THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
1
Καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων
1
Locútus est Dóminus ad Móysen, dicens:
1
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
1
And the LORD spake unto Moses, saying,
1
[not available]
2
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֨רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
2
Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ὅταν εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν τῆς κατοικήσεως ὑμῶν ἣν ἐγὼ δίδωμι,
2
Lóquere ad fílios Israel, et dices ad eos: Cum ingréssi fuéritis terram habitatiónis vestræ, quam ego dabo vobis,
2
דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אליהם כי תבאו אל־ארץ מושׁבתיכם אשׁר אני נתן לכם
2
Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye be come into the land of your habitations, which I give unto you,
2
[not available]
3
וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֹלָ֣ה אוֹ־זֶ֔בַח לְפַלֵּא־נֶ֨דֶר֙ א֣וֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשׂ֞וֹת רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה מִן הַ־בָּקָ֖ר א֥וֹ מִן הַ־צֹּֽאן׃
3
καὶ ποιήσεις ὁλοκαυτώματα Κυρίῳ, ὁλοκάρπωμα ἢ θυσίαν, μεγαλῦναι εὐχὴν ἢ καθ᾽ ἑκούσιον, ἢ ἐν ταῖς ἑορταῖς ὑμῶν ποιῆσαι ὀσμὴν εὐωδίας Κυρίῳ, εἰ μὲν ἀπὸ τῶν βοῶν ἢ ἀπὸ τῶν προβάτων ·
3
et fecéritis oblatiónem Dómino in holocáustum, aut víctimam, vota solvéntes, vel sponte offeréntes múnera, aut in solemnitátibus vestris adoléntes odórem suavitátis Dómino, de bobus sive de óvibus:
3
ועשׂיתם אשׁה ליהוה עלה או־זבח לפלא־נדר או נדבה או במועדיכם לעשׂות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן
3
And will make an offering by fire unto the LORD, a burnt offering, or a sacrifice in performing a vow, or in a freewill offering, or in your solemn feasts, to make a sweet savour unto the LORD, of the herd, or of the flock:
3
[not available]
4
וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנ֖וֹ לַֽיהוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃
4
καὶ προσοίσει ὁ προσφέρων τὸ δῶρον αὐτοῦ Κυρίῳ, θυσίαν σεμιδάλεως, δέκατον τοῦ οἰφί, ἀναπεποιημένης ἐν ἐλαίῳ ἐν τετάρτῳ τοῦ εἵν ·
4
ófferet quicúmque immoláverit víctimam, sacrifícium símilæ, décimam partem ephi, conspérsæ óleo, quod mensúram habébit quartam partem hin:
4
והקריב המקריב את קרבנו ליהוה מנחה סלת עשׂרון בלול ברבעית ההין שׁמן
4
Then shall he that offereth his offering unto the LORD bring a meat offering of a tenth deal of flour mingled with the fourth [part] of an hin of oil.
4
[not available]
5
וְיַ֤יִן לַנֶּ֨סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל הָ־עֹלָ֖ה א֣וֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃
5
καὶ οἶνον εἰς σπονδὴν τὸ τέταρτον τοῦ εἳν ποιήσετε ἐπὶ τῆς ὁλοκαυτώσεως ἢ ἐπὶ τῆς θυσίας · τῷ ἀμνῷ τῷ ἑνὶ ποιήσεις τοσοῦτο, κάρπωμα, ὀσμὴν εὐωδίας τῷ κυρίῳ.
5
et vinum ad liba fundénda eiúsdem mensúræ dabit in holocáustum sive in víctimam. Per agnos síngulos
5
ויין לנסך רבעית ההין תעשׂה על העלה או לזבח לכבשׂ האחד
5
And the fourth [part] of an hin of wine for a drink offering shalt thou prepare with the burnt offering or sacrifice, for one lamb.
5
[not available]
6
א֤וֹ לָאַ֨יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃
6
καὶ τῷ κριῷ, ὅταν ποιῆτε αὐτὸν ἢ εἰς ὁλοκαύτωμα ἢ εἰς θυσίαν, ποιήσεις θυσίαν σεμιδάλεως δύο δέκατα ἀναπεποιημένης ἐν ἐλαίῳ, τὸ τρίτον τοῦ εἵν ·
6
et aríetes erit sacrifícium símilæ duárum decimárum, quæ conspérsa sit óleo tértiæ partis hin:
6
או לאיל תעשׂה מנחה סלת שׁני עשׂרנים בלול בשׁמן שׁלשׁית ההין
6
Or for a ram, thou shalt prepare [for] a meat offering two tenth deals of flour mingled with the third [part] of an hin of oil.
6
[not available]
7
וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
7
καὶ οἶνον εἰς σπονδὴν τὸ τρίτον τοῦ εἳν προσοίσετε εἰς ὀσμὴν εὐωδίας Κυρίῳ.
7
et vinum ad libaméntum tértiæ partis eiúsdem mensúræ ófferet in odórem suavitátis Dómino.
7
ויין לנסך שׁלשׁית ההין תקריב ריח־ניחח ליהוה
7
And for a drink offering thou shalt offer the third [part] of an hin of wine, [for] a sweet savour unto the LORD.
7
[not available]
8
וְכִֽי־תַעֲשֶׂ֥ה בֶן־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אוֹ־זָ֑בַח לְפַלֵּא־נֶ֥דֶר אֽוֹ־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהוָֽה׃
8
ἐὰν δὲ ἀπὸ τῶν βοῶν ποιῆτε εἰς ὁλοκαύτωμα ἢ εἰς θυσίαν μεγαλῦναι εὐχὴν εἰς σωτήριον Κυρίῳ,
8
Quando vero de bobus féceris holocáustum aut hóstiam, ut ímpleas votum vel pacíficas víctimas,
8
וכי־תעשׂה בן־בקר עלה או־זבח לפלא־נדר או־שׁלמים ליהוה
8
And when thou preparest a bullock [for] a burnt offering, or [for] a sacrifice in performing a vow, or peace offerings unto the LORD:
8
[not available]
9
וְהִקְרִ֤יב עַל־בֶּן הַ־בָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין׃
9
καὶ προσοίσει ἐπὶ τοῦ μόσχου θυσίαν σεμιδάλεως τρία δέκατα ἀναπεποιημένης ἐν ἐλαίῳ, ἥμισυ τοῦ εἵν,
9
dabis per síngulos boves símilæ tres décimas conspérsæ óleo, quod hábeat médium mensúræ hin:
9
והקריב על־בן הבקר מנחה סלת שׁלשׁה עשׂרנים בלול בשׁמן חצי ההין
9
Then shall he bring with a bullock a meat offering of three tenth deals of flour mingled with half an hin of oil.
9
[not available]
10
וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
10
κάρπωμα ὀσμὴν εὐωδίας Κυρίῳ.
10
et vinum ad liba fundénda eiúsdem mensúræ in oblatiónem suavíssimi odóris Dómino.
10
ויין תקריב לנסך חצי ההין אשׁה ריח־ניחח ליהוה
10
And thou shalt bring for a drink offering half an hin of wine, [for] an offering made by fire, of a sweet savour unto the LORD.
10
[not available]
11
כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֽוֹ לַ־שֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָעִזִּֽים׃
11
οὕτως ποιήσεις τῷ μόσχῳ τῷ ἑνὶ ἢ τῷ κριῷ τῷ ἑνὶ ἤ τῷ ἀμνῷ τῷ ἑνὶ ἐκ τῶν προβάτων ἢ ἐκ τῶν αἰγῶν ·
11
Sic fácies
11
ככה יעשׂה לשׁור האחד או לאיל האחד או לשׂה בכשׂבים או בעזים
11
Thus shall it be done for one bullock, or for one ram, or for a lamb, or a kid.
11
[not available]
12
כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם׃
12
κατὰ τὸν ἀριθμὸν ὧν ἐὰν ποιήσετε, οὕτω ποιήσετε τῷ ἑνὶ κατὰ τὸν ἀριθμὸν αὐτῶν.
12
per síngulos boves et aríetes et agnos et hædos.
12
כמספרם אשׁר תעשׂו ככה תעשׂו לאחד במספרם
12
According to the number that ye shall prepare, so shall ye do to every one according to their number.
12
[not available]
13
כָּל הָ־אֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
13
πᾶς ὁ αὐτόχθων ποιήσει οὕτως τοιαῦτα, προσενέγκαι καρπώματα εἰς ὀσμὴν εὐωδίας Κυρίῳ.
13
Tam indígenæ quam peregríni
13
כל האזרח יעשׂה־ככה את־אלה להקריב אשׁה ריח־ניחח ליהוה
13
All that are born of the country shall do these things after this manner, in offering an offering made by fire, of a sweet savour unto the LORD.
13
[not available]
14
וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶֽׁר בְּתֽוֹכְ־כֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃
14
ἐὰν δὲ προσήλυτος ἐν ὑμῖν προσγένηται ἐν τῇ γῇ ὑμῶν ἤ ὃς ἂν γένηται ἐν ὑμῖν ἐν ταῖς γενεαῖς ὑμῶν, καὶ ποιήσει κάρπωμα ὀσμὴν εὐωδίας Κυρίῳ, ὃν τρόπον ποιεῖτε ὑμεῖς, οὕτως ποιήσει ἡ συναγωγὴ Κυρίῳ.
14
eódem ritu ófferent sacrifícia.
14
וכי־יגור אתכם גר או אשׁר בתוככם לדרתיכם ועשׂה אשׁה ריח־ניחח ליהוה כאשׁר תעשׂו כן יעשׂה
14
And if a stranger sojourn with you, or whosoever [be] among you in your generations, and will offer an offering made by fire, of a sweet savour unto the LORD; as ye do, so he shall do.
14
[not available]
15
הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
15
νόμος εἷς ἔσται ὑμῖν καὶ τοῖς προσηλύτοις τοῖς προσκειμένοις ἐν ὑμῖν, νόμος αἰώνιος εἰς γενεὰς ὑμῶν · ὡς ὑμεῖς, καὶ ὁ προσήλυτος ἔσται ἔναντι Κυρίου.
15
Unum præcéptum erit atque iudícium tam vobis quam ádvenis terræ.
15
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה
15
One ordinance [shall be both] for you of the congregation, and also for the stranger that sojourneth [with you], an ordinance for ever in your generations: as ye [are], so shall the stranger be before the LORD.
15
[not available]
16
תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ פ
16
νόμος εἷς ἔσται καὶ δικαίωμα ἕν ἔσται καὶ τῷ προσηλύτῳ τῷ προσκειμένῳ ἐν ὑμῖν.
16
Locútus est Dóminus ad Móysen, dicens:
16
תורה אחת ומשׁפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם
16
One law and one manner shall be for you, and for the stranger that sojourneth with you.
16
[not available]
17
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
17
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
17
Lóquere fíliis Israel, et dices ad eos:
17
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
17
And the LORD spake unto Moses, saying,
17
[not available]
18
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל הָ־אָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃
18
Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαι ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν εἰς ἥν ἐγὼ εἰσάγω ὑμᾶς ἐκεῖ,
18
Cum venéritis in terram, quam dabo vobis,
18
דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אליהם בבאכם אל הארץ אשׁר אני מביא אתכם שׁמה
18
Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye come into the land whither I bring you,
18
[not available]
19
וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוָֽה׃
19
καὶ ἔσται ὅταν ἔσθητε ὑμεῖς ἀπὸ τῶν ἄρτων τῆς γῆς, ἀφελεῖτε ἀφαίρεμα ἀφόρισμα Κυρίῳ ·
19
et comedéritis de pánibus regiónis illíus, separábitis primítias Dómino
19
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה
19
Then it shall be, that, when ye eat of the bread of the land, ye shall offer up an heave offering unto the LORD.
19
[not available]
20
רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃
20
ἀπαρχὴν φυράματος ὑμῶν ἄρτον ἀφαίρεμα ἀφοριεῖτε αὐτό · ὡς ἀφαίρεμα ἀπὸ ἅλω, οὕτως ἀφελεῖτε αὐτόν,
20
de cibis vestris. Sicut de áreis primítias separátis,
20
ראשׁית עריסתיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה
20
Ye shall offer up a cake of the first of your dough [for] an heave offering: as [ye do] the heave offering of the threshingfloor, so shall ye heave it.
20
[not available]
21
מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ ס
21
ἀπαρχὴν φυράματος ὑμῶν · καὶ δώσετε Κυρίῳ ἀφαίρεμα εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν.
21
ita et de pulméntis dábitis primitíva Dómino.
21
מראשׁית עריסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם
21
Of the first of your dough ye shall give unto the LORD an heave offering in your generations.
21
[not available]
22
וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל הַ־מִּצְוֺ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃
22
Ὅταν δὲ διαμάρτητε καὶ μὴ ποιήσητε πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ἅς ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν,
22
Quod si per ignorántiam præteriéritis quidquam horum, quæ locútus est Dóminus ad Móysen,
22
וכי תשׁגו ולא תעשׂו את כל המצות האלה אשׁר־דבר יהוה אל־משׁה
22
And if ye have erred, and not observed all these commandments, which the LORD hath spoken unto Moses,
22
[not available]
23
אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה מִן הַ־יּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
23
καθὰ συνέταξεν Κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν χειρὶ Μωυσῆ, ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς συνέταξεν Κύριος πρὸς ὑμᾶς καὶ ἐπέκεινα εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ·
23
et mandávit per eum ad vos, a die qua cœpit iubére et ultra,
23
את כל־אשׁר צוה יהוה אליכם ביד־משׁה למן היום אשׁר צוה יהוה והלאה לדרתיכם
23
[Even] all that the LORD hath commanded you by the hand of Moses, from the day that the LORD commanded [Moses], and henceforward among your generations;
23
[not available]
24
וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל הָ־עֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃
24
καὶ ἔσται ἐὰν ἐξ ὀφθαλμῶν τῆς συναγωγῆς γενηθῇ ἀκουσίως, καὶ ποιήσῃ πᾶσα ἡ συναγωγὴ μόσχον ἕνα ἐκ βοῶν ἄμωμον εἰς ὁλοκαύτωμα εἰς ὀσμὴν εὐωδίας Κυρίῳ, καὶ θυσίαν τούτου καὶ σπονδὴν αὐτοῦ κατὰ τὴν σύνταξιν, καὶ χίμαρον ἐξ αἰγῶν ἕνα περὶ ἁμαρτίας.
24
oblitáque fúerit fácere multitúdo: ófferet vítulum de arménto, holocáustum in odórem suavíssimum Dómino, et sacríficum eius ac liba, ut cæremóniæ póstulant, hircúmque pro peccáto:
24
והיה אם מעיני העדה נעשׂתה לשׁגגה ועשׂו כל העדה פר בן־בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשׁפט ושׂעיר־עזים אחד לחטאת
24
Then it shall be, if [ought] be committed by ignorance without the knowledge of the congregation, that all the congregation shall offer one young bullock for a burnt offering, for a sweet savour unto the LORD, with his meat offering, and his drink offering, according to the manner, and one kid of the goats for a sin offering.
24
[not available]
25
וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת קָרְבָּנָ֜־ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל שִׁגְגָתָֽ־ם׃
25
καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεύς, περὶ πάσης συναγωγῆς υἱῶν, Ἰσραήλ, καὶ ἀφεθήσεται αὐτοῖς · ὅτι ἀκούσιόν ἐστιν · καὶ αὐτοὶ ἤνεγκαν τὸ δῶρον αὐτῶν κάρπωμα Κυρίῳ περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτῶν ἔναντι Κυρίου περὶ τῶν ἀκουσίων αὐτῶν.
25
et rogábit sacérdos pro omni multitúdine filiórum Israel, et dimittétur eis, quóniam non sponte peccavérunt, nihilóminus offeréntes incénsum Dómino pro se et pro peccáto atque erróre suo:
25
וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישׂראל ונסלח להם כי־שׁגגה היא והם הביאו את קרבנם אשׁה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שׁגגתם
25
And the priest shall make an atonement for all the congregation of the children of Israel, and it shall be forgiven them; for it [is] ignorance: and they shall bring their offering, a sacrifice made by fire unto the LORD, and their sin offering before the LORD, for their ignorance:
25
[not available]
26
וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל הָ־עָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ ס
26
καὶ ἀφεθήσεται κατὰ πᾶσαν συναγωγὴν υἱῶν Ἰσραὴλ καὶ τῷ προσηλύτῳ τῷ προσκειμένῳ πρὸς ὑμᾶς, ὅτι παντὶ τῷ λαῷ ἀκούσιον.
26
et dimittétur univérsæ plebi filiórum Israel, et ádvenis, qui peregrinántur inter eos: quóniam culpa est omnis pópuli per ignorántiam.
26
ונסלח לכל־עדת בני ישׂראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשׁגגה
26
And it shall be forgiven all the congregation of the children of Israel, and the stranger that sojourneth among them; seeing all the people [were] in ignorance.
26
[not available]
27
וְאִם־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת שְׁנָתָ֖־הּ לְחַטָּֽאת׃
27
ἐὰν δὲ ψυχὴ μία ἁμάρτῃ ἀκουσίως, προσάξει αἶγα μίαν ἐνιαυσίαν περὶ ἁμαρτίας ·
27
Quod si ánima una nésciens peccáverit, ófferet capram annículam pro peccáto suo:
27
ואם־נפשׁ אחת תחטא בשׁגגה והקריבה עז בת שׁנתה לחטאת
27
And if any soul sin through ignorance, then he shall bring a she goat of the first year for a sin offering.
27
[not available]
28
וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל הַ־נֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥ה בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃
28
[not available]
28
et deprecábitur pro ea sacérdos, quod ínscia peccáverit coram Dómino: impetrabítque ei véniam, et dimittétur illi.
28
וכפר הכהן על הנפשׁ השׁגגת בחטאה בשׁגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
28
And the priest shall make an atonement for the soul that sinneth ignorantly, when he sinneth by ignorance before the LORD, to make an atonement for him; and it shall be forgiven him.
28
[not available]
29
הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם תּוֹרָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה׃
29
τῷ ἐνχωρίῳ ἐν υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ τῷ προσηλύτῳ τῷ προσκειμένῳ ἐν αὐτοῖς, νόμος εἷς ἔσται αὐτοῖς, ὃς ἂν ποιήσῃ ἀκουσίως.
29
Tam indígenis quam ádvenis una lex erit ómnium, qui peccáverint ignorántes.
29
האזרח בבני ישׂראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשׂה בשׁגגה
29
Ye shall have one law for him that sinneth through ignorance, [both for] him that is born among the children of Israel, and for the stranger that sojourneth among them.
29
[not available]
30
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן הָֽ־אֶזְרָח֙ וּמִן הַ־גֵּ֔ר אֶת־יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
30
καὶ ψυχὴ ἥτις ποιήσει ἐν χειρὶ ὑπερηφανίας ἀπὸ τῶν αὐτοχθόνων ἢ ἀπὸ τῶν προσηλύτων, τὸν θεὸν οὗτος παροξύνει · ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.
30
Anima vero, quæ per supérbiam áliquid commíserit, sive civis sit ille, sive peregrínus ( quóniam advérsus Dóminum rebéllis fuit ), períbit de pópulo suo:
30
והנפשׁ אשׁר־תעשׂה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את־יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפשׁ ההיא מקרב עמיה
30
But the soul that doeth [ought] presumptuously, [whether he be] born in the land, or a stranger, the same reproacheth the LORD; and that soul shall be cut off from among his people.
30
[not available]
31
כִּ֤י דְבַר־יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת מִצְוָת֖־וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥ה בָֽהּ׃ פ
31
ὅτι τὰ ῥήματα Κυρίου ἐφαύλισεν καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ διεσκέδασεν · ἐκτρίψει ἐκτριβήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη, ἡ ἁμαρτία αὐτῆς ἐν αὐτῇ.
31
verbum enim Dómini contémpsit, et præcéptum illíus fecit írritum: idcírco delébitur, et portábit iniquitátem suam.
31
כי את דבר־יהוה בזה ואת מצותיו הפר הכרת תכרת הנפשׁ ההיא עונה בה
31
Because he hath despised the word of the LORD, and hath broken his commandment, that soul shall utterly be cut off; his iniquity [shall be] upon him.
31
[not available]
32
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
32
Καὶ ἦσαν οἱ υἱοὶ Ἰσραὴλ ἐν τῇ ἐρήμῳ, καὶ εὗρον ἄνδρα συλλέγοντα ξύλα τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων.
32
Factum est autem, cum essent fílii Israel in solitúdine, et inveníssent hóminem colligéntem ligna in die sábbati,
32
ויהיו בני־ישׂראל במדבר וימצאו אישׁ מקשׁשׁ עצים ביום השׁבת
32
And while the children of Israel were in the wilderness, they found a man that gathered sticks upon the sabbath day.
32
[not available]
33
וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹת֔וֹ הַמֹּצְאִ֥ים אֹת֖וֹ מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל הָ־עֵדָֽה׃
33
καὶ προσήγαγον αὐτὸν οἱ εὑρόντες συλλέγοντα ξύλα τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων πρὸς Μωυσῆν καὶ Ἀαρὼν καὶ πρὸς πᾶσαν συναγωγὴν υἱῶν Ἰσραὴλ.
33
obtulérunt eum Móysi et Aaron et univérsæ multitúdini.
33
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשׁשׁ עצים אל־משׁה ואל־אהרן ואל כל העדה
33
And they that found him gathering sticks brought him unto Moses and Aaron, and unto all the congregation.
33
[not available]
34
וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ ס
34
καὶ ἀπέθεντο αὐτὸν εἰς φυλακήν, οὐ γὰρ συνέκριναν τί ποιήσωσιν αὐτόν.
34
Qui reclusérunt eum in cárcerem, nesciéntes quid super eo fácere debérent.
34
ויניחו אתו במשׁמר כי לא פרשׁ מה־יעשׂה לו
34
And they put him in ward, because it was not declared what should be done to him.
34
[not available]
35
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כָּל הָ֣־עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
35
καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων Θανάτῳ θανατούσθω ὁ ἄνθρωπος · λιθοβολήσατε αὐτὸν λίθοις πᾶσα ἡ συναγωγή.
35
Dixítque Dóminus ad Móysen: Morte moriátur homo iste, óbruat eum lapídibus omnis turba extra castra.
35
ויאמר יהוה אל־משׁה מות יומת האישׁ רגמו אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה
35
And the LORD said unto Moses, The man shall be surely put to death: all the congregation shall stone him with stones without the camp.
35
[not available]
36
וַיֹּצִ֨יאוּ אֹת֜וֹ כָּל הָ־עֵדָ֗ה אֶל מִ־חוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֛וֹ בָּאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
36
[not available]
36
Cumque eduxíssent eum foras, obruérunt lapídibus, et mórtuus est, sicut præcéperat Dóminus.
36
ויוציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשׁר צוה יהוה את־משׁה
36
And all the congregation brought him without the camp, and stoned him with stones, and he died; as the LORD commanded Moses.
36
[not available]
37
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
37
[not available]
37
Dixit quoque Dóminus ad Móysen:
37
ויאמר יהוה אל־משׁה לאמר
37
And the LORD spake unto Moses, saying,
37
[not available]
38
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
38
[not available]
38
Lóquere fíliis Israel, et dices ad eos ut fáciant sibi fímbrias per ángulos palliórum, ponéntes in eis vittas hyacínthinas:
38
דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אליהם ועשׂו להם ציצות על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת
38
Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them fringes in the borders of their garments throughout their generations, and that they put upon the fringe of the borders a ribband of blue:
38
[not available]
39
וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃
39
[not available]
39
quas cum víderint, recordéntur ómnium mandatórum Dómini, nec sequántur cogitatiónes suas et óculos per res várias fornicántes,
39
והיו לכם לציצות וראיתם אתם וזכרתם את־כל־מצות יהוה ועשׂיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשׁר־אתם זנים אחריהם
39
And it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of the LORD, and do them; and that ye seek not after your own heart and your own eyes, after which ye use to go a whoring:
39
[not available]
40
לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל מִצְוֺתָ֑־י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם׃
40
[not available]
40
sed magis mémores præceptórum Dómini fáciant ea, sintque sancti Deo suo.
40
למען תזכרו ועשׂיתם את־כל מצותי והייתם קדישׁים לאלהיכם
40
That ye may remember, and do all my commandments, and be holy unto your God.
40
[not available]
41
אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ
41
[not available]
41
Ego Dóminus Deus vester, qui edúxi vos de terra Ægýpti, ut essem Deus vester.
41
אני יהוה אלהיכם אשׁר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם
41
I [am] the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt, to be your God: I [am] the LORD your God.
41
4Q27 · f6_10
אל#ו#?ה##[י׳כמה ׃
