THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
1
13:1
Εἰς τὸ τέλος· ψαλμὸς τῷ Δαυείδ. Εἶπεν ἄφρων ἐν καρδίᾳ αὐτοῦ Οὐκ ἔστιν θεός. διέφθειραν καὶ ἐβδελύχθησαν ἐν ἐπιτηδεύμασιν, οὐκ ἔστιν ποιῶν χρηστότητα, οὐκ ἔστιν ἕως ἑνός.
1
13:1
In finem, Psalmus David. Dixit insípiens in corde suo: Non est Deus. Corrúpti sunt, et abominábiles facti sunt in stúdiis suis: non est qui fáciat bonum, non est usque ad unum.
1
[not available]
1
To the chief Musician, A Psalm of David. The fool hath said in his heart, There is no God. They are corrupt, they have done abominable works, there is none that doeth good.
1
11Q7 · f4_7
[למנצח לדויד אמר נבל בלב׳ו אין אלוהים השחיתו ה]תעיב##[ו ]עולה##[ אין] [עושה טוב ׃
2📜
יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
2
13:2
Κύριος ἐκ τοῦ οὐρανοῦ διέκυψεν ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῶν ἀνθρώπων, τοῦ ἰδεῖν εἰ ἔστιν συνίων ἢ ἐκζητῶν τὸν θεόν.
2
13:2
Dóminus de cælo prospéxit super fílios hóminum, ut vídeat si est intélligens, aut requírens Deum.
2
[not available]
2
The LORD looked down from heaven upon the children of men, to see if there were any that did understand, and seek God.
2
יהוה משמים השקיף על־בני־אדם לראות ה]יש מ##[ש]כ##י#?ל[ דורש] [את אלוהים ׃
ε ל##ר##[אות היש משכיל דרש את־אלהים ׃
3📜
הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
3
13:3
πάντες ἐξέκλιναν, ἅμα ἠχρεώθησαν, οὐκ ἔστιν ποιῶν χρηστότητα, οὐκ ἔστιν ἕως ἑνός. τάφος ἀνεῳγμένος ὁ λάρυγξ αὐτῶν, ταῖς γλώσσαις αὐτῶν ἐδολιοῦσαν· ἰὸς ἀσπίδων ὑπὸ τὰ χείλη αὐτῶν, ὧν τὸ στόμα ἀρᾶς καὶ πικρίας γέμει· ὀξεῖς οἱ πόδες αὐτῶν ἐκχέαι αἷμα· σύντριμμα καὶ ταλαιπωρία ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν, καὶ ὁδὸν εἰρήνης οὐκ ἔγνωσαν· οὐκ ἔστιν φόβος θεοῦ ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν αὐτῶν.
3
13:3
Omnes declinavérunt, simul inútiles facti sunt. Non est qui fáciat bonum, non est usque ad unum. Sepúlcrum patens est guttur eórum: linguis suis dolóse agébant, venénum áspidum sub lábiis eórum. Quorum os maledictióne et amaritúdine plenum est: velóces pedes eórum ad effundéndum sánguinem. Contrítio et infelícitas in viis eórum, et viam pacis non cognovérunt: non est timor Dei ante óculos eórum.
3
[not available]
3
They are all gone aside, they are all together become filthy: there is none that doeth good, no, not one.
3
הכול סר יחדו נאלחו אין עושה טוב אין גם־]אחד ׃
הכל סר יחדו] נ?אלחו#?[ אין עשה־טוב אין גם־אחד] ׃
4📜
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
4
13:4
οὐχὶ γνώσονται πάντες οἱ ἐργαζόμενοι τὴν ἀδικίαν, οἱ κατέσθοντες τὸν λαόν μου βρώσει ἄρτου? τὸν κύριον οὐκ ἐπεκαλέσαντο.
4
13:4
Nonne cognóscent omnes qui operántur iniquitátem, qui dévorant plebem meam sicut escam panis?
4
[not available]
4
Have all the workers of iniquity no knowledge? who eat up my people as they eat bread, and call not upon the LORD.
4
[הלוא] [ידעו כול פועלי און אוכלי עמ׳י אכלו לחם יהוה לוא ]קר##[או] ׃
ה##ל##[א ידעו כל־פעלי און אכלי עמ׳י אכלו לחם יהוה לא קראו] ׃
5📜
שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃
5
13:5
ἐκεῖ ἐδειλίασαν φόβῳ οὗ οὐκ ἦν φόβος· ὅτι ὁ θεὸς ἐν γενεᾷ δικαίᾳ.
5
13:5
Dóminum non invocavérunt: illic trepidavérunt timóre, ubi non erat timor.
5
[not available]
5
There were they in great fear: for God is in the generation of the righteous.
5
11Q7 · f4_7
ש##מ##׳ה## [פחדו פחד כי אלוהים בדור צדיק ׃
6📜
עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃
6
13:6
βουλὴν πτωχοῦ κατῃσχύνατε, ὅτι Κύριος ἐλπὶς αὐτοῦ ἐστιν.
6
13:6
Quóniam Dóminus in generatióne iusta est: consílium ínopis confudístis: quóniam Dóminus spes eius est.
6
[not available]
6
Ye have shamed the counsel of the poor, because the LORD is his refuge.
6
11Q7 · f4_7
עצת־עני תבישו כי] י#?הו#?ה## מח##[ס׳הו] ׃
7📜
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃
7
13:7
τίς δώσει ἐκ Σιὼν τὸ σωτήριον τοῦ Ἰσραήλ? ἐν τῷ ἐπιστρέψαι Κύριον τὴν αἰχμαλωσίαν τοῦ λαοῦ αὐτοῦ ἀγαλλιάσθω Ἰακὼβ καὶ εὐφρανθήτω Ἰσραήλ.
7
13:7
Quis dabit ex Sion salutáre Israel? cum avérterit Dóminus captivitátem plebis suæ, exsultábit Iacob, et lætábitur Israel.
7
[not available]
7
Oh that the salvation of Israel were come out of Zion! when the LORD bringeth back the captivity of his people, Jacob shall rejoice, and Israel shall be glad.
7
[not available]
