THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃
1
141:1
Συνέσεως τῷ Δαυεὶδ ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν ἐν τῷ σπηλαίῳ · προσευχή
1
141:1
Intelléctus David, Cum esset in spelúnca, orátio.
1
[not available]
1
[not available]
1
[not available]
2📜
ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן׃
2
141:2
Φωνῇ μου πρὸς Κύριον ἐκέκραξα, φωνῇ μου πρὸς Κύριον ἐδεήθην.
2
141:2
Voce mea ad Dóminum clamávi: voce mea ad Dóminum deprecátus sum:
2
[not available]
2
142:1
Maschil of David; A Prayer when he was in the cave. I cried unto the LORD with my voice; with my voice unto the LORD did I make my supplication.
2
[not available]
3📜
אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃
3
141:3
ἐκχεῶ ἐναντίον αὐτοῦ τὴν δέησίν μου, τὴν θλίψιν μου ἐνώπιον αὐτοῦ ἀπαγγελῶ.
3
141:3
effúndo in conspéctu eius oratiónem meam, et tribulatiónem meam ante ipsum pronúntio.
3
[not available]
3
142:2
I poured out my complaint before him; I shewed before him my trouble.
3
[not available]
4📜
בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י ׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃
4
141:4
ἐν τῷ ἐκλείπειν ἐξ ἐμοῦ τὸ πνεῦμά μου, καὶ σὺ ἔγνως τὰς τρίβους μου · ἐν ὁδῷ ταύτῃ ᾗ ἐπορευόμην ἔκρυψάν μοι παγίδα.
4
141:4
In deficiéndo ex me spíritum meum, et tu cognovísti sémitas meas. In via hac, qua ambulábam, abscondérunt láqueum mihi.
4
[not available]
4
142:3
When my spirit was overwhelmed within me, then thou knewest my path. In the way wherein I walked have they privily laid a snare for me.
4
11Q5 · 25
ל׳י ׃
5📜
הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין לִ֪־י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃
5
141:5
κατενόουν εἰς τὰ δεξιὰ καὶ ἐπέβλεπον, ὅτι οὐκ ἦν ὁ ἐπιγινώσκων με · ἀπώλετο φυγὴ ἀπ᾽ ἐμοῦ, καὶ οὐκ ἔστιν ὁ ἐκζητῶν τὴν ψυχήν μου.
5
141:5
Considerábam ad déxteram, et vidébam: et non erat qui cognósceret me. Périit fuga a me, et non est qui requírat ánimam meam.
5
[not available]
5
142:4
I looked on [my] right hand, and beheld, but [there was] no man that would know me: refuge failed me; no man cared for my soul.
5
11Q5 · 25
אביטה ימין ואראה ואין ל׳י מכיר אבד מנוס ממ׳ני אין דורש לנפש׳י ׃
6📜
זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים׃
6
141:6
πρὸς σέ, Κύριε, ἐκέκραξα, καὶ εἶπα Σὺ εἶ ἡ ἐλπίς μου, μερίς μου ἐν γῇ ζώντων.
6
141:6
Clamávi ad te Dómine: dixi: Tu es spes mea, pórtio mea in terra vivéntium.
6
[not available]
6
142:5
I cried unto thee, O LORD: I said, Thou [art] my refuge [and] my portion in the land of the living.
6
11Q5 · 25
זעקתי אלי׳כה יהוה אמרתי אתה מחס׳י חלק׳י בארץ החיים ׃
7📜
הַקְשִׁ֤יבָה ׀ אֶֽל רִנָּתִ־י֮ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃
7
141:7
πρόσχες πρὸς τὴν δέησίν μου, ὅτι ἐταπεινώθην σφόδρα · ῥῦσαί με ἐκ τῶν καταδιωκόντων με, ὅτι ἐκραταιώθησαν ὑπὲρ ἐμέ.
7
141:7
Inténde ad deprecatiónem meam: quia humiliátus sum nimis. Líbera me a persequéntibus me: quia confortáti sunt super me.
7
[not available]
7
142:6
Attend unto my cry; for I am brought very low: deliver me from my persecutors; for they are stronger than I.
7
11Q5 · 25
הקשיב׳ה אל רנת׳י כי־דלותי מואד׳ה הציל׳ני מרודפ׳י כי אמצו ממ׳ני ׃
8📜
ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר ׀ נַפְשִׁי֮ לְהוֹד֪וֹת אֶת שְׁ֫מֶ֥־ךָ בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי׃
8
141:8
ἐξάγαγε ἐκ φυλακῆς τὴν ψυχήν μου, τοῦ ἐξομολογήσασθαι τῷ ὀνόματί σου, Κύριε · ἐμὲ ὑπομενοῦσιν δίκαιοι ἕως οὗ ἀνταποδῷς μοι.
8
141:8
Educ de custódia ánimam meam ad confiténdum nómini tuo: me exspéctant iusti, donec retríbuas mihi.
8
[not available]
8
142:7
Bring my soul out of prison, that I may praise thy name: the righteous shall compass me about; for thou shalt deal bountifully with me.
8
11Q5 · 25
הוצא ממסגר נפש׳י להודות את שמ׳כה ב׳י יכת{{ י }}רו {{ # }} צדיקים כי תגמול על׳י ׃
