88 · 15
בי#?[ום הוא ו]עדי׳ך יבוא למני אשור# [וערי מצור] [ולמנ׳י מצור ועד־נה]ר וים מים והר ההר ׃
13📜
וְהָיְתָ֥ה הָאָ֛רֶץ לִשְׁמָמָ֖ה עַל יֹֽשְׁבֶ֑י־הָ מִפְּרִ֖י מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃ ס
13
καὶ ἔσται ἡ γῆ εἰς ἀφανισμὸν σὺν τοῖς κατοικοῦσιν αὐτήν, ἀπὸ καρπῶν ἐπιτηδευμάτων αὐτῶν.
13
Et terra erit in desolatiónem propter habitatóres suos, et propter fructum cogitatiónum eórum.
13
[not available]
13
Notwithstanding the land shall be desolate because of them that dwell therein, for the fruit of their doings.
13
Mur88 · 15
והיתה# [הארץ] [לשממה על ישבי׳ה מפרי ]מע#ללי׳הם ׃
14📜
רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַֽחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃
14
Ποίμαινε λαόν σου ἐν ῥάβδῳ σου, πρόβατα κληρονομίας σου, κατασκηνοῦντας καθ᾽ ἑαυτοὺς δρυμὸν ἐν μέσῳ τοῦ Καρμήλου · νεμήσονται τὴν Βασανεῖτιν καὶ τὴν Γαλααδεῖτιν καθὼς αἱ ἡμέραι τοῦ αἰῶνος.
14
Pasce pópulum tuum in virga tua, gregem hereditátis tuæ habitántes solos in saltu, in médio Carméli: pascéntur Basan et Gálaad iuxta dies antíquos.
14
[not available]
14
Feed thy people with thy rod, the flock of thine heritage, which dwell solitarily [in] the wood, in the midst of Carmel: let them feed [in] Bashan and Gilead, as in the days of old.
14
Mur88 · 15
[רעה עמ׳ך בשבט׳ך צאן נח]ל[ת׳ך] שכני לבדד יער בתוך# [כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עו]לם ׃
15📜
כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת׃
15
καὶ κατὰ τὰς ἡμέρας ἐξοδίας σου ἐξ Αἰγύπτου ὄψεσθε θαυμαστά ·
15
Secúndum dies egressiónis tuæ de terra Ægýpti osténdam ei mirabília.
15
[not available]
15
According to the days of thy coming out of the land of Egypt will I shew unto him marvellous [things].
15
Mur88 · 15
כי?מי צאת׳ך מארץ [מצרים ארא׳נו נפלאות ׃
16📜
יִרְא֤וּ גוֹיִם֙ וְיֵבֹ֔שׁוּ מִכֹּ֖ל גְּבֽוּרָתָ֑ם יָשִׂ֤ימוּ יָד֙ עַל־פֶּ֔ה אָזְנֵיהֶ֖ם תֶּחֱרַֽשְׁנָה׃
16
ὄψονται ἔθνη καὶ καταισχυνθήσονται καὶ ἐκ πάσης τῆς ἰσχύος αὐτῶν, ἐπιθήσουσιν χεῖρας ἐπὶ τὸ στόμα αὐτῶν, τὰ ὦτα αὐτῶν ἀποκωφωθήσονται,
16
Vidébunt gentes, et confundéntur super omni fortitúdine sua: ponent manum super os, aures eórum surdæ erunt.
16
[not available]
16
The nations shall see and be confounded at all their might: they shall lay [their] hand upon [their] mouth, their ears shall be deaf.
16
Mur88 · 15
יראו גוי]ם ויבשו מכל גבורת׳ם [ישימו יד על־פה אזני׳הם ]תח#ר#שנה ׃
17📜
יְלַחֲכ֤וּ עָפָר֙ כַּנָּחָ֔שׁ כְּזֹחֲלֵ֣י אֶ֔רֶץ יִרְגְּז֖וּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶ֑ם אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ יִפְחָ֔דוּ וְיִֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃
17
λίξουσιν χοῦν ὡς ὄφις σύροντες γῆν, συγχυθήσονται ἐν συνκλεισμῷ αὐτῶν · ἐπὶ τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν ἐκστήσονται, καὶ φοβηθήσονται ἀπὸ σοῦ.
17
Lingent púlverem sicut serpéntes: velut reptília terræ perturbabúntur in ǽdibus suis: Dóminum Deum nostrum formidábunt, et timébunt te.
17
[not available]
17
They shall lick the dust like a serpent, they shall move out of their holes like worms of the earth: they shall be afraid of the LORD our God, and shall fear because of thee.
17
Mur88 · 15, 16
ילחכ##[ו] עפר [כנחש] [כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתי׳הם אל־יהוה ]א#ל#הי׳נו יפ#ח#[דו] וייר#א##ו#? [מ]מ##׳ך## ׃
18📜
מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃
18
Τίς θεὸς ὥσπερ σύ; ἐξαίρων ἀνομίας καὶ ὑπερβαίνων ἀσεβείας τοῖς καταλοίποις τῆς κληρονομίας αὐτοῦ · καὶ οὐ συνέσχεν εἰς μαρτύριον ὀργὴν αὐτοῦ, ὅτι θελητὴς ἐλέους ἐστίν.
18
Quis Deus símilis tui, qui aufers iniquitátem, et transis peccátum reliquiárum hereditátis tuæ? non immíttet ultra furórem suum, quóniam volens misericórdiam est.
18
[not available]
18
Who [is] a God like unto thee, that pardoneth iniquity, and passeth by the transgression of the remnant of his heritage? he retaineth not his anger for ever, because he delighteth [in] mercy.
18
Mur88 · 16
מ#י?־[אל כמו׳ך נשא עון ועבר על־פשע לשארית] נחלת#׳ו? לא־[הח]ז#?יק## [לעד אפ׳ו כי־חפץ חסד הוא ׃
19📜
יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺֽנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּל חַטֹּאותָֽ־ם׃
19
ἐπιστρέψει καὶ οἰκτειρήσει ἡμᾶς, καταδύσει τὰς ἀδικίας ἡμῶν καὶ ἀποριφήσονται εἰς τὰ βάθη τῆς θαλάσσης, πάσας τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν.
19
Revertétur, et miserébitur nostri: depónet iniquitátes nostras, et proíciet in profúndum maris ómnia peccáta nostra.
19
[not available]
19
He will turn again, he will have compassion upon us; he will subdue our iniquities; and thou wilt cast all their sins into the depths of the sea.
19
Mur88 · 16
ישוב ירחמ׳נו] יכבש עונ[תי׳נו ותשליך במצלות ים כל חטאות׳ם ׃
20📜
תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃
20
δώσει εἰς ἀλήθειαν τῷ Ἰακώβ, ἔλεον τῷ Ἀβραάμ, καθότι ὤμοσας τοῖς πατράσιν ἡμῶν κατὰ τὰς ἡμέρας τὰς ἔμπροσθεν.
20
Dabis veritátem Iacob, misericórdiam Abraham: quæ iurásti pátribus nostris a diébus antíquis.
20
[not available]
20
Thou wilt perform the truth to Jacob, [and] the mercy to Abraham, which thou hast sworn unto our fathers from the days of old.
20
4Q82 · f97
[תתן ]אמת[ ליעקב חסד לאברהם אשר־נשבעת לאבתי׳נו מימי קדם ׃
