THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
בָּרֲכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְה֫וָ֥ה יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֭וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃
1
103:1
Τῷ Δαυείδ. Εὐλόγει, ἡ ψυχή μου, τὸν κύριον · Κύριε, Κύριε, ὁ θεός μου, ὡς ἐμεγαλύνθης σφόδρα. ἐξομολόγησιν καὶ εὐπρέπειαν ἐνεδύσω
1
103:1
Ipsi David. Bénedic ánima mea Dómino: Dómine Deus meus, magnificátus es veheménter. Confessiónem, et decórem induísti:
1
[not available]
1
Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, thou art very great; thou art clothed with honour and majesty.
1
11Q5 · fEi
לדויד ברכי נפש׳י? [את־יהוה י]הוה אלוהי׳נו גדלתה מואד׳ה ה##ו?ד## [והדר לבשתה ׃
2
עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃
2
103:2
ἀναβαλλόμενος φῶς ὡς ἱμάτιον, ἐκτείνων τὸν οὐρανὸν ὡσεὶ δέρριν ·
2
103:2
amíctus lúmine sicut vestiménto: exténdens cælum sicut pellem:
2
[not available]
2
Who coverest [thyself] with light as [with] a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:
2
11Q5 · fEi
עוטה א]ור כשלמה נוטה שמים כיריע#ה# ׃
3
הַ֥מְקָרֶֽה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃
3
103:3
ὁ στεγάζων ἐν ὕδασιν τὰ ὑπερῷα αὐτοῦ, ὁ τιθεὶς νέφη τὴν ἐπίβασιν αὐτοῦ, ὁ περιπατῶν ἐπὶ πτερύγων ἀνέμων ·
3
103:3
qui tegis aquis superióra eius. Qui ponis nubem ascénsum tuum: qui ámbulas super pennas ventórum.
3
[not available]
3
Who layeth the beams of his chambers in the waters: who maketh the clouds his chariot: who walketh upon the wings of the wind:
3
11Q5 · fEi
[כנפי־רוח ׃ [המקרה במים עליותי׳ו ]ה##שם־עבים רכוב׳ו המהלך על
4
עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃
4
103:4
ὁ ποιῶν τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ πνεύματα, καὶ τοὺς λειτουργοὺς αὐτοῦ πῦρ φλέγον.
4
103:4
Qui facis ángelos tuos, spíritus: et minístros tuos, ignem uréntem.
4
[not available]
4
Who maketh his angels spirits; his ministers a flaming fire:
4
11Q5 · fEi
עושה מל]א[כי׳ו ר]ו#?ח##[ות מ]ש##ר##ת##י?׳ו אש# לוהטת ׃
5
יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל מְכוֹנֶ֑י־הָ בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
5
103:5
ἐθεμελίωσεν τὴν γῆν ἐπὶ τὴν ἀσφαλίαν αὐτῆς, οὐ κλιθήσεται εἰς τὸν αἰῶνα τοῦ αἰῶνος.
5
103:5
Qui fundásti terram super stabilitátem suam: non inclinábitur in sǽculum sǽculi.
5
[not available]
5
[Who] laid the foundations of the earth, [that] it should not be removed for ever.
5
11Q5 · fEi
[יסד־ארץ על מכוני׳ה בל־תמוט עולם ו]ע#ד# ׃
6
תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם׃
6
103:6
ἄβυσσος ὡς ἱμάτιον τὸ περιβόλαιον αὐτοῦ, ἐπὶ τῶν ὀρέων στήσονται ὕδατα ·
6
103:6
Abýssus sicut vestiméntum amíctus eius: super montes stabunt aquæ.
6
[not available]
6
Thou coveredst it with the deep as [with] a garment: the waters stood above the mountains.
6
11Q5 · fEi
ת#הום ׃
7
מִן גַּעֲרָ֣תְ־ךָ֣ יְנוּס֑וּן מִן־ק֥וֹל רַֽ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃
7
103:7
ἀπὸ ἐπιτιμήσεώς σου φεύξονται, ἀπὸ φωνῆς βροντῆς σου δειλιάσουσιν.
7
103:7
Ab increpatióne tua fúgient: a voce tonítrui tui formidábunt.
7
[not available]
7
At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away.
7
2Q14 · f2
מן גערת׳ך ינוסו׳ן מן־קול] [רעמ׳ך יחפזו׳ן ׃
8
יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃
8
103:8
ἀναβαίνουσιν ὄρη, καὶ καταβαίνουσιν πεδία εἰς τόπον ὃν ἐθεμελίωσας αὐτοῖς ·
8
103:8
Ascéndunt montes: et descéndunt campi, in locum quem fundásti eis.
8
[not available]
8
They go up by the mountains; they go down by the valleys unto the place which thou hast founded for them.
8
2Q14 · f2
יעלו הרים ירדו ]בקעות ולכו?[ל מקום זה יסדת ל׳הם] ׃
9
גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל יַֽעֲבֹר֑וּ־ן בַּל יְ֝שׁוּב֗וּ־ן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
9
103:9
ὅριον ἔθου ὃ οὐ παρελεύσονται, οὐδὲ ἀποστρέψουσιν καλύψαι τὴν γῆν.
9
103:9
Términum posuísti, quem non transgrediéntur: neque converténtur operíre terram.
9
[not available]
9
Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.
9
2Q14 · f2
[גבול־שמת בל יעברו׳ן בל ישובו׳ן ]לכסות הא[רץ ׃
10
הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃
10
103:10
ὁ ἀποστέλλων πηγὰς ἐν φάραγξιν, ἀνὰ μέσον τῶν ὀρέων διελεύσονται ὕδατα ·
10
103:10
Qui emíttis fontes in convállibus: inter médium móntium pertransíbunt aquæ.
10
[not available]
10
He sendeth the springs into the valleys, [which] run among the hills.
10
2Q14 · f2
המשלח מעינים בנחלים] [בין הרים יהלכו׳ן ׃
11
יַ֭שְׁקוּ כָּל חַיְת֣־וֹ שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃
11
103:11
ποτιοῦσιν πάντα τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ, προσδέξονται ὄναγροι εἰς δίψαν αὐτῶν.
11
103:11
Potábunt omnes béstiæ agri: exspectábunt ónagri in siti sua.
11
[not available]
11
They give drink to every beast of the field: the wild asses quench their thirst.
11
2Q14 · f2
ישקו כול חיתו שדי ]י?שבר#[ו פראים צמא׳ם] ׃
12
עֲ֭לֵיהֶם עוֹף הַ־שָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃
12
103:12
ἐπ᾽ αὐτὰ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνώσει, ἐκ μέσου τῶν πετρῶν δώσουσιν φωνήν.
12
103:12
Super ea vólucres cæli habitábunt: de médio petrárum dabunt voces.
12
[not available]
12
By them shall the fowls of the heaven have their habitation, [which] sing among the branches.
12
4Q93 · 2
עלי׳ה#[ם עוף השמים ישכון] מב##[ין עפאים יתנו־קול] ׃
13
מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃
13
103:13
ποτίζων ὄρη ἐκ τῶν ὑπερῴων αὐτοῦ, ἀπὸ καρποῦ τῶν ἔργων σου χορτασθήσεται ἡ γῆ.
13
103:13
Rigans montes de superióribus suis: de fructu óperum tuórum satiábitur terra:
13
[not available]
13
He watereth the hills from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
13
[not available]
14
מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן הָ־אָֽרֶץ׃
14
103:14
ἐξανατέλλων χόρτον τοῖς κτήνεσιν καὶ χλόην τῇ δουλείᾳ τῶν ἀνθρώπων, τοῦ ἐξαγαγεῖν ἄρτον ἐκ τῆς γῆς ·
14
103:14
prodúcens fœnum iuméntis, et herbam servitúti hóminum: ut edúcas panem de terra:
14
[not available]
14
He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man: that he may bring forth food out of the earth;
14
4Q86 · 3
להצ##[יא לחם מן הארץ] ׃
15
וְיַ֤יִן ׀ יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃
15
103:15
καὶ οἶνος εὐφραίνει καρδίαν ἀνθρώπου, τοῦ ἱλαρῦναι πρόσωπον ἐν ἐλαίῳ, καὶ ἄρτος καρδίαν ἀνθρώπου στηρίζει.
15
103:15
et vinum lætíficet cor hóminis: ut exhílaret fáciem in óleo: et panis cor hóminis confírmet.
15
[not available]
15
And wine [that] maketh glad the heart of man, [and] oil to make [his] face to shine, and bread [which] strengtheneth man ’s heart.
15
4Q86 · 3
ויין?[ ישמח לבב־]א#נוש לה[צהיל פנים ] # שמן [ולחם לבב־אנוש י]ס#עד ׃
16
יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהוָ֑ה אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃
16
103:16
χορτασθήσεται τὰ ξύλα τοῦ πεδίου, αἱ κέδροι τοῦ Λιβάνου ἃς ἐφύτευσεν ·
16
103:16
Saturabúntur ligna campi, et cedri Líbani quas plantávit:
16
[not available]
16
The trees of the LORD are full [of sap]; the cedars of Lebanon, which he hath planted;
16
[not available]
17
אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃
17
103:17
ἐκεῖ στρουθία ἐννοσσεύσουσιν, τοῦ ἐρωδιοῦ ἡ οἰκία ἡγεῖται αὐτῷ.
17
103:17
illic pásseres nidificábunt. Heródii domus dux est eórum:
17
[not available]
17
Where the birds make their nests: [as for] the stork, the fir trees [are] her house.
17
[not available]
18
הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃
18
103:18
ὄρη τὰ ὑψηλὰ ταῖς ἐλάφοις, πέτρα καταφυγὴ τοῖς χοιρογρυλλίοις.
18
103:18
montes excélsi cervis: petra refúgium herináciis.
18
[not available]
18
The high hills [are] a refuge for the wild goats; [and] the rocks for the conies.
18
[not available]
19
עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃
19
103:19
ἐποίησεν σελήνην εἰς καιρούς, ὁ ἥλιος ἔγνω τὴν δύσιν αὐτοῦ.
19
103:19
Fecit lunam in témpora: sol cognóvit occásum suum.
19
[not available]
19
He appointed the moon for seasons: the sun knoweth his going down.
19
[not available]
20
תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּֽוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כָּל חַיְת־וֹ־יָֽעַר׃
20
103:20
ἔθου σκότος καὶ ἐγένετο νύξ, ἐν αὐτῇ διελεύσονται πάντα τὰ θηρία τοῦ δρυμοῦ,
20
103:20
Posuísti ténebras, et facta est nox: in ipsa pertransíbunt omnes béstiæ silvæ.
20
[not available]
20
Thou makest darkness, and it is night: wherein all the beasts of the forest do creep [forth].
20
4Q87 · f15_16
ε תשת חושך ויהי ליל]ה ב׳ו תרמוש## כול חית׳[ו יער] ׃
21
הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם׃
21
103:21
σκύμνοι ὠρυόμενοι ἁρπάσαι καὶ ζητῆσαι παρὰ τοῦ θεοῦ βρῶσιν αὐτοῖς.
21
103:21
Cátuli leónum rugiéntes, ut rápiant, et quærant a Deo escam sibi.
21
[not available]
21
The young lions roar after their prey, and seek their meat from God.
21
11Q5 · fEii
ε הכפירים ש]א##ג#?[ים לטרף ולבקש מאל אוכל׳ם ׃
22
תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן וְאֶל מְ֝עוֹנֹתָ֗־ם יִרְבָּצֽוּן׃
22
103:22
ἀνέτειλεν ὁ ἥλιος καὶ συναχθήσονται, καὶ ἐν ταῖς μάνδραις αὐτῶν κοιτασθήσονται ·
22
103:22
Ortus est sol, et congregáti sunt: et in cubílibus suis collocabúntur.
22
[not available]
22
The sun ariseth, they gather themselves together, and lay them down in their dens.
22
11Q5 · fEii
תזרח] השמש ויאספו׳ן וא##ל מעונותי׳הם [ירבצו׳ן ׃
23
יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃
23
103:23
ἐξελεύσεται ἄνθρωπος ἐπὶ τὸ ἔργον αὐτοῦ, καὶ ἐπὶ τὴν ἐργασίαν αὐτοῦ ἕως ἑσπέρας.
23
103:23
Exíbit homo ad opus suum: et ad operatiónem suam usque ad vésperum.
23
[not available]
23
Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
23
11Q5 · fEii
יצא אדם] לפועל׳ו ולעבודת׳ו עד ערב ׃
24
מָֽה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃
24
103:24
ὡς ἐμεγαλύνθη τὰ ἔργα σου, Κύριε, πάντα ἐν σοφίᾳ ἐποίησας · ἐπληρώθη ἡ γῆ τῆς κτίσεώς σου.
24
103:24
Quam magnificáta sunt ópera tua Dómine! ómnia in sapiéntia fecísti: impléta est terra possessióne tua.
24
[not available]
24
O LORD, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
24
11Q5 · fEii
מה־רבו מעש#[י]׳כ##[ה יהוה] כול׳ם בחוכ(^ מ ^)ה עשיתה מלאה הארץ קנינ׳כה ׃
25
זֶ֤ה ׀ הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֪ב יָ֫דָ֥יִם שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃
25
103:25
αὕτη ἡ θάλασσα ἡ μεγάλη καὶ εὐρύχωρος · ἐκεῖ ἑρπετὰ ὧν οὐκ ἔστιν ἀριθμός, ζῶα μικρὰ μετὰ μεγάλων,
25
103:25
Hoc mare magnum, et spatiósum mánibus: illic reptília, quorum non est númerus. Animália pusílla cum magnis:
25
[not available]
25
[So is] this great and wide sea, wherein [are] things creeping innumerable, both small and great beasts.
25
11Q5 · fEii
הים ג#?[דול] ורחב ידים שמ׳ה רמש הרבה ואין למספר חיות קטנ?[ות] עם גדולות ׃
26
שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק בּֽ־וֹ׃
26
103:26
δράκων οὗτος ὃν ἔπλασας ἐμπαίζειν αὐτῷ.
26
103:26
illic naves pertransíbunt: draco iste, quem formásti ad illudéndum ei:
26
[not available]
26
There go the ships: [there is] that leviathan, [whom] thou hast made to play therein.
26
11Q5 · fEii
שם אוניות יהלכו׳ן לויתן זה יצרתה לשחק ב׳ו ׃
27
כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃
27
103:27
πάντα πρὸς σὲ προσδοκῶσιν, δοῦναι τὴν τροφὴν αὐτοῖς εὔκαιρον ·
27
103:27
ómnia a te exspéctant ut des illis escam in témpore.
27
[not available]
27
These wait all upon thee; that thou mayest give [them] their meat in due season.
27
11Q5 · fEii
כול׳ם אלי׳כה ישברו לתת ל׳הם אוכל׳ם בעת׳ו ׃
28
תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָֽ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃
28
103:28
δόντος σου αὐτοῖς συλλέξουσιν, ἀνοίξαντος δέ σου τὴν χεῖρα τὰ σύμπαντα ἐμπλησθήσεται χρηστότητος.
28
103:28
Dante te illis, cólligent: aperiénte te manum tuam, ómnia implebúntur bonitáte.
28
[not available]
28
[That] thou givest them they gather: thou openest thine hand, they are filled with good.
28
11Q5 · fEii
תתן ל׳הם וילקטו׳ן תפתח יד׳כה ישבעו טוב ׃
29📜
תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל עֲפָרָ֥־ם יְשׁוּבֽוּן׃
29
103:29
ἀποστρέψαντος δέ σου τὸ πρόσωπον ταραχθήσονται · ἀντανελεῖς τὸ πνεῦμα αὐτῶν καὶ ἐκλείψουσιν, καὶ εἰς τὸν χοῦν αὐτῶν ἐπιστρέψουσιν.
29
103:29
Averténte autem te fáciem, turbabúntur: áuferes spíritum eórum, et defícient, et in púlverem suum reverténtur.
29
[not available]
29
Thou hidest thy face, they are troubled: thou takest away their breath, they die, and return to their dust.
29
11Q5 · fEii
תוסף רוח׳כה ויגועו ואל עפר׳ם ישובו ׃
30📜
תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃
30
103:30
ἐξαποστελεῖς τὸ πνεῦμά σου καὶ κτισθήσονται, καὶ ἀνακαινιεῖς τὸ πρόσωπον τῆς γῆς.
30
103:30
Emíttes spíritum tuum, et creabúntur: et renovábis fáciem terræ.
30
[not available]
30
Thou sendest forth thy spirit, they are created: and thou renewest the face of the earth.
30
11Q5 · fEii
אדמה ׃ תשלח רוח׳כה ויבראו׳ן ותחדש פני
31📜
יְהִ֤י כְב֣וֹד יְהוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃
31
103:31
ἤτω ἡ δόξα Κυρίου εἰς τὸν αἰῶνα, εὐφρανθήσεται Κύριος ἐπὶ τοῖς ἔργοις αὐτοῦ ·
31
103:31
Sit glória Dómini in sǽculum: lætábitur Dóminus in opéribus suis:
31
[not available]
31
The glory of the LORD shall endure for ever: the LORD shall rejoice in his works.
31
11Q5 · fEii
ויהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשי׳ו ׃
32📜
הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃
32
103:32
ὁ ἐπιβλέπων ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ποιῶν αὐτὴν τρέμειν, ὁ ἁπτόμενος τῶν ὀρέων καὶ καπνίζονται.
32
103:32
qui réspicit terram, et facit eam trémere: qui tangit montes, et fúmigant.
32
[not available]
32
He looketh on the earth, and it trembleth: he toucheth the hills, and they smoke.
32
11Q5 · fEii
[המ]ב#יט אל הארץ ותרעד יגע בהרים ויעש(^ נ ^)ו ׃
33📜
אָשִׁ֣ירָה לַיהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃
33
103:33
ᾄσω τῷ κυρίῳ ἐν τῇ ζωῇ μου, ψαλῶ τῷ θεῷ μου ἕως ὑπάρχω ·
33
103:33
Cantábo Dómino in vita mea: psallam Deo meo quámdiu sum.
33
[not available]
33
I will sing unto the LORD as long as I live: I will sing praise to my God while I have my being.
33
11Q5 · fEii
אשירה [ליה]ו#?ה בחי׳י אזמרה לאלוה׳י בעוד׳י ׃
34📜
יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּיהוָֽה׃
34
103:34
ἡδυνθείη αὐτῷ ἡ διαλογή μου, ἐγὼ δὲ εὐφρανθήσομαι ἐπὶ τῷ κυρίῳ.
34
103:34
Iucúndum sit ei elóquium meum: ego vero delectábor in Dómino.
34
[not available]
34
My meditation of him shall be sweet: I will be glad in the LORD.
34
11Q5 · fEii
יערב עלי׳ו שיח׳י [אנכי אשמח ב]י#?הוה ׃
35📜
יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן הָ־אָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
35
103:35
ἐκλίποισαν ἁμαρτωλοὶ ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἄνομοι, ὥστε μὴ ὑπάρχειν αὐτούς · εὐλόγει, ἡ ψυχή μου, τὸν κύριον.
35
103:35
Defíciant peccatóres a terra, et iníqui ita ut non sint: bénedic ánima mea Dómino.
35
[not available]
35
Let the sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless thou the LORD, O my soul. Praise ye the LORD.
35
11Q5 · fEii
כאשר יתמו חוטאים מארץ [ורשעים עוד אינ׳ם ב]ר#כ#י? נפש#׳י את#־יהוה הללו־יה ׃
