THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
1
52:1
Εἰς τὸ τέλος, ὑπὲρ μαελέθ· συνέσεως τῷ Δαυείδ.
1
52:1
In finem, Pro Máeleth intelligéntiæ David. Dixit insípiens in corde suo: Non est Deus.
1
[not available]
1
[not available]
1
4Q85 · f15iii+17
למנצח על־מחלת משכיל לד[וד] ׃
2📜
אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽ֝שְׁחִ֗יתוּ וְהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֝֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
2
52:2
Εἶπεν ἄφρων ἐν καρδίᾳ αὐτοῦ Οὐκ ἔστιν θεός. διέφθειραν καὶ ἐβδελύχθησαν ἐν ἀνομίαις, οὐκ ἔστιν ὁ ποιῶν ἀγαθόν.
2
52:2
Corrúpti sunt, et abominábiles facti sunt in iniquitátibus: non est qui fáciat bonum.
2
[not available]
2
53:1
To the chief Musician upon Mahalath, Maschil, [A Psalm] of David. The fool hath said in his heart, [There is] no God. Corrupt are they, and have done abominable iniquity: [there is] none that doeth good.
2
4Q83 · f11_12
[אלהים השחיתו והתעיבו עול אין ]ע##ו?ש#[ה טוב ׃
3📜
אֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵ֫י אָדָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
3
52:3
ὁ θεὸς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ διέκυψεν ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῶν ἀνθρώπων, τοῦ ἰδεῖν εἰ ἔστιν συνίων ἢ ἐκζητῶν τὸν θεόν.
3
52:3
Deus de cælo prospéxit super fílios hóminum: ut vídeat si est intélligens, aut requírens Deum.
3
[not available]
3
53:2
God looked down from heaven upon the children of men, to see if there were [any] that did understand, that did seek God.
3
4Q83 · f11_12
אלהים משמים השקיף על־בני אדם לראות] [היש משכיל דרש את־אלהים ׃
4📜
כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
4
52:4
πάντες ἐξέκλιναν, ἅμα ἠχρεώθησαν, οὐκ ἔστιν ποιῶν ἀγαθόν, οὐκ ἔστιν ἕως ἑνός.
4
52:4
Omnes declinavérunt, simul inútiles facti sunt: non est qui fáciat bonum, non est usque ad unum.
4
[not available]
4
53:3
Every one of them is gone back: they are altogether become filthy; [there is] none that doeth good, no, not one.
4
4Q83 · f11_12
]כול סג יחד##[ו נאלחו אין עשה־טוב אין גם־אחד ׃
5📜
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
5
52:5
οὐχὶ γνώσονται πάντες οἱ ἐργαζόμενοι τὴν ἀνομίαν, οἱ ἔσθοντες τὸν λαόν μου βρώσει ἄρτου? τὸν θεὸν οὐκ ἐπεκαλέσαντο.
5
52:5
Nonne scient omnes qui operántur iniquitátem, qui dévorant plebem meam ut cibum panis?
5
[not available]
5
53:4
Have the workers of iniquity no knowledge? who eat up my people [as] they eat bread: they have not called upon God.
5
4Q83 · f11_12
הלא] [ידעו פעלי און אכלי עמ׳י אכלו ]ל##[חם] אלהים ל##ו?א קרא ׃
6📜
שָׁ֤ם ׀ פָּֽחֲדוּ־פַחַד֮ לֹא־הָ֪יָה֫ פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
6
52:6
ἐκεῖ φοβηθήσονται φόβον οὗ οὐκ ἦν φόβος, ὅτι ὁ θεὸς διεσκόρπισεν ὀστᾶ ἀνθρωπαρέσκων· κατῃσχύνθησαν, ὅτι ὁ θεὸς ἐξουδένωσεν αὐτούς.
6
52:6
Deum non invocavérunt: illic trepidavérunt timóre, ubi non erat timor. Quóniam Deus dissipávit ossa eórum qui homínibus placent: confúsi sunt, quóniam Deus sprevit eos.
6
[not available]
6
53:5
There were they in great fear, [where] no fear was: for God hath scattered the bones of him that encampeth [against] thee: thou hast put [them] to shame, because God hath despised them.
6
4Q83 · f11_12
[שם פחדו־פחד לא־היה פחד כי־אלהים פזר עצמות חנ׳ך הבשתה כי־אלהים מאס׳ם ׃
7📜
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃
7
52:7
τίς δώσει ἐκ Σιὼν τὸ σωτήριον τοῦ Ἰσραήλ? ἐν τῷ ἀποστρέψαι Κύριον τὴν αἰχμαλωσίαν τοῦ λαοῦ αὐτοῦ ἀγαλλιάσεται Ἰακὼβ καὶ εὐφρανθήσεται Ἰσραήλ.
7
52:7
Quis dabit ex Sion salutáre Israel? cum convérterit Deus captivitátem plebis suæ, exsultábit Iacob, et lætábitur Israel.
7
[not available]
7
53:6
Oh that the salvation of Israel [were come] out of Zion! When God bringeth back the captivity of his people, Jacob shall rejoice, [and] Israel shall be glad.
7
4Q83 · f11_12
מי י]ת##ן ביום ציון [ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמ׳ו יגל יעקב ישמח ישראל ׃
