THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
1
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων
1
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
1
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
1
And the LORD spake unto Moses, saying,
1
[not available]
2
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהוָֽה׃
2
Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἀνὴρ ἢ γυνὴ ὃς ἐὰν μεγάλως εὔξηται εὐχὴν ἀφαγνίσασθαι ἁγνείαν Κυρίῳ
2
Lóquere ad fílios Israel, et dices ad eos: Vir, sive múlier, cum fécerint votum ut sanctificéntur, et se volúerint Dómino consecráre:
2
דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אליהם אישׁ או־אשׁה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה
2
Speak unto the children of Israel, and say unto them, When either man or woman shall separate [themselves] to vow a vow of a Nazarite, to separate [themselves] unto the LORD:
2
[not available]
3
מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל־מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃
3
ἀπὸ οἴνου καὶ σίκερα, ἁγνισθήσεται ἀπὸ οἴνου, καὶ ὄξος ἐξ οἴνου καὶ ὄξος ἐκ σίκερα οὐ πίεται, καὶ ὅσα κατεργάζεται ἐκ σταφυλῆς οὐ πίεται, καὶ σταφυλὴν πρόσφατον καὶ σταφίδα οὐ φάγεται.
3
a vino, et omni, quod inebriáre potest, abstinébunt. Acétum ex vino, et ex quálibet ália potióne, et quidquid de uva exprímitur, non bibent: uvas recéntes siccásque non cómedent
3
מיין ושׁכר יזיר חמץ יין וחמץ שׁכר לא ישׁתה וכל משׁארת ענבים לא ישׁתה וענבים לחים ויבישׁים לא יאכל
3
He shall separate [himself] from wine and strong drink, and shall drink no vinegar of wine, or vinegar of strong drink, neither shall he drink any liquor of grapes, nor eat moist grapes, or dried.
3
[not available]
4
כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ מִכֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יֵעָשֶׂ֜ה מִגֶּ֣פֶן הַיַּ֗יִן מֵחַרְצַנִּ֛ים וְעַד־זָ֖ג לֹ֥א יֹאכֵֽל׃
4
πάσας τὰς ἡμέρας τῆς εὐχῆς αὐτοῦ ἀπὸ πάντων ὅσα γίνεται ἐξ ἀμπέλου, οἶνον ἀπὸ στεμφύλλων ἕως γιγάρτου οὐ φάγεται.
4
cunctis diébus quibus ex voto Dómino consecrántur: quidquid ex vínea esse potest, ab uva passa usque ad ácinum non cómedent.
4
כל ימי נזרו מכל אשׁר יעשׂה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל
4
All the days of his separation shall he eat nothing that is made of the vine tree, from the kernels even to the husk.
4
[not available]
5
כָּל־יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְר֔וֹ תַּ֖עַר לֹא־יַעֲבֹ֣ר עַל רֹאשׁ֑־וֹ עַד־מְלֹ֨את הַיָּמִ֜ם אֲשֶׁר־יַזִּ֤יר לַיהוָה֙ קָדֹ֣שׁ יִהְיֶ֔ה גַּדֵּ֥ל פֶּ֖רַע שְׂעַ֥ר רֹאשֽׁוֹ׃
5
πάσας τὰς ἡμέρας τοῦ ἁγνισμοῦ ξυρὸν οὐκ ἐπελεύσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ · ἕως ἂν πληρωθῶσιν αἱ ἡμέραι ὅσας ηὔξατο Κυρίῳ, ἅγιος ἔσται τρέφων κόμην τρίχα κεφαλῆς.
5
Omni témpore separatiónis suæ novácula non transíbit per caput eius usque ad complétum diem, quo Dómino consecrátur. Sanctus erit, crescénte cæsárie cápitis eius.
5
כל־ימי נדר נזרו תער לא־יעבר על ראשׁו עד־מלאת הימים אשׁר־יזיר ליהוה קדושׁ יהיה גדל פרע שׂער ראשׁו
5
All the days of the vow of his separation there shall no rasor come upon his head: until the days be fulfilled, in the which he separateth [himself] unto the LORD, he shall be holy, [and] shall let the locks of the hair of his head grow.
5
[not available]
6
כָּל־יְמֵ֥י הַזִּיר֖וֹ לַיהוָ֑ה עַל־נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת לֹ֥א יָבֹֽא׃
6
πάσας τὰς ἡμέρας τῆς εὐχῆς Κυρίῳ ἐπὶ πάσῃ ψυχῇ τετελευτηκυίᾳ οὐκ εἰσελεύσεται.
6
Omni témpore consecratiónis suæ, super mórtuum non ingrediétur,
6
כל־ימי הזירו ליהוה על־נפשׁ מת לא יבוא
6
All the days that he separateth [himself] unto the LORD he shall come at no dead body.
6
[not available]
7
לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֗וֹ לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹת֔וֹ לֹא־יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל רֹאשֽׁ־וֹ׃
7
ἐπὶ πατρὶ καὶ ἐπὶ μητρὶ καὶ ἐπ᾽ ἀδελφῷ καὶ ἐπ᾽ ἀδελφῇ, οὐ μιανθήσεται ἐπ᾽ αὐτοῖς ἀποθανόντων αὐτῶν, ὅτι εὐχὴ θεοῦ αὐτοῦ ἐπ᾽ αὐτῷ ἐπὶ κεφαλῆς αὐτοῦ ·
7
nec super patris quidem et matris et fratris sororísque fúnere contaminábitur, quia consecrátio Dei sui super caput eius est.
7
לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא־יטמא להם במותם כי נזר אלהיו על ראשׁו
7
He shall not make himself unclean for his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, when they die: because the consecration of his God [is] upon his head.
7
[not available]
8
כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לַֽיהוָֽה׃
8
πάσας τὰς ἡμέρας τῆς εὐχῆς αὐτοῦ ἅγιος ἔσται Κυρίῳ.
8
Omnibus diébus separatiónis suæ sanctus erit Dómino.
8
כל ימי נזרו קדושׁ הוא ליהוה
8
All the days of his separation he [is] holy unto the LORD.
8
[not available]
9
וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טָהֳרָת֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ׃
9
ἐὰν δέ τις ἀποθάνῃ ἐξάπινα ἐπ᾽ αὐτῷ, παραχρῆμα μιανθήσεται ἡ κεφαλὴ εὐχῆς αὐτοῦ, καὶ ξυρήσεται τὴν κεφαλήν αὐτοῦ ᾗ ἂν ἡμέρᾳ καθαρισθῇ · τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ξυρηθήσεται.
9
Sin autem mórtuus fúerit súbito quíspiam coram eo, polluétur caput consecratiónis eius: quod radet íllico in eádem die purgatiónis suæ, et rursum séptima.
9
וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראשׁ נזרו וגלח ראשׁו ביום טהרתו ביום השׁביעי יגלחנו
9
And if any man die very suddenly by him, and he hath defiled the head of his consecration; then he shall shave his head in the day of his cleansing, on the seventh day shall he shave it.
9
[not available]
10
וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה אֶל הַ־כֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
10
καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ οἴσει δύο τρυγόνας ἢ δύο νοσσοὺς περιστερῶν πρὸς τὸν ἱερέα ἐπὶ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου,
10
In octáva autem die ófferet duos túrtures, vel duos pullos colúmbæ sacerdóti in intróitu fœ́deris testimónii.
10
וביום השׁמיני יביא שׁתי תרים או שׁני בני יונה אל הכהן אל־פתח אהל מועד
10
And on the eighth day he shall bring two turtles, or two young pigeons, to the priest, to the door of the tabernacle of the congregation:
10
[not available]
11
וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל הַ־נָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁ אֶת רֹאשׁ֖־וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
11
καὶ ποιήσει ὁ ἱερεὺς μίαν περὶ ἁμαρτίας καὶ μίαν εἰς ὁλοκαύτωμα · καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς περὶ ὧν ἥμαρτεν περὶ τῆς ψυχῆς, καὶ ἁγιάσει τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ.
11
Faciétque sacérdos unum pro peccáto, et álterum in holocáustum, et deprecábitur pro eo, quia peccávit super mórtuo: sanctificabítque caput eius in die illo:
11
ועשׂה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשׁר חטא על הנפשׁ וקדשׁ את ראשׁו ביום ההוא
11
And the priest shall offer the one for a sin offering, and the other for a burnt offering, and make an atonement for him, for that he sinned by the dead, and shall hallow his head that same day.
11
[not available]
12
וְהִזִּ֤יר לַֽיהוָה֙ אֶת־יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן שְׁנָת֖־וֹ לְאָשָׁ֑ם וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖א נִזְרֽוֹ׃
12
ᾗ ἡγιάσθη Κυρίῳ τὰς ἡμέρας τῆς εὐχῆς, καὶ προσάξει ἀμνὸν ἐνιαύσιον εἰς πλημμελίαν · καὶ αἱ ἡμέραι αἱ πρότεραι ἄλογοι ἔσονται, ὅτι ἐμιάνθη κεφαλὴ εὐχῆς αὐτοῦ.
12
et consecrábit Dómino dies separatiónis illíus, ófferens agnum annículum pro peccáto: ita tamen ut dies prióres írriti fiant, quóniam pollúta est sanctificátio eius.
12
והזיר ליהוה את־ימי נזרו והביא כבשׂ בן שׁנתו לאשׁם והימים הראישׁונים יפלו כי טמא נזרו
12
And he shall consecrate unto the LORD the days of his separation, and shall bring a lamb of the first year for a trespass offering: but the days that were before shall be lost, because his separation was defiled.
12
[not available]
13
וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
13
Καὶ οὗτος ὁ νόμος τοῦ εὐξαμένου · ᾗ ἂν ἡμέρᾳ πληρώσῃ ἡμέρας εὐχῆς αὐτοῦ, προσοίσει αὐτὸς παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ·
13
Ista est lex consecratiónis. Cum dies, quos ex voto decréverat, complebúntur: addúcet eum ad óstium tabernáculi fœ́deris,
13
וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל־פתח אהל מועד
13
And this [is] the law of the Nazarite, when the days of his separation are fulfilled: he shall be brought unto the door of the tabernacle of the congregation:
13
[not available]
14
וְהִקְרִ֣יב אֶת קָרְבָּנ֣־וֹ לַיהוָ֡ה כֶּבֶשׂ֩ בֶּן שְׁנָת֨־וֹ תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת שְׁנָתָ֛־הּ תְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים׃
14
καὶ προσάξει τὸ δῶρον αὐτοῦ Κυρίῳ, ἀμνὸν ἐνιαύσιον ἄμωμον ἕνα εἰς ὁλοκαύτωσιν, καὶ ἀμνάδα ἐνιαυσίαν ἄμωμον μίαν εἰς ἁμαρτίαν, καὶ κριὸν ἕνα ἄμωμον εἰς σωτήριον,
14
et ófferet oblatiónes eius Dómino, agnum annículum immaculátum in holocáustum, et ovem annículam immaculátam pro peccáto, et aríetem immaculátum, hóstiam pacíficam,
14
והקריב את קרבנו ליהוה כבשׂ בן שׁנתו תמים אחד לעלה וכבשׂה אחת בת שׁנתה תמימה לחטאת ואיל־אחד תמים לשׁלמים
14
And he shall offer his offering unto the LORD, one he lamb of the first year without blemish for a burnt offering, and one ewe lamb of the first year without blemish for a sin offering, and one ram without blemish for peace offerings,
14
[not available]
15
וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃
15
καὶ κανοῦν ἀζύμων σεμιδάλεως ἄρτους ἀναπεποιημένους ἐν ἐλαίῳ, καὶ λάγανα ἄζυμα κεχρισμένα ἐν ἐλαίῳ, καὶ θυσία αὐτῶν καὶ σπονδὴ αὐτῶν.
15
canístrum quoque panum azymórum qui conspérsi sint óleo, et lágana absque ferménto uncta óleo, ac libámina singulórum:
15
וסל מצות סלת חלות בללות בשׁמן ורקיקי מצות משׁחים בשׁמן ומנחתם ונסכיהם
15
And a basket of unleavened bread, cakes of fine flour mingled with oil, and wafers of unleavened bread anointed with oil, and their meat offering, and their drink offerings.
15
[not available]
16
וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת חַטָּאת֖־וֹ וְאֶת עֹלָתֽ־וֹ׃
16
καὶ προσοίσει ὁ ἱερεὺς ἔναντι Κυρίου, καὶ ποιήσει τὸ περὶ ἁμαρτίας αὐτοῦ καὶ τὸ ὁλοκαύτωμα αὐτοῦ ·
16
quæ ófferet sacérdos coram Dómino, et fáciet tam pro peccáto, quam in holocáustum.
16
והקריב הכהן לפני יהוה ועשׂה את חטאתו ואת עלתו
16
And the priest shall bring [them] before the LORD, and shall offer his sin offering, and his burnt offering:
16
[not available]
17
וְאֶת הָ־אַ֜יִל יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצּ֑וֹת וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת מִנְחָת֖־וֹ וְאֶת נִסְכּֽ־וֹ׃
17
καὶ τὸν κριὸν ποιήσει θυσίαν σωτηρίου Κυρίῳ ἐπὶ τῷ κανῷ τῶν ἀζύμων, καὶ ποιήσει ὁ ἱερεὺς τὴν θυσίαν αὐτοῦ καὶ τὴν σπονδὴν αὐτοῦ.
17
Aríetem vero immolábit hóstiam pacíficam Dómino, ófferens simul canístrum azymórum, et libaménta quæ ex more debéntur.
17
ואת האיל יעשׂה זבח שׁלמים ליהוה על סל המצות ועשׂה הכהן את מנחתו ואת נסכו
17
And he shall offer the ram [for] a sacrifice of peace offerings unto the LORD, with the basket of unleavened bread: the priest shall offer also his meat offering, and his drink offering.
17
[not available]
18
וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶת־רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְלָקַ֗ח אֶת־שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְר֔וֹ וְנָתַן֙ עַל הָ־אֵ֔שׁ אֲשֶׁר־תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
18
καὶ ξυρήσεται ὁ ηὐγμένος παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου τὴν κεφαλὴν τῆς εὐχῆς αὐτοῦ, καὶ ἐπιθήσει τὰς τρίχας ἐπὶ τὸ πῦρ ὅ ἐστιν ὑπὸ τὴν θυσίαν τοῦ σωτηρίου.
18
Tunc radétur Nazarǽus ante óstium tabernáculi fœ́deris cæsárie consecratiónis suæ: tollétque capíllos eius, et ponet super ignem, qui est suppósitus sacrifício pacificórum:
18
וגלח הנזיר פתח אהל מועד את־ראשׁ נזרו ולקח את־שׂער ראשׁ נזרו ונתן על האשׁ אשׁר־תחת זבח השׁלמים
18
And the Nazarite shall shave the head of his separation [at] the door of the tabernacle of the congregation, and shall take the hair of the head of his separation, and put [it] in the fire which [is] under the sacrifice of the peace offerings.
18
[not available]
19
וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת הַ־זְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮ מִן הָ־אַיִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן הַ־סַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת נִזְרֽ־וֹ׃
19
καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς τὸν βραχίονα ἑφθὸν ἀπὸ τοῦ κριοῦ καὶ ἄρτον ἕνα ἄζυμον ἀπὸ τοῦ κανοῦ καὶ λάγανον ἄζυμον ἕν, καὶ ἐπιθήσει ἐπὶ τὰς χεῖρας τοῦ ηὐγμένου, μετὰ τὸ ξυρήσασθαι αὐτὸν τὴν εὐχὴν αὐτοῦ ·
19
et armum coctum aríetis, tortámque absque ferménto unam de canístro, et láganum ázymum unum, et tradet in manus Nazarǽi, postquam rasum fúerit caput eius.
19
ולקח הכהן את הזרוע בשׁלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחרי התגלח את נזרו
19
And the priest shall take the sodden shoulder of the ram, and one unleavened cake out of the basket, and one unleavened wafer, and shall put [them] upon the hands of the Nazarite, after [the hair of] his separation is shaven:
19
[not available]
20
וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃
20
καὶ προσοίσει αὐτὰ ὁ ἱερεὺς ἐπίθεμα ἔναντι Κυρίου · ἅγιον ἔσται τῷ ἱερεῖ ἐπὶ τοῦ στηθυνίου τοῦ ἐπιθέματος καὶ ἐπὶ τοῦ βραχίονος τοῦ ἀφαιρέματος · καὶ μετὰ ταῦτα πίεται ὁ ηὐγμένος οἶνον.
20
Susceptáque rursum ab eo, elevábit in conspéctu Dómini: et sanctificáta sacerdótis erunt, sicut pectúsculum, quod separári iussum est, et femur. Post hæc, potest bíbere Nazarǽus vinum.
20
והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה קדשׁ הוא לכהן יהיה על חזה התנופה ועל שׁוק התרומה ואחר ישׁתה הנזיר יין
20
And the priest shall wave them [for] a wave offering before the LORD: this [is] holy for the priest, with the wave breast and heave shoulder: and after that the Nazarite may drink wine.
20
[not available]
21
זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קָרְבָּנ֤וֹ לַֽיהוָה֙ עַל נִזְר֔־וֹ מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ׃ פ
21
οὗτος ὁ νόμος τοῦ εὐξαμένου ὃς ἂν εὔξηται Κυρίῳ δῶρον αὐτοῦ Κυρίῳ περὶ τῆς εὐχῆς, χωρὶς ὧν ἂν εὓρῃ ἡ χεὶρ αὐτοῦ, κατὰ δύναμιν τῆς εὐχῆς αὐτοῦ ἣν ἂν εὔξηται κατὰ νόμον ἁγνείας.
21
Ista est lex Nazarǽi, cum vóverit oblatiónem suam Dómino témpore consecratiónis suæ, excéptis his, quæ invénerit manus eius: iuxta quod mente devóverat, ita fáciet ad perfectiónem sanctificatiónis suæ.
21
זאת תורת הנזיר אשׁר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשׁר־תשׂיג ידו כפי נדרו אשׁר ידר כן יעשׂה על תורת נזרו
21
This [is] the law of the Nazarite who hath vowed, [and of] his offering unto the LORD for his separation, beside [that] that his hand shall get: according to the vow which he vowed, so he must do after the law of his separation.
21
[not available]
22
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
22
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
22
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
22
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר
22
And the LORD spake unto Moses, saying,
22
[not available]
23
דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל בָּנָ֣י־ו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ ס
23
Λάλησον Ἀαρὼν καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων Οὕτως εὐλογήσετε τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ λέγοντες αὐτοῖς ·
23
Lóquere Aaron et fíliis eius: Sic benedicétis fíliis Israel, et dicétis eis:
23
דבר אל־אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את־בני ישׂראל אמר להם
23
Speak unto Aaron and unto his sons, saying, On this wise ye shall bless the children of Israel, saying unto them,
23
[not available]
24
יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ס
24
Εὐλογήσαι σε Κύριος καὶ φυλάξαι,
24
Benedícat tibi Dóminus, et custódiat te.
24
יברכך יהוה וישׁמרך
24
The LORD bless thee, and keep thee:
24
[not available]
25
יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ס
25
καὶ ἐπιφάναι Κύριος τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ σὲ καὶ ἐλεήσαι σε ·
25
Osténdat Dóminus fáciem suam tibi, et misereátur tui.
25
יאיר יהוה פניו אליך ויחנך
25
The LORD make his face shine upon thee, and be gracious unto thee:
25
[not available]
26
יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ס
26
ἐπάραι Κύριος τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ σὲ καὶ δῴη σοι εἰρήνην.
26
Convértat Dóminus vultum suum ad te, et det tibi pacem.
26
ישׂא יהוה פניו אליך וישׂם לך שׁלום
26
The LORD lift up his countenance upon thee, and give thee peace.
26
[not available]
27
וְשָׂמ֥וּ אֶת שְׁמִ֖־י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃ פ
27
καὶ ἐπιθήσουσιν τὸ ὄνομά μου ἐπὶ τοὺς υἱοὺς Ἰσραήλ, καὶ ἐγὼ Κύριος εὐλογήσω αὐτούς ·
27
Invocabúntque nomen meum super fílios Israel, et ego benedícam eis.
27
ושׂימו את שׁמי על־בני ישׂראל ואני אברכם
27
And they shall put my name upon the children of Israel; and I will bless them.
27
[not available]
