THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָֽה׃
1
ΟΡΑΣΙΣ Ὀβδειού. Τάδε λέγει Κύριος ὁ θεὸς τῇ Ἰδουμαίᾳ Ἀκοὴν ἤκουσα παρὰ Κυρίου, καὶ περιοχὴν εἰς τὰ ἔθνη ἐξαπέστειλεν Ἀνάστητε καὶ ἐξαναστῶμεν ἐπ᾽ αὐτὴν εἰς πόλεμον.
1
Vísio Abdíæ. Hæc dicit Dóminus Deus ad Edom: Audítum audívimus a Dómino, et legátum ad gentes misit: súrgite, et consurgámus advérsus eum in prœ́lium.
1
[not available]
1
The vision of Obadiah. Thus saith the Lord GOD concerning Edom; We have heard a rumour from the LORD, and an ambassador is sent among the heathen, Arise ye, and let us rise up against her in battle.
1
4Q82 · f70_75
חזון עובד##[יה כה־אמר אדוני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה] וציר בג#?[וים שלח קומו ונקומה עלי׳ה למלחמה ׃
2
הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד׃
2
ἰδοὺ ὀλιγοστὸν δέδωκά σε ἐν τοῖς ἔθνεσιν, ἠτιμωμένος σὺ εἶ σφόδρα ·
2
Ecce párvulum dedi te in géntibus: contemptíbilis tu es valde.
2
[not available]
2
Behold, I have made thee small among the heathen: thou art greatly despised.
2
4Q82 · f70_75
הנה קטן נתתי׳ך בגוים] בזוי אתה#[ מאד ׃
3
זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃
3
ὑπερηφανία τῆς καρδίας σου ἐπῆρέν σε κατασκηνοῦντα ἐν ταῖς ὀπαῖς τῶν πετρῶν · ὑψῶν κατοικίαν αὐτοῦ, λέγων ἐν καρδίᾳ αὐτοῦ Τίς με κατάξει ἐπὶ τὴν γῆν?
3
Supérbia cordis tui éxtulit te, habitántem in scissúris petrárum, exaltántem sólium tuum: qui dicis in corde tuo: Quis détrahet me in terram?
3
[not available]
3
The pride of thine heart hath deceived thee, thou that dwellest in the clefts of the rock, whose habitation [is] high; that saith in his heart, Who shall bring me down to the ground?
3
4Q82 · f70_75
זדון לב׳ך השיא׳ך שכני בחגוי־סלע מרום שבת׳ו] אמר בל[ב׳ו מי יורד׳ני ארץ ׃
4
אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה׃
4
ἐὰν μετεωρισθῇς ὡς ἀετός, καὶ ἐὰν ἀνὰ μέσον τῶν ἄστρων θῇς νοσσιάν σου, ἐκεῖθεν κατάξω σε, λέγει Κύριος.
4
Si exaltátus fúeris ut áquila, et si inter sídera posúeris nidum tuum: inde détraham te, dicit Dóminus.
4
[not available]
4
Though thou exalt [thyself] as the eagle, and though thou set thy nest among the stars, thence will I bring thee down, saith the LORD.
4
4Q82 · f70_75
תשים ק##[נ׳כה משם אוריד׳ך נאם־יהוה ׃ אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים]
5
אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ לְ־ךָ֙ אִם־שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת׃
5
εἰ κλέπται εἰσῆλθον πρὸς σὲ ἢ λῃσταὶ νυκτός, ποῦ ἂν ἀπερρίφης? οὐκ ἂν ἔκλεψαν τὰ ἱκανὰ ἑαυτοῖς? καὶ εἰ τρυγηταὶ εἰσῆλθον πρὸς σέ, οὐκ ἂν ὑπελίποντο ἐπιφυλλίδας?
5
Si fures introíssent ad te, si latrónes per noctem, quómodo conticuísses? nonne furáti essent sufficiéntia sibi? si vindemiatóres introíssent ad te, numquid saltem racémum reliquíssent tibi?
5
[not available]
5
If thieves came to thee, if robbers by night, ( how art thou cut off! ) would they not have stolen till they had enough? if the grapegatherers came to thee, would they not leave [some] grapes?
5
4Q82 · f70_75
אם־גנבים באו ל׳ך אם־שודדי] ל[ילה איך נדמיתה הלוא יגנבו די׳ם אם־בצרים באו ל׳ך הלוא ישאירו] [עללות ׃
6
אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו׃
6
πῶς ἐξηρευνήθη Ἠσαὺ καὶ κατελήμφθη αὐτοῦ τὰ κεκρυμμένα.
6
Quómodo scrutáti sunt Esau, investigavérunt abscóndita eius?
6
[not available]
6
How are [the things] of Esau searched out! [how] are his hidden things sought up!
6
4Q82 · f70_75
איך נחפשו עשו נבעו מצפני׳ו ׃
7
עַֽד הַ־גְּב֣וּל שִׁלְּח֗וּךָ כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י בְרִיתֶ֔ךָ הִשִּׁיא֛וּךָ יָכְל֥וּ לְךָ֖ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֑ךָ לַחְמְךָ֗ יָשִׂ֤ימוּ מָזוֹר֙ תַּחְתֶּ֔יךָ אֵ֥ין תְּבוּנָ֖ה בּֽוֹ׃
7
ἕως τῶν ὁρίων ἐξαπέστειλάν σε · πάντες οἱ ἄνδρες τῆς διαθήκης σου ἀντέστησάν σοι, ἠδυνάσθησαν πρὸς σὲ ἄνδρες εἰρηνικοί σου, ἔθηκαν ἔνεδρα ὑποκάτω σου, οὐκ ἔστιν σύνεσις αὐτοῖς.
7
Usque ad términum emisérunt te: omnes viri fœ́deris tui illusérunt tibi: invaluérunt advérsum te viri pacis tuæ: qui cómedunt tecum, ponent insídias subter te: non est prudéntia in eo.
7
[not available]
7
All the men of thy confederacy have brought thee [even] to the border: the men that were at peace with thee have deceived thee, [and] prevailed against thee; [they that eat] thy bread have laid a wound under thee: [there is] none understanding in him.
7
4Q82 · f70_75
עד הגבול שלחו׳ך כל אנשי] [ברית׳ך השיאו׳ך יכלו ל׳ך אנשי שלמ׳ך לחמ׳ך ישימו מזור תחתי׳ך אין] [תבונה ב׳ו ׃
8
הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃
8
ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ, λέγει Κύριος, ἀπολῶ σοφοὺς ἐκ τῆς Ἰδουμαίας καὶ σύνεσιν ἐξ ὄρους Ἠσαύ ·
8
Numquid non in die illa, dicit Dóminus, perdam sapiéntes de Idumǽa, et prudéntiam de monte Esau?
8
[not available]
8
Shall I not in that day, saith the LORD, even destroy the wise [men] out of Edom, and understanding out of the mount of Esau?
8
4Q82 · f70_75
הלוא ביו]ם ה##[הוא נאם־יהוה והאבדתי] [חכמים מאדום ותבונה מהר עשו ׃
9
וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃
9
καὶ πτοηθήσονται οἱ μαχηταί σου οἱ ἐκ Θαιμάν, ὅπως ἐξαρθῇ ἄνθρωπος ἐξ ὄρους Ἠσαύ ·
9
Et timébunt fortes tui a merídie, ut intéreat vir de monte Esau.
9
[not available]
9
And thy mighty [men], O Teman, shall be dismayed, to the end that every one of the mount of Esau may be cut off by slaughter.
9
4Q82 · f70_75
]וחת#ו [גבורי׳כה תי]מ#ן למ##[ען יכרת]־[איש מהר עשו מקטל ׃
10
מֵחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם׃
10
διὰ τὴν σφαγὴν καὶ τὴν ἀσέβειαν ἀδελφοῦ σου Ἰακὼβ καλύψει σε αἰσχύνη, καὶ ἐξαρθήσῃ εἰς τὸν αἰῶνα.
10
Propter interfectiónem, et propter iniquitátem in fratrem tuum Iacob, opériet te confúsio, et períbis in ætérnum.
10
[not available]
10
For [thy] violence against thy brother Jacob shame shall cover thee, and thou shalt be cut off for ever.
10
4Q82 · f70_75
מחמס אחי׳כה ]י?עקו#?[ב תכס׳כה ב]ושה ו#?[נכרת] [לעולם ׃
11
בְּיוֹם֙ עֲמָֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנָכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שערו וְעַל־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
11
Ἀφ᾽ ἧς ἡμέρας ἀντέστης ἐξ ἐναντίας ἐν ἡμέραις αἰχμαλωτευόντων ἀλλογενῶν δύναμιν αὐτοῦ, καὶ ἀλλότριοι εἰσῆλθον εἰς πύλας αὐτοῦ καὶ ἐπὶ Ἰερουσαλὴμ ἔβαλον κλήρους, καὶ σὺ ἦς ὡς εἷς ἐξ αὐτῶν.
11
In die cum stares advérsus eum, quando capiébant aliéni exércitum eius, et extránei ingrediebántur portas eius, et super Ierúsalem mittébant sortem, tu quoque eras quasi unus ex eis.
11
[not available]
11
In the day that thou stoodest on the other side, in the day that the strangers carried away captive his forces, and foreigners entered into his gates, and cast lots upon Jerusalem, even thou [wast] as one of them.
11
4Q82 · f70_75
ביום עמד׳ך מנגד ε ] # ו?שב # [ ]ז#?רי#?[ם חיל׳ו ונכרים באו שער׳ו] [ועל־ירושלם ידו גור]ל גם[־אתה כאחד מ׳הם ׃
12
וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם אָחִ֨י־ךָ֙ בְּי֣וֹם נָכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אָבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃
12
καὶ μὴ ἐπίδῃς ἡμέραν ἀδελφοῦ σου ἐν ἡμέρᾳ ἀλλοτρίων, καὶ μὴ ἐπιχαρῇς ἐπὶ τοὺς υἱοὺς Ἰούδα ἐν ἡμέρᾳ ἀπωλίας αὐτῶν, καὶ μὴ μεγαλορημονῇς ἐν ἡμέρᾳ θλίψεως ·
12
Et non despícies in die fratris tui, in die peregrinatiónis eius: et non lætáberis super fílios Iuda in die perditiónis eórum: et non magnificábis os tuum in die angústiæ.
12
[not available]
12
But thou shouldest not have looked on the day of thy brother in the day that he became a stranger; neither shouldest thou have rejoiced over the children of Judah in the day of their destruction; neither shouldest thou have spoken proudly in the day of distress.
12
4Q82 · f70_75
ואל־תרא ביום] [אחי׳ך ביום נכר׳ו וא]ל[־תשמח לבני־יהודה ביום אבד׳ם ואל־תגדל] [פי׳ך ביום צרה ׃
13
אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר עַמִּ־י֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃
13
μηδὲ εἰσέλθῃς εἰς πύλας λαῶν ἐν ἡμέρᾳ πόνων αὐτῶν, μηδὲ ἐπίδῃς καὶ σὺ τὴν συναγωγὴν αὐτῶν ἐν ἡμέρᾳ ὀλέθρου αὐτῶν, μηδὲ συνεπιθῇ ἐπὶ τὴν δύναμιν αὐτῶν ἐν ἡμέρᾳ ἀπωλίας αὐτῶν ·
13
Neque ingrediéris portam pópuli mei in die ruínæ eórum: neque despícies et tu in malis eius in die vastitátis illíus: et non emittéris advérsus exércitum eius in die vastitátis illíus.
13
[not available]
13
Thou shouldest not have entered into the gate of my people in the day of their calamity; yea, thou shouldest not have looked on their affliction in the day of their calamity, nor have laid [hands] on their substance in the day of their calamity;
13
4Q82 · f70_75
אל־תבוא בשער עמ׳י ביום איד׳ם אל־תרא] [גם־אתה ברעת׳ו ביום איד׳ו ואל־תשלחנה בחיל׳ו ביום] [איד׳ו ׃
14
וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל הַ־פֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת פְּלִיטָ֑י־ו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃
14
μηδὲ ἐπιστῇς ἐπὶ τὰς διεκβολὰς αὐτοῦ ἐξολεθρεῦσαι τοὺς ἀνασωζομένους αὐτοῦ, μηδὲ συγκλείσῃς τοὺς φεύγοντας αὐτοῦ ἐν ἡμέρᾳ θλίψεως.
14
Neque stabis in exítibus ut interfícias eos qui fúgerint: et non conclúdes réliquos eius in die tribulatiónis.
14
[not available]
14
Neither shouldest thou have stood in the crossway, to cut off those of his that did escape; neither shouldest thou have delivered up those of his that did remain in the day of distress.
14
4Q82 · f70_75
ואל־תעמד על הפר]ק## להכ##[ר]י#?ת##[ את פליטי׳ו ואל־תסגר] [שרידי׳ו ביום צרה ׃
15
כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהוָ֖ה עַל־כָּל הַ־גּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃
15
διότι ἐγγὺς ἡμέρα Κυρίου ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη · ὃν τρόπον ἐποίησας, οὕτως ἔσται σοι · τὸ ἀνταπόδομά σου ἀνταποδοθήσεται εἰς κεφαλήν σου ·
15
Quóniam iuxta est dies Dómini super omnes gentes: sicut fecísti, fiet tibi: retributiónem tuam convértet in caput tuum.
15
[not available]
15
For the day of the LORD [is] near upon all the heathen: as thou hast done, it shall be done unto thee: thy reward shall return upon thine own head.
15
4Q82 · f70_75
כי־קרו]ב## יום־יה##[וה על־כל הגוים כאשר] [עשית יעשה ל׳ך גמול׳כ]ה## שובו? ב##[ראש׳כה ׃ ε
16
כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כָֽל הַ־גּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃
16
διότι ὃν τρόπον ἔπιες ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν μου, πίονται καὶ καταβήσονται, καὶ ἔσονται καθὼς οὐχ ὑπάρχοντες.
16
Quómodo enim bibístis super montem sanctum meum, bibent omnes gentes iúgiter: et bibent, et absorbébunt, et erunt quasi non sint.
16
[not available]
16
For as ye have drunk upon my holy mountain, [so] shall all the heathen drink continually, yea, they shall drink, and they shall swallow down, and they shall be as though they had not been.
16
Mur88 · 9
כי כאשר שתיתם על־הר קדש׳י? [י]שתו כ#ל הגוי(# ם #) ת##מ##יד וש##ת#ו ולעו והיו כלוא היו? ׃
17
וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ וְיָֽרְשׁוּ֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת מוֹרָֽשֵׁיהֶם׃
17
Ἐν δὲ τῷ ὄρει Σειὼν ἔσται σωτηρία, καὶ ἔσται ἅγιον καὶ κατακληρονομήσουσιν ὁ οἶκος Ἰακὼβ τοὺς κατακληρονομήσαντας αὐτούς.
17
Et in monte Sion, erit salvátio, et erit sanctus: et possidébit domus Iacob eos qui se posséderant.
17
[not available]
17
But upon mount Zion shall be deliverance, and there shall be holiness; and the house of Jacob shall possess their possessions.
17
Mur88 · 9
ו?[ב]ה##ר ציון תהיה פליטה ו#?היה קדש וירשו#? בית [י]ע##קב את מורי?שי׳הם# ׃
18
וְהָיָה֩ בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃
18
καὶ ἔσται ὁ οἶκος Ἰακὼβ πῦρ, ὁ δὲ οἶκος Ἰωσὴφ φλόξ, ὁ δὲ οἶκος Ἠσαὺ εἰς καλάμην, καὶ ἐκκαυθήσονται εἰς αὐτοὺς καὶ καταφάγονται αὐτούς, καὶ οὐκ ἔσται πυροφόρος τῷ οἴκῳ Ἠσαύ, διότι Κύριος ἐλάλησεν.
18
Et erit domus Iacob, ignis, et domus Ioseph flamma, et domus Esau stípula: et succendéntur in eis, et devorábunt eos: et non erunt relíquiæ domus Esau, quia Dóminus locútus est
18
[not available]
18
And the house of Jacob shall be a fire, and the house of Joseph a flame, and the house of Esau for stubble, and they shall kindle in them, and devour them; and there shall not be [any] remaining of the house of Esau; for the LORD hath spoken [it].
18
Mur88 · 9
והיה [בי]ת#־יעקב אש ובי(# ת #) יוסף לה#בה וב#ית עשו לק##ש ודלקו ב׳הם וא[כ]ל##ו׳ם ולא־יה#יה שריד לבית עשו כי יהוה דבר ׃
19
וְיָרְשׁ֨וּ הַנֶּ֜גֶב אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֗ו וְהַשְּׁפֵלָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים וְיָרְשׁוּ֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה אֶפְרַ֔יִם וְאֵ֖ת שְׂדֵ֣ה שֹׁמְר֑וֹן וּבִנְיָמִ֖ן אֶת הַ־גִּלְעָֽד׃
19
καὶ κατακληρονομήσουσιν οἱ ἐν Νάγεβ τὸ ὄρος τὸ Ἠσαύ, καὶ οἱ ἐν τῇ Σεφηλὰ τοὺς ἀλλοφύλους · καὶ κατακληρονομήσουσιν τὸ ὄρος Ἐφράιμ καὶ τὸ πεδίον Σαμαρείας καὶ Βενιαμεὶν καὶ τὴν Γαλααδεῖτιν.
19
Et hereditábunt hi, qui ad austrum sunt, montem Esau, et qui in campéstribus, Philísthiim: et possidébunt regiónem Ephraim, et regiónem Samaríæ: et Béniamin possidébit Gálaad.
19
[not available]
19
And [they of] the south shall possess the mount of Esau; and [they of] the plain the Philistines: and they shall possess the fields of Ephraim, and the fields of Samaria: and Benjamin [shall possess] Gilead.
19
Mur88 · 9
[וירשו ]הנ#?גב א#ת##־הר# עשו והשפלה# את־פלש##תים [ויר]ש##ו#?[ את־שדה] א##פ#רים## ו#?[א]ת#־שדה שמרון [ו]ב#[נ]י?מן א[ת] ה##ג(# ל #)ע##[ד ׃
20
וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל הַ֠־זֶּה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר־כְּנַעֲנִים֙ עַד־צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִֽרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב׃
20
καὶ τῆς μετοικεσίας ἡ ἀρχὴ αὕτη · τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ, γῆ τῶν Χαναναίων ἕως Σαρέπτων, καὶ ἡ μετοικεσία Ἰερουσαλὴμ ἕως Ἐφράθα · κληρονομήσουσιν τὰς πόλεις τοῦ Νάγεβ.
20
Et transmigrátio exércitus huius filiórum Israel, ómnia loca Chananæórum usque ad Saréptam: et transmigrátio Ierúsalem, quæ in Bósphoro est, possidébit civitátes austri.
20
[not available]
20
And the captivity of this host of the children of Israel [shall possess] that of the Canaanites, [even] unto Zarephath; and the captivity of Jerusalem, which [is] in Sepharad, shall possess the cities of the south.
20
Mur88 · 9
וגלת] ה##ח##ל ה#זה## [ל]ב##נ?י? [י]ש#ראל אשר־כנענ[י]ם# עד־[צרפת וגל]ת# י#?ר##ו(# ש #)לם אשר## ב##ס##פ##ר##ד# ירשו את ע##[רי] [הנגב ׃
21
וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽיהוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה׃
21
καὶ ἀναβήσονται ἀνασωζόμενοι ἐξ ὄρους Σειὼν τοῦ ἐκδικῆσαι τὸ ὄρος Ἠσαύ, καὶ ἔσται τῷ κυρίῳ ἡ βασιλεία.
21
Et ascéndent salvatóres in montem Sion iudicáre montem Esau: et erit Dómino regnum.
21
[not available]
21
And saviours shall come up on mount Zion to judge the mount of Esau; and the kingdom shall be the LORD’S.
21
Mur88 · 9
ועל]ו? מ##שעים בה##ר# ציון לשפט את#־הר [ע]שו וה[יתה לי]ה##ו?ה## ה##מלוכה ׃
