THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שֽׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃
1
ἐγὼ ἄνθος τοῦ πεδίου, κρίνον τῶν κοιλάδων.
1
Ego flos campi, et lílium convállium.
1
[not available]
1
I [am] the rose of Sharon, [and] the lily of the valleys.
1
[not available]
2
כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃
2
Ὡς κρίνον ἐν μέσῳ ἀκανθῶν, οὕτως ἡ πλησίον μου ἀνὰ μέσον τῶν θυγατέρων.
2
Sicut lílium inter spinas, sic amíca mea inter fílias.
2
[not available]
2
As the lily among thorns, so [is] my love among the daughters.
2
[not available]
3
כְּתַפּ֨וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי׃
3
Ὡς μῆλον ἐν τοῖς ξύλοις τοῦ δρυμοῦ, οὕτως ἀδελφιδός μου ἀνὰ μέσον τῶν υἱῶν · ἐν τῇ σκιᾷ αὐτοῦ ἐπεθύμησα καὶ ἐκάθισα, καὶ καρπὸς αὐτοῦ γλυκὺς ἐν λάρυγγί μου.
3
Sicut malus inter ligna silvárum, sic diléctus meus inter fílios. Sub umbra illíus, quem desideráveram, sedi: et fructus eius dulcis gútturi meo.
3
[not available]
3
As the apple tree among the trees of the wood, so [is] my beloved among the sons. I sat down under his shadow with great delight, and his fruit [was] sweet to my taste.
3
[not available]
4
הֱבִיאַ֨נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃
4
εἰσαγάγετέ με εἰς οἶκον τοῦ οἴνου, τάξατε ἐπ᾽ ἐμὲ ἀγάπην.
4
Introdúxit me in cellam vináriam: ordinávit in me caritátem.
4
[not available]
4
He brought me to the banqueting house, and his banner over me [was] love.
4
[not available]
5
סַמְּכ֨וּנִי֙ בָּֽאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃
5
στηρίσατέ με ἐν μύροις, στοιβάσατέ με ἐν μήλοις, ὅτι τετρωμένη ἀγάπης ἐγώ.
5
Fulcíte me flóribus, stipáte me malis: quia amóre lángueo.
5
[not available]
5
Stay me with flagons, comfort me with apples: for I [am] sick of love.
5
[not available]
6
שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃
6
εὐώνυμος αὐτοῦ ὑπὸ τὴν κεφαλήν μου, καὶ ἡ δεξιὰ αὐτοῦ περιλήμψεταί με.
6
Læva eius sub cápite meo, et déxtera illíus amplexábitur me.
6
[not available]
6
His left hand [is] under my head, and his right hand doth embrace me.
6
[not available]
7
הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ אֶת הָ־אַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ ס
7
Ὥρκισα ὑμᾶς, θυγατέρες Ἰερουσαλήμ, ἐν δυνάμεσιν καὶ ἐν ἰσχύσεσιν τοῦ ἀγροῦ, ἐὰν ἐγείρητε καὶ ἐξεγείρητε τὴν ἀγάπην ἕως οὗ θελήσῃ.
7
Adiúro vos fíliæ Ierúsalem, per cápreas cervósque campórum, ne suscitétis, neque evigiláre faciátis diléctam, quoadúsque ipsa velit.
7
[not available]
7
I charge you, O ye daughters of Jerusalem, by the roes, and by the hinds of the field, that ye stir not up, nor awake [my] love, till he please.
7
[not available]
8
ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל הֶ֣־הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל הַ־גְּבָעֽוֹת׃
8
Φωνὴ ἀδελφιδοῦ μου · ἰδοὺ οὗτος ἥκει πηδῶν ἐπὶ τὰ ὄρη, διαλλόμενος ἐπὶ τοὺς βουνούς.
8
Vox dilécti mei: ecce iste venit, sáliens in móntibus, transíliens colles.
8
[not available]
8
The voice of my beloved! behold, he cometh leaping upon the mountains, skipping upon the hills.
8
[not available]
9
דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כָּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֨יחַ֙ מִן הַֽ־חֲלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן הַֽ־חֲרַכִּֽים׃
9
ὅμοιός ἐστιν ἀδελφιδός μου τῇ δορκάδι ἢ νεβρῷ ἐλάφων ἐπὶ τὰ ὄρη Βαιθήλ. ἰδοὺ οὗτος ὀπίσω τοῦ τοίχου ἡμῶν, παρακύπτων διὰ τῶν θυρίδων ἐκκύπτων διὰ τῶν δικτύων.
9
Símilis est diléctus meus cápreæ, hinnulóque cervórum. En ipse stat post paríetem nostrum, respíciens per fenéstras, prospíciens per cancéllos.
9
[not available]
9
My beloved is like a roe or a young hart: behold, he standeth behind our wall, he looketh forth at the windows, shewing himself through the lattice.
9
4Q107 · f1
א##[חר כתל׳נו] מ##[ש]ג?יח מן החלנות# מציץ מ#ן? החרכים ׃
10
עָנָ֥ה דוֹדִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי לָֽ־ךְ׃
10
ἀποκρίνεται ἀδελφιδός μου καὶ λέγει μοι Ἀνάστα ἐλθέ, ἡ πλησίον μου, καλή μου, περιστερά μου.
10
En diléctus meus lóquitur mihi: Surge, própera amíca mea, colúmba mea, formósa mea, et veni.
10
[not available]
10
My beloved spake, and said unto me, Rise up, my love, my fair one, and come away.
10
4Q107 · f1
[ענה דוד׳י ואמר ]ל׳י קומי ל׳ך רע#י?ת##׳י#? יפת׳י ולכ#י ל׳ך ׃
11
כִּֽי־הִנֵּ֥ה הסתו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ׃
11
ὅτι ἰδοὺ ὁ χειμὼν παρῆλθεν, ὁ ὑετὸς ἀπῆλθεν, ἐπορεύθη ἑαυτῷ ·
11
Iam enim hiems tránsiit: imber ábiit, et recéssit.
11
[not available]
11
For, lo, the winter is past, the rain is over [and] gone;
11
4Q107 · f1
[כי־הנה הסתו עב]ר# הגשם חלף הלך ל׳ו ׃
12
הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃
12
τὰ ἄνθη ὤφθη ἐν τῇ γῇ, καιρὸς τῆς τομῆς ἔφθακεν, φωνὴ τοῦ τρυγόνος ἠκούσθη ἐν τῇ γῇ ἡμῶν ·
12
Flores apparuérunt in terra nostra, tempus putatiónis advénit: vox túrturis audíta est in terra nostra:
12
[not available]
12
The flowers appear on the earth; the time of the singing [of birds] is come, and the voice of the turtle is heard in our land;
12
4Q107 · f1
הנה {{ עת }} [הנצנים נראו ב]א##רץ עת הזמיר הגיע וקל [התור נשמע ב]א#רצ׳נו ׃
13
הַתְּאֵנָה֙ חָֽנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לכי רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי לָֽ־ךְ׃ ס
13
ἡ συκῆ ἐξήνεγκεν ὀλύνθους αὐτῆς, αἱ ἄμπελοι κυπρίζουσιν, ἔδωκαν ὀσμήν. ἀνάστα ἐλθέ, ἡ πλησίον μου, καλή μου, περιστερά μου. καὶ ἐλθέ,
13
ficus prótulit grossos suos: víneæ floréntes dedérunt odórem suum. Surge, amíca mea, speciósa mea, et veni:
13
[not available]
13
The fig tree putteth forth her green figs, and the vines [with] the tender grape give a [good] smell. Arise, my love, my fair one, and come away.
13
4Q107 · f1
הנה התנאה חנטה [פגי׳ה והגפנים ס]מדר נתנו ריח קומי ל׳ך רעית׳י [יפת׳י ולכי ל׳ך ׃
14
יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֨תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֨ינִי֙ אֶתּ מַרְאַ֔יִ־ךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת קוֹלֵ֑־ךְ כִּי קוֹלֵ֥־ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ ס
14
σὺ περιστερά μου, ἐν σκέπῃ τῆς πέτρας, ἐχόμενα τοῦ προτειχίσματος δεῖξόν μοι τὴν ὄψιν σου, καὶ ἀκούτισόν με τὴν φωνήν σου, ὅτι ἡ φωνή σου ἡδεῖα, καὶ ἡ ὄψις σου ὡραία.
14
colúmba mea in foramínibus petræ, in cavérna macériæ, osténde mihi fáciem tuam, sonet vox tua in áuribus meis: vox enim tua dulcis, et fácies tua decóra.
14
[not available]
14
O my dove, [that art] in the clefts of the rock, in the secret [places] of the stairs, let me see thy countenance, let me hear thy voice; for sweet [is] thy voice, and thy countenance [is] comely.
14
4Q107 · f1
[ומרא( י )׳ך נאוה ׃ [יונת׳י בחגוי ה]סלע בסתר המדלגה הרא׳ני [את מרא( י׳ )ך השמעי׳ני א]ת## שמע׳ך כי קל׳ך ערב
15
אֶֽחֱזוּ לָ֨־נוּ֙ שֽׁוּעָלִ֔ים שֽׁוּעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃
15
πιάσατε ἡμῖν ἀλώπεκας μικροὺς ἀφανίζοντας ἀμπελῶνας · καὶ αἱ ἄμπελοι ἡμῶν κυπρίζουσαι.
15
Cápite nobis vulpes párvulas, quæ demoliúntur víneas: nam vínea nostra flóruit.
15
[not available]
15
Take us the foxes, the little foxes, that spoil the vines: for our vines [have] tender grapes.
15
4Q107 · f1
אחזו ל׳נו ש]ועלים קטנים מחבלים [כרמים וכרמי׳נו סמדר ׃
16
דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃
16
ἀδελφιδός μου ἐμοὶ κἀγὼ κἀγὼ αὐτῷ · ὁ ποιμαίνων ἐν τοῖς κρίνοις,
16
Diléctus meus mihi, et ego illi, qui páscitur inter lília:
16
[not available]
16
My beloved [is] mine, and I [am] his: he feedeth among the lilies.
16
4Q107 · f1
דוד]׳י ל׳י ואני ל׳ו הרועה [בשושנים ׃
17
עַ֤ד שֶׁיָּפ֨וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה לְ־ךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ ס
17
ἕως οὗ διαπνεύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ κινηθῶσιν αἱ σκιαί. ἀπόστρεψον, ὁμοιώθητι σύ, ἀδελφιδέ, τῷ δόρκωνι ἢ νεβρῷ ἐλάφων ἐπὶ ὄρη κοιλωμάτων.
17
donec aspíret dies, et inclinéntur umbræ. Revértere: símilis esto, dilécte mi, cápreæ, hinnulóque cervórum super montes Bether
17
[not available]
17
Until the day break, and the shadows flee away, turn, my beloved, and be thou like a roe or a young hart upon the mountains of Bether.
17
4Q107 · f1
עד שיפוח היו]ם## ונסו הטללים סוב [דמה ל׳ך דוד׳י לצבי ]ע##ל# הררי בתר ׃
